ת"פ 58892/09/20 – מדינת ישראל נגד ט' מ'
ת"פ 58892-09-20 מדינת ישראל נ' מ'(עציר)
|
|
1
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ
|
||
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י עו"ד הדס עמיר מפרקליטות מחוז ירושלים |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
ט' מ' ע"י עו"ד גבי טרונישווילי |
|
|
|
הנאשמת |
גזר דין |
רקע
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע שורה ארוכה של עבירות הונאה זיוף וגניבה, שעיקרן גניבת כרטיסי אשראי של אחרים או קבלת כרטיסי אשראי של אחרים במרמה ושימוש בהם בסכומי כסף משמעותיים, וכן זיוף צ'קים והפקדתם בחשבונה. ואלו פרטי האישומים:
אישום ראשון
בתקופה שבין חודש דצמבר 2019 ועד 4.3.20 עבדה הנאשמת בבית החולים הדסה הר הצופים. בתקופה זו גנבה הנאשמת כרטיס אשראי ותעודת זהות של אשה שאושפזה בבית החולים והשיגה את פרטי כרטיסי האשראי ופרטים מזהים נוספים של שתי נשים שעבדו לצידה בבית החולים.
כמו כן הנאשמת גנבה כרטיס אשראי ומסמכים אחרים של שני אנשים והשיגה פרטי כרטיס אשראי ופרטים אישיים נוספים של אדם נוסף.
הנאשמת פנתה לחברות אשראי שונות באמצעות פרטי כרטיסי האשראי והפרטים המזהים הנוספים אותם גנבה והשיגה, הזמינה וקיבלה 15 כרטיסי אשראי שונים, חלקם על שמות אחרים וחלקם על שמה, אשר השימושים בהם חויבו מחשבונות הבנק של האנשים שאת פרטיהם השיגה.
הנאשמת השתמשה בכרטיסי האשראי אותם קבלה באופן זה עשרות פעמים בבתי עסק שונים וכן משכה כסף מכספומטים. סך הכל הנאשמת בצעה עסקאות בסכום כולל של כ- 60,000 ש"ח וניסתה לבצע עסקאות נוספות בסכום של 2,000 ש"ח, אשר סורבו על ידי חברות האשראי.
2
לצד זאת, הנאשמת זייפה תעודת זהות של אחת הנשים שעבדו איתה, באופן שבתעודה הופיעו פרטיה של אותה אישה ותמונתה של הנאשמת. לאחר מכן פנתה לחברת האשראי שהנפיקה לאותה אישה כרטיס אשראי, בקשה לקבל כרטיס חדש וכאשר הגיע אליה השליח הזדהתה לפניו באמצעות תעודת הזהות המזוייפת.
כמו כן הנאשמת הזדהתה באמצעות תעודת זהות גנובה בפני שליחים שמסרו לה כרטיסי אשראי שונים.
בשל מעשיה אלה הורשעה הנאשמת ב- 15 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 3 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, 22 עבירות של זיוף מסמך, 8 עבירות של שימוש במסמך מזויף, עשרות עבירות של קבלת דבר במרמה, עשר עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה ו- 13 עבירות של התחזות כאחר.
אישום שני
ביום 27.8.20 נעצרה הנאשמת לחקירה בחשד לעבירות מושא האישום הראשון ובו ביום שוחררה בבית משפט זה בתנאים מגבילים.
ביום 1.9.20 שהתה הנאשמת בבית חברתה בעיר באר שבע וגנבה ממנה את כרטיס האשראי שלה ואת פרטיה האישיים.
ביום 16.9.20 נעצרה הנאשמת בחשד להפרת תנאי השחרור ובו ביום שוחררה פעם נוספת בתנאים מגבילים.
בעקבות החלטת השחרור השניה שהתה הנאשמת בדירה בירושלים השייכת לעמותה וגנבה מנערה ששהתה שם סכום של 200 ש"ח וכרטיס אשראי לא פעיל, וכן העתיקה את פרטיה של אותה נערה ואת פרטי חשבון הבנק שלה.
בשל מעשיה אלה הורשעה הנאשמת בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, גניבת כרטיס חיוב וגניבה.
אישום שלישי
קודם לחודש מרץ 2020 שכרה הנאשמת דירה בירושלים וביום 26.3.20 השכירה את הדירה לאדם אחר לחודש, בעבור 3,100 ש"ח. על פי ההסכם, נתן השוכר לנאשמת צ'ק ביטחון בסך 1,500 ש"ח, אותו החזירה לו בתום תקופת השכירות, אך קודם לכן הנאשמת צילמה את הצ'ק מספר פעמים.
הנאשמת זייפה את צילומי הצ'קים, בכך שמחקה מהם את הכיתוב "צ'ק ערבון", שינתה את הסכום שהיה רשום עליהם ואת המספר הסידורי של הצ'ק, והפקידה את הצ'קים המזוייפים בחשבון הבנק שלה, ופעלה באופן זה שמונה פעמים, וניסתה לקבל בדרך זו סכום כולל של 74,000 ש"ח. בסופו של דבר ההפקדות בוטלו בעקבות תלונתו של בעל הצ'קים.
בשל מעשיה אלה הורשעה הנאשמת בשבע עבירות של זיוף מסמך, שמונה עבירות של שימוש במסמך מזויף ושמונה עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה.
אישום רביעי
3
בסמוך ליום 12.7.20 קנתה הנאשמת בגדים בעסקה אינטרנטית בסכום של 1,095 ש"ח, באמצעות אחד מכרטיסי האשראי מושא האישום הראשון. ביום 12.7.20 הגיעה הנאשמת לחנות ממנה קנתה את הבגדים, ולאחר שמדדה אותם ביקשה לבטל את העסקה ולקבל זיכוי כספי.
בעלת החנות נתנה לנאשמת צ'ק זיכוי בסכום של 1,041 ש"ח באמצעות צ'ק אותו הפקידה הנאשמת בחשבונה.
לאחר מכן, זייפה הנאשמת את הצ'ק בכך ששינתה את הסכום ל- 7,841 ש"ח ובין יום 31.7.20 ליום 17.8.20 הפקידה את הצ'ק המזויף בחשבונה שבע פעמים, וכך ניסתה לקבל במרמה סכום של 54,887 ש"ח. ההפקדות בוטלו בעקבות תלונתה של בעלת החנות וביקורת שערך הבנק.
בשל מעשיה אלו הורשעה הנאשמת בזיוף מסמך, שבע עבירות של שימוש במסמך מזוייף ושבע עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה התיחסה בטיעוניה לחומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, המתבטאת בפגיעה ברכושם של הקרבנות, תחושת הביטחון האישי שלהם ואמונם בבני אדם, לחוסר האמפתיה אותו גילתה הנאשמת במעשיה ולפגיעה בחיי המסחר הגלומה במעשים מושא האישום הרביעי. עוד התייחסה לריבוי המעשים, גובה סכומי המרמה והפגיעה המכוונת באנשים אותם הכירה הנאשמת. לאור אלה טענה, כי מתחם העונש ההולם את האישומים הראשון והשני הוא מאסר לתקופה שבין 22 חודשים ועד 36 חודשים והמתחם לאישומים השלישי והרביעי הוא מאסר לתקופה של 10 חודשים ועד 24 חודשים.
לעניין קביעת העונש בתוך המתחם, הפנתה למכלול הנסיבות, ובהן הודאתה של הנאשמת והעדר הרשעות קודמות, ומנגד לכך שהנאשמת המשיכה לבצע עבירות לאחר שנעצרה ונכלאה. עוד הפנתה לנתוניה של הנאשמת כפי שעלו מהתסקיר.
לסיכום בקשה להשית על הנאשמת עונש של 35 חודשי מאסר ועונשים נלווים ובהם מאסר מותנה, פיצוי וקנס.
ב"כ הנאשמת שם את הדגש בטיעוניו על נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן, ובהן מצבה הנפשי והגופני. לדבריו, הנאשמת נקלעה לביצוע המעשים בהם הורשעה בשל הדרדרות אותה חוותה, שהביאה אותה להפוך בגיל 22 לדרת רחוב שאיש לא רצה לקבלה, החיה במצב הישרדותי.
4
לעניין העבירות, הפנה הסניגור לכך שבאישומים השלישי והרביעי מדובר בנסיונות לקבלת סכומי כסף אשר בסופו של יום לא צלחו, ועל כן הנזק הממשי שנגרם בשל העבירות אותן ביצעה הנאשמת הוא כ- 60,000 ש"ח, בו נשאו חברות האשראי. לפיכך טען כי מתחמי העונש ההולמים את המעשים נמוכים בהרבה מאשר בקשה המאשימה לקבוע.
לעניין קביעת העונש בתוך המתחם טען הסניגור, כי בשל מצבה הרפואי, החזקתה במאסר מסכנת את חייה, וביקש לסטות מהמתחמים מטעם זה.
ב"כ שני הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בטיעוניהם.
ראיות לעונש
המאשימה הגישה הצהרות נפגעי עבירה של שתי נשים אשר הנאשמת השתמשה בפרטי כרטיסי האשראי שלהן ובפרטיהן האישיים במסגרת מעשיה באישום הראשון.
ההצהרה הראשונה היא של אשה שעבדה לצידה של הנאשמת בבית החולים, ועולה ממנו, כי הנאשמת השתמשה בכרטיסי אשראי על שמה של אותה אשה פעמים רבות ומשכה מחשבונה אלפי שקלים במרמה, וכך גרמה לחסימת כרטיס האשראי שלה ולמשיכת יתר בחשבון הבנק - והדבר גרם לה למועקה וטרדות קשות וכן לתחושת פגיעה בשל המעילה באמון. הנפגעת השניה מסרה, כי מעשיה של הנאשמת גרמו לחסימת כרטיס האשראי שלה ולטרדות הכרוכות בשחזור הכרטיס, מעקב אחר חשבונותיה ושחזור מסמכים נוספים שגנבה הנאשמת. עוד עלה, כי הנאשמת המשיכה במעשיה גם לאחר שנעצרה.
ב"כ הנאשמת הגיש מכתב שחרור ממחלקה פסיכיאטרית, בה אושפזה הנאשמת בשל הפרעות אכילה וחוות דעת פסיכיאטרית שנערכה במסגרת הליכי המעצר, ואתייחס אליהם בהמשך הדברים.
מטעם הנאשמת העיד דודה, אשר סיפר על מצבה הרפואי והאישי של הנאשמת, והקשיים עמם היא מתמודדת. כמו כן העידה דודתה של הנאשמת, אשר ניסתה לסייע לה כאשר היתה דרת רחוב, והעבירה אותה להוסטל ממנו ברחה.
לדברי העדה, לנאשמת יש יכולות אישיות גבוהות בתחום האמנות ופוטנציאל אישי לא ממומש, וקודם להידרדרותה הנפשית היא התנדבה במקומות שונים ותפקדה למופת. מאז הדרדרותה מנסים בני משפחתה לסייע לה, אך ללא הועיל. לדברי העדה, הנאשמת זקוקה לעזרה על מנת להחלץ מהמצב אליו נקלעה, והחברה כולה תצא נשכרת.
מתחם העונש ההולם
האישומים הראשון והשני מהווים מסכת עובדתית אחת, ועניינם פגיעה בערכים מוגנים דומים, ועל כן אקבע לשניהם מתחם עונש הולם אחד. וכך גם האישומים השלישי והרביעי.
אישומים ראשון ושני
5
הנאשמת גנבה והשיגה בדרכים לא ידועות כרטיסי אשראי של אנשים שונים, וכך הוציאה מחברות אשראי שונות במרמה 15 כרטיסי אשראי, על שמה ועל שמות אחרים, אשר החיובים בהם נזקפו לחשבונות קרבנותיה. את כרטיסי האשראי גנבה הנאשמת מאשה שהיתה מאושפזת בבית החולים בו עבדה, מחברה אשר ארחה אותה בביתה, מחברות לעבודה ומצעירה ששהתה בהוסטל אשר קיבל את הנאשמת כחלופת מעצר.
חומרת מעשיה של הנאשמת משתרעת על מספר מישורים והם פגעו בערכים מוגנים שונים:
ראשית, המעילה באמון אשר ניתן בנאשמת, על ידי בית החולים שהעסיק אותה ועל ידי חברותיה לעבודה והחברה אשר ארחה אותה. מדובר בפגיעה במרקם החברתי ובאפשרות לתת אמון באדם העובד לצדך. חומרה יתרה יש בגניבה מהאשה שאושפזה בבית החולים, שכן הדבר כרוך בניצול חולשתה ופגיעותה של אותה אשה, ונוסף על הקשיים הכרוכים באשפוז. ובמיוחד דברים אמורים כאשר הגניבה מבוצעת על ידי איש צוות בבית החולים, תוך ניצול האמון שניתן בו.
שנית, הפגיעה הרכושית שנגרמה בשל המעשים. הנאשמת קבלה בעקבות מעשי המרמה סכום כולל של כ- 60,000 ש"ח - ומדובר בסכום משמעותי. אציין, כי התקשיתי לרדת לעומקה של הטענה, שחברות האשראי נשאו בנזקי המרמה ולא הלקוחות. אכן, לחברות האשראי כיס עמוק, אך אין עולה מכך שהן אמורות לשאת בנזקי מעשי המרמה של הנאשמת. על כך אוסיף, כי נזק שנשאה בו חברת האשראי, סופו שמתגלגל על ציבור הלקוחות.
על כך יש להוסיף את הפגיעה הנגרמת לחיי המסחר כתוצאה ממעשי מרמה, המייקרים את השימוש באשראי וגוררים העלאת עמלות ושימוש באמצעי אבטחה, שעלותם מגולגלת על הציבור. כמו כן המעשים פגעו בתחושת הביטחון האישי של האנשים שאת פרטיהם ניצלה הנאשמת לצורך מעשי המרמה וכן גרמו להם לטרחה הכרוכה באיתור מעשי העבירה, ביטול כרטיסים שנפתחו במרמה על שמם, שחזור מסמכים ועוד, כפי שעלה מהצהרות נפגעי העבירות שהוגשו.
בקביעת מתחם העונש אביא בחשבון את התחכום שבביצוע המעשים, המעילה באמון והתכנון המוקדם הכרוכים בהם, פגיעת המעשים בערכים המוגנים אותם פרטתי למעלה והיקף הנזק שנגרם כתוצאה מהם. מנגד אביא בחשבון, אל מול התחכום שבביצוע העבירות, שהנאשמת הוציאה במרמה כרטיסי אשראי על שמה, מחשבונותיהם של אחרים, באופן שהבטיח את תפיסתה.
לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מכלול המעשים הוא מאסר, לתקופה שבין 12 חודשים ועד 30 חודשים.
אישומים שלישי ורביעי
הנאשמת קיבלה צ'קים משני אנשים, צלמה אותם וזייפה את הצילום בדרך של שינוי הסכומים והפקידה אותם לחשבונה מספר פעמים (באמצעות יישומון). סך הכל ניסתה הנאשמת לקבל בדרך זו כ- 128,000 ש"ח, אך הדבר לא צלח שכן בעלי הצ'קים והבנקים זיהו את המרמה.
6
המעשים מתאפיינים בתכנון מוקדם ובמעילה באמון, שכן צ'ק אחד ניתן לנאשמת משוכר דירה כצ'ק ביטחון וצ'ק שני כהחזר כספי. אלמלא ערנותם של בעלי הצ'קים והבנקים, הנאשמת היתה מצליחה לקבל לידיה סכום נכבד, או לפחות את חלקו.
למרות שהמעשים לא גרמו לבעלי הצ'קים או הבנקים לפגיעה רכושית, הם פגעו בתחושת הביטחון של בעלי הצ'קים וכן לפגיעה עקיפה בחיי המסחר, בשל החשש ממעשי זיוף דומים.
מנגד, מדובר במעשים אשר בוצעו באופן חובבני, ללא תחכום או הבנה, באופן שהבטיח את תפיסתה של הנאשמת תוך זמן קצר.
לאור אלה, מתחם העונש ההולם את מכלול המעשים הוא מאסר, לתקופה שבין שמונה חודשים ועד עשרים חודשים.
נסיבות שאינן קשורות למעשים
הנאשמת ילידת 1998. רווקה. קודם למעצרה למדה רפואה משלימה ועבדה בבית חולים בתפקיד מנהלי.
תסקיר שירות המבחן פירט את נסיבות חייה של הנאשמת. על מנת שלא לפגוע בפרטיותה של הנאשמת לא ארחיב ביחס לאמור בו, אך אציין כי עולה מהתסקיר שהנאשמת גדלה במסגרת משפחתית קשה ומורכבת, אשר לא נתנה מענה לצרכיה וכי היא סובלת מבעיות נפשיות והפרעות אכילה.
למרות קשיים אלה, הנאשמת סיימה לימודים תיכוניים, שרתה בשירות לאומי והחלה לימודי רפואה משלימה, אך בתקופה זו חלה הדרדרות במצבה, בעטייה אף אושפזה בכפייה מספר פעמים ומונה לה אפוטורופוס. הנאשמת לא התמידה בטיפול הרפואי, ובהעדר מסגרת משפחתית הפכה לדרת רחוב לפרקים, או שהתגוררה אצל חברים וקרובי משפחה.
כעולה מהתסקיר וממכתב שחרור מהמחלקה הפסיכיאטרית שהגיש הסניגור, הנאשמת זקוקה לטיפול יעודי להתמודד עם הפרעות האכילה ויתר הבעיות מהן היא סובלת, אך בשל מעצרה הדבר אינו מתאפשר, בין היתר בשל התנהגות בעייתית שלה כאשר נעשו נסיונות לשלבה בטיפול במסגרת הליכי המעצר. מנתונים שנמסרו משב"ס עולה, כי הטיפול בנאשמת אינו מיטבי ושב"ס אינו ערוך להתמודדות עם צרכיה של הנאשמת, וגם היא אינה משתפת פעולה עם הצוות המטפל ואינה מסכימה לקבל טיפול תרופתי לו היא זקוקה. אציין בהקשר זה, כי במסגרת הליכי המעצר נעשו מאמצים ניכרים למצוא פתרון לנאשמת, אך בשלך הפרות תנאי שחרור וחוסר שיתוף פעולה מצידה הדבר לא צלח.
7
בכל הנוגע לעבירות עולה, כי לדברי הנאשמת היא ביצעה את אחד המעשים מתוך כעס על נפגעת העבירה שלדבריה פגעה בה. לצורך כך למדה על זיוף באינטרנט וכשהצליחה לבצע את הגניבה והזיוף בקלות "קיבלה מוטיבציה" להמשיך בכך. לגבי שאר הקורבנות אמרה, כי בחרה אותם באופן אקראי ומסרה כי סכומי הכסף שקיבלה בפועל ממעשיה נמוכים משמעותית ממה שצוין בכתב האישום. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה וגילתה מודעות, לפחות פורמלית, לכך קיים דפוס גניבות שמלווה אותה לאורך השנים. עם זאת, להערכת שירות המבחן קיים פער בין התובנות המילוליות של הנאשמת לבין היכולת הרגשית שלה לבחינת מצבה, והתנהגותה, הכוללת מעשי גניבה לאורך השנים, מונעת מכעס פנימי וחוסר אמון שפיתחה.
להערכת שירות המבחן ההליך המשפטי לא הרתיע את הנאשמת, ולאור מבנה האישיות שלה קיים סיכון גבוה להישנות עבירות ואין לנאשמת מוטיבציה פנימית להתמיד בטיפול. עם זאת, שירות המבחן המליץ שבית המשפט יתחשב במצבה המורכב של הנאשמת וכי לאחר שחרורה תלווה על ידי רשות שיקום האסיר.
דיון והכרעה
אם בכל תיק קשה גזירת העונש, הרי שבתיק זה הדבר קשה במיוחד:
מצד אחד, כעולה מהתסקיר, ממכתב השחרור ומחוות הדעת הפסיכיאטרית, נסיבות חייה של הנאשמת קשות, מצבה מכמיר את הלב וניכר כי החיים לא אפשרו לה לממש את הפוטנציאל הגלום בה. אזכיר בהקשר זה, כי על מנת לא לפגוע בפרטיותה של הנאשמת, התייחסתי לדברים בצמצום רב. ולמרות נתוני פתיחה קשים אלו, הנאשמת עשתה מאמצים לנהל חיים נורמטיביים, השלימה לימודים תיכוניים, התגייסה לשירות לאומי, עבדה והחלה לימודים אקדמיים של רפואה משלימה
כמו כן הנאשמת הודתה במיוחס לה, ובכך קיבלה אחריות למעשיה וביטאה מודעות לפסול שבהם.
מנגד, הנאשמת עברה שורה של עבירות חמורות ולהערכת שירות המבחן קיים סיכון משמעותי כי תשוב ותעבור עבירות לאחר שחרורה. הערכת שירות המבחן בהקשר זה נראית משכנעת, ומתיישבת עם העובדה שחלק מהעבירות בהן הורשעה הנאשמת בוצעו לאחר שנחקרה ושוחררה בבית משפט. לצד ההתחשבות בקשייה של הנאשמת, חובתו של בית המשפט היא להגן על החברה ולהרתיע עבריינים מביצוע עבירות.
לא ראיתי כי בנסיבות העניין יש אחיזה לבקשה לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל מצבה של הנאשמת בשל מצבה הרפואי. חריגה מהמתחם מטעמים אלו אפשרית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם מאסר עלול לסכן חייו של נאשם, ואין זה המקרה שלפני. במיוחד דברים אמורים לאור העדר תוחלת שיקומית או טיפולית בעניינה, לפחות בשלב זה, והסיכון כי הנאשמת תשוב ותבצע עבירות לאחר שחרורה.
לאור כל אלה, ולאחר לבטים, ראיתי להשית על הנאשמת עונש הנמצא בתחתיתם של מתחמי העונש שקבעתי, תוך שעיקר העונשים יחפוף זה לזה. לאור הסיכון הניכר כי הנאשמת תשוב ותבצע עבירות וחוסר נכונותה להשתלב בהליך טיפולי, מן הדין היה להשית עליה עונש חמור מכך, על מנת להרתיעה ולהגן על הציבור מפני מעשיה, אך בסופו של יום, בשל נסיבות חייה של הנאשמת והעובדה שהמאסר מקשה עליה יותר מאשר על אדם אחר, ראיתי להקל עמה, בתקווה שהמסר יופנם.
8
לפיכך גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:
א. חמישה עשר (15) חודשי מאסר בפועל. מהמאסר ינוכו ימי מעצרה של הנאשמת והצדדים יגישו בענין זה הודעה מתואמת תוך עשרה ימים.
ב. שמונה חודשי מאסר, בהם לא תישא אלא אם תעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורה מהמאסר.
ג. ארבעה חודשי מאסר, בהם לא תישא אלא אם תעבור עבירת רכוש שהיא עוון, עבירה שיש בה יסוד של מרמה או עבירה של הפרת הוראה חוקית תוך שלוש שנים מיום שחרורה מהמאסר.
ד. פיצוי לנפגעי העבירות. המאשימה תעביר עד יום 1.7.21 פירוט מי נשא בנזקי העבירות מושא האישומים הראשון והשני (כולל סכומים) ותנתן החלטה משלימה בעניין זה.
לתשומת לב שב"ס מצבה הרפואי של הנאשמת והצורך להבטיח כי תקבל טיפול רפואי הולם.
גזר הדין יועבר לרשות לשיקום האסיר, על מנת להערך עם תכנית טיפולית לקראת שחרורה של הנאשמת.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, כ' סיוון תשפ"א, 31 מאי 2021, במעמד הצדדים.
