1

 

 

 

 

כתב אישום ורקע

1.         הנאשם, תושב השטחים, נכנס לשטח מדינת ישראל ללא אישור שהייה כדין ושהה בגבולותיה כ-50 ימים, בשל כך יוחסה לו עבירת כניסה לישראל שלא כחוק - עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

 

ביום 18/6/16, הודה הנאשם במיוחס לו, שלא במסגרת הסדר טיעון, והורשע.

 

טיעונים לעונש

2.         ביום 4/7/16 התקיימה ישיבת טיעונים לעונש.

2

ב"כ המאשימה הגישה את טיעוניה בכתב וב"כ הנאשם טען בפניי.

 

טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת עבירות הכניסה לישראל בניגוד לחוק, על הערכים המוגנים בעבירה, ובמיוחד כיוונה לסיכון שנגרם מעבירות אלה לבטחון המדינה ואזרחיה, הנתונים בעת האחרונה בגל טרור. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש ועד שישה חודשי מאסר בפועל לגבי עבירות שהייה בלתי חוקית בלבד. בנוסף, טענה ב"כ המאשימה כי יש להשית על הנאשם קנס כספי על מנת לאיין את הכדאיות הכלכלית בביצוע העבירות.

ב"כ המאשימה הפנתה להרשעה פלילית קודמת שלו בעבירות בטחוניות, ועתרה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.

 

3.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם הפנה לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי בעבירות כניסה שלא כחוק לישראל והפנה בעניין זה להלכת אלהרוש. ב"כ הנאשם ציין כי רקעו הסוציואקונומי של הנאשם ומשפחתו קשה וטען כי נכנס לשטח המדינה על מנת לעבוד.

ב"כ הנאשם טען כי יש להתעלם מטענות בנוגע למצב הביטחוני שהעלתה ב"כ המאשימה וכי בתי המשפט קבעו כי אין במצב הביטחוני לכשעצמו להצדיק החמרה בענישה והפנה לפסיקה בעניין.

ב"כ הנאשם התייחס להרשעתו הקודמת בעבירה בטחונית משנת 2009 בגינה נשפט בבית משפט צבאי.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם שהה כ-50 ימים בגבולות המדינה ולא ביצע כל עבירה בטחונית או אחרת נוספת על השב"ח.

באשר למתחם העונש על רקע קיומו של עבר פלילי, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה בעניין.

ב"כ הנאשם עתר לאמץ את מתחם העונש שנקבע בהלכת אלהרוש.

ב"כ הנאשם עתר להטיל על הנאשם מאסר על תנאי צופה פני עתיד או לחילופין לגזור עליו 32 ימי מאסר בפועל.

 

4.         הנאשם

טען כי נכנס לישראל פעם ראשונה וכי המצב של משפחתו קשה מאוד במיוחד שהם בחודש הרמדאן ואחיו מתחתן אחרי החג.

הנאשם הצטער על מעשיו, הבטיח כי לא יחזור עליהם וביקש שבית המשפט יתחשב בו.

 

3

דיון והכרעה

5.         תיקון 113 לחוק העונשין קובע את העיקרון המנחה בענישה והוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשלושה פרמטרים, הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

מתחם העונש ההולם

 

6.         הנאשם נכנס למדינה שלא כדין ושהה בה במשך כ- 50 ימים, מדובר בעבירה בודדת של כניסה ללא ביצוע עבירות נלוות.

 

            חוק הכניסה לישראל מגן על ערכים החברתיים שעניינם שמירה על שלום הציבור ובטחונו ובנוסף ריבונותה של המדינה הכוללת זכות לקיים את גבולותיה ולהחליט מי ייכנס לתחומיה ומי לא, תוך שקילת שיקולים של בטחון המדינה, שיקולים כלכליים וחברתיים. העבירות על חוק הכניסה לישראל טומנות בחובן סיכון גדול לסיוע ולביצוע מעשי טרור וכן היא פוגעת בתעסוקה המקומית וביציבות החוק. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בעניין רע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נגד מדינת ישראל:

 

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין ... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה"

 

לעניין חומרת העבירה והסכנה שהיא טומנת ראו גם את רע"פ 4088/13 אחמד בן שחדה הדרי נגד מדינת ישראל:

 

     "לעניין חומרתה ונפוצותה של העבירה, אין לי אלא לחזור ולהפנות לדברי השופט א' רובינשטיין ברע"פ 3173/09 פארגין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.5.2009):

4

"אכן בתי המשפט מנסים, יחד עם המדינה כולה, להתמודד עם תופעות השהיה הבלתי חוקית. אין צורך להיות מומחה בביטחון על מנת להבין, כי לשהיה בלתי חוקית אוסף מגרעות; ראשית - היא הפרת החוק, וזו רעה חולה, ולא זו בלבד, אלא יש בה פוטנציאל ברור לסיכון בטחוני, והיו דברים מעולם; ואין מדינה עלי חלד שלא תיאבק בנכנסים לשטחה באופן בלתי חוקי, לא כל שכן אם יש מהם העלולים לסכן את ביטחונה ואף סיכנוהו". (שם, בפסקה י')."

 

7.         מידת הפגיעה בערך המוגן נגזרת מהמטרה לשמה נכנס ושהה אותו שב"ח בתחומי מדינת ישראל. כאשר מדובר בעבירת שהייה בלתי חוקית לצורכי פרנסה, אזי הפגיעה בערכים המוגנים היא בדרגת חומרה נמוכה יחסית, זאת לעומת אותם מקרים בהם הוכח כי הכניסה הבלתי חוקית נעשית מתוך כוונה, או במקביל, לביצוע עבירות נוספות שהנפוצות בהן הנן עבירות רכוש או אלימות. כאשר הכניסה היא למטרות פגיעה בביטחון המדינה, אז החומרה היא בדרגה גבוהה והפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית.

 

בהלכת אלהרוש שהוזכרה לעיל, נקבע כי כאשר מדובר בעבירה של כניסה שלא כחוק לתחומי המדינה לצורכי פרנסה ובלי לבצע עבירות נוספות אזי הפגיעה בביטחון המדינה היא בדרגת חומרת נמוכה.

 

לגבי הנאשם שבפני, שהרשע בעבירת שב"ח ובה בלבד, לא הוכחה כל כוונה פלילית בכניסה לישראל, מלבד הכניסה עצמה. עניין הרשעתו הפלילית הקודמת, לא ישמש נתון רלוונטי לקביעת מתחם הענישה, ואולם יינתן לכך משקל לקביעת עונשו של הנאשם בתוככי מתחם העונש ההולם שנקבע.

 

8.         ב"כ המאשימה טענה כי המצב הביטחוני השורר במדינה מחייב הטלת ענישה מחמירה על מי שנכנס בשעריה של מדינת ישראל ללא אישור כדין, ושהייה במשך 50 ימים יש בה כדי להוסיף על החומרה של נסיבות ביצוע העבירה. בעניין אלהרוש נקבע, בין היתר:

 

"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון".

5

 

מצב בטחוני בהווה ישמש איפוא שיקול בקביעת מתחם ענישה.

התקופה האחרונה, שאורכה כשנה, הנה אכן תקופה בה נתונים תושבי המדינה בגל של טרור יחידים. בתקופה זו, לא עובר שבוע מבלי שמתווסף אל רשימה ארוכה של אירועים אירוע נוסף של פגיעה, או נסיונות פגיעה, בקורבנות מזדמנים, על ידי מפגעים המשתמשים בסכינים, ואף בנשק חם.

מבצעי הטרור הנפוצים גברו בתקופה זו קורבנות בנפש, הביאו לפציעתם של רבים, פגעו משמעותית בתחושת הבטחון והעצימו את הדריכות ואי השקט של כוחות הבטחון ושל כלל אזרחי המדינה.

ברוב רובם של המקרים התברר לאחר המעשה כי מבצעי הפיגועים הנם תושבי חוץ שנכנסו למדינה שלא כדין.

גל הטרור הנוכחי יילקח בחשבון בקביעת המתחם, ואולם יש לציין כי למרבה הצער לא ניתן לומר שטרם גל טרור זה נהנו תושבי המדינה מתקופת שקט ושלום, וכידוע מצויה מדינת בסכסוך מתמשך עם שכניה, שבו תקופות הרגיעה הנן יחסיות בלבד.

לפיכך, מתחם הענישה בעבירות שב"ח, גם לפני גל הטרור הנוכחי, נקבע בהתחשב במצב המלחמה התמידי, ולכן השפעת ההתדרדרות במצב הבטחוני תהיה מוגבלת.

 

10.       מעיון בפסיקה שניתנה בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ללא עבירות נלוות עולה כי ניתנה ענישה החל ממספר ימי מאסר בפועל ועד 6 חודשים.

 

א.        רע"פ 3173/09 מוחמד פראג'ין נגד מדינת ישראל, המבקש, צעיר נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק. בית המשפט השלום גזר עליו 15 ימי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה והשית עליו 3 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור והעמיד את עונש המאסר בפועל על 7 שבועות, בין היתר, על שום הפער בין העונש שנגזר עליו בבית המשפט השלום לבין העונש שהוטל עליו בערכאת הערעור.

פסק הדין עסק בשאלת העונש המתאים למעשה והעושה, כפי שהיה נהוג טרם תיקון החוק, תוך התייחסות לנסיבות העבירה והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כלומר נסיבותיו האישיות של הנאשם שעמד לדין.

בפסק הדין נדחתה הגישה לפיה יש לקבוע מדיניות ענישה כללית, אף שמדובר במכת מדינה ועל אף חשיבותה של ההרתעה מפני הישנות ביצוע העבירות. בפסק הדין הודגשה חשיבות העמידה על האינדיבידואליות של כל נאשם.

 

6

ב.         רע"פ 4088/13 אחמד בן שחדה הדרי נגד מדינת ישראל, המבקש, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק. בית המשפט השלום גזר עליו 3 ימי מעצר בניכוי 3 ימי מעצרו ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה שעתרה לגזור עליו 30 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. ערעורו של המבקש לבית המשפט העליון נדחה.

 

ג.         רע"פ 2801/14 קניבי מראד נגד מדינת ישראל, המבקש הודה והורשע בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק. בית משפט השלום האריך מאסר על תנאי בן 8 חודשים שעמד נגד המבקש לשנתיים נוספות, קנס והתחייבות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה על קולת העונש וגזר על המבקש חודשיים מאסר לריצוי בפועל והפעיל את המאסר על תנאי בחופף ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וציין כי שגה בית המשפט השלום שעה שהחליט להאריך את תוקפו של עונש המאסר על תנאי בשל היותו בלתי מידתי.

 

ד.         ע"פ 41708-07-12 מדינת ישראל נגד מוחמד עטאללה, בית המשפט המחוזי העמיד את תקופת המאסר בפועל שנגזרה על המשיב, על 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל. המשיב הינו בעל עבר פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות, 3 מהן בעבירה זהה של כניסה לישראל שלא כדין והרשעה נוספת שהתייחסה לעבירה של כניסה לישראל ועבירות נלוות.

 

ה.        ת"פ (טבריה) 34465-10-15 מדינת ישראל נגד תאמר צאפוטי, בית המשפט גזר על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעברית כניסה לישראל שלא כחוק, 31 ימי מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי.

 

ו.         ת"פ (באר שבע) 57109-11-15 מדינת ישראל נגד שרחביל הליס, בית המשפט הרשיע שלושה נאשמים בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין. על נאשם מס' 1, נעדר עבר פלילי שהורשע ב- 3 עבירות של שהייה בלתי חוקית, נגזרו 45 ימי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר על תנאי. על נאשם מס' 2, מאסר על תנאי בן 31 ימים והפעלת מאסר על תנאי בן חודשיים במצטבר, כך שסה"כ ירצה הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. על נאשם מס' 3 נגזר חודש מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסה"כ ירצה 4 חודשים ו-10 ימים ומאסר על תנאי.

 

7

ז.         ת"פ (ירושלים) 37535-08-15 מדינת ישראל נגד יוסף עווד, בית המשפט גזר על נאשם עם עבר ביטחוני שהורשע בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק, 4 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים בחופף ובמצטבר, סה"כ ירצה הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

בשורה ארוכה של פסקי דין, בתי המשפט גזרו עונשים הכוללים רכיב מאסר בפועל על נאשמים שקיים לחובתם עבר ביטחוני, ואפילו כאלה שהם נעדרי כל עבר פלילי.

 

11.       מתחם העונש ההולם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, ללא עבירות נלוות, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי במחוז צפון ובית המשפט המחוזי במחוז מרכז כנע בין חודש מאסר בפועל ל- 6 חודשי מאסר בפועל. ע"פ 41708-07-12 מדינת ישראל נ' מוחמד עטאללה (לעיל), ע"פ 57019-07-12 מדינת ישראל נ' פארס גבור, לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שהמתחם נע בן 10 ימי מאסר בפועל ל- 6 חודשי מאסר בפועל, עפ"ג 44287-02-13 מדינת ישראל נ' באסם אללטיף.

 

12.       לעומת זאת, בעניין אלהרוש קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברת לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים. אם לנאשם יש עבר פלילי, ובכלל זה עבירות שב"ח, ניתן יהיה להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש בתוך המתח ולגזור עליו מאסר בפועל.

 

13.       לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין חודש מאסר בפועל ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

 

סטייה ממתחם העונש ההולם

 

14.       בנסיבות העניין, לא מצאתי שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם

 

בגזירת עונשו של הנאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין.

 

8

15.       הנאשם יליד 1990, הודה בהזדמנות הראשונה מבלי שהגיעו הצדדים להסדר טיעון כלשהו ובכך חסך זמן שיפוט יקר, לקח אחריות על מעשיו, התנצל על ביצוע העבירה וטען כי לא יחזור על כך.

לחובתו של הנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה בבית משפט צבאי משנת 2010 בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בהתאגדות בלתי חוקית, סיוע למבוקשים, יצור נשק, נשיאת נשק או חומרי נפץ והחזקת נשק בגינן הוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 23 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה של 30 חודשים וקנס.

הנאשם ובא כוחו טענו כי הנאשם ומשפחתו סובלים ממצב סוציואקונומי קשה, אין חולק כי הטלת מאסר בפועל תפגע בנאשם ובמשפחתו במיוחד בתקופת חג ובמועד חתונת אחיו ב-15/7/16. בעניין זה יש לציין כי היעדרות מחתונת האח ובחגיגות החג היא כך או אחרת בלתי נמנעת, שכן הנאשם נתפס בישראל בסמוך מאד לשני אירועים אלה שחלים בימים אלה ממש.

החתונה והחג אינם רלוונטיים למעשה, כי גם ענישה מקילה מאד בתחתית מתחם הענישה לא תאפשר את שחרורו של הנאשם לחגיגות.

מי שביצע בעבר עבירות בטחוניות על רקע אידיאולוגי, קיים לגביו סיכון מסתבר מוגבר שמא יהיה אחד מאותם שוהים בלתי חוקיים שיזום את אירוע הטרור הבא.

מדובר בנסיבה רלוונטית רבת משקל לחומרא.

ההטבה הניתנת למי שנשפט לראשונה בשל שב"ח לא יכולה לעמוד למי שביצע עבירות חמורות בעברו, גם אם טרם הורשע בעבר בכניסה לישראל.

לנוכח האמור לעיל, מצאתי כי ישי להטיל על הנאשם ענישה באמצעו של מתחם הענישה.

 

סוף דבר

 

16.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.

 

ב.         3 חודשי מאסר על תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר את העבירה בה הורשע.

 

ג.         אני נמנעת מהטלת קנס על הנאשם, לנוכח ימי חג אל פיטר ובהתחשב בחתונת אחיו.

 

9

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

ניתן היום, א' תמוז תשע"ו, 07 יולי 2016, במעמד הצדדים.