1

2

3

1.         הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה -לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בכניסה לישראל שלא כחוק - עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952, אי ציות לתמרור (רמזור אדום) לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף - עבירה לפי סעיף 10א' לפקודת בצירוף סעיפים 62 ו - 38 לפקודה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם אינו תושב מדינת ישראל ולא הוציא רישיון נהיגה ישראלי. ביום 19/8/18, בשעות הבוקר, נהג הנאשם, ברכב עם לוחית זיהוי מזויפת שרישיונו פג בשנת 2011. הנאשם נהג ברכב בשכונת הר חומה בירושלים. בשלב מסוים, כאשר שוטרים בניידת בילוש בעקבותיו, הנאשם חצה צומת כאשר הרמזור הראה אור אדום, במהירות גבוהה, המשיך בנסיעתו תוך שעקף שני כלי רכב ותוך שחצה קו הפרדה רצוף וגרם לכלי רכב שבא ממול לסטות לשולי הדרך. כאשר הנאשם הגיע למחסום, לאחר שהחיילים במחסום קיבלו התראה ושלפו את נשקם, הנאשם המשיך במהירות נסיעתו לעבר המחסום, סטה עם רכבו לימין הדרך, עלה על המדרכה בניסיון לעקוף את המחסום, ואז הרכב התנגש בבטונדה וברכב שעמד במחסום.

2.         הנאשם הנו כבן 28, ובעברו חמש הרשעות, האחרונה משנת 2017, בעבירות גניבת רכב, נהיגת רכב ללא רישיון, הרשעות נוספות בעבירת גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כחוק, וההרשעה הראשונה הנה משנת 2010, גם כן בעבירת גניבת רכב, החזקת כלי פריצה וכניסה לישראל שלא כדין.

3.         ב"כ המאשימה טענה כי הערכים המוגנים שנפגעו הנם שלמות גופם של המשתמשים בדרך. נהיגתו הפרועה של הנאשם גרמה לסיכון משמעותי למשתמשים בדרך ואף נגרמה סכנה לביטחון החיילים. הנאשם שהה בארץ באופן בלתי חוקי, הנאשם החזיק ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. באה הפנייה למדיניות הענישה ונטען כי המתחם נע בין שנתיים לחמש שנים בנסיבות דומות והמתחם הראוי הנו שנתיים עד ארבע שנים. המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 28 חודשים, פסילת רישיון נהיגה, מאסר מותנה וקנס. כן הובהר כי רכבו של הנאשם כבר חולט.

            ב"כ הנאשם טען כי הרשעתו הקודמת של הנאשם הנה בגין עבירה משנת 2016. בעבר הוא לא הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם. הנאשם שוהה כבר 7 חודשים במעצר ממש, הודה בכתב אישום מתוקן, קיבל אחריות וחסך זמן שיפוטי. כתב האישום המתוקן מרוכך מכתב האישום המקורי, ויש לתת לכך משקל. ניתן לומר כי אין מדובר בנסיעה פראית, שכן מדובר בנסיעה קצרה, בת דקות ספורות, ונסיעתו של הנאשם סמוך למחסום, הייתה קצרה מאוד. הסנגור הפנה לפסיקה ממנה ביקש ללמד כי ניתן להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

            דיון

4.         הנאשם נכנס לישראל שלא כדין, נהג ברכב ללא רישיון רכב בתוקף, ולנאשם עצמו אין רישיון נהיגה תקף בישראל. כאשר השוטרים דלקו אחריו, הנאשם נהג באופן פרוע ומסוכן, נהג בסכנה למשתמשים בדרך ובסופו של דבר עצר במחסום בעל כורחו. מעשיו של הנאשם סיכנו את שלומו ובטחונו של ציבור המשתמשים בדרך. המתחם הראוי בגין המעשים והעבירות בהן הורשע הנאשם הנו 14 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשי מאסר. לזכות הנאשם יש לזקוף את הודאתו שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי, אך לחובתו יש לזקוף את נסיבות ביצוע העבירות המגלמות בתוכן סכנה. אין התעלם מכך שהרכב בו נהג הנאשם, היה ללא אישור נסיעה תקף, כאשר רכב כזה יכול שיהווה סכנה לציבור גם בנסיעה רגילה. לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המשמעותי יחסית של הנאשם ומכך שעונשי מאסר בעבר לא הרתיעו אותו, כל אלה מובילים לכך שיש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם.

4

5.         לפיכך אני גוזר על הנאשם כלהלן:

            א.        עונש מאסר בפועל לתקופה של 17 חודשים. תחילת מאסרו מיום מעצרו.

ב.         מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.         אני פוסל את הנאשם מלקבל רישיון נהיגה בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ נאשם 1 והנאשם 1 בעצמו.