1

 

 

פתח דבר

1.        הנאשם 5, יורם מלבסקי, הורשע על יסוד הודאתו - במסגרת הסדר טיעון - בשתי עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 בצירוף סעיף 34ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירת קשירת קשר למעשים אחרים לפי סעיף 500(7) לחוק.

 

2.        הנאשם הודה בכך שהעביר במספר הזדמנויות, משך שנים ספורות, טובות הנאה, לשתי מהנדסות מזון בשירות המזון הארצי, בשווי אלפי ₪, בעד פעולות הקשורות בתפקידן, כאשר היה מודע לניגוד העניינים בו נמצאות מהנדסות המזון;ובכך שקיבל מיבואן סך 500 ₪ במזומן לצורך רכישת מתנה לאחת ממהנדסות המזון.

 

ההליכים

3.        ביום 19.12.2018 הוגש נגד הנאשם - ביחד עם 10 נאשמים נוספים העוסקים בהיבטים שונים של ייבוא מזון או ייעוץ ליבואני מזון - כתב אישום המייחס להם עבירות של מתן שוחד לעובדים בשירות המזון הארצי (ת"פ 44812-12-18 מדינת ישראל נ' ניניו ואח') (להלן: "שירות המזון").

 

ביום 12.9.2019 הורה בית המשפט על הפרדת הדיון בעניינו של הנאשם, ביחד עם 4 נאשמים נוספים. בהתאם להחלטה, הוגש כתב אישום מתוקן נגד 5 נאשמים, וביניהם הנאשם.

 

4.      העונשים שהושתו על יתר הנאשמים בפרשה שעניינם הסתיים במסגרת כתב האישום בתיק זה, הם:

א.    נאשם 1 - 3 חודשי מאסר מותנים, קנס בסך 30,000 ₪ וצו מבחן לשנה;

ב.      נאשם 2 - 2 חודשי מאסר מותנים, קנס בסך 25,000 ₪ ו-300 שעות שירות לטובת הציבור;

ג.       נאשם 3 - 6 חודשי מאסר מותנים, קנס בסך 20,000 ₪ ו-200 שעות שירות לטובת הציבור;

עניינו של נאשם 4 נקבע למועד אחר.

 

 

2

העובדות

5.      ואלה העובדות בהן הודה והורשע הנאשם:

חלק כללי

א.    שירות המזון הוא גוף במשרד הבריאות המשמש כסמכות העליונה לקביעת הנחיות בענייני המזון במדינת ישראל, בין היתר, מופקד על פיקוח המזון המיוצר בישראל ומיובא אליה.

 

ב.      חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015 (להלן: "חוק המזון"), נועד להסדיר את אחריותם של יבואני ויצרני המזון בארץ וכן את הפיקוח על ייצור המזון ויבואו. כמו כן, קובע חוק המזון הסדרים מחמירים לייבוא מזון שהוגדר כ"מזון רגיש" - המחייב אישורים מקדימים, בדיקות ניירת ודגימות מעבדה בתדירות גבוהה יותר מזו של ייבוא מזון רגיל (להלן: "אישורי הייבוא").

 

ג.       הבקשות לאישורי הייבוא מוגשות למהנדסי מזון במחלקת הייבוא - האחראית על מתן והארכת אישורי ייבוא מקדים למזון רגיש - ואלה אחראים על ביצוע בדיקות המזון ובחינת המסמכים הנוגעים למוצר המיובא, בין היתר, תנאי ייצורו ובדיקות מעבדה של הרכבו בארץ הייצור ובישראל, במטרה להבטיח שהמוצר איננו מסכן את הציבור. למהנדסים שיקול דעת רחב בקביעת עיתוי וכמות הבדיקות ובדרישות הניירת הנלוות לאישורים.

 

ד.      החל משנת 1990 ועד שנת 2018, עסק גיורא דביר (להלן: "דביר"), המשמש כמנכ"ל חברת "א. דגן מערכות בריאות בע"מ" (להלן: "דגן"), במתן טיפולים רפואיים ובין היתר, כירופרקטיקה, הומאופתיה ורפלקסולוגיה וכן בייבוא תוספי תזונה, המוגדרים כמזון רגיש.

 

ה.     החל משנת 2013 ועד שנת 2018, הועסק חיים שלום (להלן: "שלום") במחלקת הייבוא בחברת מרשל מוצרי טבע בע"מ (להלן: "מרשל") העוסקת בין היתר בייבוא תוספי תזונה, לרבות מוצרים המוכרזים כמזון רגיש.

 

ו.       במהלך שנת 2017, עסק מוסא מסרואה (להלן: "מסרואה") בייבוא גלידות, לרבות מוצרים המוכרזים כמזון רגיש.

 

ז.       החל משנת 1989 ועד ליום 25.10.17, מועד פתיחת החקירה הגלויה בענייננו, עסק הנאשם במתן שירותי ייעוץ וטיפול בייבוא עבור יבואנים אל מול שירות המזון.

 

ח.     בתקופה הרלוונטית, שכרו דביר ושלום את שירותיו של הנאשם, זאת מתוקף תפקידם, והעבירו לידיו את בקשות הייבוא של דגן ומרשל. בדומה, פעל מסרואה מול הנאשם, על מנת שזה יעזור לו מול שירות המזון בקשר לאישורי ייבוא הגלידות.

 

3

ט.    במסגרת עיסוקו, נהג הנאשם להגיע לעיתים תכופות למשרדי שירות המזון לצורך הגשת בקשות לאישורי ייבוא של לקוחותיו וקידום קבלתם.

 

י.       החל משנת 1997 ועד סוף התקופה הרלוונטית, עבדה לריסה גופשטיין (להלן: "גופשטיין") כמהנדסת מזון במחלקת הייבוא בשירות המזון. במסגרת תפקידה עסקה במתן אישורי ייבוא מזון, היתה אחראית על ביצוע בדיקות מקצועיות למזון רגיש המיובא לישראל ובחינת מסמכים הנוגעים למוצר, בין היתר לגלידות וממתקים ללא סוכר וללא גלוטן. כמו כן, היתה חברה במספר וועדות בין משרדיות בתחום המזון.

 

יא.  החל משנת 2005 ועד ליום 19.9.17, עבדה ילנה לבינסקי (להלן: "לבינסקי") כמהנדסת מזון במחלקת הייבוא בשירות המזון. במסגרת תפקידה עסקה במתן אישורי ייבוא מזון, היתה אחראית על ביצוע בדיקות מקצועיות למזון רגיש המיובא לישראל ובחינת מסמכים הנוגעים למוצר, בין היתר לתוספי תזונה. כמו כן, היתה חברה בצוות פיקוח ארצי על תוספי תזונה.

אישום ראשון - הפרת אמונים בקשר ליחסים עם גופשטיין ולבינסקי

הפרת אמונים בצוותא עם גופשטיין

יב.   במהלך התקופה הרלוונטית הכיר דביר את גופשטיין דרך הנאשם, ונפגש עמה במסגרת פרטית.

 

יג.    החל משנת 2014 ועד סוף התקופה הרלוונטית, במשך כשלוש שנים, בסמיכות לחגי פסח וראש השנה, העביר הנאשם כרטיסי מתנה בסך 250 ₪, אותם קיבל מדביר, לידי גופשטיין.

 

יד.   ערך טובות ההנאה שנתן הנאשם לגופשטיין בשם דביר הסתכם בכ -1,500 ₪.

 

טו.  בין השנים 2017-2014, במשך כארבע שנים, בסמיכות לחגי פסח וראש השנה, העביר הנאשם כרטיסי מתנה בסך 300 ₪, אותם קיבל משלום, לידי גופשטיין.

 

טז.ערך טובות ההנאה שנתן הנאשם לגופשטיין בשם שלום הסתכם בכ-2,400 ₪.

 

יז.    במקביל להעברת טובות ההנאה לגופשטיין, המשיך הנאשם להגיש בשמם של דביר ושלום בקשות לגופשטיין לצורך קבלת אישורי ייבוא, וכן המשיכה גופשטיין לטפל בבקשות אלה, כל זה כאשר השניים מודעים לניגוד העניינים בה מצויה גופשטיין.

הפרת אמונים בצוותא עם לבינסקי

יח.  במהלך התקופה הרלוונטית התוודע דביר ללבינסקי באמצעות הנאשם.

 

יט.  החל משנת 2014 ועד סוף התקופה הרלוונטית, במשך כארבע שנים, בסמיכות לחגי פסח וראש השנה, העביר הנאשם כרטיסי מתנה טעונים בסך 250 ₪, אותם קיבל מדביר, לידי לבינסקי.

 

כ.      ערך טובות ההנאה שנתן הנאשם ללבינסקי בשם דביר הסתכם בכ-2,000 ₪.

4

 

כא.                        בין השנים 2017-2014, במשך כארבע שנים, בסמיכות לחגי פסח וראש השנה, העביר הנאשם כרטיס מתנה טעון בסך 150 ₪, אותו קיבל משלום, לידי לבינסקי.

 

כב.ערך טובות ההנאה שנתן הנאשם ללבינסקי בשם שלום הסתכם בכ-1,200 ₪.

 

כג.  במקביל להעברת טובות ההנאה ללבינסקי, המשיך הנאשם להגיש בשמם של דביר ושלום בקשות ללבינסקי לצורך קבלת אישורי ייבוא, וכן לבינסקי המשיכה לטפל בבקשות אלה, כל זה כאשר השניים מודעים לניגוד העניינים בה מצויה לבינסקי.

אישום שני - קשירת קשר להשיג מטרה אסורה עם מסרואה

כד.בחודש ינואר 2017, הגיש מסרואה בקשה לאישור ייבוא גלידות מטורקיה שטופלה ע"י גופשטיין במסגרת תפקידה. לאחר מספר חודשים בהם אופן הטיפול בבקשה לא היה לשביעות רצונו, שכר מסרואה עורכת דין שתפעל לזירוז וקידום אישור הייבוא, מעשה שהכעיס את גופשטיין.

 

כה.בסמיכות לחג הפסח בשנת 2017, במועד שאינו ידוע למאשימה, פנה מסרואה לנאשם וביקש לשכור את שירותיו כיועץ מזון, זאת לאחר שלא היה מרוצה מיועצי המזון שייצגו אותו עד אותה העת. במעמד זה סיפר מסרואה לנאשם על שכירת שירותיה של עורכת הדין על ידו וכעסה של גופשטיין בעקבות כך.

 

כו.   בתגובה לדבריו של מסרואה, התקשר הנאשם לגופשטיין - בנוכחותו של מסרואה - וזו טענה שהתעצבנה על הפנייה לעורכת הדין.

 

כז.  בסיום השיחה הציע הנאשם כי מסרואה ועורכת הדין יתנצלו בפני גופשטיין, ובהמשך לכך, מסרואה נתן לנאשם 500 ₪ במזומן על מנת שהנאשם יקנה לגופשטיין בקבוק משקה אלכוהולי.

הסדר הטיעון

6.        במסגרת ההסדר הוסכם כי ב"כ הצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות;

ב.קנס בסך 30,000 ₪;

ג.  מאסר מותנה.

דיון והכרעה

5

7.        בית המשפט איננו צד להסדר טיעון, ובבואו לבחון האם לכבדו, עליו לעמוד על היחס בין טובת ההנאה הצומחת לנאשם כתוצאה מהסדר הטיעון לעניין העונש, ובין האינטרס הציבורי. המבחן איננו מבחן הלימה אלא מבחן איזון (ראו: ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל [30.4.17], ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1) 577 (1998)).

 

8.        לאחר שבחנתי את מהות העבירות, נסיבותיהן, ראיות ההגנה לעונש (נ/7) וטיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון אינו חורג ממתחם הסבירות ולפיכך החלטתי לכבדו. להלן יפורטו תמצית טעמיי.

 

9.        לחובת הנאשם יש לזקוף, בראש וראשונה, את מהות המעשים - תיווך במתן טובות הנאה לעובדי ציבור, מתוך מה שעלול להתפרש כניסיון להשפיע על שיקול דעתם של עובדי הציבור, האמורים, במסגרת תפקידם וחובתם, לספק שירות לציבור, על בסיס שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מהתמשכות המעשים משך מספר שנים, באופן שיטתי;ולמתן טובות ההנאה לשתי עובדות ציבור. אף שווי טובות ההנאה, המסתכם באלפי שקלים, אינו מבוטל.

יש טעם בטענת ב"כ המאשימה כי נסיבות אלה מלמדות על כך שאין מדובר במעידה חד פעמית.

הקשבתי רוב קשב לטענות הסניגור ואף לדברו האחרון של הנאשם, שטען בין היתר, כי מתן המתנות בחגים היה נוהג מקובל במשרד הבריאות. כפי שנקבע בעניינם של נאשמים אחרים בתיק: "לעניות דעתי, בליבו של כל אדם נורמטיבי, הפונה לקבלת שירות מעובדי ציבור, אמורה להתעורר רתיעה אינטואיטיבית ממתן מתנה - גם אם מתוך כוונה תמימה - לעובד הציבור, ולו בשל החשש שהמעשה יתפרש כניסיון להשפיע על שיקול דעתו של עובד הציבור" (ראו ת"פ 58477-09-19 מדינת ישראל נ' דביר ואח', גזר דין מיום 20.1020, עמ' 15, ש' 4-1).

 

10.  אין ספק כי יש בהצטברותם של מכלול מאפייני חומרה אלה פגיעה, בעוצמה בלתי מבוטלת, בערכים המוגנים העומדים מאחורי עבירות הפרת אמונים בהן הורשע הנאשם, טוהר מידות אנשי הציבור, תקינות המנהל הציבורי ואמון הציבור בעובדי הציבור.

עוד יינתן משקל לחלקו של הנאשם במעשי העבירה, שהוא חמור בהשוואה ליתר הנאשמים, במסגרת כתב האישום בתיק זה.

 

מנגד, יש ליתן משקל ממשי לקולה להודאת הנאשם ולחיסכון בזמן השיפוטי; לנטילת האחריות ולהבעת החרטה; לעברו הנקי של הנאשם על רקע גילו המתקדם;לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולמצבו הבריאותי, כפי שעולה מטיעוני הסנגור ומהמסמכים הרפואיים (נ/7);ולכך שאינו עובד ציבור.

 

סוף דבר

11.    לאור כל האמור, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות במרכז למורשת המודיעין בשדרות יריב אהרון, רמת השרון, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 21.09.2020.

6

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 27.04.2021 בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז של השב"ס ברמלה. מובהר בזאת לנאשם כי כל חריגה מכללי ריצוי עונש בדרך של עבודת שירות, יכולה להביא להפסקת ריצוי העונש בדרך זו ולריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.

ב.6 חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע.

ג.  קנס בסך 30,000 ₪, או 75 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 2,000 ₪ כל אחד, או 5 ימי מאסר כנגד כל תשלום ותשלום.

התשלום הראשון ישולם לא יותר מאוחר מיום 01.11.20 ויתרת התשלומים לא יאוחר מ-1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפירעון מלא לאלתר.

 

זכות ערעור לבית-המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ח' חשוון תשפ"א, 26 אוקטובר 2020, במעמד הצדדים.