1

 

 

 

השתלשלות ההליך:

1.     ענייננו בפרשה של פריצה מתוחכמת לכספת, המצויה במרתפי הספרייה המרכזית בעיר תל-אביב - יפו "שער ציון - בית אריאלה", שארעה במהלך הימים 31.12.15 עד 21.01.16, ובה נגנבו כתבי-יד וכתבים נוספים, כולם מקוריים ופרי הגותם וקולמוסיהם של רבנים, שנכתבו החל משנת 1640 לספירה הנוהגת.

2.     מלכתחילה הוגש כתב האישום נגד הנאשמים ביום 28.02.16, הנאשמים כפרו במיוחס להם וביום 08.03.17 החלה להישמע פרשת התביעה.

3.     ביום 01.11.17 הוצג לבית המשפט הסדר טיעון, במסגרתו הודו הנאשמים והורשעו לפי כתב אישום מתוקן בעבירות המפורטות להלן:

                    א.        הנאשם 1:

1)   קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977;

2)   התפרצות לשם גניבה, לפי סעיף 407א' לחוק הנ"ל (ריבוי עבירות);

3)   הסגת גבול, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק הנ"ל;

                     ב.         נאשם 2:

1)   קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק הנ"ל;

2)   סיוע להתפרצות לשם גניבה, לפי סעיף 407(א) בצירוף סעיף 31 לחוק הנ"ל;

2

                      ג.         נאשם 3: מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498(א) לחוק הנ"ל;

4.     להלן ההסכמות העונשיות הסופיות אליהן הגיעו הצדדים ושבמסגרתן שטחו טיעוניהם לעונש ביום 05.04.19:

                    א.        הנאשם 1: הוסכם על עונש עיקרי של מאסר בפועל למשך שמונה-עשר חודשים ויום אחד, הכולל גם את הפעלתם של שלושה מאסרים מותנים, בניכוי ימי מעצרו. לצד העונש העיקרי עתרו הצדדים למאסר מותנה, לקנס בסך 1,000 ₪ ולפיצוי בסך 14,000 ₪;

                     ב.         הנאשם 2: התביעה עתרה לעונש עיקרי של תשעה חודשי מאסר בפועל, ולצדו מאסר מותנה וקנס. ההגנה, חופשיה בטיעוניה, טענה לעונש שעיקרו של"צ, ולחילופין למאסר לריצוי בעבודות שירות;

                      ג.         הנאשם 3: התביעה עתרה לעונש עיקרי של שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולצדו מאסר מותנה וקנס. ההגנה, חופשיה בטיעוניה, עתרה לביטול הרשעתו של הנאשם ולחיובו בשל"צ (כהמלצת שירות המבחן), ואם לא יאות לכך בית המשפט - להסתפק בחמישים ימי מעצרו כעונש עיקרי ולהתחשב במצבו הכלכלי הקשה לעניין כל עיצום כספי;

5.     מסמכים שהוגשו לצורך הטיעונים לעונש ולגזר הדין:

                    א.        לעניין כלל הנאשמים, הגישה התביעה רשימות כתבים שנגנבו ובהן סומנו כתבים שהושבו [תע/1 ותע/2];

                     ב.         לעניין הנאשם 1 הוגשו כראיות לעונש תדפיס רישום פלילי [תע/3] ושלושה פסקי-דין פליליים ובהם מאסרים מותנים שהוסכם על הפעלתם במסגרת העונש הכולל [תע/4, תע/5 ותע/6];

                      ג.         לעניין הנאשם 2 הגישה התביעה תדפיס רישום פלילי [תע/7], וההגנה הגישה הסכם להסדר טיעון, כתב אישום מתוקן והכרעת דין בעניינו של מר תומש אבשלומי - מעורב נוסף בפרשה שהועמד לדין בהליך נפרד [נע/1]. עוד לפני חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 31.12.19, לפיה כשיר הנאשם לריצוי מאסר בעבודות שירות, ושלושה תסקירי שירות המבחן, מיום 18.03.19, מיום 02.10.18 ומיום 21.03.19: השירות המליץ על ענישה באפיק טיפולי-שיקומי שעיקרו צו מבחן למשך שנה, ולצדו צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות;

                     ד.         לעניין הנאשם 3 הגישה ההגנה צרור מכתבי הערכה והמלצה [נע/2]. עוד לפני שני תסקירי שירות המבחן, מהימים 07.03.18 ו-05.09.18: השירות ממליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם ומציע ענישה שחלקה המוחשי יהא צו של"צ בהיקף של 200 שעות;

 

מעשי הנאשמים:

3

1.     בספריית "שער ציון - בית אריאלה" קיים חדר כספת בו מאוחסנים בין היתר כתבי יד וספרים עתיקים מקוריים של רבנים אשר נכתבו משנת 1640 לספירה, בעלי ערך רב [להלן - "כתבי היד העתיקים"]. הכספת ממוגנת במנעול, מצלמות אבטחה, אזעקה וגלאי נפח.

2.     חניון "בית גולדה", ברחוב ברקוביץ 7 בתל-אביב, הינו חניון ציבורי, אשר נמצא מתחת לבית אריאלה.

3.     במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עקב עבודות בנייה שהתקיימו בבית אריאלה, נוצר מעבר צדדי המקשר בין החניון לחדר המוביל לכספת.

4.     במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 31.12.15, קשר נאשם 1 יחד עם אחר או אחרים, אשר זהותם אינה ידועה למאשימה, קשר לפרוץ לכספת ולגנוב כתבי יד עתיקים.

5.     במסגרת הקשר ולשם קידומו, במספר הזדמנויות, נאשם 1 והאחר/ים נכנסו לחדר המוביל לכספת ופרצו לכספת, כחלק מפעולות הכנה לגניבת כתבי היד העתיקים, כמפורט להלן:

        א.        ביום 31.12.15 בשעה 16:31, הגיע נאשם 1 לחניון ברכב מסוג מאזדה וחנה אותו סמוך למעבר הצדדי, במקום שאינו מיועד לחניה. סמוך לשעה 19:26 נכנס נאשם 1 או האחר לחדר המוביל לכספת, כשראשו מסווה באמצעות ברדס, וכיסה את מצלמת האבטחה אשר מותקנת בו. בשעה 19:36 יצא נאשם 1 ברכבו מהחניון;

         ב.         ביום 1.1.16 בשעה 09:49, הגיע נאשם 1 לחניון ברכב וחנה אותו במקום החניה. סמוך לשעה 10:00, נכנס נאשם 1 לחדר המוביל לכספת וכיסה את מצלמת האבטחה. בשעה 10:02, התפרץ נאשם 1 לכספת, כשראשו מסווה באמצעות ברדס, בכך שפתח את דלת הכספת, הכניס את ראשו הביט פנימה, יצא וסגר את הדלת. נאשם 1 יצא מהחניון בשעה 10:31;

          ג.         ביום 7.1.16 סמוך לשעה 21:13, נכנס האחר לחדר המוביל לכספת, כשפניו מוסוות באמצעות כובע גרב ועל ידיו כפפות, וכיסה את מצלמת האבטחה. החל משעה 21:19, התפרץ האחר לכספת בכך שפתח את דלת הכספת, נגע במכשיר האזעקה הממוקם במשקוף העליון, הכניס את ראשו, הביט פנימה, יצא, סגר את הדלת וחזר על מעשיו אלו בשנית;

         ד.         באותו יום בשעה 22:50, הגיע נאשם 1 לחניון ברכב וחנה אותו במקום החניה. סמוך לשעה 22:57, נכנסו נאשם 1 והאחר לחדר המוביל לכספת והאחר כיסה את מצלמת האבטחה. בשעה 22:59, התפרץ האחר לכספת בכך שפתח את דלת הכספת, כשפניו מוסוות באמצעות כובע גרב ועל ידיו כפפות, הכניס את ראשו הביט פנימה, הצביע לעבר גלאי נפח אשר נמצא בתוך הכספת ונשאר לעמוד ליד הדלת בעודה פתוחה, בזמן שנאשם 1 "טיפל" במכשיר אזעקת הכספת;

4

        ה.        בהמשך, בין השעות 22:55-23:06, התפרצו נאשם 1 והאחר לכספת, כשפניהם מוסוות באמצעות כובעי גרב וכשעל ידיו של האחר כפפות. האחר התפרץ בכך שזחל לתוך הכספת ויצא ממנה בזחילה שלוש פעמים, ונאשם 1 התפרץ בכך שמספר פעמים פתח את דלת הכספת הכניס את ראשו, הביט פנימה וסגר את הדלת. בהמשך נגע באזעקת הכספת, השליך לתוכה דבר מה ולאחר מכן זחל לתוך הכספת. בשעה 23:55, הסיטו נאשם 1 והאחר את עדשת מצלמת האבטחה המותקנת בתוך חדר הכספת. נאשם 1 יצא מהחניון ביום 8.1.16 בשעה 00:15;

          ו.         במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 8.1.16, קישר נאשם 3 בין נאשם 1 והאחרים לבין תומש אבשלומי (להלן: "תומש") על מנת שהאחרון ינטרל את האזעקה של הכספת בבית אריאלה;

         ז.         ביום 8.1.16 בשעה 10:55, הגיע תומש ברכבו לחניון. סמוך לאחר מכן, נכנס תומש יחד עם נאשם 1 והאחר, לחדר המוביל לכספת, פרץ לכספת וניסה לנטרל את אזעקת הכספת, הממוקמת בתוכה. משלא הצליח לעשות כן עזב תומש את המקום ובשעה 12:21 יצא ברכבו מהחניון;

        ח.        בהמשך, בשעה 13:56, הגיע נאשם 1 לחניון ברכב וחנה אותו במקום החניה. סמוך לשעה 14:06, נכנסו נאשם 1 והאחר לחדר המוביל לכספת והאחר כיסה את מצלמת האבטחה;

        ט.        סמוך לאחר מכן עובר לשעה 14:27 ועד השעה 14:44, התפרץ האחר לכספת באופן שנכנס ויצא ממנה, מספר פעמים, כשפניו מוסוות באמצעות כובע גרב ועל ידיו כפפות. בזמן ששהה בתוך הכספת, החזיר האחר את מצלמת האבטחה למקומה וגנב מהכספת שני ספרים. לפני צאתו מהכספת, הסיר האחר כיסוי שהונח על גלאי הנפח שמותקן בתוכה. נאשם 1 יצא מהחניון בשעה 14:54;

6.     עובר ליום 21.1.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשר נאשם 1 קשר עם נאשם 2 לסייע לו להתפרץ לכספת לשם גניבת כתבי היד העתיקים.

7.     במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביום 21.1.16, בשעה 18:34, הגיע נאשם 1 לחניון ברכב וחנה אותו במקום החניה. סמוך לשעה 19:13, נכנס נאשם 1 לחדר המוביל לכספת כשעל ידיו בכפפות וכיסה את מצלמת האבטחה. בסמוך לאחר מכן התפרץ נאשם 1 לכספת כשפניו מוסוות באמצעות כובע גרב, באופן שפתח את דלת הכספת, הכניס את ראשו פנימה וסגר את הדלת. נאשם 1 יצא מהחניון בשעה 19:20.

8.     באותו מועד, בשעה 22:18 הגיע נאשם 2 לחניון ברכב מסוג שברולט, הסתובב בחניון ומחוצה לו והמתין בחניון. מספר דקות לאחר מכן, בסמוך לשעה 22:38, נכנס האחר לחדר הכספת ופרץ לתוך הכספת כשפניו מוסוות בכובע גרב ועל ידיו כפפות, בכך שזחל לתוך הכספת, נטל מתוכה שלא כדין כתבי יד עתיקים רבים ויצא ממנה. האחר חזר על פעולה זו 5 פעמים;

9.     בהמשך לכך, בשעה 23:31, חנה נאשם 2 את השברולט במקום החניה ועל דעת נאשם 1 והאחרים העמיס את כתבי היד העתיקים הגנובים על רכבו. בשעה 23:36 יצא נאשם 2 מהחניון.

10.            במעשיו המתוארים לעיל, קשר נאשם 2 קשר עם נאשם 1 קשר לסייע לו להתפרצות לכספת במטרה לגנוב כתבי יד עתיקים וסייע לו בהתפרצות לשם גניבת כתבי יד עתיקים. במעשיו המתוארים לעיל נתן נאשם 3 לנאשם 1 והאחרים אמצעים לביצוע פשע.

 

שיקולי אימוץ ההסדר והענישה בעניינו של הנאשם 1:

5

1.     עסקינן במעשי פריצה חוזרים ונשנים, לאחר תכנון מדוקדק ובשיתוף פעולה בין הנאשם 1 לבין אחר או אחרים, במטרה לגנוב כתבים עתיקים שאין להם תחליף, ולהוציאם מרשות הציבור, למטרת בצע כסף. אף שהנזק הוטב בחלקו, לנוכח השבת כתבים מהגנובים או אחרים, הרי הסתיים העניין באובדנם של כתבים רבים אחרים, ובהם קבצי שו"ת וספרי הגות מתפוצות ישראל, אוצר דתי ותרבותי שנגזל מהעם היהודי.

2.     עונשו המוסכם של הנאשם 1 קל הוא ביותר, לנוכח הנסיבות המחמירות הרבות שהובאו בתמצית לעיל, ועד-כדי קושי ממשי בהלימת עונש זה למעשים. במצב דברים זה, השוואת העונש המוסכם למתחם העונש ההולם עלולה למתוח עד-דק את סבירותו והצדקתו של הסדר הטיעון.

3.     ואם כך לעניין ההשוואה למתחם העונש ההולם, בא עברו הפלילי החמור של הנאשם 1 ויתר נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות דנן, ואף הם מצביעים על גודלה החריג של ההקלה לה זכה הנאשם 1 במסגרת ההסדר.

4.     אלא, שהמאשימה נתקלה בקשיים ראייתיים ממשיים במהלך ניהול ההליך, ואלו כפו עליה להציע או להסכים להסדר הטיעון המקל. כיוון שכך אכבד את הסדר הטיעון ואגזור על הנאשם 1 את העונשים המוסכמים.

 

שיקולי אימוץ ההסדר והענישה בעניינו של הנאשם 2:

1.     הנאשם 2 הודה והורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע (פריצה לשם גניבה) ושל סיוע לפריצה לשם גניבה. הנאשם ידע היטב את משמעות מעשיו ומה טיבו של הרכוש שעתיד להיגנב במסגרת התכנית הפלילית שגולמה בקשר.

2.     עם-זאת, מעמדו של הנאשם 2 בהיררכיה העבריינית נמוך במידה רבה מזה של הנאשם 1: למעשה, הנאשם 2 נכנס בסוד העניינים רק ביום האחרון בשלשלת העגומה של מעשי הפריצה והגניבה, ואף שהסיוע שתרם היה משמעותי - הכתבים שנגנבו באותו יום הועמסו על רכבו וכך נלקחו מהמקום - עדיין מדובר בעבירות קלות בהרבה מאלו שביצעו הנאשם 1 ותומש.

3.     ייחודן של העבירות בענייננו מקשה על איתור גזרי-דין מהם ניתן לחלץ קו ברור של ענישה נוהגת. עניין דומה, מבחינת טיב המעשים וערך ניכר של הגזילה, נדון בעפ"ג 55303-03-17 דארי נ' מ.י. (2017), בו התקבל ערעורו של מסייע ועונשו הומר ממאסר בפועל לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; אלא, שעונש זה הוטל כחריג מטעמי שיקום, ואילו מתחם העונש ההולם שנקבע באותו עניין - ובין היתר, על בסיס פסיקה רלוונטית נוהגת הנזכרת שם לפרטיה - נקבע בין עשרה לבין שלושים חודשי מאסר בפועל, לעניין העונש העיקרי.

6

4.     אאמץ מתחם עונשי זה גם לעניין דכאן, ונמצא אפוא שההסדר עם הנאשם 2, שהוא הסדר טיעון מסוג "טווח" שבו טענה התביעה לעונש מקסימאלי של תשעה חודשי מאסר, מצוי בהלימה ראויה למתחם ההולם מבחינת ההקלה בה זכה הנאשם, והוא ראוי ומאוזן (וראו לעניין זה ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מ.י. (2019), ע"פ 1548/18 גיא נ' מ.י. (2018); ע"פ 2745/18 אבו שארב נ' מ.י. (2018); ע"פ 6943/16 גלקין נ' מ.י. (2018); ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מ.י. (2017); ע"פ 2021/17 מצגר נ' מ.י. (2017), פסקאות 11 ו-16; ע"פ 5855/15 לוגסי נ' מ.י. (2016), פסקה 11; וע"פ 512/13 פלוני נ' מ.י. (2013), פסקאות 18-12 לפסק דינו של השופט ח' מלצר).

5.     אלא, שבכך לא הסתיימה דרכנו: לא נוכל להתעלם משיקול כבד-משקל וכפול-פנים, של התאמה הוגנת של כובד העונש למיקום הנאשם במדרג הביצוע של העבירות, ושל השוואת עונשו לעונשיהם של אחרים.

6.     עונשו הכה-קל של הנאשם 1 וההקלה המפליגה לה זכה תומש בתיקון כתב האישום נגדו ודילולו המהותי [נע/1], שלא לדבר על עונשו העיקרי שהסתכם בשישה חודשי מאסר ומהם חמישים ימים בלבד שיצטברו למאסר אותו ריצה בעת גזירת הדין [גזר-דין מיום 17.09.17] - הניתן להתעלם מאלה ולגזור את עונשו של הנאשם 2 כבחלל הריק? ודאי שלא, משיבה לנו הלכה שיצאה מבית המשפט העליון, וראו ע"פ 863/18 סבן נ' מ.י. (2018), עניין גיא הנזכר לעיל, ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מ.י. (2017), ע"פ 6080/16 פלונים נ' מ.י. (2016), ע"פ 4761/15 ג'ורבאן נ' מ.י. (2015) וע"פ 2447/13 קליין נ' מ.י. (2014).

7.     דרישות המידתיות וההגינות מחייבות להעמיד את עונשו של הנאשם 2 ביחס ראוי לעונשיהם של הנאשם 1 ותומש, ולפיכך מצביעות על הטלתו של מאסר לריצוי בעבודות שירות. כך בוודאי, משמצורפת לכך המלצתו של שירות המבחן לענישה שיקומית-טיפולית ועד-כדי המלצה להימנע אף מעבודות שירות. לנוכח מסקנתי, לא מצאתי צורך בפירוט נסיבותיו האישיות של הנאשם, ודי אם אומר שהנאשם הרוויח ביושר את תמיכתו ואת אמונו של שירות המבחן. עוד אציין שלחובתו של נאשם זה הרשעה יחידה בגין מעשה שבוצע ב-2008, והעניין הסתיים במאסר מותנה ופיצוי. הנאשם שהה במשמורת מעצר למשך תקופה ממשית, נתון שיש להביאו בחשבון.

8.     שיקול עיקרי נוסף לזכות הנאשם מגולם בהשבתם של כתבי-יד וספרים עתיקים, כשישים במספר, יחד עם הנאשם 3.

9.     לנוכח כל האמור לעיל, אמנם לא אוכל להימנע מהשתת עונש מאסר, אך זה ירוצה בעבודות שירות ומשכו ייקבע גם לנוכח תקופת מעצרו, עד ששוחרר בתנאים מגבילי חירות. לצד עונש זה ייקבע קנס על הצד הנמוך, לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם ופגיעתו הצפויה של העונש ביכולת השתכרותו. לתוספת הרתעה יחויב הנאשם במאסר מותנה ובהתחייבות כספית. לא אחייב את הנאשם בפיקוח שירות המבחן, אך ירצה בכך - אקבע זאת לבקשתו בהחלטה משלימה.

 

שיקולי אימוץ ההסדר והענישה בעניינו של הנאשם 3:

1.     הנאשם 3 הודה והורשע בעבירה יחידה של מתן אמצעים לביצוע פשע, משקישר בין הנאשם 1 והאחר/ים לבין תומש, כדי שהאחרון יפעיל את כישוריו שבהם התפרסם וינטרל את האזעקה המותקנת בכספת.

2.     הרשעת הנאשם תעמוד על כנה:

7

                    א.        ההגנה עותרת לאימוץ המלצתו הסופית של שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם, מחשש לפגיעה תעסוקתית: הנאשם מועסק בקו חלוקה למוצרי חלב, ומעסיקו מסר לשירות המבחן כי הנאשם נדרש לחלק מוצרים גם למתקנים רגישים, כך שהרשעה תמנע העסקתו בקו זה. הנאשם מתעתד להוציא רישיון לנהיגה במונית, ורצונו זה עלול להיתקל במכשול הרשעתו. ועוד - הנאשם מסייע בפעילותה של חברה קדישא בתל-אביב, בה עבד בעבר, והרשעה תמנע זאת ממנו;

                     ב.         הלכת כתב הידועה (ע"פ 2083/96 כתב נ' מ.י. (1997)) שאושררה שוב ושוב על-ידי בית המשפט העליון, קובעת כי ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה הם חריגים לכלל הקובע כי מי שביצע עבירה, יורשע. שימוש באמצעים חריגים אלו מחייב קיומם של שני תנאים מצטברים - פגיעה חמורה הצפויה לשיקום הנאשם, וטיב העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה. בית המשפט העליון קבע לא-פעם, כי קיומה של אפשרות לפגיעה תעסוקתית אינה נחשבת כפגיעה חמורה וקונקרטית בשיקום הנאשם;

                      ג.         החששות לפגיעה תעסוקתית הם ספקולטיביים גרידא ולא נתמכים בכל אסמכתא של ממש. לא הוצג כל מסמך המלמד כי אי-פעם נדרש הנאשם להוכיח כי לא הורשע בעבר. גם כוונתו של הנאשם להוציא רישיון למונית איננה מקיימת את הדרישה לנזק קונקרטי: לנוכח מרווח שיקול הדעת המסור לרשות, עצם ההרשעה לא תוביל לפסילת הנאשם מלקבל רישיון למונית, והשוו רע"פ 6449/15 חלוואני נ' מ.י. (2015);

3.     המלצתו של שירות המבחן לביטול הרשעה אינה יכולה להתקבל, אך הערכתו החיובית את הנאשם תתקבל גם תתקבל, ותתמוך בה אסופת מכתבי ההמלצה המגלים את דמות הנאשם כאיש של חסד. עוד יודגשו היעדרו של עבר פלילי, וימי שהותו במעצר - כחמישים במספר;

4.     שיקול עיקרי נוסף, גם לזכות נאשם זה מגולם בהשבתם של כתבי-יד וספרים עתיקים, כשישים במספר, יחד עם הנאשם 2.

5.     מנימוקים אלה, ומשיקולי אחידות הענישה שפורטו לעיל בעניינו של הנאשם 2, יגולם עונשו העיקרי של נאשם זה במאסר מותנה, ולצדו עיצום כספי מתון (לנוכח מצבו הכלכלי הדחוק) והתחייבות כספית.

 

סוף-דבר, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

לנאשם 1:

                    א.        מאסר בפועל למשך שמונה-עשר חודשים ויום אחד, החל מיום 07.07.19, שבו עליו להתייצב בשעה 10:00 בבימ"ר ניצן לריצוי עונשו, אם לא יורה שב"ס על מקום התייצבות אחר;

                     ב.         אני מפעיל, בחפיפה זל"ז ולעונש שהטלתי, מאסרים מותנים אלו, כך שסך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך שמונה-עשר חודשים ויום אחד, בניכוי ימי מעצרו:

10 חודשי מאסר שהוטלו ביום 02.03.14 בת"פ 13870-09-13;

06 חודשי מאסר שהוטלו ביום 10.03.14 בת"פ 43617-08-12;

04 חודשי מאסר שהוטלו ביום 20.07.15 בת"פ 38065-08-14;

8

                      ג.         שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב;

                     ד.         קנס בסך אלף ₪, או שלושים ימי מאסר תמורתו;

                    ה.        פיצוי בסך ארבעה-עשר אלף ₪, לזכות הספרייה העירונית "שער ציון - בית אריאלה". הקנס והפיצוי ישולמו בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 01.07.19, וכשמחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד מלוא הסך לפירעון מידי;

 

לנאשם 2:

                    א.        ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במרכז יום כפר שלם בתל-אביב, או במקום ריצוי אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות, החל ממועד שיקבע הממונה, אך לא יאוחר מיום 09.06.19. תשומת-לב הנאשם להוראות ולהתראות שבחוות דעתו של הממונה ואזהיר אותו במיוחד, כי אי-ציות להוראות הממונה או הממונים במקום העבודה - יוביל להפסקת העבודות ולהמשך ריצוי העונש בכליאה;

                     ב.         ארבעה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב;

                      ג.         קנס בסך אלף ₪ לתשלום עד ליום 01.07.19, או שלושים ימי מאסר תמורתו;

                     ד.         התחייבות בסך אלף ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך שלושים יום;

 

לנאשם 3:

                    א.        ארבעה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג, למעט החזקת נכס החשוד כגנוב;

                     ב.         קנס בסך שמונה-מאות ₪ לתשלום עד ליום 01.07.19, או עשרים ימי מאסר תמורתו;

                      ג.         התחייבות בסך אלף ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירת רכוש מכל סוג. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך שלושים יום;

 

הוראות נלוות:

                    א.        התביעה תגיש בהקדם הודעה בדבר ימי מעצרו של הנאשם 1 לניכוי, והודעה בדבר פרטי חשבון הזוכה לפיצוי;

                     ב.         הערובות הקיימות בעניינו של הנאשם 1 תעמודנה בעינן עד לקבלת אישור כי התייצב לריצוי עונשו, שאז תבוטלנה והפיקדון יושב לנאשם;

                      ג.         ככל שפג או לא נקבע איסור יציאה של הנאשם 1 מהארץ: אני אוסר יציאת הנאשם מן הארץ, בצו שיעמוד בתוקפו עד לקבלת אישור כי התייצב לריצוי עונשו. הנאשם יפקיד דרכונו/יו, או הצהרה שאין בחזקתו דרכון בתוקף, תוך 24 שעות;

9

                     ד.         מומלץ לנאשם 1 לפנות לשב"ס למיון מוקדם;

                    ה.        נאשם המבקש לשנות מועדי תשלום, או מבקש פריסה אחרת של התשלום, יוכל לפנות בעניין זה למרכז לגביית קנסות;

                      ו.         פיקדונות הנאשמים 2 ו-3, ככל שקיימים, יושבו לנאשמים;

                     ז.         ככל שקיימים מוצגים: מוצג, לרבות כסף, שניתן לאתר בעליו, יושב לו; כתבי-יד וספרים שנגנבו מהספרייה העירונית "שער ציון - בית אריאלה", יושבו לספרייה; כתבי-יד וספרים אחרים, יועברו למוסד ממשלתי או עירוני אחר לפי החלטת התביעה; כל מוצג אחר יועבר להחלטת התביעה;

                    ח.        המזכירות תעביר עותקי גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולידיעת שירות המבחן;

 

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, במעמד הצדדים.