1

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של הפרת חוק הכניסה לישראל לנאשם 1 וסיוע להפרת הוראות חוק הכניסה לישראל לנאשם 2.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 7.1.18, הגיעו הנאשמים בטיסה מעמאן לישראל, ניגשו לעמדת ביקורת הדרכונים האוטומטית בנמל התעופה בן גוריון. בנסיבות אלו הניח נאשם 2 את דרכונו בעמדה והונפק לו כרטיס מעבר, אותו מסר לנאשם 1. בהמשך יצא נאשם 1 דרך שער הכניסה לישראל כשהוא מניח את אישור הכניסה של נאשם 2 מבלי שעבר ביקורת דרכונים, ועזב את המקום. לאחר מכן ניגש נאשם 2 אל בקרי הגבול טען באוזניהם בכזב, כי ניסה מספר פעמים להוציא כרטיס מעבר מהמכונה ללא הצלחה.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה הסכים שכתב האישום אינו מפרט את הסיבה בגינה פעלו הנאשמים כפי שפעלו, עם זאת טען לפגיעה קשה ומשמעותית בערכים המוגנים שעניינם האפשרות לאפשר למדינת ישראל לשלוט על הנכנסים בשעריה, זאת מן הטעם שכמות המקרים בהם נעשים מעשים מסוג זה, הולכת וגדלה. עוד טען לכך שלמעשה הנאשמים קדם תכנון מוקדם. בעניינו של נאשם 1 הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות מגוונות, בגינן ריצה עונשי מאסר מהן ממושכים ביותר. נאשם 2 נעדר עבר פלילי. בנסיבות אלה ביקש ב"כ המאשימה שלא להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

3

ב"כ המאשימה הפנה לת"פ 30647-11-16 מדינת ישראל נגד אור כהן (21.11.2018) בו נקבע מתחם עונשי שנע בין מאסר על תנאי ועד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, במקרה של אדם, אזרח ישראל שנכנס לישראל אולם משהתבקש להמתין עד לבוא המשטרה החליט על דעת עצמו לעבור את שער הכניסה לישראל מבלי להמתין למשטרה. ב"כ המאשימה ביקש לאבחן את המקרה של אור כהן עם המקרה שלפנינו מהטעם שיש לקבוע מתחם עונשי מחמיר יותר שמתחיל בעונש מאסר בעבודות שירות ומסתיים בעונש מאסר בפועל למשך מספר חודשים, כאשר הסיבה לכך שהיא שבמקרה שלפנינו מדובר בשניים שחברו יחדיו ולא בנסיבות המקלות של אותו מקרה. עוד טען שיש להעדיף את שיקולי ההרתעה. בנסיבות אלו ביקש ב"כ המאשימה לגזור על נאשם 2 עונש של מאסר בעבודות שירות ועל נאשם 1 עונש של מאסר בפועל, זאת נוכח העובדה שבימים אלה מרצה נאשם 1 עונש מאסר בגין תיק אחר וכן מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

מנגד, עתר ב"כ הנאשמים להסתפק בענישה מקלה יותר, של מאסר על תנאי וקנס. בתוך כך ביקש לאבחן את גזר הדין בעניין אור כהן בו היה מדובר באדם שהיה מנוע כניסה לישראל, להבדיל מהמקרה שלפנינו, בהן לא נטען שהנאשמים לא יכלו לצאת או להיכנס לישראל, כאשר המאשימה לא יכלה להצביע על הסיבה למעשה השניים. עוד טען שלשני הנאשמים אין צו עיכוב יציאה מן הארץ והם חזרו מעמאן לאחר שביקרו בערב הסעודית. ב"כ הנאשמים ביקש להתחשב בעובדה שהנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה, חסכו זמן שיפוטי יקר. אשר למתחם העונש ההולם, ביקש ב"כ הנאשמים לאמץ את המתחם העונשי שנקבע בעניין אור כהן קרי מאסר על תנאי ועד מאסר בעבודות שירות. בכל הנוגע לנאשם 1, טען שנזקף לחובתו עבר פלילי, הרי ששילם עבורו וריצה עונשי מאסר. בכל הנוגע לנאשם 2 ציין שאין לחובתו עבר פלילי מכל סוג שהוא.

קביעת מתחם העונש ההולם, למעשי העבירה שביצעו הנאשמים נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בין היתר בערך החברתי שנפגע, למידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

במקרה הנוכחי, הערך המוגן בו פגעו הנאשמים הוא זכותה של המדינה לברור את הנכנסים בשעריה, לערוך רישום מסודר של הנכנסים והיוצאים לארץ ולהפעיל מנגנון פיקוח בהתאם.

בכל הנוגע לבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן, יש לתת את הדעת לעובדה שמדובר באזרחים ישראליים שלא היו מנועי כניסה או יציאה לארץ, והסיבה למעשיהם לא הובהרה ולמעשה אינה ידועה למאשימה.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה שהנאשמים אכן תכננו את מעשיהם, עם זאת לא ברור מה הייתה מהות התכנון. מכל מקום, לא ניתן לטעון שהנאשמים נעזרו באמצעים מיוחדים או שהיה מדבור בתכנון מורכב. להבדיל ממקרים אחרים, לא הסתייעו הנאשמים בדרכונים מזויפים, ולמעשה ככל הנראה אף לא הייתה סיבה לכך. מנגד, יש לתת את הדעת שהנאשמים ביצעו את המעשים המיוחסים להם בצוותא. במכלול הנסיבות הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה אינו ברור.

4

אשר לענישה הנוהגת. לא נותר לי אלא להפנות אל הפסיקה שהוזכרה בגזר הדין בת"פ 30647-11-16 מדינת ישראל נגד אור כהן (21.11.2018), שם עמדתי על הקבוצות השונות של נאשמים שנכנסים לארץ שלא כדין. בקליפת אגוז אציין שניתן לחלק את הנכנסים לארץ שלא כדין לשלוש קבוצות עיקריות, קבוצה ראשונה זה השוהים הבלתי חוקיים. הקבוצה השנייה היא קבוצת מזייפי המסמכים, שעל פי רוב ישנה מניעה ליציאתם או כניסתם לארץ. על הקבוצה השלישית נמנים אזרחים המסייעים לאנשים אחרים, נעדרי היתרי כניסה להיכנס לארץ, כאשר הדוגמא הבולטת לכך היא אנשים המסייעים לעובדים זרים להיכנס לארץ שלא כדין.

במקרה שלפנינו, כאמור, מדובר בתושבי ישראל שאינם מנועי כניסה או יציאה מן הארץ, מכאן שהם נמנים על הקבוצה השנייה. אשר על כן, אני סבור שמתחם העונש שנקבע בעניין אור כהן תקף גם לגבי מקרה זה, אני קובע שהוא עומד על מאסר על תנאי ועד מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

אשר לגזירת העונש בגדרי המתחם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. בעניין זה עניינם של נאשם 1 ונאשם 2 שונה בתכלית. לנאשם 1 עבר פלילי מכביד, הכולל 6 הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות אלימות ועבירות בנשק, בגינן ריצה עונשי מאסר ממושכים אחד מהם בן 50 חודשים והשני בן 5 שנים. הנאשם מרצה כיום עונש מאסר נוסף של 7 חודשים, בגין הרשעתו האחרונה בתיק שעניינו אלימות בתוך המשפחה.

מנגד, נאשם 2 נעדר עבר פלילי מכל סוג שהוא.

עוד יש לתת את הדעת לעובדה ששני הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה, קיבלו אחריות על מעשיהם, וחסכו זמן שיפוטי יקר.

לפיכך אני סבור שיש למקם את עניינו של נאשם 2 בתחתית המתחם ואילו את עניינו 1 יש למקם בחלק התחתון-מרכזי של המתחם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1:

א)        חודש מאסר בפועל שירוצה חציו בחופף חציו במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כיום.

5

ב)         מאסר על-תנאי למשך 4 חודשים, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג)         קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.5.19.

            הקנס יקוזז, לבקשת הנאשם, מפיקדון ככל שהופקד במסגרת תיק זה במסגרת צו הבאה, זאת כפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

ד)         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. ההתחייבות עוד היום. לא תחתם התחייבות ייאסר הנאשם למשך 7 ימים. שב"ס יוודאו שהנאשם חותם על ההתחייבות טרם הוצאתו של הנאשם מהכיל המשפט.

לנאשם 2:

א)        מאסר על-תנאי למשך 4 חודשים, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מהיום על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ב)         קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.5.19.

            הקנס יקוזז, לבקשת הנאשם, מפיקדון ככל שהופקד במסגרת תיק זה במסגרת צו הבאה, זאת כפוף לכל מניעה חוקית אחרת.

ג)         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע בתוך תקופה של 3 שנים מהיום מביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. ההתחייבות תחתם בתוך 7 ימים. לא תחתם התחייבות ייאסר הנאשם למשך 7 ימים.

מוצגים: ניתן צו כללי למוצגים.

המזכירות תסרוק עותק מכתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

6

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"ט, 28/01/2019 במעמד הנוכחים.

מסמך זה כפוף לשינויי עריכה