|
החלטה
רקע
ביום
18.6.15, קבע בית המשפט, על פי הודאת הנאשם, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו
בכתב אישום, עבירה מיום 15.11.12 של העסקת תושב זר מבלי שהיה בידו אישור כניסה
לישראל ואישור עבודה בישראל, עבירה על סעיף 12א(ב)
לחוק הכניסה
לישראל, תשי"ב-1952.
הסדר הטיעון
ביום 18.6.15 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו
המאשימה תעתור להרשעת הנאשם ותגביל עצמה ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים
נלווים בעוד ההגנה תעתור להימנעות מהרשעה.
תסקיר שירות המבחן
שירות המבחן סקר את נסיבותיו האישיות של
הנאשם ואת מצבו הרפואי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לקח אחריות מלאה, כי הסיכון
להישנות העבירה נמוך, כי עונש חינוכי בדמות של"צ הולם את נסיבות העניין.
שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על הימנעות מהרשעה.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה עתרה להטיל על
הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בשים לב למהות העבירה, לערך המוגן שנפגע,
לצורך ליתן עדיפות לשיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם.
ב"כ הנאשם עתר להימנע
מהרשעת הנאשם בשים לב להיותו נעדר עבר פלילי, בן 47 אב ל- 7 ילדים במצב רפואי
קשה ומצב כלכלי קשה, לחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירה. ב"כ הנאשם הפנה
לנסיבותיה הקלות של העבירה- לכך שהעובד הועסק שעות ספורות, לכך שבא מכפר ידידותי
לישראל, לכך ששוחרר חזרה לביתו ללא מעצר ומבלי שננקטו נגדו הליכים, לכך שהעובד
הזר קיבל אישורי עבודה לאחר מועד ביצוע העבירה (נ/1). ב"כ הנאשם ציין אין
סיכוי להישנות העבירה בשים לב שמצבו הרפואי של הנאשם כלל לא מאפשר לו לעבוד וכי
יש חשיבות להימנע מהרשעת הנאשם על מנת להשאיר לו את כבודו בשים לב לקשיים עימם
מתמודד.
הנאשם ציין כי העבירה נעשתה
בטעות ובתמימות ולא תחזור על עצמה.
דיון
במקרה דנן, הערך החברתי
המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה אותה ביצע הנאשם, הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה של
מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.
על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים
והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון,
לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב
מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל,
רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין
נ' מדינת ישראל)
ברע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל,
נקבע:
"העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה
חומרה מניה וביה, בראש ובראשונה בהקשר בטחוני ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה
מזו של השוהים הבלתי חוקיים.. המעסיק ולו יהא זה אדם מן היישוב נותן יד לחשיפה
לסיכונים .."
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן
בנסיבות תיק זה היא ברף הנמוך, בשים לב שבפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית
בביטחון הציבור.
באשר לנסיבות
ביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי הועסק עובד יחיד לשעות בודדות, עובד שלא ננקטו
נגדו הליכים ושלאחר מכן אף קיבל אישור עבודה כדין.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת
מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים
אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:
·
רע"פ
5861/11 דניאל יצחק נ' מדינת ישראל, בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, קבע כי הנאשם העסיק שוהה בלתי חוקי משך
חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי
קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו. בקשת רשות ערעור לבית משפט
עליון נדחתה.
·
רע"פ
9301/09 מחאג'נה נ' מדינת
ישראל (19.11.09), נדחתה
בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהים
בלתי חוקיים. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם ממאסר על תנאי ל- 4
חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
·
רע"פ
756/10 מרעי נ' מדינת ישראל (31.1.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם
שהורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, ונדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך
10,000 ₪.
·
בעפ"ג
(מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן
נ' מדינת ישראל (18.4.10), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום
לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום גזר על הנאשם
4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של
הנאשם והותיר את העונש על כנו.
·
בעפ"ג
(מח' ת"א) 40153-03-11 מלכה
נ' מדינת ישראל (20.6.11),
נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת העסקת תושב זר שלא כדין, ונדון ל-
3 חודשי עבודות שירות.
·
בעפ"ג
(מח' נצרת) 31465-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף יוסף, בית המשפט קמא קבע כי הנאשם העסיק והסיע 5 שוהים בלתי
חוקיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 200 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל
את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
·
בעפ"ג
(מח' חיפה) 41137-05-11 מדינת ישראל נ' דניאל יצחק, בית המשפט קמא, לאחר
ניהול הוכחות, קבע כי הנאשם
העסיק שוהה בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות
של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
ראו גם ת"פ
(פ"ת) 29602-08-10 מדינת ישראל נ' ליפר, ת"פ (פ"ת)
23831-08-09 מדינת ישראל נ' נחום, ת"פ (כ"ס) 41179-05-10 מדינת
ישראל נ' סולטאני, ת"פ (פ"ת) 27853-08-10 מדינתישראלנ'בדווי,
ת"פ(פ"ת) 22206-03-11 מדינתישראלנ'ארזי, ת"פ (אשדוד)
58288-09-11 מדינתישראלנ'פרנקל, ת"פ
(רחובות) 24051-08-12 מדינתישראלנ' יואלעדי,. ת"פ(טבקיה)
6730-04-16 מדינת ישראל נ' משהור ג'ראדאת ת"פ (כ"ס) 14556-12-14 מדינת
ישראל נ' אמר.
ת"פ (כ"ס)
32436-01-11 מדינתישראלנ' יוסף עטאללה (אי
הרשעה),ת"פ (קג"ת) 38175-10-13 מדינת ישראל נ' דרביצ'ר(אי
הרשעה), ת"פ (אשדוד) 15059-08-14 מדינת ישראל נ' אל רום (אי הרשעה).
ת"פ (רחובות) 15571-06-13 מדינת ישראל נ' מיארה (אי הרשעה)
לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם
העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.
הימנעות מהרשעה
הכלל
הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.
בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש,
פסק בית המשפט העליון כי:
"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין
ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק
במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת
כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני
החוק".
ככל שהעבירה חמורה יותר האפשרות להימנע
מהרשעה פוחתת, בשל הצורך "להטביע חותם פליליות" שאם לא כן עלול לעבור
מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת" (ראו ע"פ
419/92 מדינת ישראל נ' כהן).
עם זאת קיימים
מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ
9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין
עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה
לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
בע"פ
2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני
גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה
בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה
בשיקום הנאשם.
הנטל לשכנע את בית
המשפט ששיקולי השיקום גוברים, מוטל על הנאשם.
יישום המבחנים האמורים במקרה
דנן, מעלה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים הימנות מהרשעה.
הגם
שהנאשם נעדר הרשעות קודמות, לקח אחריות והודה בהזדמנות ראשונה, הגם שמצבו הרפואי
והכלכלי קשים, הגם שנסיבות ביצוע העבירה הן ברף הקל כפי שתואר לעיל, הגם שחלפו
שנים ממועד ביצוע העבירה, עדיין הנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע כי הרשעה
תפגע בשיקומו. הנאשם לא הוכיח כי יגרם לו נזק מהרשעה, לא נזק קונקרטי ואף לא נזק
ערטילאי. אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להימנע מהרשעה.
לאור כל
האמור אני קובעת כי הנאשם יורשע.
הכרעת דין
על פי הודאת הנאשם, אני מרשיעה
אותו בביצוע עבירה מיום 15.11.12 של העסקת תושב זר מבלי שהיה בידו אישור כניסה
לישראל ואישור עבודה בישראל, עבירה על סעיף 12א(ב)
לחוק הכניסה
לישראל, תשי"ב-1952.
גזר דין
לא מצאתי הצדקה לסטיה לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם.
בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי
בחשבון את השיקולים הבאים:
את
היותו נעדר עבר פלילי.
את נטילת האחריות על מעשיו. הנאשם הודה ולקח אחריות בהזדמנות
הראשונה.
את
חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה: למעלה מ- שנים.
את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם בן 47 , אב ל- 7 ילדים. מצבו
הרפואי קשה כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שהוגש. מצבו הכלכלי קשה.
את
המלצת שירות המבחן, אשר המליץ על ענישה בדמות של"צ.
את
שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.
לאחר ששקלתי את כל השיקולים שלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור
את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. בשים לב למצבו הכלכלי הקשה
לא יוטל קנס.
אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על
הנאשם את העונשים הבאים:
א.
2 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום כל עבירה לפי חוק
הכניסה לישראל.
ב.
הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק
הכניסה לישראל והכל תוך שנתיים מהיום.
ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום.
לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.
ג.
הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 60 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.
השל"צ יבוצע במרכז "חסד
לאברהם" בקרית מלאכי בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות
המבחן.
אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות
המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.
הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו
במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירה בה הורשע, במקום צו
השל"צ.
העתק גזר הדין לשירות המבחן
זכות
ערעור לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ז, 27/02/2017 במעמד הנוכחים.
|
