1

ההסכמה לבדיקה ניתנה על יסוד מסמכים שהועברו על ידי הנאשמת לבאת כוחה דאז, ועל כן, טענת הסניגור ולפיה אין מסמכים רפואיים רלבנטיים אינה מדוייקת. לכך יש להוסיף את נסיבות האירוע המתואר בכתב האישום.

גם טענתו כי אין מקום לבדיקה בטרם נשמע המשפט ונקבעה אשמתה של הנאשמת אינה ממין הענין, שכן שאלת כשירותה של הנאשמת לעמוד לדיון טעונה בירור דווקא לפני תחילת המשפט, שהרי אם אינה כשירה לעמוד לדין, יש להפסיק את ההליכים נגדה.

הסניגור בוודאי אינו בעל סמכות מקצועית לקבוע את כשירותה של הנאשמת לעמוד לדין ואת מצבה הנפשי בשעת ביצוע המעשים המיוחסים לה.

בנסיבות אלו, אני שבה ומורה על בדיקתה של הנאשמת בידי הפסיכיאטר המחוזי.

בשלב זה לא תאושפז הנאשמת לצורך הסתכלות, ושאלה זו תיבחן לאור תוצאות הבדיקה האמבולטורית.

בנסיבות אלו, אני מבטלת את ישיבת 22.10.18, וקובעת את המשך הדיון ליום 22.11.18 בשעה 10:00.

עד למועד זה יגיש הפסיכיאטר המחוזי חוות דעת בנוגע לכשירותה של הנאשמת לעמוד לדין, ובמידת האפשר, גם לגבי מצבה הנפשי בשעת ביצוע המעשים המיוחסים לה.

ככל האפשר יעשה הפסיכיאטר המחוזי מאמץ לגבש חוות דעת בלא צורך באשפוז.

2

ב"כ הנאשמת יוודא התייצבותה לבדיקה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים ולפסיכיאטר המחוזי.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.