1

 

 

 

 

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של איומים, כמפורט בכתב האישום.

 

על פי כתב האישום, ביום 24.3.15, על רקע סירובה של ד"ר פ ד (להלן: המתלוננת) לאשפז את בנה של הנאשמת בבית חולים "X", התקשרה הנאשמת לטלפון בחדר הרופא במחלקת המיון של בית החולים ואיימה בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת, בכך שאמרה כי היא תרצח אותה וכי היא יודעת את כתובת מגוריה.

בהמשך, ביום 25.3.15, הגיעה הנאשמת לבית החולים ופגשה את הקב"ט, מר ש ס.

הנאשמת דרשה לשוחח עם המתלוננת ואיימה בפני הקב"ט בפגיעה שלא כדין במתלוננת, בכך שאמרה לו כי אם בנה לא יאושפז, היא תהפוך את בית החולים ותשרוף אותו וכן תפוצץ את המתלוננת, תוך שהיא מציינת כי היא יודעת את כתובת מגוריה של המתלוננת.

 

הוסכם כי הנאשמת תשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

 

תסקירי שירות המבחן

בהתאם לאמור בתסקיר, הנאשמת כבת 54, גרושה ואם לשני ילדים בני 19 ו-20.

2

נמסר כי הנאשמת מתקיימת מקצבת נכות מהביטוח הלאומי החל משנת 2009, על רקע בריאותי.

כן נמסר כי סובלת מהתמכרות לאלכוהול.

הנאשמת סיימה 11 שנות לימוד, שירתה שירות צבאי חלקי והחלה לעבוד במשק בבית וככוח עזר בבית אבות עד שנת 2009, אז שברה את רגלה ונדרשה לעבור תהליך שיקומי.

הנאשמת נישאה בהיותה בת 24, אך הזוג התגרש כעבור זמן קצר. בגיל 34 נישאה בשנית ומקשר זה נולדו שני ילדיה. הנאשמת התגרשה מבן זוגה השני לפני כ-6 שנים, אך השניים נותרו ביחסים קרובים.

הנאשמת מסרה כי בנה הבכור סובל מבעיות התנהגות מילדות ושהה במשך השנים במסגרות חוץ ביתיות. כן נמסר כי בשל התנהגות אלימה אף היה מעורב בפלילים.

נמסר כי בשנה וחצי האחרונות חזר לגור בבית ועל רקע זה התעוררו קשיים ומתחים.

הנאשמת ניסתה לשלבו בהוסטל, ללא הצלחה.

נמסר כי לנאשמת רישום פלילי בודד משנת 2009 בגין עבירת אלימות.

הנאשמת מסרה כי מילדות אופיינה בהתנהגות פורצת גבולות וכן תארה קשיים כלכליים עמם היא מתמודדת לאורך השנים.

כן מסרה הנאשמת כי היא צורכת אלכוהול משנות ה-20 לחייה ועם השנים השימוש נעשה יומיומי ואינטנסיבי. בתקופת נישואיה השניים הפסיקה השימוש למשך מספר שנים, אך למעלה מעשור ממשיכה בצריכת אלכוהול על בסיס יומיומי.

לגבי העבירה נוכחית, תוארו הקשיים ביחסיה עם בנה וחוסר האונים אל מול התנהגותו, ולאור כך רצונה לאשפזו במסגרת פסיכיאטרית. הנאשמת מסרה כי צריכת אלכוהול לפני פגישתה עם המתלוננת והקושי להתמודד עם סירובה של המתלוננת לאשפז את בנה היוו הרקע להתנהגותה.

בשיחה עם הנאשמת היא מבינה את חומרת העבירה והפגיעה במתלוננת ומתביישת בהתנהגותה.

נמסר כי משפחתה של הנאשמת מוכרת לרווחה וכי לאחרונה פנתה הנאשמת למחלקה לשירותים חברתיים בכדי לקבל סיוע למצבה ההתמכרותי.

נמסר כי הנאשמת הופנתה לעמותת "אפשר" המטפלת בבעיות התמכרות לאלכוהול.

הנאשמת החלה בהליך אבחון במטרה לשלבה בתכנית טיפול שתותאם לה.

הערכת קצינת המבחן היתה כי יתכן ובמצבה, על הנאשמת לפנות למסגרת של קהילה טיפולית או מרכז יום, אך עלה כי הנאשמת אינה פנויה לכך עקב הבעיות בטיפול בבנה וקשייה הכלכליים.

במסגרת הערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום נבחנו הנתונים השונים שנמנו לעיל.

כגורמי סיכון צוינו חוסר יציבות תפקודית, קשיי תקשורת במצבי קונפליקט, סף תסכול נמוך מעורבות בעבירות אלימות וצריכת אלכוהול.

מנגד, כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו התגייסותה של הנאשמת לעריכת שינוי בחייה, פניה לגורמי טיפול והפסקת צריכת אלכוהול בסמוך לכך ושמירה על קשר עם שירות המבחן תוך הבנת חומרת העבירה ולקיחת אחריות.

הומלץ על דחיית גזר הדין בכדי לבחון את התקדמות ההליך הטיפולי בעמותת "אפשר".

 

3

ביום 8.1.17 התקבל תסקיר משלים לפיו הנאשמת השתלבה בהליך האבחון בעמותת "אפשר" בחודש 9/16 הכולל שיחות פרטניות.

מהאבחון עלה כי הנאשמת סובלת מהתמכרות כרונית לאלכוהול ומביעה רצון בהפסקת השימוש. כן נמסר כי הפסיקה השימוש בתקופת האבחון. עם זאת, נמסר כי קיים קושי בבחינה מעמיקה של חלקים רגשיים העומדים ברקע להתנהלות הנאשמת.

במסגרת האבחון הוצע כי הנאשמת תשולב בטיפול במסגרת מרכז יום והנאשמת הסכימה לכך תוך הבנת הצורך בטיפול אינטנסיבי ועל אף הקשיים שביטאה לנוכח מטלותיה השונות.

הנאשמת היתה אמורה להתחיל במסגרת זו ב-1.1.17, אך בסמוך לכך יצרה קשר עם שירות המבחן ומסרה כי לא תוכל להתפנות לטיפול כה אינטנסיבי בהתחשב במעמסה בה היא נתונה.

הובהר לנאשמת כי במצבה טיפול בהיקף של פעם-פעמיים בשבוע אינו מספיק, אך הנאשמת לא השתכנעה בכך.

הנאשמת מסרה כי לבנה עתידה להתקיים ועדה אשר תקבע את המסגרת בה ישולב ולאחר מכן, ובאם ישולב במסגרת מתאימה, יתכן והנאשמת תוכל להתפנות לטיפול במרכז היום.

לאור זאת, הומלץ על דחייה נוספת בכדי לבחון שוב באם הנאשמת תוכל להשתלב בטיפול מתאים.

 

ביום 23.3.17 התקבל תסקיר מסכם ממנו עלה כי במהלך תקופת הדחיה התרופף הקשר של הנאשמת עם גורמי הטיפול בעמותת "אפשר", וכן נמצאה ירידה במוטיבציה של הנאשמת בעריכת שינוי וספק באשר להפסקת השימוש באלכוהול.

הנאשמת מסרה כי חלה ירידה מסוימת בקשיים בטיפול בבנה וכי היא מנסה לשקם את עצמה תעסוקתית ועל כן אינה פנויה לשיקום מעמיק בתחום האלכוהול.

נערכה ועדת אבחון נוספת לנאשמת בעמותת "אפשר" והנאשמת מסרה כי מתקשה לשלב הליך טיפולי במשימות חייה השונות, ולבסוף מסרה כי אינה סבורה שצריכה טיפול ומסוגלת לשמור על נקיונה מאלכוהול באופן עצמאי. לאור זאת הופסק הקשר עם עמותת "אפשר".

בסיכום נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית כלשהי בעניינה של הנאשמת לאור שלילת נזקקות טיפולית מצידה.

 

הטיעונים לעונש

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשמונה חודשי מאסר.

נטען כי מהתסקיר האחרון שהתקבל בעניינה של הנאשמת עולה, כי היא זקוקה לטיפול אינטנסיבי.

נטען כי שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להתדרדרות נוספת לצריכת אלכוהול וכן במהלך תקופת הדחיה הייתה התרשמות מהפחתה במידת המוטיבציה של הנאשמת וספק באשר לנקיונה משתיית אלכוהול.

4

נטען כי בשל נסיגה במצבה והעובדה כי היא שוללת נזקקות טיפולית, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה בעניינה.

ב"כ המאשימה התייחסה לכך כי לחובת הנאשמת הרשעה קודמת אחת בעבירות איומים ותקיפה, ונטען כי על אף שמדובר בהרשעה ישנה יחסית ניתן ללמוד מכך שלא מדובר בפעם הראשונה בה הנאשמת פועלת באופן המנוגד לחוק.

הוגש גליון המרשם הפלילי של הנאשמת.

 

לאור זאת, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת שלושה חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ארוך וממושך ופיצוי למתלוננת.

 

טיעוני הנאשמת

ב"כ הנאשמת טענה כי בפני בית המשפט מונחים מספר תסקירים בעניינה של הנאשמת.

ב"כ הנאשמת הפנתה לנסיבות האישיות המפורטות בתסקירים, לרבות המערכת הזוגית והקשיים, וכן הקשיים הכרוכים בגידול בנה, הטיפול האינטנסיבי הדרוש בבן לאור קשייו ובעיותיו, כמו גם הרקע האישי של הנאשמת והתמכרותה, כמפורט בתסקיר.

נטען כי הנאשמת, בהתאם להפניית שירות המבחן ובהתאם לוועדות שנערכו לה, השתלבה במסגרת שיחות פרטניות בעמותת "אפשר" ונטען כי במשך תשעה חודשים היא נקיה משתיית אלכוהול.

ב"כ הנאשמת טענה כי יש להתחשב בקשיים הרבים עמם מתמודדת הנאשמת, ובהם קשיים כלכליים וקשיים הכרוכים בטיפול בבן שרק לאחרונה שולב במסגרת סגורה.

נטען כי הקשיים והמגבלות של הבן הינם ברקע לביצוע העבירה, ואף שהאשמת שגתה בהתנהגותה המפורטת בכתב האישום כלפי הצוות הטיפולי, יש להתחשב בכך שהדברים נאמרו כשברקע תחושת מצוקה אישית שקשורה בבן.

ב"כ הנאשמת טענה כי מדובר בנאשמת לא צעירה, שלחובתה הרשעה אחת בלבד בעבירת איומים ותקיפת סתם שבוצעה בשנת 2008, ולמעשה מעורבותה בתיק הנוכחי הינה מעורבות יחידה מאז שנת 2008 כאשר מאז הגשת כתב האישום הנוכחי וביצוע העבירה, לפני למעלה משנתיים, לא נפתחו לה תיקים.

ב"כ הנאשמת טענה כי ההמלצות הטיפוליות של שירות המבחן אינן צריכות להיחשב לדרך הבלעדית לטיפול בנאשם, שכן לא כל נאשם מתאים בהכרח למסגרת המוצעת ולראיה, נטען כי הנאשמת שומרת על נקיון משתיית אלכוהול במשך תשעה חודשים וכן אינה מעורבות באירועים פליליים נוספים, דבר המצביע על שיקום.

 

ב"כ הנאשמת הפנתה לפסיקה רלוונטית.

בת"פ (שלום ב"ש) 1871/06 מד"י נ' מסבחה מוחמד הורשעה הנאשמת בעבירה של איומים ותקיפת עובד ציבור לאחר שאיימה על רופאה שבדקה את בנה וכן הכתה אותה בפניה ובעינה.

בית המשפט אמנם לא קיבל את עמדת שירות המבחן לעניין אי הרשעתה של הנאשמת, אך גזר עליה עונש של ששה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בלבד.

5

בת"פ (שלום קרית גת) 36430-08-11 מד"י נ' אריה אליהו איים הנאשם על רופא במרפאת קופת חולים. בית המשפט בגזר הדין הטיל עליו ענישה צופה פני עתיד לצד הארכת תנאי ורכיבים נוספים.

בת"פ (שלום נתניה) 22412-05-11 מד"י נ' ניסים בקיש הורשע הנאשם לאחר תיקון כתב האישום בעבירות של איומים, תקיפה, העלבת עובד ציבור ותקיפת רופא לאחר שאיים על אחות ורופא וכן הכה את הרופא והשליך מסמכים שהיו במקום. בית המשפט השית על הנאשם עונש מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לכל אחד מהמתלוננים.

בת"פ (שלום עכו) 18736-08-11 מד"י נ' פאיקין הודה הנאשם בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור בעבירות שנעברו כלפי רופא. באותו ענין התקבל תסקיר שירות המבחן שהמליץ על אי הרשעתו של הנאשם ובית המשפט קיבל ההמלצה ונמנע מהרשעתו תוך הטלת צו של"צ.

בת"פ (שלום רמלה) 2727-06-15 מד"י נ' מרדכי כהן הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בשתי עבירות איומים שהופנו כלפי מנהל בית ספר. בית המשפט השית עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

הוגשה פסיקה נוספת ברוח זו.

 

ב"כ הנאשמת הגישה אף מסמכים רפואיים המפרטים את מצבו הנפשי והרפואי של בנה של הנאשמת.

 

לאור האמור לעיל עתרה ב"כ הנאשמת להשית על הנאשמת ענישה הצופה פני עתיד .

נטען כי עתירתה העונשית של המאשימה בדמות עבודות שירות אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ואינה הולמת את נסיבות התיק.

 

הגרוש של הנאשמת, מר ג י, העיד לעונש

מר ישראל מסר כי הנאשמת מטפלת ומשגיחה על הבן וכי מדובר במצב קשה ומורכב.

הוצגו מסמכים רפואיים.

נטען כי רק לפני שלושה ימים הילד סבל מפרכוס.

העד מסר כי הנאשמת לא צורכת אלכוהול כיום.

כן טען שלא מדובר במצב בו ניתן להטיל על הנאשמת עבודות שירות, שכן עליה לדאוג לילדים וכן בכוונתה להתחיל לעבוד.

העד מסר כי בסוף הילד התקבל לבי"ח X, כי הבינו שיש לו בעיות.

 

הנאשמת ביקשה לומר את דברה בדיון

הנאשמת הביעה חרטה על המעשים וטענה כי נעשו בהיותה תחת השפעת אלכוהול ובעוד היא מתמודדת עם התנהגותו של בנה כלפיה.

הנאשמת טענה שבנה תקף אותה וכי הבטיחו לבעלה לשעבר שיאשפזו את הבן בבי"ח X, אבל סרבו.

6

הנאשמת מסרה כי כיום הילד נמצא בבית ללא שום מסגרת.

הנאשמת מסרה עוד כי פנתה לעמותת "אפשר" וכי השיחות עזרו לה, וכך אף המפגשים עם קצינת המבחן.

הנאשמת טענה כי בנה צריך השגחה שלה 24 שעות ולכן אינה יכולה להשתתף בטיפול לאורך כל ימות השבוע.

הנאשמת מסרה כי בכוונתה לפנות בקרוב לקבוצת NAלהתמכרויות בפ"ת.

 

דיון

אין חולק על החומרה שבהפעלת אלימות, בין פיזית ובין מילולית, כלפי אנשי סגל רפואי בקשר עם מתן השירות לציבור, בבתי חולים ובמרפאות. מדובר בתופעה מכוערת ומסוכנת, אשר בתי המשפט נותנים ידם למלחמה בה ולהוקעתה. אנשי הסגל הרפואי נתונים בלחץ עבודה יומיומי וחשופים למצוקותיהם של החולים ובני המשפחה גם יחד, העלולים להמצא בלחצים נפשיים קשים. כך בפרט, לנוכח מצוקות אובייקטיביות של מערכת הבריאות הציבורית, המביאות למחסור במקומות אשפוז, עומס יתר על כח אדם ועוד.

 

לפיכך, יש להוקיע ולעקור מהשורש את התופעה של הפעלת לחץ על הסגל הרפואי באמצעות איומים, ועל הענישה המוטלת על עבריינים בתחום זה לשקף את הסלידה מעבירות כאלה, את הפגיעה בשירותי הבריאות של הציבור כולו כתוצאה מהן, ואת הצורך בהרתעת הרבים.

 

יחד עם זאת, מעיון בפסיקה שהוצגה, לא מצאתי כי מתחם הענישה בעבירת האיומים כלפי עובד הציבור, בעל תפקיד ציבורי או מי שנותן שירות לציבור, מתחיל במאסר בדרך של עבודות שירות, כטענת המאשימה, ונראה כי הפסיקה מתייחסת לעבירות האיומים כעבירות שהמתחם בהן מתחיל במאסר על תנאי עם רכיבים נוספים ועד שנה מאסר בפועל.

 

במקרה דנן, חרף החומרה הגלומה בפן המילולי של האיומים, עולות מהתסקירים נסיבות אישיות המעידות כי העבירה נעברה מתוך מצוקה אישית קשה של אם המטופלת בבן בן 20 הסובל לאורך שנים מאפילפסיה והפרעות נפשיות שונות (כעולה מהמסמכים הרפואיים) המתבטאות בהתנהגות אלימה המסכנת אותו ואת סביבתו, שמערכת בריאות הנפש והרווחה לא נותנות מענה לבעיותיו והטיפול בו מוטל, כמעט בלעדית, על כתפי אמו.

 

כן עולה מהתסקירים, כי הנאשמת ביצעה את העבירה על רקע שימוש לרעה באלכוהול, שהחלישה את עכבותיה המילוליות, ולא על רקע נורמות עברייניות או תפיסת עולם אנטי סוציאלית. הנאשמת הביעה חרטה ובושה על התנהגותה, והיא עושה מאמץ מזה תקופה ממושכת להימנע מצריכת אלכוהול. הנאשמת לא הצליחה להתפנות לטיפול במסגרת יומיומית כפי שהומלץ לה, נוכח קשייה הפיננסיים והמטלות המשפחתיות המוטלות עליה, אך מאמציה לשמור על נקיון מאלכוהול מתבטאים גם בהעדר תיקים נוספים מאז ביצוע העבירה, מזה שנתיים ומעלה.

7

 

לפיכך, אגזור על הנאשמת עונש צופה פני עתיד בצד פיצוי למתלוננת.

 

אני גוזרת על הנאשמת 6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא תעבור עבירת איומים.

 

אני מחייבת את הנאשמת לפצות את המתלוננת בסך של 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד יום 1.6.17.

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ז, 23 מאי 2017, במעמד הצדדים.