ת"פ 57692/03/21 – מדינת ישראל נגד אחמד עמירה
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
תפ"ק 57692-03-21 מדינת ישראל נ' עמירה(עציר)
|
בפני |
כבוד השופט בכיר יהושע צימרמן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
אחמד עמירה (עציר) |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
הנאשם החל השתלבותו בבית המשפט הקהילתי בחודש נובמבר 2022.
במועד זה סיים הנאשם תהליך ממושך של 18 חודשי טיפול בשל התמכרות לסמים ובין היתר שהה הנאשם תקופה ממושכת בקהילה טיפולית מלכישוע.
במסגרת בית המשפט הקהילתי נבחנה השתלבותו במרכז יום של היחידה העירונית להתמכרויות.
הנאשם הביע חשש תמידי מחזרה לשימוש בסמים. בתסקיר מיום 23.1.23 נמסר כי בבדיקה שנערכה נמצא סם מסוג קוקאין ולבדיקה נוספת הנאשם לא התייצב. בתסקיר במיום 12.2.23 נמסר כי הנאשם לא התייצב ל 2 בדיקות נוספות בשרות המבחן, בבדיקה שמסר ביחידה העירונית של"מ נמצא סם, ולבדיקה נוספת בשל"מ הנאשם לא התייצב. הנאשם מסר לקצינת המבחן כי חזר להשתמש בסמי רחוב אולם לא מדובר בשימוש רציף אלא בפעמים בודדות.
כשבועיים לאחר מכן הנאשם נעצר וממועד זה שוהה במעצר עד להחלטה אחרת.
הנאשם מבקש להמשיך להשתלב בבית המשפט הקהילתי ומבקש לחזור לקהילה טיפולית סגורה.
לא אחת נאשמים המשולבים בבית המשפט הקהילתי ואשר להם התמכרות רבת שנים, מועדים וחוזרים לשימוש בסמים. התופעה מוכרת היטב ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. בהמשך לאמור לא אחת ניתנות, בבית המשפט הקהילתי, הזדמנויות נוספות מתוך הבנה בדבר מורכבות התהליך, וודאי כאשר מדובר בדפוסי התנהגות שהושרשו במשך שנים רבות. בהחלטה בדבר מתן הזדמנות נוספת בית המשפט ישקול, בין היתר, את דפוסי השימוש החוזרים, את עומקה של ההסתרה מבית המשפט ומכלל הצוות, ויתן משקל רב לשאלה האם הנאשם ביצע עבירות נוספות, ואם כן, מה טיבן וחומרתן.
במקרה שלפני כל הנתונים מובילים למסקנה כי אין מקום להמשיך ולשלב את הנאשם בבית המשפט הקהילתי. לא די שהנאשם חזר לשימוש בסמים אלא מעשיו של הנאשם לוו בדפוסי הסתרה החל בסמוך יחסית לכניסתו לבית המשפט הקהילתי. בהקשר זה יש גם לתת את הדעת לסוג הסם.
יתרה מזאת, הנאשם ביצע עבירות חמורות ביותר לשם מימון הסם. מדובר בנאשם שעשק קשישים אשר ביקשו למשוך כספים ממכשיר כספומט והנאשם ניצל את תמימותם, רימה אותם וגנב את כספם. הנאשם עשה כן במספר הזדמנויות ובסכומי כסף משמעותיים ביותר. הנאשם למעשה חזר על אותם דפוסים עברייניים וביצע את אותן העבירות בגינן שולב בבית המשפט הקהילתי.
הנאשם מוסר בכאב לב כי ביצע את כל האמור כדי לממן את רכישת הסם, מסר כי הודה מיידית במעשים וביקש טיפול. בית המשפט מאמין לנאשם ואולם בכל עת על בית המשפט למצוא את נקודת האיזון בין אינטרסים שונים, ולעיתים מנוגדים. מחד גיסא הרצון היה לשקם את הנאשם על אף מעשיו המכוערים ואולם במבחן התוצאה לא זו בלבד שהנאשם לא החל להשתקם בתקופת שהייתו בבית המשפט הקהילתי אלא חזר לשימוש בסמים ועשק וגנב את כספם של הקשישים.
בית המשפט מאמין לנאשם כי רוצה רצון עז להיגמל וכי הוא משלם מחירים אישיים
ומשפחתיים רבים בשל התמכרותו, ואולם נראה כי בשלב זה של חייו לא היו לנאשם הכוחות
הנפשיים הנדרשים לכך, ומעשיו תוך כדי שהייתו בבית המשפט הקהילתי העידו על כך.
לפיכך אין כל ערובה לכך שחזרתו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי תמנע את המשך מעשיו.
הציבור אינו אמור לשלם מחיר כה כבד בשל האמון שמבקשים לתת בנאשם, אמון שהכזיב ואין
כל ערובה לכך שלא יחזור ויכזיב.
בנסיבות האמורות אני מורה על סיום השתלבותו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי.
ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"ג, 03 אפריל 2023, בנוכחות הצדדים.
