1

לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בהם נתון הנאשם מיום 26.5.2019.

ברקע הדברים יצוין כך:

א.    נגד הנאשם הוגש ביום 26.5.2019 כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב בצוותא, קשירת קשר לפשע וחבלה במזיד לרכב. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים של הנאשם. בפועל, שוחרר הנאשם למעצר בית מלא עוד באותו יום, ומאז לא שונו התנאים.

ב.     הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של סיוע לגניבת רכב וקשירת קשר לפשע, וזאת ביום 4.12.2019. הדיון נדחה לחודש אפריל לשמיעת טיעונים לעונש ולמתן גזר דין, אך הן בשל בקשת שירות המבחן והן בשל משבר הקורונה, נדחה הדיון, וכעת הוא קבוע לטיעונים לעונש ליום 10.8.2020. אשר לתאריך אחרון זה, קיים ספק אם יתקיים הדיון נוכח שביתת השירותים הסוציאליים לרבות שירות המבחן.

2

ג.       במעמד הדיון שבו ניתנה הכרעת הדין, ציין הסניגור כי הגיע להסכמה עם המאשימה לגבי הקלה בתנאים, ואולם מאחר שהסכמה זו לא מצאה ביטויה בכתב, התחייב להגיש הודעה בעניין. הודעה כזו הוגשה ביום 16.2.2020.

ד.     קיימתי דיון ביום 2.6.2020 בבקשה לשינוי תנאים. בשל תקלה, המאשימה לא הייתה ערוכה לדון בבקשה לגופה, ולכן הוסכם כי תוכל לטעון בכתב, והחלטה תינתן ללא דיון נוסף.

ה.    ביום 10.6.2020 הודיעה המאשימה כי היא מתנגדת לבקשה, בין היתר משום שביום 9.6.2020 נחקר הנאשם בחשד להפרת התנאים. לבקשתי, ביום 16.6.2020 הבהירה המאשימה כי תיק ההפרה הנטען נסגר כבר ביום 10.6.2020. אשר לבקשת הנאשם גופה, שבה המאשימה על עמדתה, כי אין לאפשר את ביטול התנאים, בין היתר נוכח תסקיר מחודש מרץ 2020 "ממנו מתקבלת תמונת מצב לא מזהירה, בלשון המעטה, ביחס לנאשם". מעבר לכך טוענת המאשימה, כי לא הוצגה תכלית המצדיקה את ביטול מעצר הבית, וקיים חשש שהנאשם ישוב להתרועע עם גורמים עוינים ולסכן את הציבור.

ו.       ביום 28.6.2020 הגיב הסניגור וציין, כי קיים רכיב של חלוף זמן רב מאוד, והנאשם הודה בכתב אישום שתוקן לקולא, רכיבים שיש לזקוף לזכות הנאשם.

ז.      בעת הכנה לכתיבת ההחלטה, התברר כי התסקיר אליו התייחסה המאשימה אינו מצוי בתיק, והסניגור הגישו, לבקשתי. מהתסקיר עולה כי מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, שגדל כשמשפחתו חצויה בין הגדה (שם מתגורר אביו, כשאין לו מעמד בישראל), לבין ישראל. הוא סיים 11 שנות לימוד ויצא לעבוד. הנאשם החל לצרוך סמים בגיל 18, ואולם הפסיק כעבור שנה בשל השפעתם הרעה עליו. שירות המבחן התרשם מאדם שאינו מתמודד באופן חיובי עם קשייו בחיים ואף התרועע עם חברה המשפיעה עליו רעה. כמו כן תיאר השירות את הנאשם כחשדן ולכן גם נטייתו שלא לשתף פעולה. הנאשם לא הביע רצון טיפולי ושירות המבחן הביע תמיהה על כך. יחד עם זאת עמד שירות המבחן על היעדר הפרות לאורך תקופה ארכה, ועל פיקוח אסרטיבי מצד סבתו. השירות סבר שבהיעדר הצעה לעבודה מפוקחת אין מקום לשנות מהתנאים.

דיון והכרעה

לאחר כל זאת, נחה דעתי שדין הבקשה להתקבל.

3

ראשית, קיים רכיב מובהק של חלוף הזמן, ואף חלוף זמן ניכר, מבלי שתנאי השחרור השתנו ומבלי שנרשמו הפרות לחובת הנאשם. מעבר לכך, הותרת התנאים על כנם במצב שבו ספק אם יתקיים דיון הטיעונים לעונש הקבוע ליום 10.8.2020 בשל שביתת שירות המבחן, עלולה להביא לפגיעה מתמשכת ובלתי מדתית בנאשם.

שנית, מדובר בעבירות רכוש, שברגיל אינן מקימות עילת מעצר עד לתום ההליכים, אלא בנסיבות חריגות.

שלישית, הנאשם נטל אחריות למעשים והורשע על-פי הודאתו בכתב אישום שתוקן לקולא באופן משמעותי. לצד אובדן חזקת החפות הפועל לחובתו, נטילת האחריות והתיקון המשמעותי פועלים לזכותו.

רביעית, מדובר בנאשם צעיר ללא כל עבר פלילי וזהו לו מעמדו הראשון בבית המשפט. שירות המבחן עצמו בתסקירו ממרץ 2020 מצא כי חוויית המעצר הייתה מרתיעה ומציבת גבולות עבור הנאשם. לכן במכלול העובדות שציין השירות, נדמה כי מסקנתו שאין להקל בתנאים היא שגויה ואינה עומדת במבחן המציאות של היעדר הפרות מצדו של הנאשם. הערכת שירות המבחן את הנאשם כחשדן, והתהיות ביחס לסמים, אינן יכולות לעמוד משום שהן בגדר השערות והתרשמות ותו-לא. הן אינן יכולות להיזקף לחובתו של הנאשם.

בשורה התחתונה, הנאשם זכה באמונו של בית המשפט ולנוכח מכלול השיקולים שמניתי, אני מורה על ביטול התנאים המגבילים, למעט הותרת ההפקדות והערבויות על כנן לצורך הבטחת התייצבות הנאשם למשפטו ולריצוי עונשו כשזה ייגזר.

ההחלטה תיכנס לתוקף ביום 23.7.2020 בשעה 12:00. על המאשימה להודיע עד ליום 23.7.2020 בשעה 10:00 עמדתה ביחס לערר. אם לא תוגש הודעה במועד או לא יוגש ערר, תיכנס ההחלטה לתוקף מיידי באותו זמן. אם תודיע המאשימה על הגשת ערר, תגישו לבית המשפט עד ליום 24.7.2020 בשעה 10:00 ובמקרה כזה, יעמוד עיכוב הביצוע בתוקף עד להחלטה בערר.

יש לשלוח לצדדים ולשירות המבחן.

4

המזכירות תוודא טלפונית קבלה עם הסניגור והמאשימה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.