1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נגד המבקשת ביום 21.2.22, בהעדר התייצבות מצדה לדיון.

המבקשת טוענת בבקשתה כי לפני כחודשיים התקבלה במשרדיה מעטפה הכוללת זימון לדיון בלבד, ובשל שגגה של מנהלת המשרד, המטפלת בדואר, נרשם ביומן מנהל המבקשת והודע לו כי הדיון קבוע ליום 21.3.22, חלף יום 21.2.22. כן נטען, כי היות ומנהלת המשרד נעדרת השכלה משפטית, והמבקשת לא הייתה מיוצגת, לא ידעה המבקשת שהיא נדרשת להגיש כתב הגנה מטעמה, והדבר אף לא נרשם בזימון.

2

המבקשת הדגישה בבקשתה כי עומדות לה טענות הגנה טובות, אותן פרטה בבקשה, וכי המשיבה צרפה לתביעתה ראיות סלקטיביות ועובדות כוזבות. לטענתה, מנהל המשיבה אף העיד דברים שאינם אמת בדיון שהתקיים ביום 21.2.22. כן הלינה המבקשת על גובה שכה"ט שנפסק לטובת המשיבה, וטענה כי חשבונית שכה"ט אותה הציגה המשיבה, אינה עולה בקנה אחד עם הסכום שביקשה לפסוק לה בבקשה שהגישה לפני הדיון, למתן פסק דין בהיעדר הגנה. המבקשת הטעימה עוד, כי אי ביטול פסק הדין ייגרום לה נזק אדיר, שעה שמדובר בתביעה לפינוי מושכר של מפעל המעסיק מעל 20 עובדים והעתקתו למקום אחר תגרום לה להוצאות אדירות.

המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה. לטענתה, היא המציאה ביום 28.11.21 את כתב התביעה למנהל המבקשת במסירה אישית, וצרפה האישור שהוגש לתיק גם לתגובתה, וטענה כי המבקשת לא הכחישה בבקשתה את ביצוע ההמצאה של כתב התביעה כאמור. אף על פי כן, לא הגישה המבקשת כתב הגנה. המשיבה התייחסה גם לטענות ההגנה שפרטה המבקשת בבקשתה לביטול פסק הדין, ואף טענה כי המבקשת הפרה את הסכם השכירות הפרה נוספת, הכל כמפורט בתגובה. המשיבה טענה עוד כי חשבונית שכה"ט שהוצגה בדיון הינה בגין הטיפול בתביעה דנן בלבד, וכי מדובר בהטלת דופי בב"כ המשיבה, שאין לה מקום.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לפנים משורת הדין להורות על ביטול פסק הדין לצד חיובה של המבקשת בהוצאות המשיבה.

הלכה היא כי המבחנים לצורך ביטול פסק הדין הם - האם הוצגו טעמים המצדיקים את העדר התייצבותו של המבקש במועד שנקבע לדיון, וכן האם המבקש העלה טענות הגנה הראויות לבירור. בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת טענות ההגנה, או בדרכי הוכחתן. ביישום המבחנים יש ליתן את המשקל הראוי לזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות אשר הוכרה כזכות יסוד.

אשר לסיבה לאי ההתייצבות לדיון, המבקשת אינה חולקת על כך שלא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, לטענתה עקב טעות משרדית, ובהעדר ידיעה משלא הייתה מיוצגת. כפי שמציינת המשיבה, המבקשת אינה מתייחסת בבקשתה לכך שבוצעה למנהל המבקשת מסירה של כתב התביעה, כפי שנטען בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה שהגישה המשיבה עובר לדיון, וכפי שאף עלה בדיון שהתקיים ביום 21.2.22. צודקת המשיבה גם בטענתה כי היה מקום שהמבקשת תברר את פשר הדיון, ותגיש כתב הגנתה במועד הקבוע בדין, בנוסף לחובתה להתייצב לדיון.

3

יחד עם זאת, נוכח העובדה כי המבקשת נזעקה לעתור בבקשה זו סמוך לאחר מתן פסק הדין, ומאחר ויש בטענותיה משום טענות הגנה שיש לבררן, בפרט שעה שמדובר בנכס מסחרי המושכר על ידה עוד מחודש ינואר 2018, ובשים לב לעילות הפינוי הנטענות, שאינן כוללות אי תשלום של דמי השכירות, אני מוצאת כי יש מקום להיעתר לבקשה ולאפשר למבקשת יומה. על המחדל שבאי הגשת כתב הגנה ובהעדר התייצבות לדיון ניתן להתגבר באמצעות פסיקת הוצאות ראויות לטובת המשיבה.

אני מורה אפוא על ביטול פסק הדין שניתן ביום 21.2.22.

בנסיבות העניין, ולאחר שהבאתי בחשבון שמדובר בתביעה לפינוי מושכר של נכס מסחרי, ואת טענות הצדדים שניהם באשר לגובה שכה"ט המבוקש ולא[סמכתא אשר הציגה המבקשת, אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ביטול פסק הדין בסכום כולל של 6,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

התיק נקבע לדיון ליום 16.5.22 בשעה 13:00.

המבקשת תגיש כתב הגנתה עד יום 10.5.22.

המזכירות תודיע לצדדים ותקבע תז"פ ליום 12.5.22.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"ב, 19 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.