1

 

כללי

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בהוצאת חשבוניות מס בלי שהיה זכאי לעשות כן, 13 עבירות לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1976 (להלן: "חוק מע"מ"); ובהוצאת חשבוניות מס בלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית במטרה להתחמק מתשלום מס, 13 עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק, בצירוף סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ - בנסיבות מחמירות שהתבטאו בכך שבמעשיו הביא הנאשם להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין תשל"ז-1977. (להלן: "חוק העונשין").

 

2.     בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש הוסכם שהמאשימה תטען לרף עליון בן 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, וקנס לשיקול דעת ביהמ"ש. מנגד תטען ההגנה לקנס בסך 5,000 ₪ ולגבי יתר רכיבי הענישה תהיה חופשית בטיעוניה. עוד הוסכם שאם יימצא הנאשם בלתי כשיר לעבודות שירות, תהיה המאשימה רשאית לטעון למאסר בין כותלי הכלא.

 

כתב האישום המתוקן

3.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם רשום ברשם החברות כבעלים של מספר חברות. בשנים 2017-2015 פעל הנאשם למימוש פרויקטים במסגרת תמ"א 38. במסגרת פעילותו ולשם קידום הפרויקטים, עסק הנאשם במתן שירותים שונים ללקוחותיו, כגון הופעה בפני ועדות, השגת היתרים, שכנוע דיירים לחתום על תכניות תמ"א 38 וכיו"ב. במהלך פעילותו בתקופה האמורה, הייתה חברת "סאד אנד נט" לקוחה מרכזית שלו.

 

2

בגין השירותים שסיפק ללקוחותיו: חברת "סם אנד נט" וחברת "קבוצת לב רן" (להלן: "הלקוחות") לא הוציא הנאשם חשבוניות מס על שם החברות שבבעלותו כנדרש בחוק, אלא הוציא חשבוניות מס על שם עוסקים וחברות אחרים. זאת, למרות שאלה לא ביצעו את העבודה, והנאשם לא היה נושא משרה בהם ולכן לא היה זכאי להוציא חשבוניות על שמם. מרבית המפגשים בין מנהל חברת "סאם אנד נט" לנאשם, הנוגעים לעבירות שבוצעו, נערכו במשרדי חברת "סאם אנד נט" בשכונת ארנונה בירושלים.

 

הנאשם הוציא ללקוחותיו 13 חשבוניות מס ע"ש החברות הבאות: "קאלמא ווי"; "ד.נ הפצה ומסחר"; "R PROJECT"; "ראדם נדלן"; "עומר אי בי"; "amir marketing"; "כוכב חמש"; אשר המס הכלול בהן הוא בסך 580,225 ₪, כמפורט בנספח לכתב האישום (להלן: "החשבוניות הפיקטיביות").

 

הנאשם הוציא את החשבוניות הפיקטיביות ללקוחותיו, בלי שעשה או התחייב לעשות עסקה לגביה הוציא את החשבוניות, במטרה להתחמק מתשלום מס. העבירות נעברו בנסיבות מחמירות, כיוון שהנאשם הביא במעשיו להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

4.     בא-כוח המאשימה, עו"ד אמוץ הכהן, ביקש לכבד את הסדר הטיעון ולהשית על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות בן 9 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס לפי שיקול דעת ביהמ"ש. אשר למתחם העונש ההולם, טען שזה נע בין 18-8 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

5.     כראיות לעונש מטעם ההגנה הוגשה חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה לאורולוגיה, המטפל בנאשם.

 

6.     בא-כוח הנאשם, עו"ד גלעד חיון, ביקש שלא לגזור על הנאשם מאסר בעבודות שירות, ולחלופין להסתפק בתקופה מינימלית בלבד. בטיעוניו ציין שהנאשם בן 63, אב לחמישה, סובל ממחלת סרטן ומאירועי לב חוזרים, ומצבו הרפואי בכי רע. בהתייחסו לעבירות, טען שהנאשם לא הוציא את החשבוניות באופן אישי ואדם אחר הוא שהוציאן והועמד על כך לדין וסכום המע"מ אשר היה כלול בהן שולם על ידו. עוד ציין שרשויות מע"מ עיקלו מהנאשם סך של 45,000 ₪ שהפקיד הנאשם בתיק המעצר לטובת פירעון החוב האזרחי בתיק.

 

דברי הנאשם

3

7.     הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה. בדבריו לפניי אמר שלמד את הלקח ויש לבדוק היטב ממי מקבלים חשבוניות. לדבריו לא הוא שזייף את החשבוניות. הנאשם חתם את דבריו בכך שהוא מתחרט על המעשים.

 

דיון והכרעה

היחס בין הסדר הטיעון לעקרונות הבניית הענישה

8.     בע"פ 1902/19 אסולין נגד מדינת ישראל (31.05.2020), נדונה שאלת היחס בין הסדר טיעון לעקרונות הבניית הענישה. דהיינו האם על בית המשפט ליישם את עקרונות הבניית הענישה במסגרת גזירת הדין על פי הסדר טיעון. בית המשפט העליון פסק שיש לקבוע מתחם עונש הולם גם כשמדובר בהסדר טיעון. בפסק הדין נקבע שאין צורך בקביעת מתחם במובן הפורמלי אלא רק לשם קבלת מידע והקשר לעונש שראוי היה לקבוע בהסדר טווח. עוד נקבע שמתפקידה של התביעה להסביר לבית המשפט ולו בתמצית מה היו שיקוליה עת כרתה את הסדר הטיעון ובאופן זה יתאפשר לבית המשפט ליתן את המשקל הראוי להסדר ולמידה שבה עליו לתת דעתו למתחם העונש הראוי ולעקרונות תיקון 113.

 

בהתאם לכך אתייחס למתחם העונש ההולם ולעונש המתאים בגדרי המתחם בזיקה להסדר הטיעון שהוצג לי.

 

מתחם העונש ההולם

9.     כתב האישום כנגד הנאשם עוסק ב-13 עבירות זהות, אשר נעברו על רקע זהה ועל כן בהתאם למבחן הקשר ההדוק שגובש בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.2014)), יש להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת ולקבוע בגינן מתחם עונש הולם אחד.

 

10.כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

4

11.הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במקרה זה הם אלה: ערך ההגנה על הקופה הציבורית; ערך ההגנה על חוסנו ובטחונו הכלכלי של הציבור; ערך ההגנה על אמון הציבור ברשויות המדינה ובשלטון החוק; ערך מניעת שיבוש יכולת הפיקוח של רשויות המס על פעילות הנישומים; ערך מניעת פגיעה או הכבדה על יכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת; ערך מניעת פגיעה בשוויון בנטל תשלומי המס; ערך מניעת פגיעה בתחרות החופשית במשק; וערך ההגנה על חובת הציות לחוק בהיבטים של חבות המס.

 

בפסיקה עקבית של ביהמ"ש העליון, נקבע שעבירות המס מגלות חומרה רבה הנובעת מפגיעתן הקשה במשק, בכלכלה, ובהיבטים החברתיים הנוגעים לנטל תשלומי המס. עבירות אלה מאופיינות בקלות ביצוען ובקושי בחשיפתן ומצדיקות ענישה מרתיעה.הפסיקה הנחתה שיש ליתן ביטוי ממשי לענישה מרתיעה זו בהענקת משקל בכורה לשיקולי הגמול והרתעה, וככלל העונש ההולם עבירות מסוג זה הוא מאסר בפועל ממש.

(ראו: רע"פ 9004/18 יצחקי נגד מדינת ישראל (13.12.2018); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נגד מדינת ישראל (30.03.2014); רע"פ 977/13 אודיז נגד מדינת ישראל (20.02.2013)).

 

12.מידת הפגיעה בערך המוגן משמעותית. כאמור הוציא הנאשם 13 חשבוניות פיקטיביות בשם שבע חברות שונות אשר סכום המס הגלום בהן עמד על סך 580,225 ₪. במעשיו, חטא, החטיא אחרים, ועל פי כתב האישום הביא להשתמטות מתשלום מס.

 

13.אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בחינת פסקי דין בעבירות דומות מעלה שרף הענישה הנוהג עומד על מאסר ממש שלצדו מאסר על תנאי וקנס. משך המאסר נע בין מספר חודשים בודדים ועד למספר שנים, וזאת בהתאם להיקף הכספי של עבירות, כמותן, נסיבות ביצוען, הסרת המחדל או אי הסרתו, ונסיבותיו הספציפיות של המקרה ושל הנאשם.

 

לצורך גיבוש מסקנותיי אלה, עיינתי בגזרי הדין שלהלן:

 

רע"פ 9952/17 אדעיס נגד מדינת ישראל (28.01.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 70 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 690,000 ₪. הנאשם נידון למאסר בן 21 חודשים לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הנאשם לא הסיר מחדליו.

 

5

רע"פ 5931/16 חסן נגד מדינת ישראל (08.09.2016): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 33 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 614,640 ₪. הנאשם נידון למאסר בן 7 חודשים לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר בפועל לתקופה שבין מספר חודשים ועד 18 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס. הנאשם לא הסיר מחדליו.

 

רע"פ 3043/14 לוגסי נגד מדינת ישראל (16.06.2014): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם אשר הורשע בהוצאת 135 חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הכלול בהן עמד על סך 1,017,636 ₪. הנאשם הורשע גם בניהול פנקסי חשבונות כוזבים ובשימוש במרמה ותחבולה. הנאשם נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 8 ועד 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. הנאשם הסיר חלק ממחדלו.

 

כמו כן הוטלו עונשים מחמירים על נאשמים שניכו מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות שלא כדין בסכומים דומים לסכום שלפנינו. ראו בשינויים המחויבים את פסקי הדין שלהלן:

 

רע"פ 1238/19 אחדות נגד מדינת ישראל (27.02.2019): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, אשר הורשע בניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, הוצאת חשבוניות פיקטיביות וזיוף פנקס והכול במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 317,000 ₪. הנאשם הסיר את מחדליו באופן חלקי כך שנותר לו לשלם עוד 200,000 ₪. דינו של הנאשם נגזר ל-5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪.

 

רע"פ 8100/18 אבו נג'מה נגד מדינת ישראל (15.11.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם אשר הורשע ב-17 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות ובעבירות מס נוספות, כאשר סכום מס הכולל עמד על סך 474,478 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית, כך שעונשו הופחת ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

6

רע"פ 5938/18 אסרף נגד מדינת ישראל (16.08.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, לאחר שהורשע בניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 352,522 ₪ ובעבירות נוספות. הנאשם לא הסיר את מחדליו. דינו של הנאשם נגזר ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. בית משפט השלום קבע שמתחם העונש ההולם יעמוד על מאסר בפועל שבין 6 ל-18 חודשים לצד עונשים נלווים.

 

רע"פ 4987/18 אבו סעיד נגד מדינת ישראל (28.06.2018): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, לאחר שהורשע ב-15 עבירות של ניכוי מס תשומות לא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 418,490 ₪. הנאשם לא הסיר את מחדליו ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 9 חודשי מאסר ל-15 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

 

רע"פ 8471/16 ערמין נגד מדינת ישראל (15.11.2016): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-23 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, בסכום של 549,392 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש בן 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-36 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית, כך שעונשו הופחת ל-16 חודשי מאסר בפועל. בהתייחס למתחם, קבע בית המשפט המחוזי כי בית המשפט קמא חרג לחומרה מהמתחם שאותו הציעה המאשימה (10 עד 24 חודשי מאסר בלבד), וכי נתון זה מהווה שיקול להקלה בעונש.

 

רע"פ 5624/15 בראונר נגד מדינת ישראל (15.11.2015): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם שהורשע ב-47 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות ובעבירות מס נוספות, בסכום מס כולל בסך 454,508 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש בן 9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, לאחר שקבע שמתחם העונש ההולם נע בין 9 ועד 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם, תוך שקבע שמתחם העונש שנקבע משקלל נכונה את מכלול הנתונים.

 

14.במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        התכנון שקדם לביצוע העבירה; העבירות נעברו תוך נקיטה בפעולה יזומה של הוצאת חשבוניות פיקטיביות על שם שבע חברות שונות ולשני לקוחות שונים. כך שלא מדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים ממושכים, מחושבים ומתוכננים.

 

7

                                 ב.         חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; בהיותו המנהל הפעיל של החברות, נושא הנאשם באחריות להוצאת חשבוניות מס מטעמן.הניהול הכספי של החברות הוא לב ליבו של תפקיד המנהל ומחובתו לבדוק לפקח ולבקר. מכאן שהנאשם הוא שנושא באחריות המלאה לעבירות שנעברו.

 

                                  ג.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; כאמור על פי כתב האישום הביא הנאשם במעשיו להשתמטות מתשלום מס, תשלום אשר נגרע מהקופה הציבורית. בכך גרם הנאשם לפגיעה הן ברשות והן באזרחים אשר כספים אלה נועדו בעבורם. על פי כתב האישום, סכום המס הכלול בחשבוניות הפיקטיביות עמד על סך 580,225 ₪.

 

15.בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 8 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        הפגיעה של העונש בנאשם ומצבו הרפואי; הנאשם בן 63 ואב לחמישה, ומצבו הרפואי בכי רע. בחוות דעת רפואית מטעם ד"ר לאוניד לוביק, מומחה לאורולוגיה המטפל בנאשם, צוין שהנאשם סובל ממחלה ממאירה עוד משנת 2009, ועד כה עבר שני ניתוחים להסרת גידולים. כיום ישנה עדות לחזרת הגידולים, והנאשם מועמד לניתוח שלישי שלאחריו ייתכן שיזדקק לטיפולים נוספים. על פי חוות הדעת, מצבו הרפואי של הנאשם דורש קביעת נכות בשיעור 100% על-פי הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי. מכאן שאם יוטל על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות, ההכבדה היחסית עליו ועל מצב בריאותו תהיה קשה בהשוואה לנאשמים אחרים.

 

                                 ב.         נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו ועל כן ניתן להניח לטובתו הנחות מקלות שנוהגים להניח ביחס לנאשם שהודה ובכללן: חרטה, נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד.

 

8

                                  ג.         חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; הנאשם עבר את העבירות בשנים 2017-2015 דהיינו לפני כ- 6-4 שנים. מטבע הדברים נחשפות עבירות מס באיחור והחקירות בעניינן מורכבות וממושכות, כך שחלוף הזמן בתיק זה אינו חריג. עם זאת, אתחשב בחלוף הזמן במובן זה שמאז שנעברו העבירות, לא עבר הנאשם עבירות נוספות מכל סוג שהוא.

 

                                 ד.         היעדר עבר פלילי; הנאשם ללא עבר פלילי וזו לו מעידה ראשונה.

 

17.לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, כך שאלמלא הסדר הטיעון הייתי גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

הסדר הטיעון

18.כאמור באו הצדדים בהסדר טיעון שהנימוקים לו הם מצבו הבריאותי של הנאשם ושיקולי יעילות וחיסכון בזמן.

 

19.על פי פסיקה עקבית של בית המשפט העליון, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם, ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל (25.12.2002)).

 

ודוק, נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם, בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של הנאשם - ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.

 

בע"פ 7757/11 פלוני נגד מדינת ישראל (13.02.2013)הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא. ובלשון פסק הדין נאמרו הדברים כך:

 

9

"אנו סבורים כי סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [...] בבוא בית המשפט קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך בניהול הליך מלא בעניינו"

 

20.בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי לחובת הנאשם את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ואת הנזק שגרמו העבירות לקופה הציבורית.

 

21.לזכות הנאשם התחשבתי במצבו הרפואי, בגילו, ובהודאתו וההנחות הנגזרות ממנה.

 

22.בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון בכללותו, סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

 

23.אשר לרכיב המאסר בעבודות שירות, דומני שהשיקול המרכזי אשר עומד בבסיס הסדר הטיעון - מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם, מחייב התחשבות מיוחדת בנאשם והקלה משמעותית בעונשו. בהתאם לכך סברתי שיש להעמיד את עונשו על תקופה קצרה בלבד. הדברים אמורים בהתחשב בכך שבמהלך התקופה הקרובה צפוי הנאשם להיאבק על חייו, ומנימוקים הומניטריים ראוי יהיה להקל עמו עד כמה שניתן באופן שמקיים את נוסחת האיזון ולא פוגע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. בהקשר זה יש להבהיר שמסיבות מיוחדות אלה עונשו של הנאשם הוא חריג ולא יהווה תקדים למקרים אחרים.

 

מאותם נימוקים החלטתי להתחשב בנאשם גם בקביעת גובה הקנס ולאמץ את עתירת ההגנה לקנס בן 5,000 ₪ בלבד.

 

סוף דבר

24.לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

                                א.        מאסר בן חודשיים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות, זאת על פי קביעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס. הנאשם שובץ לעבודות שירות במרכז רפואי מעייני הישועה, בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת. הממונה יוכל לשנות את מקום ההשמה ואת שעות העבודה לפי שיקול דעתו. הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 14.11.2021 בשעה 08:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז, כפי שנקבע בחוות הדעת.

 

                                 ב.         מאסר בן ארבעה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת מס מסוג פשע ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.

10

 

                                  ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או 16 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום 01.11.2021. יתר התשלומים ישולמו בכל אחד בחודש בארבעת החודשים העוקבים.

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות בשב"ס.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.