ת"פ 57423/10/20 – מדינת ישראל נגד א.א
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ פקד דוד כהן, מתמחה מתביעות ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
א.א ע"י ב"כ עוה"ד ניק קאופמן מטעם הסניגוריה |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם הורשע על-פי הודאתו ללא הסדר טיעון בכתב האישום המקורי, בביצוע עבירה של תקיפה סתם של בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בביצוע 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין. מעובדות כתב האישום עולה, כי בעת ויכוח בין הנאשם לאשתו המתלוננת, סטר לה הנאשם בפניה. במהלך חודש מרץ 2020 הורחק הנאשם מביתו ע"י קצינת משטרה לתקופה בת 15 יום וכן נאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת. אלא שהנאשם הפר שלוש פעמים במהלך חודש מרץ 2020 את ההוראה החוקית שניתנה לו, בכך ששהה שלא כדין בבית ממנו הורחק.
ראיות וטיעונים לעונש
ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש הכולל מאסר בעבודות שירות ועתר להעמיד את הנאשם באמצע המתחם וענישה נלווית. במסגרת הראיות לעונש שמעתי את המתלוננת, אשת הנאשם שתיארה יחסים תקינים לאורך שנים עם הנאשם. כמו כן הוצג לי מכתב מחיילים אותם מסיע הנאשם במסגרת עבודתו. הסניגור ביקש להסתפק בהטלת מאסר מותנה נוכח הנסיבות שתיאר.
מתחם העונש ההולם
בית המשפט יגזור את הדין לאחר שקבע את מתחם העונש ההולם הנגזר מעקרון ההלימה, המתבסס על הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה הנוהגת.
אשר לערכים המוגנים - פגיעה בתוך המשפחה היא מטיבה פגיעה קשה הפוגעת בכבוד האדם, בחירותו ובאוטונומיה שלו, ובעיקר בתחושת האמון שלו בזולת ובתחושת הביטחון העצמי שלו. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.
אשר לנסיבות ביצוע העבירה - הנאשם אחראי למעשה המכוער של שימוש באלימות ככלי לפתרון מחלוקות. המעשה מכוער שבעתיים כאשר סטר הנאשם לאשתו אותה הוא אמור להוקיר לאהוב ולכבד, בוודאי שאינו אמור לפגוע בה. המעשה בנסיבותיו מכוער אך הוא נמצא ברף נמוך של סוג זה של עבירה. הנזק הוא בעיקר לכבוד המתלוננת ולנפשה והנזק הפוטנציאלי בנסיבות העניין אינו רב. אשר להפרות החוזרות של הוראות ההרחקה - הנאשם לא ביצע עבירות נוספות אגב אותן הפרות שהסתכמו בנוכחות בבית ממנו הורחק מבלי שנטען כי הנאשם הטריד את המתלוננת או פגע בה בכל דרך אחרת.
אשר למדיניות הענישה הנוהגת - מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה מגוונת בהתאם לנסיבות המעשים והעושה. להלן הפניה למקרים חמורים ממקרנו:
א. רע"פ 340/21 מסרי נ' מ"י (מיום 28.1.2021) - הנאשם הורשע בתקיפה חבלנית של בת זוגו בכך שתקף אותה עם חפץ וגרם לה לדימום. נגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות;
ב. ע"פ (י-ם) 11194-01-16 מ"י נ' פלוני (מיום 6.12.2016) - מקרה חמור שבו הנאשם תקף שלוש פעמים את אשתו תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בית המשפט המחוזי אישר מתחם שבין של"ץ מקרים חריגים לבין 15 חודשי מאסר וההליכים הסתיימו בשל"ץ, מאסר מותנה וענישה נוספת.
ג. עפ"ג (חיפה) 26397-07-21 מ"י נ' עואד (מיום 14.12.2021) - במקרה זה דחף הנאשם את אשתו ובעט בה וכן הפר פעמיים צו הגנה. בית המשפט קבע מתחם המתחיל ב-6 חודשי מאסר והחמיר את העונש ממאסר מותנה ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות.
מתחם העונש ההולם - נוכח כל האמור, מתחם העונש יכול לעמוד על מאסר מותנה ו/או של"ץ או שניהם ועד 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה
לא הוגש תסקיר בענייננו. הנאשם כבן 67, ללא רישום פלילי, נשוי ואב לשלושה ילדים בוגרים. כיום עובד בהסעת חיילים. הוא תיאר כי לא עבד בתקופת הקורונה, דבר שהגביר את המתח בבית, כעולה מדבריו לפניי. אשת הנאשם תיארה את הנאשם כבן זוג המכבד אותה ויחד עמו הם מנהלים חיים של שיתוף ומגדלים את ילדיהם. נטען כי למשפחה חובות כספיים.
המיקום במתחם
במכלול הנסיבות ונוכח טיבו המינורי יחסית של המעשה, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.
גזירת הדין
נוכח האמור גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר, וזאת על-תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יבצע הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים כלפי בן משפחה;
ב. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה לרבות איומים.
סברתי בנסיבות העניין כי הטלת רכיב כספי אינה רלבנטית לטיב העבירה, וכמו כן סברתי כי הטלת כל רכיב כספי על הנאשם, יכביד על משק הבית כולו, ובכך יחרוג העונש מהענשת הנאשם לבדו. לכך אין הצדקה.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, במעמד הצדדים.
