ת"פ 57378/09/20 – מדינת ישראל נגד עומר אבו דיא
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 57378-09-20 מדינת ישראל נ' אבו דיא(עציר)
תיק חיצוני: 610425/2020 |
1
בפני |
כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
עומר אבו דיא (עציר) |
|
החלטה
|
||
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.9.20 הנאשם החזיק ברכבו 49.1 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין.
2. בשולי כתב האישום הודיעה המאשימה על כוונתה לבקש את חילוט הרכב שבו הוחזקו הסמים, לפי סעיף 36א(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג- 1973, לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) התשכ"ט-1969, וכן ביקשה להכריז על הנאשם "סוחר סמים" לפי סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, ולהורות על חילוט הרכב.
3. הצדדים הציגו הסדר טיעון שלפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. עם הצגת הסדר הטיעון שבה המאשימה וביקשה להכריז על הנאשם "סוחר סמים" במסגרת הכרעת הדין, ואולם ב"כ הנאשם ביקש שהות להשיב לבקשה בכתב.
במסגרת טענותיו התנגד ב"כ הנאשם לבקשה להכריז על הנאשם סוחר סמים, טען כי לא הוכח שהנאשם הפיק רווח או אמור היה להפיק רווח כתוצאה מביצוע העבירה, וכי מכל מקום, מדובר ברכב הרשום על שם אשתו שנרכש בכספים שניתנו לה על ידי בני משפחתה, ואין כל ראיה לכך כי הושג בעסקת סמים, ועל כן ממילא לא ניתן לחלטו לפי סעיף זה.
דיון והכרעה
4. סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:
2
"בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".
5. סעיף 1 לפקודה קובע, כי עבירה של עסקת סמים היא עבירה שהעונש הקבוע לצידה הוא עשרים שנות מאסר או יותר, וכזו היא העבירה שבה הורשע הנאשם.
6. אכן, עובדות כתב האישום אינן מציינות באופן מפורש כי הנאשם הפיק רווח או צפוי היה להפיק רווח כתוצאה מביצוע העבירה, ואולם את זאת ניתן להסיק הן מתוך הכמות הגדולה מאד של הסמים שהחזיק- פי 163 מהכמות שנקבעה בחוק ככזו המקימה חזקה לכך שלא נועדה לצריכה עצמית בלבד, הן מתוך עברו הפלילי של הנאשם הכולל הרשעה קודמת בעבירות סחר בסמים. אין כל סיבה להניח כי בחלוף הזמן הנאשם עבר מעיסוק של סחר בסמים לעיסוק בהפצת סמים ללא כוונת רווח.
7. לפיכך, משהתקיימו התנאים שנקבעו לכך בחוק, אני קובעת כי הנאשם הוא סוחר סמים.
8. בשולי הדברים אעיר, כי אין בהכרזה זו כדי לשנות את הפני הדברים באופן משמעותי, שכן הרכוש היחיד שביקשה המאשימה לחלט מכוחה של הכרזה זו הוא הרכב ששימש לביצוע העבירה, ואשר ממילא קמה לכאורה סמכות לחלטו מכח הדינים האחרים שצוינו בבקשת המאשימה.
9. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ח' אדר תשפ"א, 20 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
