1

נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד דויט

ב"כ הנאשם, עו"ד שחטר

הנאשם - הובא על-ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

בהתאם להודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בעבירות הבאות:

1.      אי הגשת דו"ח, עבירה על סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ") - 13 עבירות.

ניתנה והודעה היום ג' אדר ב' תשע"ו, 13/03/2016 במעמד הנוכחים.

2

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו כמפורט בהכרעת הדין. מדובר במי שעסק בעסק של רחיצת מכוניות ובמהלך השנים 2011-2014, עבר 13 עבירות כמפורט בהכרעת הדין.

דומה שלא צריך לחזור ולהכביר מילים אודות הערכים המוגנים הנפגעים כתוצאה מאי הגשת דוחות ובהם הפגיעה במשק, בשוויון, ביכולת לתכנן את תקציב המדינה וכן הפגיעה העסקית בעסקים מתחרים המתנהלים כדין.

בתיק שלפני מדובר בהוראת חיקוק זהה אך בעובדות מגוונות, כך לא הגיש הנאשם דוחות כלל ב-4 מקרים, הגיש ולא שילם בשני מקרים ולא הגיש במועד את הדוחות ב-7 מקרים נוספים.

מקובלת עלי עמדת המאשימה כי יש לראות בכל אירוע של אי הגשת דו"ח משום אירוע עונשי עצמאי בהתאם לעקרונות מבחן הקשר ההדוק. לא מצאתי בטענה שמקורה של ההתנהלות כולה במחלת האם ובזניחת הניהול הפעיל והשוטף מצד הנאשם, כדי לשנות ממסקנתי זו ויש לזכור בהקשר זה כי מדובר בתקופה ממושכת של ביצוע עבירות בין השנית 2011-2014.

בבואי לבחון את חומרת המעשים ונסיבותיהם, אני לוקחת בחשבון את מספר העבירות, גיוונן, התפרשותן על פני מספר שנים וכן את סכום המס לפי קביעה כמוצהר על-ידי ב"כ המאשימה. בהקשר זה אציין כי הסנגור אמנם אעלה טענות שהסכום אמור להיות נמוך בהרבה, אלא שנאשם שאינו מגיש דוחות במועד או אינו מגיש דוחות כדין, אינו יכול להעלות לעניין סכומי המס ולעניין קיזוז תשומות וכל כיוצא באלה טענות. בהתחשב באופי השונה של העבירות אני סבורה כי העבירות שבהן היה איחור בהגשת הדוחות נעות בתחתית המתחם, ממאסר על תנאי כשהאיחור קצר מאוד ועומד על פחות מ-3 חודשים, ותקופת מאסר קצרה מאוד הניתנת לריצוי בעבודות שירות, כשתקופת האיחור ממושכת יותר, זאת בתחתית מתחם הענישה ועד 7 חודשי מאסר בחלק העליון של מתחם הענישה.

3

העבירות של אי הגשת דוחות כלל, של הגשת דוחות ללא צירוף תשלום נעות בין תקופה קצרה הניתנת לריצוי בעבודות שירות ועד 7-8 חודשי מאסר.

אמנם התיקון לחוק לא קבע את האפשרות לקבוע מתחם ענישה כולל ואולם בנסיבות העניין אני סבורה כי מבלי למעט מן המתחמים שצויינו, יש מקום להציע מתחם כולל שנע בין 5 חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר.

לעניין הענישה הכספית, מדובר במעשים הנעשים מטעמימם של כדאיות כלכלית, ויש מקום לענישה שתעקר כדאיות זו. לעניין זה נדרש בית-המשפט להידרש לשיקולי חוסר יכולת. בתיק שבפני אמנם לא הוצגו אסמכתאות הנוגעות לחוסר יכולת אבל אני לוקחת בחשבון את העובדה שמאז חודש אפריל 2015 הנאשם עצור או אסיר, וממילא לא יכול להתפרנס ואכן את ההצהרות אודות מצב כלכלי קשה. בנסיבות אלה מתחמי הקנס ינועו בין אלפי שקלים בודדים ועד 10,000 ₪, ביחס לאיחור בהגשת דוחות, ו- 15,000 ₪ ביחס לאי הגשת דוחות כלל.

בתיק שלפני אגזור קנס כולל מתוך התחשבות בחוסר היכולת, וזאת לצד התחייבות ממשית להימנע מעבירה.

במסגרת הנסיבות שאינן קשורות למעשה העבירה, אני לוקחת בחשבון את ההודיה, הבעת החרטה וחסכון הזמן השיפוטי. עם זאת, בתיקים מן הסוג שלפני החרטה מתבטאת בהתנהגות, בדרך של הסרת מחדל ובמקרה שלפני לא הוסר המחדל כלל, הגם שחלק מן המחדל ישן מאוד והגם שלנאשם ניתנו הזדמנויות בעבר והוטלו עליו קנסות מינהליים שלא שולמו. עוד אני לוקחת בחשבון את קיומו של עבר פלילי שאינו רלבנטי לעבירות מס ולא לעבירות כלכליות. אני לוקחת בחשבון את הנסיבות האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי הסנגור והנאשם. בנוסף, אני מתחשבת במידה מועטה בעובדה שהנאשם מרצה עונש מאסר בן 20 חודשים, בהתאם לגזה"ד שהוצג בפני. מדובר בעבירות מסוגים שונים באופן מהותי ואינני סבורה כי יש הצדקה לחפיפה משמעותית בין העונשים ורק נוכח משכו הממושך של העונש שמרצה הנאשם כעת, אחפוף במידה מועטה בלבד בין העונשים.

לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1.      מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים. מתוך תקופה זו 5 חודשים יצטברו לעונש המאסר שמרצה הנאשם כעת וחודש אחד ירוצה בחפיפה.

4

2.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים, מיום שחרורו, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות מס מסוג עוון.

3.      קנס כולל בסך 15,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.1.2017.

לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.

4.      הנאשם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪, להימנע במשך שנתיים משחרורו מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 3 חודשים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ג' אדר ב' תשע"ו, 13/03/2016 במעמד הנוכחים.