1

רקע

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים ותקיפה. ואלו עובדות האישום:

הנאשם הוא בנם של מר ס י וגב' פ י, ואחיהן של גב' ח י וגב' ע י, אשר עמדה להנשא לאדם בשם ש (להלן בהתאמה: האב, האם, ח, ע וש). בזמנים הרלוונטיים התגורר הנאשם בבית הוריו.

2

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 24.8.18 בשעות הבוקר ביקש הנאשם מאמו כסף על מנת לקנות סמים. האם סרבה ואמרה כי אין לה כסף והנאשם אמר להוריו שיקח את ביתם בכח וכי אם ש יגיע למקום הוא יהרוג אותו.

אביו של הנאשם אמר לו שאם יחזור על איומיו הוא יקליט אותו, והנאשם אמר, בידיעה שדבריו מוקלטים, שיתקיף את כל מי שיגיע לקרבת ביתו ויטריד אותו, יתקוף את ש אם יתקרב לביתו ושאם ש רוצה לחיות עד 120 שנה שלא יתקרב לביתו. עוד אמר הנאשם שכל אחד ש"יתעסק איתו" יענש, ושאם הוריו לא יביאו לו את הכסף שהוא צריך, אז הם יענשו.

בהמשך היום אמר הנאשם לאימו שיהרוג את אביו וישרוף את הבית ואותה. האם יצאה מהבית בשל פחדה מהנאשם, וזה שבר חפצים שונים, טרק דלתות וצעק. הנאשם פנה לע ואמר לה שאסור לש להתקרב לביתו, ושאם יראה את ש "יפרק אותו" ויהרוג אותו.

בשל השתוללותו של הנאשם, יצאו אמו ואחיותיו מהבית, והנאשם פנה לאביו ודרש 10,000 ש"ח, כתנאי שיבוא לחתונתה של ע. האב סרב לדרישה ואמר לנאשם שהוא צריך טיפול, והנאשם אמר לאביו שיהרוג אותו אם לא יעזור לו.

בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם מספר עבירות איומים.

על פי עובדות האישום השני, ביום 21.8.08 או בסמוך לכך איים הנאשם על אימו כי ישרוף אותה, וזאת משום שסרבה לתת לו כסף. כמו כן ביום 22.8.18 או בסמוך לכך, איים הנאשם על אימו כי ישרוף את בית המשפחה, את בית השכנים ואת השכונה כולה.

בשל מעשים אלו יוחסו לנאשם שתי עבירות איומים.

על פי עובדות האישום השלישי, בסמוך לסוף חודש יולי 2018 התגלע ויכוח בין הנאשם לח, וזו אמרה כי היא מתכוונת להתקשר למשטרה. בתגובה התפרע הנאשם, קילל את ח, דחף אותה בידיו עד שנפלה. ח ביקשה לצאת מהבית עם מכשיר הטלפון, אך הנאשם הוציא את המכשיר מידה ונעל אותה מחוץ לדירה.

בשל ארוע זה יוחסה לנאשם עבירת תקיפה.

יריעת המחלוקת

הנאשם הודה, כי אמר חלק מהדברים המיוחסים לו באישום הראשון, תוך כדי ויכוח, ובכלל זה אישר כי דבריו הוקלטו על ידי אביו וכי דרש כסף מבני משפחתו. עם זאת טען, כי הדברים נאמרו מתוך כעס וללא כוונה לאיים.

הנאשם הכחיש את המיוחס לו באישום השני. לגבי האישום השלישי אמר הנאשם, כי אכן התווכח עם אחותו ח, אך לא דחף אותה.

3

ייצוג הנאשם

לכל אורך ההליך, הנאשם סרב לקבל ייצוג משפטי. הנאשם היה עקבי בעמדתו זו, הן לפני שופט המוקד והן לפני (ר' דיונים מיום 16.10.18 ו- 21.10.18). חרף עמדת הנאשם מיניתי את הסניגוריה הציבורית לייצגו, אך בדיון ביום 28.10.18 עלה כי הנאשם איתן בדעתו שלא להיות מיוצג והבהיר שלא ישתף פעולה עם שום עורך דין. הסניגוריה מצידה הבהירה, כי אינה מוכנה לייצג נאשם אשר הייצוג נכפה עליו. לאור זאת שחררתי את הסניגוריה מייצוג הנאשם.

חרף עמדת הנאשם, קבעתי דיון נוסף בטרם מועד ההוכחות, שמא יתרצה הנאשם ויסכים לקבל ייצוג, אך הנאשם הבהיר, באופן בוטה, כי הוא עומד על דעתו, שלא להיות מיוצג (ר' פרוטוקול מיום 8.11.18).

משכך, הנאשם ייצג את עצמו לאורך שמיעת התיק, תוך שבית המשפט הקפיד על שמירת זכויותיו הדיוניות והמהותיות ווידא כי הוא מבין את מהות ההליך ואת הנעשה באולם. כמו כן בית המשפט הבהיר לנאשם את זכותו לחקור את העדים וסייע לו בכך, במידת האפשר.

הראיות

מטעם המאשימה העידו הורי הנאשם, שתי אחיותיו ושכן שהיה עד לארוע מושא האישום הראשון. כמו כן העידו מספר שוטרים אשר העידו על עניינים שלא היתה לגביהם מחלוקת.

אביו של הנאשם, ס י

העד העיד ביחס לאישום הראשון. לדבריו, הנאשם ביקש מאשתו (היא אמו של הנאשם) כסף לסמים והיא סרבה, ועל כן הוא איים עליה שיהרוג אותה וישרוף את הבית. אשתו ובנותיו רצו לברוח מהבית ובקשו ממנו שיברח איתן, המנקה היה בבית והעד ולא רצה שישאר לבד עם הנאשם, לכן נשאר בבית.

הנאשם דרש מהעד ומהאם כסף, והעד אמר לו שלא יתן לו כסף. הנאשם צעק שאם העד לא יתן לו 10,000 ש"ח אז לא יבוא לחתונה של ע, ולאחר כמה דקות העד אמר, שלא רק שלא יבוא לחתונה, גם לא יתן לאורחים לבוא אליו הביתה. בהמשך הנאשם דיבר על ש, ואמר שיהרוג אותו אם יבוא לבית. העד מניח שהנאשם כעס על ש, כי האם אמרה לו שאין לה כסף לתת לו לצורך קניית סמים בגלל החתונה.

אחרי זמן מה אשתו ובנותיו חזרו לבית, והנאשם אמר שהבית עכשיו שלו ושהוא יהרוג את ש אם יבוא. אשתו והבנות פחדו והחליטו ללכת למשטרה, והן שיזמו את הגשת התלונה.

4

ביחס להקלטה ת/5 אמר העד, כי הנאשם לפעמים מכחיש שאמר דברים, ובמהלך הארוע העד אמר לו שהוא נשמע פסיכוטי לחלוטין, והעד הציע לנאשם להקליט אותו. העד אמר לנאשם שהוא יעשה בזה שימוש גם בהליך משפט והנאשם הסכים לכך ועל כן העד הקליט את הנאשם במכשיר הטלפון והנאשם אמר את הדברים במודעות מלאה. העד הוסיף שגם ביום רביעי שלפני הארוע הקליט את הנאשם אומר דברים דומים, אך לא מסר את ההקלטה למשטרה.

העד הדגיש, כי הוא ובני משפחתו חוששים, שכן הנאשם פועל מתוך יאוש ועלול לסכן את עצמו ואחרים. העד הוסיף, כי הוא מרחם על הנאשם, שאינו פושע, אלא סובל מפראנויה ולא משתף פעולה עם המערכת.

האם, פ י

בפתח עדותה, העדה התייחסה לרקע של הנאשם, אשר לדבריה סובל מאוטיזם ובעיות נפשיות.

ביחס לארועים מושא כתב האישום, העדה התייחסה בעיקר לארוע מושא האישום הראשון, לגביו אמרה כי הנאשם ביקש ממנה כסף, והעדה אמרה לו שאינה יכולה לתת לו כסף, בגלל הוצאות החתונה. בתגובה אמר הנאשם לעדה כי אם לא תתן לו כסף הוא יהרוג את אביו וישרוף אותה. כמו כן הנאשם אמר באותו ארוע, כי יהרוג את ש וכי יגרום למשפחתו לסבול במהלך השבת, וכי צפויה להם "שבת חמה". העדה הוסיפה, כי הנאשם היה מאוד אגרסיבי במהלך הארוע, וכי היא חששה שיפגע בבני משפחתו. כמו כן, הנאשם אמר מספר פעמים כי בית המשפחה שייך לו. בני המשפחה ניסו למצוא דרך להוציא את הנאשם מהבית על מנת שירגע וגם השכן גולדמן ניסה לעזור להם. העדה הוסיפה, כי בתקופה שלפני הארוע דיברה עם פסיכיאטר והתייעצה ברב.

בעדותה הראשית העדה נזהרה מלהתחייב לגביו מילותיו המדויקות של הנאשם, אך הדגישה כי דיבר בצורה מאיימת. בחקירה נגדית הבהירה, כי היא בטוחה שהנאשם אמר שישרוף אותה ויהרוג את אביו.

ביחס לאישום השני אמרה העדה, כי יום או יומיים לפני הארוע מושא האישום הראשון, הנאשם דרש ממנה כסף ומשסרבה, איים עליה כי ישרוף אותה אם לא תענה לדרישתו. מדברי העדה לא היה ברור, האם מדובר במקרה בודד או במספר מקרים שונים.

ח י, אחות הנאשם

העדה העידה ביחס לארועים מושא האישומים הראשון והשלישי.

ביחס לארוע מושא האישום הראשון העידה, כי הנאשם איים על הוריו שיהרוג אותם ואמר לאחותה שיהרוג את הארוס שלה. הנאשם אף אמר שתהיה "שבת חמה" ואיים לשרוף את הבית ואת הבית של השכנים. העדה הבהירה, כי היתה בבית במהלך הארוע ושמעה את הנאשם מאיים על האם, כי יהרוג אותה.

5

ביחס לארוע מושא האישום השלישי העידה, כי היה ארוע לפני כמה שבועות שבמהלך ויכוח אמרה משהו על משטרה, והנאשם דחף אותה, לקח לה את הטלפון ונעל אותה מחוץ לבית. העדה עזבה את הבית והלכה לבית הספר כדי לקחת את אחיה, שלא יהיה בבית עם הנאשם, ואמרה גם לאחותה שלא תבוא לבית. בחקירתה הנגדית הוסיפה, כי במהלך הארוע הנאשם הפיל אותה על הרצפה וזרק חפצים.

העדה הוסיפה, שהנאשם היה אלים בעבר, וגם אם הוא לא מתכוון, היא מפחדת ממנו.

ע י

העדה העידה ביחס לארוע מושא האישום הראשון, כי שמעה את הנאשם מאיים שיהרוג את הארוס שלה ויפרק אותו, וכי איים על האם שיהרוג אותה וישרוף את הבית. הרקע לכך היה שהנאשם ביקש מהאם כסף לסמים, והתעצבן שיש לה כסף לחתונה ולא לסמים.

העדה הוסיפה, כי כאשר הנאשם מאיים ומשתולל בני המשפחה מתרחקים, שכן הוא עלול להיות אלים. כמה ימים לפני הארוע מושא האישום הראשון, הנאשם אמר לעדה שזה הבית שלו ושהוא ירביץ לה וישבור את הדברים בחדר שלה.

ראובן גולדמן

העד הוא שכן של משפחת י מזה 15 שנה. לעד יש בן בגיל של הנאשם, ובעבר הוא והנאשם היו קרובים, ומאוד אכפת לו מהנאשם. לדברי העד, הוא רואה בנאשם גדולה ופוטנציאל ומודע לקשיים שיש לו. לדברי העד, כשהנאשם עבר לחיפה, הוא החל להשתמש במריחואנה, והדבר הזיק לו ופגע ביכולתו לתקשר עם הסביבה. העד עוד הרחיב ביחס לרקע של הנאשם, אך הדברים פחות רלוונטיים לשלב זה של ההליך.

ביחס לארוע מושא האישום הראשון העיד, כי רצה לקחת את הנאשם לשבת, כדי לחדש את הקשר איתו, "לאתחל" את הדברים, וחיפש מקום להתארח בו בשבת. העד בא לבית המשפחה ואמר לנאשם שהם נוסעים לסופ"ש. האמא לחשה לו, שהיא רוצה לשלם לו על הסופ"ש, אך הנאשם שמע את דבריה והפך להיות "לא נעים מהבחינה הפיזית" ואמר שהוא לא יסע עם העד לשבת, אלא ישאר עם בני משפחתו ויאמלל אותם. לדברי העד, הנאשם נראה מפחיד במהלך הארוע, מכיוון שהוא גדול וחזק, ובאותו הזמן כעס מאוד ולא היה בשליטה, כמו שהעד הכיר אותו. העד הוסיף, כי הוא אוהב את הנאשם, אך יש בו צד שאינו אוהב, וכי במהלך הארוע הנאשם התכוון להפחיד והעד חשש שיפגע באנשים שהיו במקום.

לדברי העד, הנאשם אמר שיעשה "משהו דרסטי". העד אמר שאינו זוכר את הניסוח המדויק, אך הבהיר שהנאשם אמר ש"ישים סוף" לגיסו לעתיד או "יגמור אותו".

6

הנאשם

ביחס לאישום השלישי, אישר הנאשם שהיה לו ויכוח עם ח, שבמהלכו לקח ממנה את מכשיר הטלפון, ונעל אותה מחוץ לבית. עם זאת הכחיש שדחף אותה. לדבריו היא יצאה מהבית מיוזמתה והוא נעל אחריה את הדלת.

ביחס לאישומים הראשון והשני העיד הנאשם, כי ההקלטה ת/5 אכן מתעדת דברים שאמר. לדברי הנאשם אביו אמר לו שהוא נשמע "כמו מפגר" ולכן הוא דיבר "כמו מפגר" להקלטה, אך לא בכוונה לאיים אלא כתגובה לדבריו של אביו. הנאשם אישר, שכעס על ש והדבר עומד ברקע דבריו. הנאשם אף הודה שדבריו בהקלטה "יכולים אולי להשמע קצת מאיימים", אבל הדגיש מספר פעמים, שלא היתה לו כוונה לאיים. לדבריו, בני משפחתו שיקרו, כי הם חושבים שיש לו בעיה ושהוא צריך טיפול, אך כל רצונו בחיים זה לעשן מריחואנה ושיעזבו אותו בשקט. הנאשם הוסיף, מספר פעמים, כי בני משפחתו קשרו עם השכן גולדמן ושילמו לו, כדי לגרום למערכת לטפל בו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את כל העדים והתרשמתי מהם, אני מעדיף ללא כל היסוס את גרסאותיהם של עדי המאשימה על פני דברי הנאשם, וקובע כי הוכח שהאירועים התרחשו כפי שתיארו אותם.

ניכר היה בעת שהעידו בני משפחתו של הנאשם, כי המעמד קשה להם, וכי הם כואבים את מצבו של הנאשם, ומבקשים לעזור לו כמיטב יכולתם. איש מהעדים לא ניסה להחמיר בתיאור מעשיו של הנאשם, או להשחיר את דמותו. כולם התאמצו לדייק בתיאור הדברים, ולהאיר בעיקר את הצדדים חיוביים בדמותו של הנאשם, למרות מעשיו מושא האישום. לצד זאת בלט בעדויותיהם החשש כי הנאשם יפגע באחרים או בעצמו, אם לא יטופל.

כך למשל אמו של הנאשם בכתה לאורך עדותו, וניכר היה בה הקושי הכרוך במתן עדות שתוצאתה כליאת בנה, אל מול חששה מפניו. האם גם הבחינה היטב בין דברים אותם זכרה באופן מדויק ובין דברים לגביהם היתה פחות בטוחה.

האחות ע העידה, כי מבחינתה האיומים על ארוסה דאז (ובעלה כיום), ש, הגדישו את הסאה ועל כן התלוננה נגד הנאשם. בדומה בני המשפחה, גם עדה זו העידה באופן זהיר ומדוד.

אחותו של הנאשם, ח, העידה על הארוע מושא האישום השלישי באופן זהיר, וניכר היה בה כי לא רצתה להחמיר בתיאור המעשים. ניתן היה להתרשם גם לגבי עדה זו, בקונפליקט בו היתה בעת שהעידה נגד אחיה, ובחוסר הרצון שלה לסבכו.

אביו של הנאשם הדגיש, כי הוא אישית לא חשש מהנאשם ולא רצה לפנות למשטרה, אך חשש להשאיר את הנאשם לבד בדירה עם המנקה, ואשתו ובנותיו הן שיזמו את הפניה למשטרה.

7

העד גולדמן, שכנם של בני המשפחה, העיד באופן מתון ומינורי, תוך שנמנע מלצטט איומים מפורשים ששמע מהנאשם, אלא "תרגם" אותם, לביטויים מתונים ומרומזים יותר. כך למשל, העד נמנע מלומר שהנאשם צרך סמים, אלא אמר שנחשף ל"חומרים לא טובים". ניכר בעד שהעיד באי רצון ביחס לחלקים הקשים בהתנהגותו של הנאשם, ושהעדיף לראות את הצד הטוב שבו. החיבה - ואף אהבה - שחש העד לנאשם בלטה בעת שהעיד - ואף בעת שהעיד הנאשם.

על פי התרשמותי מהעדים, לא ניתן לקבל את טענת הנאשם, כי כולם רקמו מזימה להפליל את הנאשם על מנת לכפות על המערכת לטפל בו. אין ספק, כי כל העדים היו שמחים לוּ היה הנאשם מסכים לטיפול, או שהדבר היה נכפה עליו, אך ניכר כי העדים התלוננו על הנאשם בשל חששם כי יפגע בהם או בעצמו, ולא על מנת להפלילו בכזב.

עדויותיהם של העדים תאמו זו לזו ולא נמצאו בהן סתירות מהותיות. אי התאמות קלות, כגון ביחס לשעת הארוע מושא האישום הראשון, או פערי הזמנים בין הארועים השונים (כפי שעלה בעדותה של ח), מאפיינים כל עדות, ואין בהם כדי לגרוע ממשקל העדויות או להקים חשש כי העדים לא דייקו בדבריהם. במיוחד דברים אמורים בשים לב לכך שהמעשים מושא האישום הראשון נעשו לאורך מספר שעות.

אוסיף על כך, כי ההקלטה ת/5 מתיישבת היטב עם גרסאות עדי המאשימה, בדבר האיומים שהטיח בהם הנאשם.

אסייג את דברי בנקודה אחת: על פי האישום השני, הנאשם איים על אימו כי ישרוף אותה אם לא תתן לו כסף בשני מקרים נפרדים, יומיים ושלושה ימים לפני האירוע מושא האישום הראשון. מדברי האם בעדותה לא היה ברור האם מדובר בארוע אחד או שני ארועים, ועל כן אקבע כי מדובר בארוע בודד.

עדות הנאשם מנגד, עשתה רושם רחוק מאוד מלשכנע. הנאשם התבצר בהכחשתו את מעשיו, תוך שחזר פעם אחר פעם על טענתו, כי כל חטאו הוא רצונו לעשן מריחואנה ולחיות את חייו כפי הבנתו, בניגוד לדעת בני משפחתו, וכי בני משפחתו מעלילים עליו על מנת לכפות עליו טיפול שאינו זקוק לו או מעוניין בו.

הנאשם לא כפר בכך שהוקלט כשהוא מאיים על ש, שלא יתקרב לביתו אם הוא רוצה לחיות, ומאיים על כל אדם אחר ש"יתעסק" איתו, אך טען כי אין מדובר באיומים, אלא בדיבורי סרק כתגובה לכך שאביו הקליטו - ולא ניתן לקבל פרשנות זו לדברים. הנאשם אף לא כפר בכך שאמר לבני משפחתו שיעשה להם "שבת חמה" והודה כי התכוון שיגרום להם לאי נעימות, אך כפר בכך שמדובר באיומים - וגם פרשנות זו לא ניתן לקבל.

8

עמדתו של הנאשם, כי בני משפחתו חברו לעד גולדמן, וקשרו להעיד עדות שקר על מנת למנוע ממנו לחיות את חייו כפי הבנתו ולכפות עליו טיפול שאינו חפץ בו, אינה מתיישבת עם הראיות ולא עם התרשמותי מהעדים, ומעידה בעיקר על חוסר מודעותו של הנאשם למשמעות מעשיו.

לאור אלה, ראיתי לדחות את הכחשותיו של הנאשם ולא לייחס לעדותו לפני משקל.

מצבו הנפשי של הנאשם

מן העדויות עולה, כי הנאשם סובל מבעיה נפשית, אשר הוחמרה בשל צריכת סמים לא מבוקרת. וגם בעין בלתי מקצועית, ניתן להתרשם כי הנאשם סובל מהפרעה מסוימת.

ועם זאת, הנאשם הופנה לבדיקה פסיכיאטרית במסגרת הליכי המעצר, ונמצא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין (ר' חוות דעת מיום 9.10.18 במסגרת תיק המעצר הקשור, בה עיינתי בהסכמת הצדדים בדיון מיום 28.10.18). במצב דברים זה, בו הנאשם נבדק על ידי הגורם המקצועי המוסמך, לא ראיתי כי ישנו בסיס לבדיקה נוספת. במיוחד לאור הצהרות הנאשם כי לא ישתף פעולה עם פסיכיאטר. בודאי שלא ראיתי מקום להעדיף את התרשמותי האישית מהנאשם, על פני חוות דעת הפסיכיאטר. אדגיש בהקשר זה, כי התרשמתי שלמרות שהנאשם הפריע מספר פעמים במהלך הדיונים, כאשר הוזהר על ידי בית המשפט שלט בעצמו וריסן את התנהגותו, וניכר בו כי הבין היטב את הליכי המשפט.

סיכום

מזכה את הנאשם מאחת עבירות האיומים שיוחסו לו באישום השני ומרשיעו בעבירות איומים, כפי שיוחסו לו באישומים הראשון והשני, ותקיפה, כפי שיוחס לו באישום השלישי.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, במעמד הצדדים