1

1.         בתאריך 20.2.20 ניתן כנגד הנאשם גזר דין לאחר שהורשע ב - 3 עבירות של גניבת רכב.

ב"כ המאשימה עתר בטיעוניו לחילוט הרכבים אשר שימשו את הנאשם במהלך המעשים נשוא גזר הדין. בהחלטתי, הוריתי למאשימה להעביר לבימ"ש ראיות לגבי שווי הרכבים והאם קיימים שעבודים על הרכבים, ולאחר מכן, תינתן החלטה לגבי החילוט המתבקש.

2.         אכן נראה לי שכאשר אדם משתמש בכלי רכב כדי לבצע עבירת פשע ואלמלא אותו כלי רכב לא היה מסוגל לבצע את העבירה או היה מתקשה מאוד בביצועה, יש מקום לחילוט כלי הרכב.

מעיון בפרוטוקול הדיונים עולה שאכן המשאית נרכשה ע"י אבי הנאשם כדי שתשמש את נאשם לפרנסתו, והנאשם עשה בה שימוש לצרכים של גניבת רכבים או רכב אחד והעברתם לשטחים. אין ספק שבנסיבות אלה החילוט מוצדק בעיקר ביחס למשאית ובמידת מה גם לגבי ה"סקודה".

3.         בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי את האמור בכתב האישום וגזר הדין, אני מורה על חילוט המשאית מ.ר. 73-327-57 אך מאפשר לנאשם לפדות את הרכב כנגד תשלום של 20,000 ₪ לטובת מדינת ישראל אשר יופקדו בקופת בימ"ש לא יאוחר מתאריך 30.4.20.

2

            אין מקום לחילוט הרכב הנוסף.

            העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.