1

1.      ההגנה מבקשת כי כתב האישום יתוקן בהוספה של ארבעה שוטרים לרשימת עדי התביעה בתיק, כיוון שלדבריה מדובר בעדים מהותיים בתיק. ההגנה מפנה למספר פסקי דין של בית המשפט העליון שבהם נמתחה ביקורת על רשויות התביעה שלא העידו כעדי תביעה עדים מסוימים (ע"פ 492/78 קאסם בואדסי נ' מדינת ישראל (24.12.1978), המוזכר בהסכמה גם בע"פ 4765/98 נידאל אבו סעדה נ' מדינת ישראל (23.2.1997), ע"פ 6522/10 רחל זהבי נקר נ' מדינת ישראל (2.5.2013), ע"פ 2957/10 שחדה אלאטרש נ' מדינת ישראל (30.5.2012)). בית המשפט הזכיר באותם מקרים כי הזימון כעדי הגנה ולא כעדי תביעה מביא לכך שההגנה אינה יכולה לחקור את העדים בחקירה נגדית.

2.      התביעה מתנגדת לבקשה שכן השוטרים שבהם מדובר "אינם עדי תביעה במהותם", ולהגנה שמורה הזכות לזמנם כעדי הגנה.

הכרעה

2

3.      הסמכות להגיש כתב אישום נתונה בידי התביעה. החובה להוכיח את הנטען בכתב האישום מוטלת על התביעה ברמה שמעבר לספק סביר. התביעה היא שמחליטה באמצעות אילו עדים היא תבקש לעמוד בנטל הוכחה זה, וזאת כחלק מן הסוברניות הרחבה שלה בניסוח כתב האישום ובניהול פרשת התביעה (ראו למשל: עפ"ת (באר שבע) 62645-10-15 מדינת ישראל נ' יוסף ברינס (10.1.2016)[1]). העובדה שבתי המשפט מבקרים בפסקי הדין שלהם החלטות שונות שקיבלה התביעה במהלך ניהולו של התיק לרבות את בחירתה של התביעה אילו עדים להכליל ברשימת עדי התביעה, אינה מלמדת על מעורבות פעילה של בית המשפט בבנייתה של רשימת עדי התביעה. אין דומה ביקורת בדיעבד למעורבות מראש.

4.      ההגנה מוסמכת להזמין עדים מטעמה, ואף בית המשפט מוסמך להזמין עדים מטעמו, וכך יעשה גם במקרה זה אם יתעורר הצורך בכך, אך בנייתה של רשימת עדי התביעה שמורה לתביעה שמטעמה יעידו עדים אלה.

5.      לנוכח האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב האישום. טענותיו של הסניגור אודות בחירותיה של התביעה והשפעתן על הגינות ההליך שמורות לו כמובן.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.