הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בתיק שבכותרת בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בתמצית, כתב האישום מפרט כיצד הנאשם, פעמים רבות במהלך חודש ספטמבר 2022 איים על אחותו, באמצעות הודעות קוליות ששלח לטלפון הנייד שלה, שיהרוג אותה ואת ילדיה אם לא תעשה מה שהוא אומר וזאת לאחר שהלכה לישון אצל חברתה לאחר גירושיה.

 

הנאשם צירף 2 תיקים נוספים:

24666-05-22 - הנאשם הודה והורשע בכך שבתאריך 05.05.22 איים על זוגתו שיהרוג אותה וישרוף אותה לאחר שזוגתו יצאה לבלות עם חברתה מבלי לעדכנו. כמו כן, בעת ששוטרים הגיעו לאירוע וערכו חיפוש על גופו נמצא הנאשם מחזיק בכיס מעילו באגרופן מבלי שהוכיח שזה נעשה למטרה כשרה. בעקבות האמור הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן בהחזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

 

42481-06-22 - הנאשם הודה והורשע בכך שהפר הוראה חוקית כאשר בתאריך 25.11.21 בשעה 23:15 נמצא הנאשם בכפר קרע וזאת על אף שבתאריך 26.10.21 בתיק מ"ת 5767-10-21 הורה כב' השופט קפלן על שחרור הנאשם למעצר בית לילי בין השעות 22:00 ועד 06:00 בפיקוח צמוד של אחד המפקחים ונאסר על הנאשם לצאת מן העיר חריש. עוד באותן הנסיבות נמצא הנאשם כשהוא מחזיק על גופו בסכין מבלי להוכיח שזה למטרה כשרה. בעקבות האמור הורשע בעבירת הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין וכן בהחזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

 

הנאשם נעצר בגין העבירות בתיק שבכותרת מתאריך 29.09.21 ועד 28.10.21. בגין העבירות בתיק 24666-05-22 נעצר הנאשם מתאריך 05.05.22 ועד לתאריך 03.10.22 או אז נעצר באיזוק אלקטרוני ואולם, מתאריך 11.12.22 נעצר הנאשם בשנית מאחורי סורג ובריח לבקשתו כך שעד עתה שהה הנאשם כשישה וחצי חודשים במעצר מאחורי סורג ובריח.

 

בתאריך 09.12.21 הודיעו הצדדים על גיבוש הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן ויופנה לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר שהינו חובה בשל גילו. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, הורשע ועניינו הופנה אל שירות המבחן. בין הצדדים לא גובשה הסכמה עונשית.

 

בתאריך 03.05.22 ציין שירות המבחן שהנאשם לא התייצב לשם עריכת התסקיר, לטענת ב"כ הנאשם דאז הנאשם לא התייצב מאחר שהיה מעורב בתאונה בדרכו למקום. יומיים לאחר מכן כאמור, נעצר המשיב במסגרת התיק המצורף. הנאשם ביקש לצרף את התיק המצורף ועל כן, תסקיר שירות המבחן הוגש רק בתאריך 30.09.22.

 

מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם, רווק בן 20, המתגורר עם בני דודיו בדירה שכורה ועובד בחנות משפחתית לחומרי בניין. הנאשם השלים 8 שנות לימוד בטרם עזב את בית הספר.

הנאשם בן יחיד משותף להוריו. לנאשם 3 אחים נוספים מנישואיה הקודמים של אמו וחמישה אחים נוספים מנישואי המאוחרים של האב אולם האב התגרש מהאם, ניתק קשר עם הנאשם, חזר לשטחים ולנאשם אין היכרות עם אחיו מצד האב. בן זוגה הקודם של האם נרצח בהיותו מרצה עונש מאסר בפועל ואחיו למחצה הבכור מצד האם מרצה כעת עונש מאסר בפועל בשל הריגה. הנאשם תיאר כי אח זה היווה עבורו דמות אבהית סמכותית על אף שהפעיל את סמכותו בצורה אלימה וכוחנית. אחותו למחצה השניה היא המתלוננת בתיק שבכותרת, גרושה ומתגוררת עם אימם ואילו אחותו למחצה השלישית נשואה.

 

בשל העבירה בה הורשע אחיו, נאלצו בני המשפחה לברוח מחשש לפגיעה בהם ולכן הנאשם סבל מתקופות של חוסר דיור בהן התגורר ברחוב, התרועע עם חברה שולית והחל שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים ובאלכוהול. הנאשם מסר שכיום הוא משתמש בקנאביס לאחר שניתן לו רישיון.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי אך לחובתו 5 הרשעות תעבורתיות.

בהתייחס לעבירות האיום כלפי אחותו מסר שזו מנהלת קשר זוגי שאיננו מקובל על המשפחה בשל היותה גרושה עם ילדים וכאשר היה תחת השפעת אלכוהול וגילה שאחותו איננה בבית, התעצבן ורצה לגרום לה לחזור הביתה מבלי שהתכוון לפגוע בה בפועל.

 

הנאשם התקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, התקשה להביע אמפטיה כלפי אחותו ואף כעס עליה שהגישה נגדו תלונה. לדבריו מדובר בוויכוח בין אחים ולא בעבירה על החוק. משיחה שערך שירות המבחן עם האחות, מסרה כי לאורך השנים הנאשם התייחס אליה באופן מכבד וטוב ולא באופן אלים כמו אחיהם הגדול, אלא שכעת כאשר האח הגדול בכלא, הוא עודד את הנאשם לאיים עליה ולהתנהג אליה באופן אלים מאחר שכעת כשהיא גרושה, הנאשם הוא הגבר בבית ורשאי לקבל עבורה החלטות. עם זאת, ציינה שמאז מעצרו, הנאשם הביע בפניה חרטה והם החליטו שכל אחד מחליט עבור עצמו.

 

בהתייחס לעבירת האיום כלפי זוגתו, התקשה הנאשם לקחת אחריות על ביצוע העבירות והשתמש בתירוצים שונים כדי להצדיק את התנהגותו. באשר לאגרופן טען שהוא מחזיק בו להגנה עצמית. המתלוננת בתיק זה, רווקה ואם לילד צעיר, מסרה שבינה לבין הנאשם קשר קרוב וחם והנאשם מתייחס לבנה כאילו בנו. עם זאת מסרה שלעיתים מתעוררות ביניהם בעיות בשל חוסר תקשורת בהן הנאשם מתעצבן ומרים את קולו. המתלוננת מסרה שהופתעה שהנאשם איים עליה אך היא איננה חשה פחד ומסרה כי לא הגישה תלונה. עוד מסרה שלא פעל באלימות נגדה, היא איננה חוששת ממנו והיא מבינה את הרקע ממנו הגיע.

 

בהתייחס לתיק המצורף הנוסף, טען שהחזיק בסכין להגנה עצמית ולא זכר את הנסיבות בגינן הפר את ההוראה החוקית.

 

שירות המבחן יצר קשר עם עו"ס האגף בכלא בו שוהה הנאשם במעצר ודווח שהנאשם מתפקד בצורה טובה ללא בעיות משמעת.

 

שירות המבחן התרשם שהנאשם מתקשה לערוך התבוננות ביקורתית על חלקיו התוקפניים, מתקשה לקחת אחריות מלאה על העבירות וממזער מחומרתן וכי בהיעדר הליך טיפולי ארוך טווח, רמת המסוכנות להישנות התנהלות אלימה גבוהה. בנסיבות אלה ובהיעדר מוטיבציה או תובנות הדרושות לצורך שינוי מעמיק בדפוסיו, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית או שיקומית בעניינו של הנאשם והמליץ על הטלת ענישה הרתעתית בדמות מאסר בפועל תוך המלצה על שילוב הנאשם בהליך טיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה בין כותלי הכלא.

 

בדיון שנערך בתאריך 06.10.22 הסכימו הצדדים להפנות את עניינו של הנאשם לממונה על עבודות השירות ואולם, לאחר שחוות הדעת לא הושלמה מסיבות שונות, הודיע ב"כ הנאשם בדיון מתאריך 06.11.22 כי הוא מוותר על הפניית מרשו לממונה על עבודות השירות והנאשם אישר כי הוא מודע לאפשרות שישא בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח. בעקבות האמור הסכימו הצדדים על הפניית הנאשם לקבלת תסקיר משלים וזאת על מנת לקבל את עמדתה של המתלוננת - אחותו של הנאשם.

 

בתאריך 23.11.22 הוגש תסקיר משלים בו נכתב ששירות המבחן יצר קשר עם המתלוננת בתיק שבכותרת (אחותו של הנאשם) ושמע ממנה כי כעת היא נשואה בשנית. המתלוננת מסרה כי הנאשם היה מושפע מאחיהם הבכור, שהתנגד למגוריה לבד עם ילדיה לאחר גירושיה, וכי הופתעה מהתנהלותו של הנאשם כלפיה כפי שתואר בכתב האישום המתוקן שכן התנהלות זו איננה מאפיינת את הנאשם. מאחר שסברה שהנאשם התנהג כך בשל עידודו של אחיהם, חשה פחד על חייה והגישה את התלונה. עם זאת, הנאשם לא נהג כלפיה באלימות בעבר וגם לא לאחר שחרורו ממעצר. היא שיתפה שהנאשם הביע מולה חרטה וכי דאגה לו במהלך מעצרו לדמי כיס וסיגריות וכן שהקשר ביניהם השתפר. שירות המבחן התרשם שהמתלוננת איננה מעידה על קנאה קיצונית מצד הנאשם אך כן מנסה להפחית מחומרת העבירות.

באשר לנאשם, שירות המבחן התרשם שלא חל שינוי בעמדותיו. הנאשם לא זיהה נזקקות טיפולית ובחווייתו, עבר הליך טיפולי בתקופת שהייתי במעצר כך שאיננו נזקק להמשך טיפול. לאור האמור, שב שירות המבחן על המלצתו להטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם.

 

טיעוני הצדדים לעונש

הצדדים הגישו את טיעוניהם בכתב.

 

בטיעוניה, הפנתה המאשימה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו - הגנה על שלום הציבור ובטחונו וכן זכותן של המתלוננות לשלמות גופן ולשלוות נפשן. עוד הפנתה לעובדות כתבי האישום על פיהן הנאשם איים באלימות קשה הן כלפי אחותו והן כלפי בת זוגו וכל זאת כאשר הוא לא נרתע מפני החור ומפר הוראה חוקית. לכך יש להוסיף חומרה כאשר הנאשם שב ונושא על גופו סכין (א')/ אגרופן (ב') בתואנה לשימוש כהגנה עצמית כאשר די בכך כדי להצביע על פוטנציאל הנזק שעלול להתממש.

 

המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית וביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה. לאיומים כלפי אחותו יחד עם הפרת ההוראה החוקית והחזקת הסכין ביקשה לקבוע מתחם ענישה בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. לאיומים כלפי בת זוגו והחזקת האגרופן ביקשה לקבוע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

על אף שהנאשם נעדר עבר פלילי והודה בהזדמנות הראשונה, מבקשת המאשימה לייחס חומרה לביצוע העבירות בכתבי האישום המצורפים בעת שהנאשם נתון תחת תנאים מגבילים ובעת שכבר עומד כנגדו כתב אישום בגין עבירות זהות שביצע נגד אחותו.

 

המאשימה התייחסה לתסקירי שירות המבחן ולהמלצה בסופם להשית על הנאשם ענישה מרתיעה בדמות מאסר בפועל. בהתאם לכך, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונשים בהתאם לרף האמצעי בכל מתחם וזאת לצד עונשי מאסר מותנים מרתיעים, פיצוי למתלוננות והתחייבות.

 

מנגד, בא כוח הנאשם הדגיש במסגרת טיעוניו את העובדה שלא קדם תכנון למעשי הנאשם, הוא לא מימש את איומיו והם לא גרמו לאחותו לשנות מהתנהלותה כך שלא נגרם לה נזק. כך גם הפנה לעמדותיהן של המתלוננות בקשר לעבירות ובקשר לכך שאינן מפחדות מהנאשם ושהקשר עימן השתפר עד כדי ביקורן אותו במעצר. הסנגור הפנה לפסיקה רלוונטית כך שלעמדתו, מתחמי הענישה על כל תיק נעים בין ענישה צופה פני עתיד ועד מספר חודשי מאסר בודדים שניתן לשאתם בעבודות שירות.

 

הסנגור הפנה לכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות על מעשיו, צירף תיקים וחסך זמן שיפוטי יקר. עוד הפנה לגילו של הנאשם, מתחת לגיל 21, לפגיעה שתיגרם למשפחתו בהיותו מפרנס, לנסיבות חייו המורכבות כפי שהשתקפו בתסקירים ולהיעדר עבר פלילי. לאור התקופה הממושכת בה נתון הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח, ביקש הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, להטיל עליו מאסר מותנה והתחייבות ולהימנע מהשתת קנס ופיצוי למתלוננות.

 

 

דיון והכרעה

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

 

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

 

קביעת מתחם העונש ההולם - נסיבות הקשורות בעבירות

ראשית, המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש נפרד למעשיו של הנאשם בכתב האישום המתוקן שבכותרת, דהיינו איומים על אחותו לאחר שהתנהלותה לא נראתה לו, יחד עם כתב האישום המצורף בו הורשע בהפרת הוראה חוקית והחזקת סכין ומתחם עונש נפרד לאיום של הנאשם על בת זוגו לאחר שהתנהלותה לא נראתה לו והחזקת אגרופן. אולם, ככל שהמאשימה רואה דמיון וכאירוע אחד את האיומים על אחותו והחזקת הסכין, אינני מוצא טעם להבחין בין אלה לבין איום על בת זוגו והחזקת אגרופן. אמנם אינני מקל ראש בחומרת המעשים ואלה ילקחו בחשבון בעת קביעת המתחם אך בהתאם להלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13) סבורני שיש לראות אותם כאירוע אחד ולקבוע בגינם מתחם אחד שכן מתסקירי שירות המבחן עולה שככל הנראה בוצעו על אותו רקע.

 

כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה (הוא העיקרון המנחה בענישה), תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוען, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.

 

עבירות של איומים פוגעות בערכים מוגנים שעניינם הגנה על ביטחונו, שלומו ושלמות גופו של הנפגע. קל וחומר כאשר אין המדובר באדם זר לנאשם, אלא במשפחתו הקרובה ביותר ובבת זוגו. בהתנהגותו הבריונית, פגע הנאשם בשלוות נפשן של אחותו ובת זוגו. הנאשם לא הסתפק בכך, הפר הוראה חוקית שקבעה שעליו להיות במעצר בית לילי בעיר חריש ופעמים נתפס כשברשותו סכין או אגרופן. מעשים אלו פוגעים בשלמות בטחונו של הציבור בכללותו ובשמירה וכיבוד הוראות החוק ובית המשפט. יתר על כן, הפסיקה כבר התייחסה והביעה שאט נפש מתת תרבות הסכין ומהמנהג הקלוקל של יישוב סכסוכים באמצעות אלימות תוך שימוש בכלי נשק (ע"פ 3573/08 עוואדרה נ' מ"י, [פורסם בנבו] ניתן ביום 13.4.2010 וכן פסקי הדין המאוזכרים שם).

 

כתב האישום המתוקן וכתב האישום המצורף מלמד על עבירות איומים המופנות כלפי בני המשפחה, או כלפי בת הזוג בתוך ביתה מבצרה. כפי שנכתב ברע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.21):

"זה לא מכבר, עמדתי על הפסול שבתופעת האלימות בתוך התא המשפחתי, ההרס שיכול להיגרם בעקבותיה, ובפרט הפגיעה בתחושת הביטחון של יושבי הבית, כבודם ושלמות גופם (רע"פ 538/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.2.2021))".

 

החומרה הגלומה בעבירות האלימות בכלל ובמשפחה בפרט, ברורה וידועה היא, כפי שכבר נכתב:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. ... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה..."

(ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלה גבוהה בעיני, שכן הנאשם איים על פגיעה באחותו ובבת זוגו אך מפני שהוא סבור שביכולתו להחליט עבורן כיצד להתנהג וככל שהן מתנהלות אחרת, סבור הנאשם שזה בסדר לאיים עליהן שיהרוג אותן לולא יעשו כדעתו. כך גם, מהות האיומים אינה עניין של מה בכך והנאשם השמיע איומים חמורים למדי הן על אחותו ועל ילדיה והן על בת זוגו עד שאלו, בזמן אמת, פנו למשטרה והתלוננו, וזאת על שכיום הן מנסות למזער מחומרת האיומים.

 

בפסיקה רלוונטית לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין/אגרופן שלא כדין עולה מתחם עונש הולם שנע בין מאסר מותנה וצו של"צ כאשר המדובר באירוע איומים בודד ללא עבירות נלוות (ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)) ועד ל-12 חודשי מאסר כאשר נלוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (06.09.15), עפ"ג 5601-09-17 אגרוף נ' מדינת ישראל (09.04.18), עפ"ג (מרכז) 1079-04-14‏ יטזב נ' מדינת ישראל (17.06.14), רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06) ועוד).

 

ברע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.15) - הנאשם איים שיהרוג את המתלונן ודחף אותו. ביהמ"ש העליון אישר מתחם עונש הולם בין 3 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

באשר לעבירות המבוצעות בתוך המשפחה, הרי שהמנעד רחב ומשתנה ממקרה למקרה.

ברע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18) - המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות באיומים וגידופים שהשמיעו באזני גרושתו ועורך דינה, במהלך דיון בבית-דין רבני. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. ערעור לבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.

 

בת"פ (נצ') 10141-03-21 מדינת ישראל נ' זועבי (03.05.21) - הורשע הנאשם בעבירות איומים על גיסתו ואמר לה שיקבור אותה ואת משפחתה עוד באותו הלילה תוך שחפר בור מחוץ לביתה. בית המשפט קבע מתחם שנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, חודשיים עבודות שירות בניכוי תקופת מעצרו.

 

בת"פ (נצ') 24025-09-17 מדינת ישראל נ' אלקבץ (03.01.18) - הנאשם הורשע בעבירות של איומים והיזק לרכוש, אשר בוצעו כלפי אמו. נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר, בהתחשב באיום שאינו ברף חומרה גבוה כלפי האם ושבירת דלת החדר. חרף גילו הצעיר לנאשם היה עבר פלילי מכביד. הוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל אשר כללו הפעלת תנאי בן 7 חודשים התלוי ועומד נגדו, ו-4 חודשי מאסר בפועל בתיק זה.

 

בת"פ (כ"ס) 2158-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני (02.11.16) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים לאחר שאיים על אשתו ועל בנו, באמצעות הטלפון, שעה שהיה אסיר בכלא. נקבע מתחם עונש שנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על-תנאי.

 

בת"פ (חד') 13372-02-18 מדינת ישראל נ' קבדה (12.09.18) - הנאשם הורשע בתקיפה של אחותו, חבל בה ואיים עליה, בין השאר על רקע של התמכרות לאלכוהול, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל עם המלצה לשילובו בהליך גמילה בכלא.

 

בת"פ (חי') 5922-06-12 מדינת ישראל נ' פלוני (11.07.12) - הנאשם הורשע בעבירת איומים שהשמיע כלפי בת זוגו, לאחר שאמר לה כי יהרוג אותה וילדיה יישארו יתומים. נקבע מתחם עונש שנע בין חודש לשבעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסרים על-תנאי.

 

באשר לסיבותיו של הנאשם להחזקת סכין או אגרופן לשם הגנה עצמית אפנה לדברים שנכתבו בע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה (23.03.16) אמנם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות אך דברים אלה מתאימים גם כאן בשינויים המחויבים:

"רבות כבר נפסק אודות תופעת השימוש בסכינים ושאר סוגי נשק קר כאמצעי ליישוב סכסוכים ומחלוקות, המחייבת תגובה עונשית מחמירה ומסר ברור מבתי המשפט וכלל רשויות אכיפת החוק, תוך מתן משקל משמעותי בענישה לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, גם אל מול שיקולים אישיים"

 

 

לאור האמור, נסיבותיהם של כתבי האישום מובילות לקביעה כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 14 חודשים, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד, קנס ופיצוי.

 

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

כאמור בסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול בעניין זה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שאלו מפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין.

 

הנאשם שלפניי, בגיר צעיר אשר ביצע את העבירות בגיל 19. שירות המבחן התרשם שלנאשם יש קושי בריסון עצמי והוא נעדר מוטיבציה לשינוי דפוסיו ועל רקע זה אף שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו. אך יש לזכור כי הנאשם, ננטש על ידי אביו בגיל צעיר, ראה את אחיו הגדול ששימש לו דמות אב נכנס לכלא בשל עבירות חמורות שביצע, נשר ממסגרות חינוכיות, חי ברחוב מפני הסכנה בה עמדה משפחתו וחבר לחברה שולית בגינה החל בצריכת אלכוהול וסמים. מובן כי בכך אין די לצורך חריגה ממתחם העונש ההולם או להסתפקות בענישה צופה פני עתיד בלבד אך בית המשפט סבור שיש בזה נסיבה מקלה לגזירת העונש בתוך המתחם.

 

בעניין זה, שקלתי לקולא את העובדה שהנאשם הודה במיוחס לו, צירף שני תיקים נוספים ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר וייתר את הצורך בעדותם של המתלוננים - אחותו, בת זוגו וכן את עדותם של השוטרים.

 

בנוסף, יש לקחת בחשבון את מעצרו הממושך של הנאשם בגין תיקים אלה כאשר ידוע שימי מעצר קשים מימי מאסר. כך גם, הנאשם נעדר עבר פלילי ועל אף גילו הצעיר, תומך במשפחתו.

 

מנגד ולחומרה, שירות המבחן התרשם שהנאשם איננו מבין את חומרת מעשיו, מתקשה להביע אמפטיה למתלוננות וכי בהיעדר טיפול ייעודי ארוך טווח קיים סיכון גבוה להישנות עבירות אלימות.

 

בשים לב לשיקולים האמורים, בהתחשב בתקופת מעצרו של הנאשם, גילו ועברו הפלילי, כמו גם לעמדותיהן של המתלוננות כפי שהובעו בפני שירות המבחן, החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם מעט מתחת לרף האמצעי של מתחם העונש ההולם.

 

משכך ולאור האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.         מאסר בפועל למשך 9 חודשים בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס.

 

2.         מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שבפרק זמן זה לאחר שחרורו מן הכלא הנאשם לא יעבור עבירת איומים על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.

 

            מאסר על תנאי של 2 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שבפרק זמן זה לאחר שחרורו מן הכלא הנאשם לא יעבור עבירת הפרת הוראה חוקית על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.

 

            מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שבפרק זמן זה לאחר שחרורו מן הכלא הנאשם לא יעבור עבירת החזקת סכין/ אגרופן שלא כדין על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.

 

3.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ לפיה יתחייב להימנע מלעבור תוך 3 שנים לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירת איומים, לפי חוק העונשין ויורשע בה.

 

4.         קנס בסך של 2,000 ₪.

יש לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מרגע מתן גזר הדין ועד ליום 1/6/23 וזאת באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

 

גזר דין זה מהווה פקודת מאסר.

 

ניתן בזאת צו להשמדת מוצגים.

 

 

ניתן היום, ד' טבת תשפ"ג, 28 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.