1

ביום 08.02.15 הצדדים הגיעו להסכמה לפיה, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. המאשימה ביקשה להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה, בעוד הגנה ביקשה להפנות את הנאשם לשירות המבחן, אשר יבחן בין היתר את שאלת ההרשעה. אין הסכמה עונשית.

על סמך הודאת הנאשם נקבע כי ביצע את המיוחס לו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977; הסגת גבול, לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 05.02.14 בשיחה טלפונית, אמר הנאשם למתלונן, אשר חב לנאשם 8,000 ₪ על עבדותו כקבלן משנה בחברת המתלונן, ש"יפרע את חובו במידי", וכי "עליו להגיד תודה, שהוא לא מפעיל אנשים אחרים שיוציאו ממנו את הכסף". משניתק המתלונן את השיחה, שלח הנאשם מסרונים למכשירו הנייד ובהם כתב: "תגיע מהר", "חבל בוא תגמור את זה יפה", "אני מחכה לך פה, אתה מגיע?". משהשיב המתלונן לנאשם במסרון כי לא יגיע, אך מבטיח לעמוד בהתחייבותו כלפיו, רשם הנאשם: "... אתה הפרויקט שלי עכשיו, חלס, נמאס לי עם אס מסים, בוא לפה עכשיו נגמור את (זה) יפה ונישאר חברים, אתה לא רוצה יש עוד דרכים, אני אכיר לך עוד צד בי שאתה לא מכיר", "בוא נסגור יפה, אני לא רוצה לקחת לך ריביות". משהסביר המתלונן לנאשם במסרון כי ניתק את השיחה הטלפונית בגלל איומיו, השיב הנאשם במסרון: "אתה מתבלבל, שאני אומר לך שאתה תשלם את הכסף שאתה חייב לי זה לא איום, תאמין לי, אני שוקל טוב את המילים שאני רושם...", "ניפגש בערב", "לך לאבא, תארגן 8 אלף". בהמשך היום, בדירתו של המתלונן, לאחר שהשכיב את ילדיו הקטינים לישון, שמעו המתלונן ואשתו, המתלוננת, דפיקות חזקות על דלת הדירה וצלצולים בפעמון. המתלונן הסתכל בעינית הדלת וראה את הנאשם. משלא פתח המתלונן את דלת הדירה, הוריד הנאשם את המפסק הראשי של החשמל בדירה וצעק: "אני יודע שאתם בבית, תפתחו לי". הנאשם טרק את דלת ארון החשמל ובו בזמן שלח מסרונים למתלונן ובהם רשם: "איפה אתה?", "תענה", "כמה זמן אתה רוצה להתחבאות", "חבל שאתה לא רוצה לדבר, תאמין לי כך עושים מבעיות קטנות יותר גדולות, זה שאתה מתעלם לא פותר כלום". כעבור כשעה, ללא חשמל, משלא שמע יותר את הנאשם והבין שעזב את המקום, פתח המתלונן את דלת הדירה וניגש לתחנת המשטרה. טרם כניסתו, התקשר המתלונן לנאשם וביקש ממנו שלא יאיים עליו, והנאשם השיב לו שמבחינתו הוא (המתלונן) יכול לתת את רכבו. הנאשם העביר את הטלפון לאדם אחר וזה אמר למתלונן כי הם "יוציאו ממנו את הכסף בכל מחיר". המתלונן ניתק את השיחה ונכנס לתחנת המשטרה. בעת שהגיש המתלונן תלונה והמתלוננת הייתה בדירה בגפה, שב הנאשם למקום, פתח בצעקות, דפק בחוזקה על דלת הדירה וכיבה את מפסק החשמל הראשי. משהגיע שוטר למקום ושאל את הנאשם מדוע הוא אינו פונה לבית המשפט בעניין החוב הכספי, השיב הנאשם: "אני אהיה פה כל יום עד שהוא יביא את הכסף".

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן לפיו, הנאשם יליד הארץ בן 36, נשוי ואב לשניים. עובד כעצמאי בתחום הניקיון. שירת שירות צבאי מלא. כשנח לאחר שחרורו מצה"ל הקים חברת ניקיון, אותה מנהל עד היום. מסר כי החברה מספקת שירותי ניקיון ללקוחות פרטיים ומשרדים, והוא מעסיק כשלושה עובדים. הנאשם נעדר עבר פלילי. באשר לעבירות הנוכחיות, הנאשם מסר כי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות, העסיק אותו המתלונן כקבלן משנה בעבודות ניקיון. לדבריו, המתלונן איחר לשלם לו את שסוכם ביניהם, ועקב קשייו הכלכליים של הנאשם, הוא פנה לגורמים עברייניים בבקשת הלוואה. ככל שאחר המתלונן בתשלומים, הצטבר חובו של הנאשם לאותם גורמים. לדבריו, מטרת הגעתו לביתו של המתלונן ביום האירוע הייתה לשוחח עמו ולהגיע לפשרה, אולם עקב תסכולו ממה שחווה בהתעלמות של המתלונן ממנו, התקשה לשלוט בדחפיו ופעל כמיוחס

לו בכתב האישום המתוקן.

הוא הביע הבנה ראשונית לאופן בו פגע במתלונן ובמשפחתו, וחרטה על מעשיו. לצד זאת, ניכר כי מתקשה להתבונן בחלקים הפוגעניים באישיותו, ונטה להציג עמדה מטשטשת ונסיבתית לגבי אחריותו לאופן בו פעל. בדיקות שתן שמסר בשירותנו נמצאו נקיות משרידי סם. הנאשם גילה בעיתוי הנוכחי מוטיבציה ראשונית לבחון את קשייו באופן מעמיק במסגרת טיפול בשירות המבחן.

3

באשר להערכת הסיכון להישנות עבירות אלימות, התרשם שירות המבחן, כי קיים סיכון נמוך להישנות התנהגות אלימה מצדו בעתיד וכי תוצאותיה הצפויות של התנהגות אלימה, באם תתרחש, עשויות להיות ברמת מסוכנות נמוכה אף הן. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי במסגרתו יופנה לטיפול קבוצתי. בנוסף, צו של"צ למשך 140 שעות. במסגרת עמותת "עזר מציון" בתל אביב, בתפקיד חלוקה ואריזה של מזון.

בנוגע לשאלת הרשעתו, הנאשם מסר לנו כי הוא עובד כיום כקבלן משנה בניקיון של גני ילדים בעיריית ת"א. לדבריו, כתנאי לעבודה זו הוא נדרש להציג אישור על היעדר עבר פלילי. השירות ביקש ממנו להציג אסמכתא לאישור הדברים שמסר, אולם הנאשם לא הציג אישור כזה. בנסיבות אלו שירות המבחן אינו יכול להעריך את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם במידה ויורשע בדין.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם. הנאשם הורשע בעבירות איומים וכן בהסגת גבול. הערך המוגן הינו שמירה על שלום הציבור ופרטיותו ורכושו של אדם וכן שלוותו. המתחם הראוי לדעת המאשימה הינו במקרה הנ"ל בין 3 חודשי מאסר לשישה חודשי מאסר. ב"כ המאשימה הפנה לעובדות כתב האישום. התביעה מתנגדת לאי הרשעה ועמדתה לעונש לפי המתחם שצויין מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם טען, כי כתב האישום משקף באופן חלקי את עובדות המקרה. ופרט את נסיבות המקרה על פי גרסתו. ב"כ הנאשם פרט את הנזקים שנגרמו לנאשם כתוצאה מהאירועים שקדמו לכתב האישום והנזקים כתוצאה מכתב האישום, הבטחות המתלונן, יצויין כי הרקע לכתב האישום לדברי הנאשם הוא מחלוקת כספית כלכלית בין הנאשם למתלונן. מדובר באדם נורמטיבי, התסקיר הוא חיובי והנאשם לקח אחריות הנאשם עומד להתחיל קבוצה טיפולית והמתלונן מסר שאין לו עניין שהנאשם ייעשה עבודות שירות. העבירה נעברה לפני שנתיים, הנאשם כבר הודה במשטרה. מדובר בעבירה נמשכת וכך יש לראות את זה. ב"כ הנאשם ביקש שלא להרשיע את הנאשם בשל עיסקו כקבלן מול עיריית תל אביב.

דיון והכרעה

לשאלת ההרשעה אני סבור כי יש מקום להרשיע את הנאשם. הפסיקה חזרה ושנתה את המבחן הכפול על פי הלכת כתב ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 לפסק - דינה של כבוד השופטת ד' דורנר. הימנעות מהרשעה, חרף הקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה, היא תוצאה חריגה, השמורה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שני תנאים מצטברים נקבעו, על מנת שניתן יהיה להימנע מהרשעה

4

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים."

וכן י' קדמי, סדר הדין בפלילים, חלק שני-כרך ב, " הוצאת דיונון תשס"ט - 2009, (ע"מ 1632):

"במצבים חריגים מיוחדים... כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה... בנאשם... לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי, נתון בידי ביהמ"ש הכוח להחליט, כי חרף אשמתו... הוא לא יורשע" (שם, שם).

בפתח הדברים, אציין כי לנאשם הרשעה מיום 14.01.07 בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, שעתידה להימחק ב- 13.01.24. הנאשם טען כי הרשעתו עלולה לחבל בתעסוקתו. הנאשם לא טרח להביא אסמכתא לכך לשירות המבחן ובנסיבות אלו שירות המבחן לא בא בהמלצה שלא להרשיע את הנאשם. הציג הנאשם לבית המשפט מסמך של חברת א.א. מאור שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ. המספקת שירותי ניקיון למוסדות חינוך במסגרת מכרז עם עריית תל אביב. על פי האמור במסמך עריית תל אביב דורשת העסקת עובדים/קבלני משנה ללא עבר פלילי. על מנת שהחברה תוכל להמשיך את הקשר עם הנאשם חל איסור מוחלט על רישום פלילי. בית המשפט חייב לציין כי מסמך זה עומד בניגוד מוחלט למציאות. לנאשם קיימת הרשעה, כאמור. בנסיבות אלו לא השתכנעתי שיש בהרשעת הנאשם פגיעה בשיקומו. נסיבות האירוע וחומרת העבירות גם כן מצדיקות הרשעתו של הנאשם. הנאשם ביצע עברת אלימות במספר הזדמנויות גם עם מדובר בעברה נמשכת כהגדרת ב"כ הנאשם הרי שעדיין לא מדובר באירוע חד פעמי ממוקד. ומעבר לכך הגיע הנאשם לביתו של המתלוננן וביצע את העבירה שעה שבני הבית ובכלל זה קטינים שהו בבית. בנסיבות אלו בית המשפט סבור כי לא הוכחה פגיעה קונקרטית בנאשם וחומרת העבירה אינה מאפשרת שלא להרשיע את הנאשם.

על סמך הודאת הנאשם אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977; הסגת גבול, לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם גזירת הדין את מתחם העונש ההולם, תוך התחשבות בעיקרון המנחה בענישה, שהוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם. בין סוג ומידת העונש המוטל עליו, מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין הארוע הוא מאסר על תנאי ועד לשמונה חודשי מאסר.

5

בהינתן המתחם האמור, יש לגזור את עונשו של הנאשם תוך שקילת המתחם ותוך התחשבות בנסיבות המשליכות על קביעת העונש המתאים, כאשר בענייננו יש ליתן משקל להלימה בגזירת העונש לביצוע העבירה ע"י הנאשם; נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה; מידת הפגיעה בערך המוגן; גילו של הנאשם; הנסיבות עליהן עמדה ההגנה בטיעוניה; הודאתו המצביעה על נטילת אחריות; עבר פלילי לא מכביד שאינו מן העניין.

שירות המבחן, כאמור, התרשם מאדם המתפקד באופן חיובי ותקין במסגרת עבודתו, ולאורך חייו השתלב באופן יציב במסגרות המקובלות. לצד זאת, מתקשה הנאשם להיעזר בגורמי תמיכה בסביבתו וכי במצבי לחץ נוטה לפתרונות קונקרטיים ובעייתיים. בנסיבות אלו המליץ שירות המבחן על השתלבות הנאשם בקבוצה טיפולית לעוברי חוק בשירות המבחן שעשוייה להפחית את הסיכון להישנות עבירות. קבוצה כזו תחל בינואר 2016. בית המשפט סבור כי יש מקום לקבל את המלצת שירות המבחן ולאמץ את הטלת צו המבחן והשל"צ לצד ענישה הרתעתית על מנת לקדם הפחתה בסיכון לשימוש באלימות בעתיד ע"י הנאשם ולהימנע משליחת הנאשם לעבודות שירות.

לאחר ששמעתי את הצדדים בהתחשב בטיעוניהם, בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

        א.        אני דן את הנאשם למאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

         ב.         הנאשם ישלם קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם עד ליום 01.01.16.

          ג.         אני מעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים. בית המשפט מסביר לנאשם ומזהיר את הנאשם שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש על העבירה שבגללה ניתן הצו.

הנאשם הביע את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.

         ד.         אני מורה לנאשם לבצע 140 שעות שרות לטובת הציבור על פי התוכנית שהוכנה ע"י שירות המבחן. במסגרת עמותת "עזר מציון" בתל אביב.

6

בית המשפט מסביר לנאשם ומזהיר את הנאשם, שאם לא ימלא אחרי צו השל"צ מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, בית המשפט יהיה רשאי לבטל את צו השל"צ ולשפוט אותו מחדש, לרבות הטלת עונש נוסף על העבירה שבגינה ניתן הצו.

הנאשם הביע את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.

המזכירות תשלח פרוטוקול הדיון לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, תוך 45 יום מהיום.

במידה וקיימים מוצגים הרי שהם יישמדו, יחולטו, יושבו לבעליהם על פי שיקול הדעת של קצין החקירות.

ככל שהופקד פיקדון בתיק על-ידי הנאשם ובהיעדר מניעה על-פי דין, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה יש להחזירו לידיו או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם.

הנאשם יפנה למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום קנס.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 09 נובמבר 2015, בנוכחות הצדדים.