1

23.2.2016

נוכחים:

ב"כ המאשימה המתמחה גב' מעין שמחון

הנאשם - הובא - וע"י ב"כ עו"ד עליזה כשכאש

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.9.12 שהה הנאשם בעודו עצור בתא המעצר של יחידת נחשון בבימ"ש השלום בנתניה.

במועד האמור, עמדה הסוהרת סימה בנבנסטי (להלן: "המתלוננת") בסמוך לתא, ובמעמד זה הנאשם אמר לה שיש בידו בקבוק והיא שאלה אם הוא רוצה מים.

בתגובה השיב הנאשם למתלוננת בהתלהמות, קילל אותה, והחל להשתולל.

2

2.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש- יטענו הצדדים באופן פתוח.

3.         בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם הודה שהעליב סוהרת בעת שניגשה אליו במסגרת ביצוע תפקידה.

זו עבירה כנגד אנשי ציבור המשרתים את הציבור ועושים עבודתם נאמנה וקיימת חובה לתת ביטוי לפסול בהתנהגות זו, במיוחד כלפי סוהרים.

הערך החברתי שנפגע הינו כבוד האישה ופגיעה במי שמייצגת את המדינה.

על בימ"ש להשית עונש שיבטא את חומרת המעשה והפגיעה במתלוננת, מע"ת שיכלול עבירות כנגד כל אנשי ציבור והתפרעות במקום ציבורי, מאחר והנאשם השתולל בתוך התא, לצד פיצוי המתלוננת.

בימ"ש מתבקש כי כל עונש שיושת על הנאשם יהיה במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כיום, והתנאי יחול מיום גזר הדין על מנת למנוע התנהגות דומה בזמן ריצוי המאסר.

מאידך, טענה ב"כ הנאשםלעונש כילאחר שנשמעה פרשת הראיות במלואה, כולל גרסתו של הנאשם, תוקן כתב האישום לקולא בעניינו באופן משמעותי, באופן המאמץ את גרסתו.הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו, והגם שלחובתו הרשעות רבות, הן בעיקר בתחום הרכוש והסמים.

המתלוננת סברה בטעות שהנאשם פנה אליה בדברים לא הולמים, ולא כך הוא, ובתגובה לאותם דברים היה דין ודברים בינה לבין הנאשם.

אין מקום לפיצוי בנסיבות אלה, כמו גם העובדה כי מדובר במי שמרצה מאסר ממושך כך שככל שיוטל פיצוי כלשהו- ישולם מכיסה של אמו התומכת בו, שהיא אישה נכה בשיעור של 100% המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי.

אין כאן מקום לקנס או לפיצוי, בוודאי לא לענישה מצטברת כפי שציין חברי.

מדובר בעבירה שהיא במדרג הנמוך ביותר מבחינת הפרת הסדר הציבורי או עבירות כנגד נושא משרה, ולכן ניתן להסתפק בהשתת מע"ת פרופורציונלי לאופי העבירה בהתחשב בזמן שחלף, ולא להוסיף לעונש הארוך ממילא שהנאשם מרצה כעת.

ניתן להטיל על הנאשם חתימה על התחייבות שאם יחטא שוב בעבירה מסוג זה -ישלם את המחיר, אך עונש שאינו צופה פני עתיד יהיה קשה מאד בנסיבות אלה.

הנאשם הוסיף כי בעת שהיה בתא המעצר, פנתה אליו המתלוננת בדברים קשים, וקיללה, ועל כן ענה לה, אך מכבד את הכרעת בית המשפט.

3

4.         הכרעה

על חומרתן של עבירות כלפי עובדי ציבור במסגרת מילוי תפקידם, כבר עמדה הפסיקה לא אחת, זאת בעיקר בשל חשיבותם של הערכים המוגנים הנפגעים במסגרת עבירה זו, שעניינם הגנה על עובדי הציבור במסגרת מילוי תפקידם כחלק מאינטרס השמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

ברע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מ"י (פורסם בנבו, מיום 13.8.08), בו נדונה עבירה זו באריכות, עמד בימ"ש על הערכים המוגנים בבסיסה כדלקמן-

"העבירה של העלבת עובד ציבור שמה במרכזה את ההגנה על עובד הציבור, שהוטחו כלפיו דברי עלבון, אך תכליתה רחבה יותר. היא נועדה לפרוש הגנה על השירות הציבורי במשמעותו המוסדית-מערכתית, ולהבטיח את פעולתו התקינה בהתאם לכללי המנהל התקין. לא אינטרס הפרט ככזה הוא העומד במרכזה של הנורמה הפלילית, אלא האינטרס המערכתי הכללי, הניצב במוקד האיסור. ההגנה על עובד הציבור האינדיבידואלי במסגרת תפקידו נועדה להגן על מעמדו ויכולת תפקודו של השירות הציבורי כנדבך מרכזי בפעולתן של רשויות השלטון...על קיומו של הערך המוגן האמור - הגנה על תפקודם התקין של עובדי ציבור לצורך שמירה על תקינות פעולתו של השירות הציבורי - ניתן ללמוד, בראש וראשונה, מלשון סעיף העבירה, המדגיש את הקשר בין מעשה ההעלבה לבין מילוי התפקיד הציבורי...על עובד הציבור מוטלות חובות ואחריות כבדים במסגרת תפקידו. מיצוי אחריות זו מחייב רמת תפקוד גבוהה, שיש בה תחושת מחויבות מלאה לתפקיד, נכונות להפעיל יוזמה ולהקדיש את מיטב הכוחות לביצוע המשימה, ולפעול ביעילות, חריצות, ובמאור פנים במתן השירות לציבור. הגשמת רמת תפקוד גבוהה של השירות הציבורי מחייבת להבטיח לעובד הציבור סביבת עבודה תקינה ואנושית אשר תאפשר לו למצות מתוכו את מיטב יכולותיו וכישוריו. השגת תכלית זו מותנית, בין היתר, במתן הגנה לעובד מפני התנכלות שיש בה פגיעה פיזית או רגשית במילוי תפקידו."

בנסיבות אלה, פגע הנאשם בערכים המוגנים ברמה נמוכה- בינונית, הואיל ומדובר במקרה יחיד, ללא עבירות נילוות, ומאידך - מדובר בהתנהגות מתלהמת ומעליבה מול סוהרת במהלך מילוי תפקידה בהיותו עצור.

4

יש לציין כי ממדיניות הענישה בעבירה זו בלבד עולה כי זו נעה בין סיום ההליך ללא הרשעה - לבין מאסר מותנה. אולם, לאור חשיבותם הרבה של הערכים המוגנים בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בהם, והמדיניות הראויה בעבירות אלה, בשים לב לעובדה כי המחוקק קבע בצידה עונש מקסימלי של ששה חודשי מאסר, יש לקבוע את המתחם בין מאסר מותנה לבין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

הנזק שנגרם בנסיבות אלה עניינו נזק נפשי ורגשי למתלוננת עצמה, לצד נזק תדמיתי לשירות הציבורי ולשלטון החוק לאור מעמדה ותפקידה של המתלוננת בנסיבות אלה (סעיף 40ט(א)(4) לחוק).

באירוע זה, התנהג הנאשם באלימות מילולית ופיזית מקום בו קילל את המתלוננת, בהיותה סוהרת, התלהם והחל להשתולל בתאו (סעיף 40ט(א)(10) לחוק).

כמו כן מגיליון רישומו הפלילי עולה כי לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש וסמים במהלך 25 השנים האחרונות, כשהרשעתו האחרונה משנת 2013, ובעברו מאסרים רבים בפועל (סעיף 40יא(11) לחוק).

עם זאת, בנסיבות אלה מדובר בחלוף זמן של כשלוש וחצי שנים למן ביצוע העבירה (סעיף 40יא(10) לחוק), כמו גם העובדה כי הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מותקן, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט במידה מסוימת (סעיף 40יא(6) לחוק).

הגם שהנאשם הודה במסגרת ההסדר רק לאחר תום שמיעת הראיות בתיק, ובכלל זה עדות המתלוננת, וטרם שמיעת הסיכומים, הרי שאין להתעלם מכך שכתב האישום תוקן לקולא באופן משמעותי בעניינו, תוך מחיקת סעיפי אישום חמורים.

בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש להחמיר עם הנאשם מטעמים המנויים בחוק, או לחילופין להקל עמו מטעמי שיקום או נסיבות לקולא, ועל כן על עונשו להיות ברף הנמוך- בינוני של המתחם.

בנסיבות ביצוע העבירה על ידי הנאשם, לא מצאתי מקום להטיל ענישה כלכלית כלשהי.

5.         לפיכך- הריני גוזרת על הנאשם מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך שלוש שנים מהיום שלא יעבור על העבירה בה הורשע והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

6.         זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

5

ניתן היום, י"ד אדר א' תשע"ו, 23 פברואר 2016, במעמד הנוכחים.