1

החלטה זו היא החלטה משלימה להחלטתי מיום 23.8.2022 ביחס לבקשות לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ") לקבלת הודעות מתיק החקירה בעניין "עמק איילון" אותן מסרבת המאשימה להעביר לידי ב"כ הנאשמים, לאחר שעיינו ברשימת ההודעות בתיק עמק איילון והוסיפו ונימקו בקשתם כמפורט בבקשת נאשם 2 מיום 19.9.2022 ובבקשת נאשמים 5-8 מיום 4.8.2022.

2

1.                     בהחלטתי מיום 23.8.2022 ביחס לבקשת הנאשמים לפי סעיף 74 לחסד"פ במסגרתה העלו טענתם לפיה חומרי החקירה בתיק עמק איילון בכללותם הם בגדר חומרי חקירה בתיק הנדון ציינתי את תכליתה של זכות העיון בחומרי חקירה - הבטחת זכותו של הנאשם להליך הוגן ואת האינטרס הציבורי בבירור האמת. עוד הפניתי לכך שפירוש המונח "חומר החקירה" אינו מצמצם והוא כולל בתוכו גם ראיות השייכות לפריפריה של האישום, והכרעה בהקשר זה תעשה על ידי בית המשפט בהתאם לכללי השכל הישר ובמגמה לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להגן על עצמו (בג"ץ 233/58 עלי אל הוזיל נ' משטרת ישראל, לט(4) 124 (6.11.1985) (להלן: "עניין אל הוזייל")). ציינתי כי עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת ובלתי מוגבלת, אלא בזכות יחסית הכפופה למבחן הרלוונטיות, ובית המשפט לא יאפשר "מסע דיג" ספקולטיבי (2886/16 גובראן נ' מדינת ישראל (11.5.2016).

הפנתי לכך שבבש"פ 1993/14 יוסף נ' מדינת ישראל (23.4.2014) נקבע כי עצם איסוף והגדרת חומרי חקירה במסגרת תיק חקירה אחר לא יסתום את הגולל על האפשרות להורות על העברתו לידי הנאשמים כחומרי חקירה, והמבחן הוא כאמור מבחן הרלבנטיות. לצד זאת, כי בבש"פ 8100/21 טראבין נ' מדינת ישראל (20.12.2021) נקבע כי תיקי חקירה בעניינם של נאשמים אחרים אינם נכנסים באופן אוטומטי בגדרי סעיף 74(א) לחסד"פ, אף אם קיים ממשק מסוים מבחינת הנפשות הפועלות, והובהר שוב כי המבחן הוא מבחן הרלוונטיות של חומר החקירה בתיק האחר לשאלות העומדות להכרעה, כשיש לבסס שיהיה בו כדי להשפיע על בירור האישומים כנגד הנאשם. (הפניתי גם לבש"פ 1378/20 זגורי נ' מדינת ישראל (7.4.2020) (להלן: עניין זגורי) שם קבע כב' השופט שטיין, בין היתר, כי "הזכות הסיטונית" של נאשם לעיון והעתקה נוגעת רק "לחומרים הנמצאים בליבת המשפט הפלילי המתנהל נגדו שלא ניתן לפקפק בהיותם רלבנטיים למשפט", וליצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 227 (2021)).

2.                     לאחר כל זאת קבעתי כי במקרה הנדון בוסס על ידי ההגנה קיומו של ממשק בין תיק החקירה בעניין "עמק איילון" לעניינו, כשחלק מפעולות החקירה בוצעו במשותף, קיימים עדים משותפים לשני התיקים, והחקירות בעניין הנאשמים ובעניין "עמק איילון" נחקרו על ידי צח"מ משותף ואף הוגדרו כך בבקשות משותפות לקבלת צווים. מצאתי שבכך יש כדי לתמוך בטענת ב"כ הנאשמים לרלבנטיות החומר בתיק "עמק איילון" ולהיותו, ולמצער להיות חלקו, בגדר חומר חקירה בעניינו. עם זאת קבעתי אין בכך כדי להביא לקביעה אוטומטית כאמור, תוך שציינתי כי חקירת "עמק איילון" החלה באופן גלוי כחצי שנה לאחר חקירת התיק הנדון, וכי לטענת המאשימה במסגרת חקירת תיק "עמק איילון" נחקרו גם עניינים שאינם קשורים, לפחות באופן ישיר, לחשדות שנחקרו בתיק דנן ולנפשות הפועלות בו.

3.                     בנסיבות אלה מצאתי כי על מנת להבין את הזיקה ומידת הרלבנטיות, אם בכלל, של חומרי החקירה שלא הועמדו לעיון ההגנה בתיק "עמק איילון" לעניינו - טרם החלטה - תעביר המאשימה לעיוני את ההודעות המפורטות ברשימת ההודעות בתיק "עמק איילון" שהמאשימה מסרבת להעביר לסנגורים, וצד זאת את כלל ההודעות של אותו העד בתיק הנדון (ככל שקיימות) ובתיק "עמק איילון" - גם אם אלה הועברו כבר להגנה. אזכיר כי אין חולק שהמאשימה העבירה חלק מההודעות שנגבו במסגרת חקירת "עמק איילון" לב"כ הנאשמים עוד טרם הגשת הבקשה.

4.                     בהמשך להחלטתי, העבירה המאשימה לעיוני את ההודעות שלא הועברו להגנה.

3

5.                     בעת בחינת ההודעות, נתתי דעתי לכלל טענותיהם של ב"כ הנאשמים, ובמסגרת זאת לטעמים השונים, הקונקרטיים, המפורטים בבקשותיהם, המצדיקים לשיטתם כי אעתר לבקשתם. בין היתר, שקלתי את טענתם כי נוכח הזהות בין מבני הפעילות של החברות (הנאשמות כאן ובתיק "עמק איילון") ושיח נטען עם של "עמק איילון" עם משרד התחבורה שנתיים לפני שהחלו הנאשמות כאן בפעילותן, יש מקום להעמיד לעיונם את כלל הראיות מהן ניתן ללמוד על מבנה הרכישה בתיק "עמק איילון" והודעות הקשורות לרישום החשבונאי הנובע ממבנה זה, וכן ראיות ביחס למודעות משרד התחבורה למבנה. בנוסף, שקלתי את ההסברים שפורטו בבקשות הסנגורים ביחס להודעות ספציפיות מבוקשות. בעת הכרעה נתתי משקל גם לממשק הקיים בין החקירה בתיק דנן ובתיק "עמק איילון" לטובת העמדת ההודעות לעיון - אך לאחר אותה בחינה מדוקדקת מסקנתי היא כי למעט הודעת ניסים פחימה מיום 23.1.2017 (להלן: "הודעת ניסים פחימה"), אין רלבנטיות להודעות המבוקשות על פי הכללים המשפטיים אשר פורטו לעיל, ולא מצאתי בהן את אשר טוענים לו ב"כ הנאשמים כאן. יש לזכור עוד שעניינם של החשדות כנגד חברת "עמק איילון" והמעורבים הקשורים אליה אף טרם הוכרע.

6.                     כשאלה הן הנסיבות, אין מקום לקבוע כי יש להעביר לנאשמים את ההודעות המבוקשות מתיק החקירה בעניין "עמק איילון" כחלק מחומר החקירה בתיק הנדון, למעט הודעת ניסים פחימה כאמור, מה גם שהעברת ההודעות/העמדתן לעיון ללא טעם וסיבה המצדיקים זאת תביא גם לפגיעה שאיננה מידתית ואינה נדרשת בזכויות הנחקרים ומוסרי ההודעות בחקירת "עמק איילון" לפרטיות ולכבוד.

7.                     סוף דבר - הבקשה לקבלת ההודעות מתיק "עמק איילון" שלא הועברו על ידי המאשימה לסנגורים - נדחית, למעט ביחס להודעת ניסים פחימה, אותה תעביר המאשימה לסנגורים עד ליום 25.10.2023. כפי שקבעתי במעמד הדיון ביום 11.9.2022, עד ליום 16.11.2022 תעביר המאשימה לסנגורים רשימת תוכן תיק/חומר חקירה בתיק "עמק איילון" (ללא רשימת ההודעות שהועברה כבר כאמור). ככל שיחפצו בכך, יוכלו הסנגורים לפנות בבקשה קונקרטית ומנומקת ביחס למסמכים מבוקשים, ואבחן גם אותם. החל מיום 25.10.22 תוכל המאשימה לאסוף את ההודעות שהעמידה לעיוני מתיק "עמק איילון" תוך תיאום עם המזכירות.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ג, 06 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.