ת"פ 56122/07/17 – מדינת ישראל נגד שלומי עמר
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 56122-07-17 מדינת ישראל נ' עמר(עציר) ת"פ 18001-09-17 מדינת ישראל נ' עמר |
|
1
בפני |
כבוד השופט ירון מינטקביץ
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
שלומי עמר
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של סחר בסם מסוכן ובשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן. הודאת הנאשם נתנה במסגרתו של הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, אשר כלל תיקונים בכתב האישום וצירוף תיק נוסף, ללא הסכמה בשאלת העונש. ואלו עובדות כתבי האישום:
ת"פ 56122-07-17 (התיק העיקרי):
אישום ראשון
ביום 24.01.17 בשעת ערב נפגש הנאשם עם סוכן משטרתי ברח' הפלמ"ח במבשרת ציון ומכר לו כ-21 גרם חשיש בעבור 1,200 ש"ח.
2
אישום שני
ביום 30.01.17 בשעת אחה"צ תיווך הנאשם בין הסוכן ובין אדם אחר בעסקה לרכישת 5.5 גרם חשיש. במסגרת התייוך מסר הנאשם לסוכן את הסם וקיבל בתמורה 400 ש"ח. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של תיווך סם מסוכן.
אישום שלישי
ביום 20.03.17 בשעת צהריים מכר הנאשם לסוכן 11.6 גרם קוקאין בעבור 9,000 ש"ח.
אישום רביעי
במהלך חודש פברואר 2017, שוחח הסוכן עם הנאשם בנוגע לרכישת סם מסוג MDMA. הנאשם אמר לסוכן כי אדם בשם אלי מוכר MDMA במחיר של 300 ש"ח לגרם ונתן לו את מספר הטלפון של אותו אלי. הסוכן יצר קשר עם אלי, אמר כי הוא חברו של הנאשם וקבע להיפגש עמו. ביום 21.02.17, בשעת ערב נפגש אלי עם הסוכן בביתו בשכונת מלחה בירושלים ומכר לו כ-5 גרם MDMA בעבור 1500 ש"ח. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של תיווך סם מסוכן.
ת"פ 18001-09-17 (התיק המצורף):
אישום ראשון
ביום 05.04.17 בשעה 16:30 נפגש הנאשם עם סוכן משטרתי אחר ומכר לו 44 גרם חשיש בעבור 1,700 ש"ח. במהלך הפגישה התעניין הסוכן גם בסם מסוג MDMA והנאשם אמר, כי יש ברשותו את הסם וכי "יעשה לו מחיר טוב" אם יקנה כמות גדולה.
אישום שני
ביום 09.04.17 בשעת צהריים התקשר הסוכן לנאשם על מנת לברר בנוגע להספקת סם מסוג MDMA ("אקסטזי"). לאחר בירור, הודיע הנאשם לסוכן כי יכול לספק לו 30 גרם MDMA באופן מידי. הסוכן והנאשם נסעו יחד לשכונת קרית יובל בירושלים, שם ירד הנאשם מן הרכב, פגש אדם אחר וחזר אל הרכב עם שקית ובה הסם. הנאשם סיפק לסוכן כ- 20 גרם MDMA וקיבל בתמורה 6,000 ש"ח.
הראיות לעונש
הנאשם העיד לפני במסגרת פרשת העונש. לדבריו, הסוכן המשטרתי אותו כינה "צ'יפופו", אשר רכש ממנו את הסמים בתיק העיקרי, הוא שסיפק לו את הסמים אותם מכר לסוכן המשטרתי השני בתיק שצורף.
3
ביחס לאישום השלישי בתיק העיקרי, בו הורשע כי מכר לסוכן 11.6 גרם קוקאין בעבור 9,000 ש"ח טען הנאשם, כי למעשה הוא והסוכן צ'יפופו עשו "קומבינה" וערבבו יחדיו גרם אחד של קוקאין עם עשרה גרם סודה לשתיה, על מנת שאותו צ'יפופו ימכור את הסם המדולל לאדם אחד, אותו כינה הנאשם "דג".
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה שמה דגש על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וריבוין. כמו כן ביקשה לקבוע מתחם עונש נפרד עבור כל אחד מן האישומים אשר יוחסו לנאשם: ביחס לאישומים 1-2 בתיק העיקרי ולאישום הראשון בתיק המצורף, ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם של 6-12 חודשי מאסר בפועל לכל אישום. ביחס לאישומים 3-4 בתיק העיקרי ולאישום השני בתיק שצורף, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם של 12-24 חודשי מאסר בפועל לכל אישום. בסך הכל ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש שלא יפחת מחמש שנות מאסר וכן מאסר מותנה ופסילה וכן להפעיל מאסר מותנה שלחובתו באופן מצטבר. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.
ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבות חייו המורכבות של הנאשם ועל כך שהודה, קבל אחריות למעשיו והביע רצון להשתקם. עוד טען, כי אילולא היכרותו של הנאשם עם הסוכן הוא לא היה מתפתה לבצע את העבירות בהן הורשע. ביחס לעונש, ביקש ב"כ הנאשם לקבוע מתחם עונש הולם אחד שבין שנה לשנתיים מאסר בפועל לכל האישומים, משום שבוצעו בפרק זמן קצר, וביקש להטיל עונש הנמצא בצידו הנמוך של המתחם.
מתחם העונש ההולם
ראיתי לקבוע מתחם עונש אחד למכלול מעשי הנאשם. אמנם מדובר בעבירות שונות אשר נכללו בשני כתבי אישום נפרדים, אך מדובר במעשים דומים - מכירת סמים לסוכן משטרתי - אשר בוצעו בתקופה של מספר חודשים וניתן לראותם כהתנהלות עבריינית אחת מתמשכת. ר' למשל דנ"פ 2999/16 ערן מזרחי נ' מדינת ישראל:
"מעשיו של העותר שלובים זה בזה, ופיצולם לאירועים שונים גורע מאופיים הייחודי של מעשיו כמכלול, ונכון לראות כמסכת עבריינית אחת. לשיטת השופט סולברג, תוצאה זו נתמכת גם בשיקולים מעשיים...לשאלה אימתי עסקינן באירוע אחד ואימתי במספר אירועים, כאשר עסקינן בפרשה פלילית רבת היקף, לא תיתכן "תשובת מחשב", והיא תלויה - גם בהגדרות המשוכללות ביותר - בנסיבות המקרה ובמבטו הכולל של בית המשפט על הפרשה. לשיקול הדעת נודע מקום מובהק, ובית המשפט ישקול אם צריך הוא להיכנס ל"פרטנות חשבונאית" או לקבוע שורה תחתונה ראויה".
ומכאן למעשים:
4
לאורך תקופה של מספר חודשים ביצע הנאשם ארבע עסקאות סמים: פעמיים מכר חשיש, פעם אחת מכר MDMA ופעם אחת קוקאין, בסכומים של אלפי שקלים כל פעם. כמו כן הנאשם תיווך בשתי עסקאות סמים, כאשר באחת מהן אף סיפק את הסם בפועל.
בארוע אחר מכר הנאשם כמות נכבדה, כעשרים גרם, של MDMA. למרות תדמיתו של סם זה כסם מסיבות, מדובר בסם אשר פגיעתו רעה וחמורה. ר' למשל ת"פ (ב"ש) 8113/08, מדינת ישראל נ' רפי, שם נפסק:
"התכונות המעוררות של הסם גורמות ללחץ דם גבוה ודופק מהיר, הפרעות בקצב הלב והתכווצויות. בעת השימוש נמצא הלב לעתים במצבי לחץ היכולים לגרום התקף לב. כמו כן נצפו מקרים של שטפי דם במוח. שימוש באקסטזי תוך כדי פעילות גופנית מאומצת, כזו הנעשית במסיבות ריקודים, עלול לגרום עלייה מסוכנת בטמפרטורת הגוף (עד למעלה מ- 43 מעלות צלזיוס). זוהי אחת מהשפעותיו המזיקות של האקסטזי על הגוף, והיא קשורה בהרס מנגנון בקרת הטמפרטורה במוח, שהשימוש באקסטזי מוביל אליו. עליית טמפרטורת הגוף וההתייבשות הנלווית אליה יכולות לגרום סיבוכים שונים במערכת זרימת הדם, השפעה על הלב וכדומה. הביטוי לכך יכול להיות בתחושות כמו עוויתות שרירים ודופק לב מואץ עד אבדן הכרה ומוות. ישנם דיווחים מארצות שונות על מקרי מוות במסיבות של צרכני אקסטזי, וסביר להניח שנפגעים שמצאו במסיבות כאלו את מותם הם אלו שהרשו לעצמם להתנסות בחומר מבלי שידעו שבזמן מאמץ פיזי האקסטזי גורם להשפעות גופניות תובעניות מידי לגוף. השפעות נוספות: השימוש באקסטזי גורם התרחבות האישונים, ראייה כפולה, הפרשת ריר או יובש בפה, ירידה בתיאבון, נוקשות בלסתות, בחילה, אי יציבות בקרסוליים.
השימוש באקסטזי גורם למוח נזק, וזה יכול להיות בלתי הפיך. בניסוי בקופים מצאו לאחרונה ששבע שנים לאחר מתן החומר עדיין נותר בעינו הנזק המוחי. לכן יש סבירות גבוהה שגם אצל בני אדם שצורכים אקסטזי בקביעות יהיה הנזק המוחי בלתי-הפיך. השימוש באקסטזי פוגע בנוירונים במוח שמשחררים חומר כימי חשוב לפעולת המוח - סרוטונין, לנוירונים אלו יש תפקיד חשוב וישיר בוויסות התנהגויות שונות, כמו תוקפנות, מצבי רוח, פעילות מינית, שינה, רגישות לכאב. לאחרונה הראו מדענים שאצל משתמשים קבועים באקסטזי (MDMA ) נמצא נזק מוחי הקשור גם לבעיות זיכרון. שימוש באקסטזי יכול לגרום גם לפגיעה בכבד, במערכת הכליות ובשרירים".
5
גם הקוקאין הוא סם אשר פגיעתו ונזקיו ידועים - והנאשם סחר בכמות משמעותית של סם זה. ולא נתתי משקל לדברי הנאשם בעדותו לפני, כי הוא והסוכן "צ'יפופו" עשו יחדיו "קומבינה" וערבבו יחדיו גרם קוקאין בעשרה גרם סודה לשתייה, על מנת שהסוכן ימכור את התערובת לקונה אחר כאילו היא קוקאין טהור:
ראשית, הטענה עומדת בסתירה לעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם, שם נאמר כי הנאשם מכר לסוכן 11.6 גרם קוקאין - ודי בכך כדי לדחות את הטענה. מעבר לכך, הטענה עלתה לראשונה כאשר העיד הנאשם לפני, וגם אם מחירי סמים אינם בגדר ידיעה שיפוטית, קשה לקבל את ההנחה שהסוכן שילם לנאשם 9,000 ש"ח בעבור גרם אחד של קוקאין אותו ערבבו השניים יחדיו בעשרה גרם סודה. משכך, דין הטענה להדחות מהבחינה העובדתית.
וגם אם אצא מהנחה שהנאשם מכר לסוכן תערובת מדוללת מאוד של קוקאין וסודה לשתייה, אין הדבר גורע מחומרת העבירה. כאשר סם מסוכן נמהל או מדולל בחומרים בלתי פעילים, התערובת כולה מהווה סם מסוכן האסור בהחזקה ובמסחר. ר' למשל ע"פ 387/83, מדינת ישראל נ' דרור יהודאי.
וגם ביתר עסקאות הסמים בהן הורשע הנאשם אין להקל ראש: אכן סחר בחשיש חמור פחות מאשר סחר בקוקאין וב MDMA, אך עדיין מדובר בעבירות חמורות, שכן למרות שהחשיש אינו מהסמים הקשים, החזקתו והמסחר בו מהווים עבירה הגורמת נזקים לצרכנים ולציבור כולו.
טענת הנאשם, כי רכש מהסוכן המשטרתי "צ'יפופו" את הסמים אותם מכר לסוכן המשטרתי השני באישומים שבתיק המצורף, לא נתמכה בכל ראיה זולת דברי הנאשם עצמו, אשר נשמעו לראשונה בשלב פרשת העונש. לפיכך לא ראיתי לייחס לטענה משקל ממשי. וגם לוּ הייתי מקבל את הטענה, התקשיתי לראות למה חמור פחות למכור סמים שנקנו ממי ששימש סוכן משטרתי (שלא במסגרת פעילותו כסוכן), מאשר סמים שנקנו מאדם אחר.
חומרתן של עבירות סחר בסמים ברורה וידועה, וכך גם הצורך להשית בצידן עונשים אשר יבטאו את חומרתן וירתיעו מלבצען. ר' למשל ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.6.2010):
"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד" (שם, בפיסקה 10, וראו גם, ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 24.7.2011); ע"פ 5765/10 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.6.2011); ע"פ 3570/09 אבו עמרה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 3.5.2010)).
6
ר' גם ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (12.12.95):
"נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".
בקביעת מתחם העונש ההולם אביא בחשבון את ריבוי העסקאות, גיוון סוגי הסמים, כמויות הסם שנמכרו והיקפן הכספי של העסקאות: כל אלה מלמדים כי הנאשם הוא סוחר סמים פעיל המצוי בלב העשייה העבריינית. לאור אלה, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם את מכלול המעשים בהם הורשע הנאשם הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שנה וחצי ועד ארבע שנים, לצד עונשים נלווים.
נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות
הנאשם יליד 1994, רווק. לחובתו הרשעה אחת מיום 06.04.17 בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בגינה הוטלו עליו מאסר מותנה ועונשים נלווים.
מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה, כי גדל ברקע משפחתי קשה ונחשף לדפוסים עברייניים ולשימוש בסמים כבר מגיל צעיר. עוד עולה, כי הנאשם צורך סמים בצורה אינטנסיבית מאז היה נער צעיר. הנאשם קיבל לפני השירות אחריות על מעשיו, אך הסביר אותם כמקרים חריגים, בהם סייע לחברים להשיג סם לשימושם.
להערכת השירות, ההליך המשפטי והמעצר שנלווה לו הביאו להתארגנות מסוימת בחייו של הנאשם, אשר הביע רצון לשינוי דפוסיו הבעייתיים ולהפסקת השימוש בסמים. עם זאת, שירות המבחן העריך כי נדרשת התערבות טיפולית ייעודית וכי מסגרת טיפולית בקהילה אינה הולמת את נתוניו של הנאשם ולא תפחית את הסיכון שישוב ויבצע עבירות דומות. לאור אלה המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר בפועל, תוך בחינת אפשרות לשלבו בטיפול במהלך מאסרו.
דיון והכרעה
לזכותו של הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו ואת העובדה שצירף תיק נוסף שהיה לחובתו, על מנת "לנקות שולחן". עוד הבאתי בחשבון כי הנאשם הוא אדם צעיר, אשר מעולם לא ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח.
7
לחובת הנאשם זקפתי את העובדה שלחובתו הרשעה קודמת בעבירת סמים. בעיקר נתתי משקל לחובת הנאשם לכך שמאסר מותנה שהוטל עליו לא הרתיעו מלבצע עבירות - ובמיוחד דברים אמורים בשים לב לכך שהמאסר המותנה הוטל באותו שבוע בו ביצע הנאשם את העבירות מושא התיק המצורף: העסקה מושא האישום הראשון בוצעה יום אחד לפני הדיון בו הוטל המאסר המותנה והעבירה מושא האישום השני בוצעה שלושה ימים אחריו. עניין זה מלמד על כשלון ההרתעה בעניינו של הנאשם.
עוד זקפתי לחובת הנאשם את העובדה כי על אף שהודה, קבלת האחריות למעשיו מוגבלת. גם בדבריו לפני וגם לפני שירות המבחן, הציג הנאשם את מעשיו באופן מצמצם, כעזרה לחברים, דבר המלמד על כך שלא הפנים את הפסול שבהם (ואף אינו מתיישב עם כמויות הסם אותן מכר והיקפן הכספי של העסקאות).
לאור כל אלה אשית על הנאשם עונש בצידו הנמוך של מתחם העונש ההולם אותו קבעתי ואפעיל באופן מצטבר מאסר מותנה ופסילה מותנית שהוטלו על הנאשם בת"פ 27588-02-17.
לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. עשרים ואחד חודשי מאסר בפועל. המאסר ימנה מיום מעצרו של הנאשם והצדדים יגישו הודעה מתואמת בעניין זה.
ב. מפעיל מאסר מותנה של חודשיים אשר הושת על הנאשם בת"פ 27588-02-17 ביום 6.4.17. עונש זה יופעל במצטבר לעונש המאסר שבסעיף א', כך שסך הכל ירצה הנאשם עשרים ושלושה חודשי מאסר.
ג. מפעיל פסילה מותנית של שלושה חודשים אשר הושתה על הנאשם בת"פ 27588-02-17 ביום 6.4.17. תקופת הפסילה תמנה מיום שחרורו של הנאשם ממאסר ועליו להפקיד את רשיונו תוך יומיים לאחר שחרורו.
ד. ששה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת סמים שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.
ה. חמישה חודשי פסילה מלנהוג על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו. התנאי יכלול כל עבירת סמים.
סמים שנתפסו יושמדו. מוצגים אחרים יועברו להחלטה פרטנית של ראש לשכת תביעות ירושלים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
8
ניתן היום, ח' שבט תשע"ח, 24 ינואר 2018, במעמד הצדדים.
