1

העבירות שהנאשם הורשע בביצוען הן עבירות חמורות, במהותן ובכמותן. מאידך הנאשם נמצא בפיקוח ובטיפול שירות המבחן, והתסקירים שהוגשו עד כה בעניינו חיוביים ומתארים שיתוף פעולה מלא, השתלבות טובה בטיפול ושמירה על נקיון מסמים.

אף שיש בכך לסמן כיוון חיובי מבחינתו של הנאשם, יש לזכור כי הנאשם אינו בגדר נאשם גרידא שהוגש נגדו כתב אישום אלא נאשם שכבר הורשע בעבירות בהן הודה מכח הסדר הטיעון בינו לבין המאשימה, והן - ובהן ניסיון לסחר בסם מסוכן וריבוי עבירות של סחר ממש בסם.

2

יש גם לזכור כי תכלית תנאי שחרורו של נאשם באה בראש ובראשונה לצמצם את מידת מסוכנותו הנובעת מהעבירות שהורשע בביצוען, הם אינם מהווים מקדמה על חשבון עונשו, אך האספקלריה באמצעותה הם נבחנים היא מידת הצורך בהם, ומידת מימוש תכליתם.

שיתוף הפעולה (המבורך!) והממושך של הנאשם עם שירות המבחן והעובדה שהנאשם לא הפר את תנאי שחרורו עד כה, אינם מכתיבים בהכרח, בהתחשב בסוג העבירות אותן עבר, הקלה בתנאי שחרורו, ועל פניו נדרשת עילה טובה מאד לסטות מהם. לא מצאתי כי בילוי עם ילדיו של הנאשם (בתל אביב או בכל מקום אחר, בהתחשב בכך שילדי הנאשם יכולים לבקרו במקום מעצר הבית שהוא שוהה בו) מהווה "עילה טובה מאד" לסטות מתנאי השחרור שהנאשם נתון בהם כיום.

אני מוכן להניח כי מסיבות הומניטרויות ויתכן אף פיזיות, רצון הנאשם לבקר את אביו (שהטרחה והמאמץ הכרוכים בביקור האב המבוגר אצל בנו במקום בו הוא נתון במעצר בית - אולי גדולים מדי) הוא אקט המצדיק חריגה מתנאי השחרור הקיימים, בליווי אחד המפקחים כמובן, ותוך הגבלה מהותית של שעות היציאה, אך אין סיבה טובה שביקור כזה יתרחש דווקא בפורים, ולכן - ככל שהנאשם מעוניין בכך - יגיש בקשה מתוקנת למועד אחר מזו שהוגשה, והבקשה תיבחן לכשתוגש ולאחר קבלת תגובת המאשימה כמובן.

סוף דבר, אני דוחה את בקשת הנאשם על פי הפירוט שלעיל.

ניתנה היום, י"ד אדר תש"פ, 10 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.