1

רקע כללי

1.     הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 ותקיפה הגורמת חבלה של ממש- לפי סעיף 380 לחוק (להלן: "החוק").

2

2.     כעולה מכתב האישום, בין הנאשם שהינו מנכ"ל חברת בנייה למתלונן נתגלעו מחלוקות על רקע חוב כבד שחב המתלונן. ביום 26.7.17 ועל רקע זה, הגיע הנאשם לעסקו של המתלונן, מחסן לדלתות בכפר-קאסם במטרה ליטול סחורה מהמקום עובד המתלונן, מר י' ה' סירב להכניס את משאיתו לעסק, ובתגובה תקפו הנאשם בכך שהיכה מכת אגרוף בבטנו. בהמשך, נכנס הנאשם למחסן במשאית הנהוגה ע"י עובדו חליל. הנאשם פגש במקום את המתלונן שביקש ממנו לעזוב והחלה ביניהם תגרת ידיים. הנאשם צעד לאחור ולאחר מכן שב ותקף את המתלונן בבעיטה בפניו ובבטנו וגרם לו חבלות באזור אפו. בהמשך, נטל מקל עץ ושבר את שמשות רכב המתלונן.

3.     ביום 25.12.18 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן והורשע. המאשימה הצהירה כי עמדתה לענישה ראויה בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית, לרבות פיצוי והתנגדה לביטול הרשעתו. הנאשם הופנה לתסקיר.

תסקיר שירות המבחן

4.     הנאשם בן 49, גרוש ואב ל-3 ילדים המתגוררים בהולנד, עובד כמנכ"ל חברת בנייה משפחתית. הנאשם מנהל אורח חיים תקין ויצרני, נעדר עבר פלילי ומנהל זוגיות קבועה. הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו, הכיר בחומרת התנהגותו והביע צער וחרטה על פגיעתו במתלונן. הנאשם הסביר, כי נתן אמון במתלונן, הלווה לו כספים רבים ולאחר שהמתלונן לא שילם את חובו חש פגוע ומושפל והגיב באופן אלים. הנאשם הדגיש את חריגות תגובתו אם כי תיאר עצמו כמי שנוטה לתגובות אימפולסיביות ומתקשה לווסת עצמו במצבי לחץ וקונפליקט. שירות המבחן התרשם מנאשם נורמטיבי, שהתנהלותו האלימה אינה מאפיינת את דפוסי התנהגותו. עוד התרשמו, כי הינו בעל יכולות הסתגלות ויציבות ובעל כוחות לתפקוד תקין. על כן סבורים שיש להעדיף בעניינו את הפן השיקומי ולהעמידו תחת פיקוחם לצד צו של"צ בהיקף של 180 שעות. עוד ממליצים על ביטול הרשעתו מאחר שעובד מול גופים ביטחוניים מסווגים.

תמצית טיעוני הצדדים

5.     המאשימה, ע"י ב"כ עו"ד שפיר, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשם ונסיבותיו החיוביות. המאשימה מתנגדת להמלצות שירות המבחן בשל עוצמת האלימות שהפגין הנאשם, כניסתו היזומה לסיטואציה אלימה והחלטתו המודעת ליישב המחלוקת בדרכי אלימות. עוד סבורים שהנאשם אינו עומד בתנאי הלכת כתב. על כן עתרו למאסר קצר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי קנס ופיצוי.

6.     ב"כ הנאשם, עו"ד שכנאי, עותר לאימוץ המלצות שירות המבחן במלואן. ב"כ הנאשם סקר נסיבות הנאשם, עברו הנקי, תפקודו התקין ותפקידו הבכיר. עוד פירט באשר לרקע לביצוע המעשים והתנהלותו המרמתית של המתלונן. ב"כ הנאשם העלה חשש שאם תוותר הרשעת הנאשם, הדבר יגרום נזק לעסקו המפרנס עשרות משפחות ואף הגיש מסמכים המחזקים טענתו זו (נ/2) ופסיקה מתאימה.

3

7.     עוד שמעתי שניים מעובדיו של הנאשם, מר שחר חתוכה ומר עופר פרי, שסיפרו שעובדים אצל הנאשם שנים רבות ועל אופיו השקול והתנהלותו המאופקת והמקצועית. הנאשם עצמו הודה כי טעה וכי נהג באופן פסול ברגע של איבוד עשתונות, כשלטענתו הכספים הרבים שחב לו המתלונן איימו למוטט את עסקו.

דיון והכרעה

8.     מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה ממשית בשלומם הפיזי ובטחונם של המתלונן ועובדו. הנאשם, על רקע כעסו על המתלונן שחב לו כסף רב ומתחמק מתשלום, הגיע לעסקו, תקף את עובדו ולא חדל עד אשר תקף גם את המתלונן, גרם לו לחבלות ולסיום אף ניפץ שמשות רכבו.

9.     אין מדובר באירוע ספונטני, איבוד שליטה ברגע חריג של כעס. הנאשם תכנן להגיע לעסקו של המתלונן, ליטול משם ללא הסכמתו סחורה וכשנתקל בהתנגדות המתלונן ועובדו, דרדר האירוע לפסים אלימים. גם אם אקבל טענת ההגנה, כי מדובר בהתנהלות חריגה שאינה מאפיינת את דרכו של הנאשם, עדיין מדובר בשרשרת תגובות אלימות שאינן ברף נמוך.

10.ענישה בגין עבירות אלימות וגרימת חבלות, כוללת, על דרך הכלל, עונשי מאסר קצרים עד ממושכים. לעיתים, כשמדובר במקרים שבהם השתלב נאשם בהליך טיפולי, ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד ורכיבים טיפוליים.

11.אין חולק שהנאשם שלפניי אינו בעל דפוסי התנהגות אלימים. מדובר באדם נורמטיבי, המתנהל כל חייו באופן תקין ומשמש כמנכ"ל חברה. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלת הרשעת הנאשם, כשהמאשימה מתנגדת לכך וסבורה שהנאשם אינו עומד בתנאי הלכת כתב ואילו ההגנה מבקשת ללכת כברת דרך לקראתו, לקבל המלצת שירות המבחן ולהימנע מלפגוע בעיסוקו ובעתידו.

4

12.לצורך הכרעה בשאלה כבדת משקל זו, נסתייע בהלכת כתב הטובה והמוכרת (ע"פ 2083/96תמר כתב נ' מדינת ישראל). בהתאם להלכה זו נקבע, כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני תנאים, האחד - סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. השני - על ההרשעה להוות פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. בפסיקה מאוחרת יותר הדגיש בית המשפט העליון כי מדובר בחריג מצומצם שייעשה בו שימוש "רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה" (ראו רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל, מיום 10.6.14) וכי על הנאשם להציג מסד ראייתי מבוסס ומוחשי המלמד על פגיעה קונקרטית בעתידו.

13.בכל הקשור לתנאי השני, אני סבורה כי הנאשם הוכיח קיומו של נזק קונקרטי לעיסוקו. הנאשם עובד מזה שנים כמנכ"ל חברת בנייה משפחתית, בין היתר מול גופים ביטחוניים מסווגים הדורשים סיווג בטחוני והעדר עבר פלילי (נ/2). אמנם כטענת המאשימה יכול שאחר מבני המשפחה יוכל להתקשר בחוזים מול גופים אלו ועדיין יכול, שבנסיבות מסוימות, תשמש לו הרשעתו כחסם ומכשול.

14.התשובה מורכבת יותר בכל הנוגע לתנאי האחר הבוחן טיב מעשיו והאפשרות לביטול הרשעתו מבלי לפגוע פגיעה בלתי מידתית באינטרסים ציבוריים אחרים. כפי שכבר נאמר, מעשי הנאשם אינם קלים. הנאשם הגיע לעסקו של המתלונן שש אלי קרב ובמטרה ליטול סחורה בכח הזרוע. גם התנגדות המתלונן ועובדו לא ריפתה את ידיו או גרמה לו, כפי שמצופה מאדם במעמדו ובטיבו של הנאשם, לחזור בו מתכניתו המקורית אלא לפעול באלימות פיזית כלפי השניים. אף לאחר שהכה בשניים לא חדל וניפץ בעוצמה שמשות רכב המתלונן. אני רואה בחומרה החלטתו המודעת ליישב המחלוקות הכספיות עם המתלונן בדרכי אלימות ושרשרת תגובותיו האלימות. מדובר במעשים חמורים ופסולים וככאלו אינם מאפשרים ביטול הרשעתו והעדפת טובתו בלבד ללא פגיעה מהותית בערכים ואינטרסים חשובים לא פחות, ובראשם שלומם ובטחונם של קורבנותיו. אינני מתעלמת מנזק אפשרי לעתידו התעסוקתי ואף יש מקום ליתן משקל רב לשיקולי שיקומו, אך לא ניתן לראות בהם חזות הכל.

לכך אוסיף שורה ארוכה של פסקי דין בהם קבע בית המשפט העליון שפגיעה אפשרית בעיסוקו של אדם, אינה מצדיקה, ככלל, ביטול הרשעתו בדין. כך ברע"פ 2323/17 פלוני נ' מדינת ישראל (12.6.17) דן בית המשפט בעניינו של קבלן שהורשע בביצוע עבירות אלימות במשפחה, התגרש מהמתלוננת ובקשתו לביטול ההרשעה נדחתה. עוד ראו- רע"פ 1/15 כצמן נ' מדינת ישראל (19.1.15) הדן בעניינו של רופא שהורשע בדין, על אף עיסוקו והמלצת שירות המבחן; רע"פ 5100/14 מסרוואה נ' מדינת ישראל (28.7.14) הדן בהרשעת רופא בעבירת תקיפה; רע"פ 1931/15 מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.15) - הדן בעניינו של כבאי שהורשע בדין ורע"פ 4357/13 בן נון נ' מדינת ישראל (26.3.13) שם סירב בית המשפט לאשר הסדר טיעון שכלל ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה.

5

ראו גם עפ"ג (מרכז) 12610-08-16 מדינת ישראל נ' מאיר, שם בוטלה הרשעת נאשם שתקף מנהל בחברה בה הוסק והוכיח כי ההרשעה תפגע בו. ערעור המדינה התקבל והנאשם הורשע.

15.באשר לעונשו של הנאשם- ברגיל היה מקום לקבל עתירת המאשימה ולגזור על הנאשם מאסר קצר בדרך של עבודות שירות. עם זאת, נסיבות רבות עומדות לזכותו ובין היתר, גילו, חרטתו, תפקודו התקין והתרשמות שירות המבחן. עוד יש לתת משקל לעצם הרשעתו. על כן, מצאתי לקבל חלקית המלצות שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו של"צ לצד ענישה מתונה נלווית.

16.אשר על כן, לאחר ששקלתי כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם העונשים הבאים:

א.      מאסר על תנאי בן חודשיים לבל יבצע הנאשם עבירת אלימות, לרבות היזק בזדון, תוך שנה מהיום.

ב.      קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.5.19.

ג.        פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪ שישולם עד ליום 1.7.19.

ד.      צו של"צ בהיקף של 180 שעות. שירות המבחן יגבש תכנית של"צ ויגישה לאישורי עד ליום 1.6.19. הנאשם יבצע עבודות השל"צ במשך שנה מהמועד שייקבע ע"י שירות המבחן. לא יבצען כנדרש, מוזהר כי ניתן להפקיע הצו ולהטיל עליו עונש חלופי תחתיו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, במעמד הצדדים.