ת"פ 55418/10/10 – מדינת ישראל נגד אביעד גל
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 55418-10-10 מדינת ישראל נ' גל
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו, סגן הנשיאה
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אביעד גל |
|
|
|
הנאשמים |
ב"כ המאשימה: עו"ד יעקב שטרנברג
ב"כ הנאשם: עו"ד נטלי לוין
גזר דין |
רקע
1. הנאשם
הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת גניבה בידי עובד, לפי
סעיף
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן כחודשיים וחצי עובר לחודש דצמבר 2009 עבד הנאשם בתחנת דלק "פז" בתפקיד מוכר בחנות "ילו". במהלך תקופת עבודתו נטל הנאשם מקופת החנות כסף מזומן וכן נטל מוצרים בשווי כולל של 12,000 ₪.
3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות וההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה.
תסקיר שירות המבחן
2
4. מתסקיר שירות המבחן מיום 28.10.14 עולה כי הנאשם בן 36, נשוי ואב ל- 2 ילדים. סיים 12 שנות לימוד ושירת בצבא שירות חלקי. בשנת 2007 פתח הנאשם מסעדה, אך בשל ניהול כושל נקלע לחובות הנאמדים בסך 400,000 ₪ ולאחר כשנה נאלץ לסגור את העסק. הנאשם הציג אישור המעיד על איחוד תיקים בהוצאה לפועל. בעקבות המצוקה הכלכלית עבר הנאשם עם משפחתו להתגורר בבית הוריו והחל לעבוד בעבודות מזדמנות, אז גם בוצעה העבירה שבתיק זה. בהתייחסו לעבירה תאר הנאשם כי הרקע לביצועה היה מצוקה בשל משבר כלכלי וחוסר במוצרי צריכה בסיסיים. כתוצאה מלחץ ודאגה החל לגנוב תחילה מוצרי מזון ובהדרגה מתוך קלות דעת וצורך בהשגת רווח כספי מידי התקשה לעמוד בפיתוי והחל לגנוב כספים. הנאשם הביע חרטה בגין ביצוע העבירה ולדבריו אף פיצה את המתלונן פיצוי כספי. הנאשם שלל צורך טיפולי אך הביע נכונות ראשונית לבחון דפוסיו שהובילה לביצוע העבירה. שירות המבחן התרשם מנאשם אשר גדל במשפחה שחוותה קשיים ואימץ לעצמו דפוסי הסתרה וקושיי לשתף ולהיעזר באחרים בעת משבר. דפוסים אלו באו לידי ביטוי בעבירה הנוכחית. בבחינת גורמי הסיכון מציין שירות המבחן קושי של הנאשם בוויסות דחפים ובהתבוננות מעמיקה בדפוסי ההסתרה המתוארים. מנגד הנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן והביע נכונות ראשונית לשתף פעולה ולהשתלב בטיפול. כמו כן נראה כי ההליך הפלילי מהווה גורם חיצוני שמדרבן את הנאשם לטיפול ומפחית את סיכון הישנות עבירות דומות בעתיד. לאור כל זאת ממליץ שירות המבחן על ענישה טיפולית הכוללת צו מבחן לשנה וצו של"צ בהיקף נרחב של 260 שעות.
טיעוני הצדדים
5. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עמיחי רווה, מדובר בנאשם יליד 1978, נעדר עבר פלילי. המדובר בעבירה חמורה, הנאשם גנב ממעבידו מוצרים וכסף בשווי כולל של 12,000 ₪. אין מקום להימנעות מהרשעת הנאשם. מתחם הענישה בעבירות של גניבה בידי עובד נע בין עבודות שירות ל- 18 חודשי מאסר. המאשימה עותרת לעונש מאסר בפועל ברף הנמוך שירוצה בעבודות שירות.
6. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד נטלי לוין, הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה מיד וחסך בזמן שיפוטי. הנאשם ביצע את העבירה על רקע של קשיים כלכליים, במטרה להביא למשפחתו מוצרי מזון ולא למטרת בצע כסף. העבירה בוצעה בשנת 2009. כיום, חמש שנים לאחר מכן, עובד הנאשם בעבודה מסודרת. הנאשם הינו מפרנס יחיד, התקדם בעבודתו ואף קיבל תעודות הוקרה ממקום העבודה. רעייתו של הנאשם אינה עובדת. המשפחה מטופלת ברווחה. ישנו חשש כבד כי הרשעת הנאשם תפגע בפרנסת המשפחה. ב"כ הנאשם עותרת להימנע מהרשעת הנאשם. אם יורשע הנאשם ויגזרו עליו עבודות שירות הוא יאבד את מקום עבודתו ולמעשה יאבד את מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו.
3
שאלת אי ההרשעה
7. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי לא קיימת עילה בדין לביטול ההרשעה. במספר לא מבוטל של החלטות מן העת האחרונה חזר ושנה בית-המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) על ההלכה לפיה הכלל במקרה שבו בית-המשפט קובע שאדם ביצע עבירה הינו הרשעה בדין, ואי-ההרשעה הינה בגדר חריג בלבד אשר שמור למקרים יוצאי דופן. בעניין זה מן ראוי להפנות לרע"פ 1623/14 ג'בארה נ' מדינת ישראל (1.4.14); רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל (10.6.14); ע"פ 4070/14 פלונית נ' מדינת ישראל (17.6.14); רע"פ 5100/14 מסארווה נ' מדינת ישראל (28.7.14); רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.14); רע"פ 7109/14 סייג נ' מדינת ישראל (20.11.14).
ראו גם ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337 (1997).
8. יישום המבחנים האמורים למקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להסתפק באי הרשעת הנאשם בדין. ראשית המדובר בעבירה חמורה אשר הימנעות מהרשעה בגינה תחטא לשיקולי הענישה האחרים ולאינטרס הציבורי. עבירת גניבה ממעביד היא בעלת מאפיינים המשווים לה משנה חומרה. זאת בשל העובדה כי מעבר לנזק הכלכלי שגורמת העבירה, ישנה הפרה בוטה באמון שנותן המעביד בעובדו. לכך מצטרפים גורמים מחמירים מוספים כגון קלות ביצוע העבירה נוכח נגישותו של העובד לרכוש המעביד וכן הקושי בגילוי הגניבה והיקפה.
שנית, ובכך העיקר, לא שוכנעתי כי הרשעת הנאשם תביא לפגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם או אף תפגע בעתידו התעסוקתי. לא הוצגה על ידי ההגנה שום אינדיקציה לכך שהרשעה בדין תגרום לפיטוריו של הנאשם או תפגע בהמשך תעסוקתו בדרך כלשהי. לפיכך אין מקום לביטול ההרשעה.
דיון - סוגיית העונש
9. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של עבודות של"צ ברף הגבוה לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.
10. כתב האישום בתיק דנן מתאר אירוע אחד, או סדרה של מעשים רצופים אשר עולים כדי אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
קביעת מתחם העונש ההולם
4
11. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
12. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו פגיעה ברכושו של אדם וכן פגיעה באמון מעביד בעובדו.
13. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה משמעותית. הנאשם ניצל את האמון שניתן לו על ידי מעבידו ונטל לעצמו מוצרים וכספים מקופת העסק בשווי כולל של 12,000 ₪.
14. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. ברע"פ 3153/10 שבתשוילי נ' מדינת ישראל (29.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירה של גניבה בידי עובד. המבקש עבד במפעל לתכשיטים כמלטש וגנב בשלוש הזדמנויות שונו ממעבידו תכשיטי זהב בסכום כולל של 2,000 דולר לערך. בבית משפט השלום נגזר על הנאשם מאסר על תנאי. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ונגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור.
ב. ברע"פ 5282/13 אוחנה נ' מדינת ישראל (25.7.13) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בניסיון גניבה בידי עובד. הנאשם אבטח העברת 10 מיליון ₪ במסגרת עבודתו כמוביל ומאבטח. הנאשם הבחין כי במהלך הובלה נותרה מאחור חבילה של 100,000 ₪ ולקח אותה. משהבין כי מחפשים אחר הכסף, הניח את הכסף בסמוך לכספת בבנק והסב את תשומת לב הפקידה במקום לכך. נידון ל- 180 שעות של"צ וצו מבחן לשנה.
ג. בע"פ (מח' י-ם) 4384-09-12 שולם נ' מדינת ישראל (2.1.13), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירת גניבה בידי עובד. הנאשם קיבל עבור החברה בה עבד סכומי כסף בשלוש הזדמנויות, עבור הזמנת סחורה בסכום כולל של כ- 2,500 ש"ח, ולקח אותם אל כיסו. נידון למאסר על תנאי ופיצוי בסך 4,500 ₪.
5
ד. בעפ"ג (מח' חי') 40674-04-13 מדינת ישראל נ' קטש (11.7.13) נדחה ערעור המדינה על קולת העונש. הנאשמים הורשעו בגניבה בידי עובד. הנאשמים עבדו במפעל בטחוני אשר במסגרת תהליכי הייצור בו נפלטים מהמכונות שאריות זהב. הנאשמים גנבו גרגירי זהב בשווי של כ 300,000 ₪. במסגרת שירות המבחן עברו הנאשמים הליך של צדק מאחה. הנאשמים נעדרי עבר פלילים, הודו ונטלו אחריות ולהם נסיבות חיים לא קלות. נידונו לעונש של 400 שעות של"צ, מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ₪.
ה. בת"פ (ק"ג) 57719-11-12 מדינת ישראל נ' דויטאשוילי (3.9.13) הורשע נאשם בגניבה בידי עובד. הנאשם שעבד בחברת קייטרינג גנב מספר פעמים ארגזי בשר ממעבידו. באחת מהפעמים מכר אותם בסכום של 12,000 ₪. הנאשם יליד 1968, ללא עבר פלילי. נידון ל- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי והתחייבות.
ו. בת"פ (י-ם) 23813-09-10 מדינת ישראל נ' גובראן (16.1.12), הורשע נאשם לפי הודאתו בביצוע עבירות של הונאה בכרטיס חיוב וגניבה ממעביד. הנאשם עבד כמנהל סניף "מקדונלדס", וגנב ממעבידו סכום שהצטבר לסך 48,780 ₪. נידון לשל"צ בהיקף של 300 שעות, מאסר מותנה וקנס.
ז. בת"פ (אי') 1153-09 מדינת ישראל נ' בקר (14.9.11) הורשע נאשם בעבירה של גניבה בידי עובד. הנאשם נעדר עבר פלילי, יליד 1985, נידון במסגרת הסדר טיעון לשל"צ בהיקף של 200 שעות, מאסר על תנאי ומבחן.
ח. בת"פ (עכו) 26218-09-12 מדינת ישראל נ' אבקסיס (8.10.13) הורשעה נאשמת בעבירה של גניבה בידי עובד ובעבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר וכן בעבירה של שימוש במסך מזויף. הנאשמת גנבה ממעבידה שני שקים ועשתה בהם שימוש. הנאשם נעדרת עבר פלילי והודתה בהזדמנות הראשונה, בעלת נסיבות חיים קשות ומצב כלכלי קשה וכן העדר נזק כספי למתלונן. נידונה במסגרת הסדר טיעון למאסר על תנאי וקנס.
ט. בת"פ (ת"א) 2805-04-11 מדינת ישראל נ' דוידוב (28.11.11) הורשעה נאשמת בעבירה של גניבה ממעביד והונאה בכרטיס חיוב. הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס האשראי של מעסיקתה במספר הזדמנויות וגנבה סכום של מספר אלפי שקלים. הנאשמת נעדרת עבר פלילי, בעלת נסיבות חיים קשות. נידונה במסגרת הסדר טיעון למאסר על תנאי וקנס.
6
י. ב"פ (ת"א) 20074-03-10 מדינת ישראל נ' דלק (6.7.11) הורשעה נאשמת בשתי עבירות גניבה בידי עובד, זיוף, ניסיון לקבלת דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב. הנאשמת העתיקה את מספר כרטיס האשראי של מעבידה וביצעה בו רכישות בסכום כולל של 25,000 ₪ וכן בהזדמנות אחרת גנבה 3 שקים השייכים למעבידתה וניסתה לקבל באמצעותם 23,000 ₪. הנאשמת נעדרת עבר פלילי, עברה טיפול משמעותי בשירות המבחן אשר המליץ להימנע מהרשעתה. נידונה למאסר על תנאי, קנס ופיקוח.
יא. בת"פ (עכו) 47804-10-11 מדינת ישראל נ' חסן (7.5.13) הורשעה נאשמת בעבירת גניבה בידי עובד. הנאשמת גנבה במהלך עבודתה כמוכרת מהחנות בה עבדה סחורה בשווי 8,000 ₪. הנאשמת נעדרת עבר פילי. השיבה את מלוא שווי הגנבה למעסיקה. נידונה למאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
15. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למעביד נזק של 12,000 ₪.
ב. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; הנאשם נקלע לקשיים כלכליים ולחובות כבדים בעקבות עסק שהיה בבעלותו. בעקבות כך, עבר להתגורר עם משפחתו בבית הוריו והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. נוכח המצב הכלכלי הקשה החל הנאשם לבצע את המעשים.
16. בהתאם
לתיקון 113 ל
17. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.
גזירת העונש המתאים לנאשם
18. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו; הנאשם נעדר הרשעות קודמות. אין ספק כי הרשעתו והטלת עונש מוחשי תפגע בו ואף תקשה על משפחתו אשר הוא מפרנסה היחיד.
ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו.
ג. הנסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות, כאמור, הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה וביצע את העבירות על רקע רצונו לפרנס את משפחתו.
7
ד. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות בוצעו בשנת 2009. מדובר בחלוף זמן משמעותי, גם אם אינו רובץ לפתחה של המאשימה. עיון בהשתלשלות הדברים בתיק מלמד כי היו לא מעט דחיות בשל בקשת הנאשם וכן בגין החלפת ייצוג.
ה. הנאשם נעדר עבר פלילי.
19. עוד יש לתת את הדעת כי מאז ביצוע העבירוה לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים. הוא השתלב בעבודה בחברה גדולה, שם הוא עובד מזה שלוש שנים לשביעות רצון מעבידו ואף זכה לתעודת הצטיינות. הטלת עונש מאסר ולו לריצוי בדרך של עבודות שירות תגרום לפיטוריו ותוביל אותו ואת משפחתו שוב למצוקה הכלכלית שבה היו בעת ביצוע המעשים.
20. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח חומרת העבירה והקלות שבה ניתן לבצעה וכן הפיתוי שברווח מהיר וקל, לצד הקושי שבגילוי ביצועה והיקפה של העבירה.
21. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של של"צ, מע"ת קנס ופיצוי. עם זאת סבורני כי לא ניתן להסתפק ב - 260 שעות של"צ כעתירת שירות המבחן אלא יש להטיל של"צ בהיקף משמעותי יותר.
הרכיב הכספי
22. המדובר בעבירה שהיא בעיקרה כלכלית ונעשית לצורך רווח קל ומהיר ועל כן ראוי כי יושת בגינה קנס ופיצוי משמעותי שיהווה מעונה עונש הולם למעשים.
סוף דבר
23. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 400 שעות של"צ אשר יבוצעו בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום על העבירה שבה הורשע.
ג. קנס כספי בסך של 8,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.1.16 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ד. פיצוי 4,000 ₪ למתלונן אשר יופקד במזכירות בית המשפט ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם ביום 1.7.15 במזכירות ביהמ"ש ויועבר לידי המתלונן לפי הפרטים שתעביר המאשימה.
8
מזכירות בית המשפט תמציא העתק החלטה לשירות המבחן.
לבקשת המאשימה ניתן בזאת עיכוב ביצוע תחילת השירות לתועלת הציבור למשך 45 ימים.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בנוכחות הצדדים.
