1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רוית שפיר

ב"כ הנאשם עו"ד מואנס יונס

הנאשם בעצמו

1.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.      כנטען בכתב האישום, ביום 29.5.16 עת עבד הנאשם בעבודת טיוח באתר בניה בכפר סבא, הגיע למקום המתלונן שהינו נהג מערבל בטון. במהלך ויכוח בין השניים ביחס לכמות הבטון שהוזמנה שלווה בצעקות וקללות, התיז המתלונן מים על הנאשם והנאשם תקפו בכך שהשליך לעברו פטיש שגרם לו חתך באורך 6 ס"מ בראשו. המתלונן פונה מהמקום באמבולנס ונזקק לטיפול רפואי.

תסקיר שירות מבחן

2

3.      בהתאם להסכמת הצדדים, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. הנאשם כבן 30, נשוי ואב לשניים. הנאשם, נעדר עבר פלילי, מנהל אורח חיים תקין, עובד בעבודות מזדמנות בתחום הבניין. הנאשם הודה במיוחס לו והביע צער על התנהלותו. עוד מסר שחש מושפל נוכח התנהלות המתלונן ועל כן פעל כלפיו באופן אלים תוך קושי למתן תגובותיו לכעס והשפלה שחווה.

4.      שירות המבחן התרשם מנאשם בעל תפקוד תקין, שומר חוק ובעל סיכון נמוך להישנות התנהגות אלימה. על כן בא בהמלצה להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

טיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה, עו"ד רוית שפיר, עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם ושימוש באלימות קשה על עניין של מה בכך. עוד הדגישה את חומרת פציעת המתלונן שנחתך בראשו, פונה לבית החולים וקיבל טיפול רפואי (מסמכים ע/1 ו-ע/2). המאשימה עתרה למתווה עונשי שנע בין 15-25 חודשי מאסר ונוכח נסיבותיו החיוביות של הנאשם, מבקשת למקם עונשו ברף התחתון של מנעד הענישה לצד רכיבי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

6.      ב"כ הנאשם, עו"ד מואנס יונס, לא התעלם בטיעוניו מחומרת מעשי הנאשם אך סבור שיש ליתן משקל מוגבר לתסקיר החיובי, עברו הנקי של הנאשם שהביע חרטה ונטל אחריות מלאה על מעשה שאינו מאפיין דפוסי התנהלותו. ב"כ הנאשם סבור שהמתווה העונשי נע בין אי הרשעה למספר חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות ועותר לאמץ המלצת שירות המבחן לצו של"צ.

7.      הנאשם בדברו האחרון שב והביע חרטה על מעשיו, הסביר שלמד רבות מהטעות שביצע ולא יחזור על מעשיו.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם -כללי

8.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

3

9.      מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה מוחשית בשלומו ובטחונו של המתלונן. ויכוח על עניין של מה בכך והתנהלות מתריסה של המתלונן, גרמו לנאשם לאבד עשתונותיו ולפעול בחמת זעם. הנאשם שהחזיק פטיש בידו לצרכי עבודה, עשה בו שימוש פסול בכך שזרקו לעבר ראשו של הנאשם מתוך כוונה לפוצעו. יעידו על כך החבלות הקשות על ראשו של המתלונן שנזקק לטיפול רפואי ותפירת פצעיו (ע/2).

10.  נסיבות התקיפה שאכן בנס לא גרמו לפציעה חמורה יותר מחייבים מתן משקל לאינטרס הציבורי המחייב תגובה ענישתית הולמת וחמורה. למרבה הצער, האלימות גואה ברחובות, מחלוקות של מה בכך, בבית, במקום העבודה או בכביש מיושבות בדרכי אלימות, שלטון הכח בבחינת 'כל דאלים גבר' וכח הזרוע משמשים לפתרון אלים של ויכוחים מיותרים. "התנהגות אלימה מעין זו, הינה תופעה חמורה ומסוכנת, המתפשטת בקרבנו ואוכלת בנו בכל פה" (רע"פ 4883/12 הררי נ' מדינת ישראל, 26.6.12).

11.  מדיניות הענישה בעבירות ממין דא רחבה ומגוונת.ראש וראשון מצווים בתי המשפט להתחשב בצורך השעה להיאבק בנגע האלימות על כל צורותיו שפשה בחברה. "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינו אלו. 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים' שישקפו ערכים של תגמול והרתעה". דברי כב' השופט ג'ובראן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (3.8.10). עם זאת, יש ליתן משקל הולם לנסיבות כל מקרה וכל נאשם.

12.  מתחם הענישה בעבירות אלימות תוך שימוש בחפץ או בנשק קר רחב ונע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל:

א.    רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12)-בית המשפט דחה בקשת רשות ערעור של נאשם בתקיפת שני מתלוננים במסעדה בעזרת חפץ, מספר פעמים ובעוד אחד המתלוננים שכוב על הרצפה מחוסר הכרה. נאשם ללא עבר פלילי נדון ל-11 חודשי מאסר.

ב.     רע"פ 8699/15 אבוהאני נ' מדינת ישראל (17.12.15)- הנאשם נדון בעבירת פציעה על רקע חוב כספי למאסר בן 8 חודשים על אף עבר נקי והליך שיקומי. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 6-18 חודשי מאסר.

4

ג.      רע"פ 4883/12 שלום דוד הררי נ' מדינת ישראל (28.06.12)- נאשם נדון בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית ל-6 חודשי עבודות השירות. בית המשפט המחוזי החמיר עונשו והעמידו על שנת מאסר נוכח עבר מכביד ותוך קביעה שניתן משקל יתר לאינטרס השיקומי של הנאשם. בקשת רשות הערעור נדחתה תוך שבית המשפט (כב' הש' שוהם) מדגיש חובת בתי המשפט לעשות כל שלאיל ידם על מנת להוקיע ולמגר תופעה זו, גם בדרך של ענישה הולמת.

ד.     רע"פ 8566/13 טקצנקו נ' מדינת ישראל - במקרה זה הורשע נאשם בתקיפת חייל יחד עם אחר, ללא סיבה של ממש. הנאשם נדון ל-10 חודשי מאסר, כשבדיון בבית המשפט העליון הוקל עונשו (ברב דעות) ל-7 חודשי מאסר נוכח הליך שיקום מוצלח.

ה.    ע"פ 41309-08-11 (מח-מרכז) מעודד נ' מדינת ישראל (18.12.11)- נאשם הורשע בתקיפת מתלונן ופציעתו ונדון ל-6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי הקל במעט בעונשו והפחית תקופת עבודות השירות ל-4 חודשים מאחר שהנאשם פיצה את המתלונן פיצוי נכבד.

ו.       ע"פ (מח-מרכז) 16160-10-11 טבצניק נ' מדינת ישראל (25.12.11)- נאשם פצע המתלונן, שכנו, ותקפו תקיפה קשה על רקע חילוקי דעות בענייני ועד הבית. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות ונדון ל-6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 4 חודשי עבודות שירות.

13.  על כן, מצאתי לקבוע טווח ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר שניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר, לצד ענישה נלווית הכוללת פיצוי.

14.  הנאשם שלפניי בחור צעיר וחיובי, נטול עבר פלילי, עובד ומתפקד באופן תקין. לא היה חולק בין הצדדים שדרך התנהלותו בתיק זה חריגה לאורח חייו ולא חזרה על עצמה. לראיה, אף המאשימה ביקשה למקם עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה, אם כי עתרה למתחם חמור יותר.

15.  התסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם חיובי ביותר ומעלה תמונה של אדם צעיר ומתפקד, בעל סיכון נמוך להישנות התנהגות אלימה שלמד והפיק לקח מהתנהלותו הפסולה בתיק זה.

16.  עם זאת, עתירת ההגנה לאימוץ מלא של המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ אינה מידתית, נותנת משקל יתר לאינטרס האישי של הנאשם ואין בה כדי ליתן ביטוי ראוי לחומרת מעשי הנאשם וצורך השעה להילחם במבצעיהם.

5

17.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כשנתתי דעתי מחד למדיניות הענישה, חומרת מעשיו של הנאשם ופציעת המתלונן ומאידך לנסיבותיו החיוביות, עברו הנקי, התרשמותי שאכן מדובר במעשה החריג לדפוסי התנהלותו והמלצת שירות המבחן, מצאתי להעמיד עונשו ברף הנמוך- בינוני מתון של מתחם הענישה ולהימנע מהטלת מאסר בפועל ממש. לצד זה אטיל על הנאשם סנקציות כלכליות בדמות קנס ופיצוי נכבד.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות. הנאשם יבצע עבודות השירות בעמותת אלסאבר באום אל פחם החל מיום 9.8.17 במשך 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

ב.     הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם הממונה ומוזהר שניתן להפקיע עבודות השירות ולהמירן במאסר ממש.

ג.       6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתקופה של 3 שנים מהיום עבירת אלימות מסוג פשע.

ד.     3 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור בתקופה של 3 שנים מהיום עבירת אלימות מסוג עוון.

ה.    קנס בסך 750 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו.

ו.       פיצוי למתלונן בסך 4000 ₪ שישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.7.17.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ז, 11 יוני 2017, במעמד הצדדים.