1

 

 

 

 

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המתלוננים הינם זוג נשוי, הוריו של אדם אבו ריזק הנשוי לרים אבו ריזק, ומתגוררים ברחב האצ"ל 4.

 

בין אדם לרים התגלע סכסוך במסגרת נישואיהם במסגרתו סברו בני משפחתה של רים שבני משפחתו של אדם ניסו להצית את רכבה של רים.

 

עובר לאירוע, החנו המתלוננים את שני כלי הרכב המצויים בבעלותם - סקודה ויונדאי (להלן: "כלי הרכב") - בחניה הסמוכה לביתם.

 

2

עובר ליום 31.8.20 גמלה בליבו של הנאשם החלטה להצית את כלי הרכב של המתלוננים, הוא הזמין במועד זה, בשעה 04:00 , מונית אשר הסיעה אותו לבקשתו לתחנת דלק בלוד. בהגיעם לתחנת הדלק הצטיידי הנאשם בבקבוק אקונומיקה ריק, מילא אותו בדלק ונסע עם המונית לרחוב הרצל 98 ברמלה. בשעה 04:54 ירד הנאשם מן המונית, הגיעה לחניה בה חנו כלי הרכב של המתלוננים, שפך את תכולת הבקבוק - הדלק- על כלי הרכב ועל רצפה הסמוכה אליהם והציתם.

לאחר שכלי הרכב הוצתו ברח הנאשם מן המקום. אש אחזה בכלי הרכב ובהמשך התפשטה אל עבר כלי רכב נוסף שחנה בחניה, רכב מסוג טויוטה, ולכלי הרכב נגרם נזק כבד.

 

שירותי הכבאות וההצלה שהוזעקו למקום כיבו את השריפה ומנעו התפשטות האש לעבר הבניין.

 

במסגרת ההסדר הוסכם שהמאשימה תטען לעונש ראוי של 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס וההגנה תהא חופשיה בטיעוניה.

 

כן הוסכם שתקופת המאסר תכלול מאסר על תנאי מת.פ. 20822-02-17 בחופף לכל עונש שיוטל על הנאשם והצדדים יטענו לפיצוי בסך 4,000 ₪.

 

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום וטענה שהערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם הגנה על זכות הקניין ושלוות נפשו וביטחונו האישי של אדם. ערך חברתי נוסף הוא פגיעה בביטחון הציבור , שכן בעבירה זו טמונה חומרה רבה מאחר ואדם יודע תחילתה ואינו יודע סופה, כפי שנקבע בע"פ 2599/07.

 

חומרה נוספת בעובדה שכלי הרכב חנו סמוך לבניין ציבורי בעיבורה של עיר וההצתה באה על רקע של סכסוך משפחתי כנקמה. לביצוע העבירה קדם תכנון, הנזק היה יכול להיות רב יותר ובסופו של דבר הוא גם התפשט לכלי רכב נוסף שלא הייתה בכוונתו של הנאשם להצית. אף שהמתחם הנאות נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל עם ענישה נלווית, במקרה זה, בעיקר לאור קשיים ראייתיים הוסכם אחרת.

 

3

תסקיר שירות המבחן שלילי, הנאשם אמנם קיבל אחריות על מעשיו אבל הוא מזער את הפגיעות והתמקד בהשלכות על עצמו, הוא סיגל לעצמו דרכי התמודדות עברייניות לפתרון סכסוכים, ושירות המבחן קבע שהסיכון להישנות עבירה בינונית ותוצאתה עלולה להיות בחומרה בינונית אף היא.

הנאשם שלל צורך במעורבות טיפולית, שירות המבחן המליץ על ענישה קונקרטית ומוחשית בדמות מאסר בפועל שיבהיר לו את חומרת מעשיו והשלכותיו, כאשר שאלת השיקום כלל לא רלוונטית במקרה זה.

 

על החומרה של עבירת ההצתה ניתן ללמוד מהעונש שקבע המחוקק לצידה העומד על 15 שנות מאסר.

 

לנאשם עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש, איומים, סחר בסמים והפרת הוראה חוקית שבגין חלקן אף ריצה מאסרים בפועל ואת העבירה הזאת הוא ביצע כשמאסר על תנאי מרחף מעל ראשו. מאידך, לזכותו יש לזקוף את קבלת האחריות וההודאה, הגם שהודאתו הגיעה לאחר ניהול של ישיבת הוכחות אחת.

 

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:

בתיק היו קשיים ראייתיים משמעותיים, לרבות העובדה שהטלפון של הנאשם לפי חומר הראיות היה מאוכן במקום אחר ולא ברמלה. העבירה נעברה בעקבות תקיפה של בת הדודה, ברגע של כעס ובלי הרבה מחשבה.

 

4

חרף האמור, הנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות, מדובר באדם נשוי, אב ל - 2 ילדים, מאז שנישא ונולדו ילדיו הוא עשה תפנית בחייו. הערכת מסוכנות שהוגשה בעניינו שונה מהקודמת, והיא פחתה ממסוכנות גבוהה לבינונית. שירות המבחן ציין שבעקבות הסתבכות בתיק זה יש משבר עם האישה למרות שמגיעה לדיונים, לאחר שהנאשם הבטיח לה שיתחיל דף חדש בחייו ולא יסתבך. הנאש שגה וביקש מבת זוגו לתת לו הזדמנות נוספת. הנאשם לוקח אחריות ומתנצל על מה שעשה, הוא כועס על עצמו, על ששגה ולמעשה הכניס את עצמו לעניין שלא שייך לו. הנאשם מבקש לפתוח דף חדש בחייו, ולפיכך יש להסתפק בתקופת מעצרו. הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה, עניינה במקרים בהם לא היו קשיים ראייתיים של ממש וביהמ"ש גזר ענישה הרבה פחות חמורה.

ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם שיחל במספר חודשים של מאסר בפועל שיכול להיות מרוצה בעבודות שירות עד שנת מאסר ולהסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

 

הנאשם בדברו האחרון חזר על דברי הסנגור.

 

תסקיר שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן סקר את תולדותיו של הנאשם, תאר התרשמותו מן הנאשם אשר לאחר פטירת אביו גדל במשפחה חסרת יציבות כשאמו התקשתה לספק צרכיו ולהציב לו גבולות, מעת היותו נער התרועע עם אוכלוסייה שולית ועבריינית שהקנתה לו תחושת בטחון והוא סיגל לעצמו דרכי התמודדות ופתרון בעייתיים ועבריינים.

 

הסיכון להישנות התנהגות אלימה בינונית וחומרתה צפויה להיות בינונית.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לערוך התבוננות פנימית ביקורתית הנדרשת לצורך שינוי דפוסי התמודדות והתנהלות ובשל כך אין אפשרות להציע לו תכנית שיקום שתפחית הסיכון.

 

שירות המבחן המליץ על הטלת ענישה מוחשית וקונקרטית בדרך של מאסר בפועל.

 

ראיות לעונש:

הוגש רישום פלילי של הנאשם ממנו עולה שלנאשם חמש הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות , רכוש, והוא ריצה ארבעה מאסרים, מאסרים בני 17 חודשים, 7 חודשים, 22 חודשים ו- 13 חודשים.

 

5

כן הוגש כתב האישום המתוקן וגזר הדין בת.פ. 20822-02-17 (בית משפט השלום רמלה) במסגרתו הושתו על הנאשם 17 חודשי מאסר ומאסר על תנאי בן 9 חודשים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.

 

 

פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה:

ע.פ. 6463/11 שלום ברדוגו נ' מדינת ישראל במסגרתו נדון ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער. המערער הורשע בעבירת הצתה של שלושה כלי רכב, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא פוליסת ביטוח ובהפרת הוראה חוקית ונגזרו עליו 40 חודשי מאסר. יש להדגיש כי מדובר בהצתת שלושה כלי רכב ובעבירות חמורות נוספות.

 

ע.פ. 907/14 דניאל רחמים נ' מדינת ישראל במסגרתו הושתו על המערער שהצית רכבה של המתלוננת 30 חודשי מאסר בגין עבירת ההצתה. מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי עמד על שנתיים עד ארבע שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע שמתחם הענישה ראוי ודחה את הערעור.

 

ת.פ. (מחוזי באר שבע) 8314/06 מדינת ישראל נ' נפתלייב במסגרתו נדון נאשם שהיה בן זוגה לשעבר של המתלוננת ואשר הצית את דלת הכניסה של דירתה לעשרים חודשי מאסר.

 

ת.פ. 4534-04-19 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' שמילה נדון הנאשם לאחר שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות של הצתת רכבה של בת זוגו לשעבר והפרת הוראה חוקית לעשרים חודשי מאסר בפועל. מתחם הענישה שנקבע נע בין 14 ל - 40 חודשי מאסר.

 

פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם:

ע.פ. 9427/11 מדינת ישראל נ' בן אנידג'ר ואח' - הוטלו על הנאשמים אשר הציתו את משאיתה של המתלוננת כחלק מתחרות עסקית בינה לבין אחר ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

6

הערעור לבית המשפט העליון נדחה. יש לציין כי בית המשפט העליון ציין כי מדובר בשני נאשמים צעירים נעדרי עבר פלילי ושירות המבחן המליץ לגבי האחד על ענישה בדרך של מאסר בעבודות שירות ולגבי השני המליץ על הימנעות מהרעה, של"צ וצו מבחן.

ת.פ. 38022-06-20 (מחוזי תל אביב) מדינת ישראל נ' סייאד נדון הנאשם לאחר שהורשע בעבירות של הצתה הפרת הוראה חוקית (הצתת עמוד עליו מותקנות מצלמות של עירית תל אביב) לשבעה חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. נקבע מתחם הנע ביו 6 ל - 14 חודשי מאסר. בית המשפט קבע כי יש לבחון את נסיבות ההצתה ולאחר שבחנן קבע כי הסיכון לציבור במעשי הנאשם היה "מצומצם ביותר", לא קדם לביצוע העבירה תכנון מוקפד ומאורגן, הנאשם לא היה אחראי ככל הנראה למלוא הנזק שכן האש שנגרמה על ידו כובתה ולאחר מספר שעות התברר כי העמוד עליו הותקנה המצלמה דולק ועברו הפלילי של הנאשם נסב רובו על עבירות כניבה והפרת הוראה חוקית.

 

ת.פ. 9115-10-16 (מחוזי מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' ערן נוימן הורשע הנאשם בעבירת הצתה ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. הנאשם שפך דלק על בית עסק, גרם לסימנים שחורים על הרצפה בסמוך, על קיר העסק ועל תריס גלילה. בית המשפט קבע כי היה תכנון מוקדם, והנזק שנגרם היה מזערי.

נקבע מתחם הנע בין 12 חודשי מאסר ל - 36 חודשי מאסר ונקבע כי יש מקום לחריגה מטעמי שיקום.

 

ת.פ. 20197-06-18 (מחוזי תל אביב) מדינת ישראל נ' כהןהורשע הנאשם בעבירת הצתה והיזק בזדון. גזר הדין הוגש אך לא ברור מה העונש שהושת על הנאשם שכן בית המשפט סבר שיש מקום להזמין חוות דעת מן הממונה על עבודות השירות לאור שיקולי שיקום והשלמת גזר הדין לא הוגשה.

 

ת.פ. 33000-11-11 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' אילה סבאג ואח' הורשעו הנאשמות במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע.

7

על אחת מהנאשמות הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (לנאשמת זו היו הרשעות קודמות) ועל השנייה 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (נעדרת עבר פלילי). לא נקבע מתחם ענישה שכן הוראות התיקון לא חלו על תיק זה. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר בעבודות שירות לנאשמות.

ת.פ. 3216-03-14 (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נ' דיאב עומר הורשע הנאשם בעבירת הצתה. נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל - 24 חודשי מאסר ועל הנאשם הושתו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. שירות המבחן המליץ על של"צ , הנאשם נעדר עבר פלילי ונטל חלק בהליך טיפולי.

 

דיון והכרעה:

עבירת ההצתה בה הורשע הנאשם הינה עבירה חמורה.

 

בע"פ 1414/15 מדינת ישראל נ' פדר נקבע בהאי לישנא:

"עבירת ההצתה היא מהחמורות שבספר החוקים וזאת לאור הפוטנציאל ההרסני הטמון בה נוכח הסכנה הגלומה במעשה לגופו ולרכושו של אדם. בית משפט זה עמד, לא אחת, על חומרתה היתרה של העבירה שראשיתה ידוע אך כיצד תתפשט ומה יהיה היקפה, אין איש יודע, שכן מנהגה של האש להתפשט ללא שליטה, תוך שהיא זורה הרס רב בדרכה [ראו: ע"פ 4311/12 סורי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.11.2012) פסקה 3 (להלן: עניין סורי)]. המחוקק ביטא חומרה זו משהעמיד את העונש המרבי לצידה של העבירה על 15 שנות מאסר ו-20 שנות מאסר כאשר היא מבוצעת בנסיבות מחמירות, בין היתר כאשר מטרת ההצתה היא פגיעה בחיי אדם. בהתאמה לכך, גישתו העקבית של בית משפט זה באשר לרמת הענישה בעבירות ההצתה היא כי, ככלל, יש להתייחס בחומרה לעבירה זו ולהשית עונשי מאסר לריצוי בפועל על מבצעי העבירה באופן שיבטא את שיקולי הגמול והרתעת הרבים יחדיו [ראו: ע"פ 3116/13 קבלאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.10.2013) פסקה 9; ע"פ 1846/13 עמאש נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.12.2013) פסקה 11]

8

אף על פי כן, מעיון בפסיקה עולה כי טווחי הענישה שנקבעו בפועל בעבירות הצתה לסוגיהן אינם אחידים, הואיל ובמסגרת שיקולי הענישה על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לתוצאות המעשה, לפוטנציאל הסיכון לחיי אדם ולרכוש הגלום במעשה ההצתה, לתכנון המוקדם ולעברו הפלילי של מבצע העבירה במקרה הקונקרטי [ראו: ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.1.2008) פסקה 28; עניין סורי פסקה 6]. אולם, נראה כי במהלך השנים האחרונות מסתמנת מגמת החמרה מסוימת ברמת

 

 

הענישה ובית משפט זה אף הביע דעתו לאחרונה בדבר הצורך בהחמרה שכזו לאור השיקולים שהוזכרו מעלה [ראו: ע"פ 5960/13 מדינת ישראל נ' עון, [פורסם בנבו] פסקה 9 וההפניות שם (23.4.2014); ע"פ 787/12 שאול נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.4.2013)]. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות מצא בית המשפט להשית עונשים קלים יותר ממדיניות הענישה הנהוגה. זאת, מאחר וקיימת הבחנה בין הצתה אחת לאחרת ולא מן הנמנע שהעונשים שיושתו בגין אותה עבירה יהיו שונים בהתאם לשונות נסיבות ביצוע העבירה ומבצעה [ראו למשל: עניין סורי; ע"פ 1727/14 מימון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.1.2015) פסקה 9; ע"פ 4036/13 אמארה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (5.10.2014)]".

 

כך גם נקבע על ידי כבוד השופט גרוסקופף בע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל באשר למנעד הענישה בעבירה זו:

           " בהצתה טמון נזק הרסני. אש המתפשטת באופן בלתי מבוקר זורה הרס, ומסכנת את האדם ואת החי, את הגוף ואת הרכוש. לא בכדי עמד בית משפט זה על חומרת עבירת ההצתה, ודומה כי אין צורך להכביר בכך מילים (ראו עניין אבוש פדר, פסקה 9). עם זאת, טווח הענישה בגין הצתה אינו אחיד, ובקביעתו יש ליתן את הדעת, בין היתר, לתוצאות ההצתה, לפוטנציאל הסיכון הגלום בה, לתכנון מוקדם ולעברו של המצית (שם; ע"פ 5065/16 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.12.2016))".

9

 

הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הינם הגנה על רכוש הציבור, בטחונו וקניינו, הגנה על הציבור מפני הסיכון הטמון בעבירת ההצתה.

 

מידת הפגיעה בערך המוגן הינה בינונית, הנזק שנגרם היה נזק לשני כלי רכב, קרי: נזק לרכוש.

 

מתחם הענישה-

סקירת הפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים מעלה כי אכן קיים מנעד רחב בקביעת מתחם הענישה, שמקורו בבחינת תוצאות ההצתה, התכנון שקדם לביצוע העבירה, חומרת הנזק שנגרם, פוטנציאל הפגיעה ממעשה ההצתה, עברו הפלילי של המצית ועוד.

 

ע"פ 4052/15 חיימוב נ' מדינת ישראל (10.12.15), נדון ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של הצתת רכבה של חברה לשעבר של חברו של הנאשם. הרכב נשרף, המשטרה הוזעקה על ידי שכנים , המשטרה הצליחה להשתלט על האש ומנעה התפשטותה.

במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של עד 20 חודשי מאסר בפועל.

מתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי נע בין 12 ל-26 חודשי מאסר, ועל הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי הושתו 12 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

10

ע"פ 8435/17 נפתלי נ' מדינת ישראל במסגרתו נדון ערעור המערער אשר הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה. הנאשם הצית מונית שבבעלות אדם אשר הנאשם חשד כי הוא קיים קשר רומנטי עם גרושתו. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 8 ל-22 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש של 10 חודשי מאסר בפועל , הפעיל במצטבר עונש מאסר מותנה וקבע שהנאשם ירצה עונש של 14 חודשי מאסר. בית המשפט העליון הקל בעונשו של המערער בשל נסיבותיו האישיות של המערער אך לא התערב בקביעת המתחם.

 

ת"פ (מחוזי מרכז-לוד) 54916-05-18 מדינת ישראל נ' קרינאוי, הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה לאחר שהצית את רכבו של המתלונן וההצתה גרמה נזק לשני כלי רכב נוספים ונון ל - 27 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 14 ל-42 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ת"פ (מחוזי מרכז-לוד) 61085-11-14 מדינת ישראל נ' אגרונוב הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירת הצתה, לאחר שהצית את רכבה של בת זוגו לשעבר. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 24 ל-54 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה זו.

לאור האמור, הנני קובעת כי מתחם הענישה הראוי נע בין 16 ל - 36 חודשי מאסר בפועל.

 

קביעת עונשו של הנאשם במתחם הענישה -

לנאשם, כמפורט מעלה, עבר פלילי הכולל חמש הרשעות קודמות בעבירות שונות והוא ריצה מספר מאסרים, האחרון שבהם בשנת 2017 , מאסר בן 17 חודשים בגין עבירת התפרצות והפעלת מאסר מותנה.

 

שירות המבחן סבר כי יש להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ואין מקום לשיקום אשר יסייע בהפחתת הסיכון.

 

לעבירה שביצע הנאשם קדם תכנון מוקדם, הנאשם הזמין מונית לפנות בוקר, נסע לתחנת דלק, הצטייד בבקבוק אותו מילא בדלק ונסע באמצעות המונית למקום הנמצא בסמוך למקום בו בצע את ההצתה.

11

 

ההצתה גרמה נזק כבד לשני כלי הרכב של המתלוננים והתפשטה לרכב נוסף שחנה בסמוך.

 

לזכות הנאשם עומדת נטילת האחריות, הודאתו בעבירה אשר חסכה זמן שיפוטי ומצבו המשפחתי, קרי: היותו אב לשני ילדים רכים בשנים.

 

 

 

 

לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      17 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו של הנאשם - 9.10.2020.

 

2.      הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בת.פ. 20822-02-17 (בית משפט השלום רמלה), מאסר מותנה בן 9 חודשים אשר ירוצה בחופף למאסרו בתיק זה.

 

3.      7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת הצתה או עבירת רכוש שהיא פשע.

 

4.      4,000 ₪ פיצוי למתלוננים.

 

5.      קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

 

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד שגב, ב"כ הנאשם עו"ד אבו עאמר והנאשם אשר הובא על ידי שב"ס.