1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד הנאשם שבפניי הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים. ביום 3.5.16 הוריתי על קבלתה של חוות דעת פסיכיאטרית בדבר כשירותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו הפלילית. בהמשך להחלטה זו הובא הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית בחדר מיון, ונבדק על-ידי ד"ר רם קמין אשר מצא לנכון להורות על אשפוזו במחלקה 16.

דא עקא, מקום בו הובא הנאשם לצורך אשפוזו, בית החולים הפסיכיאטרי לא היה מוכן לאפשר נוכחות אנשי שב"ס במקום, ואלו מצידם לא היו מוכנים להותירו במקום שלא תחת פיקוחם.

2

אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט למחלוקת בין בית החולים הפסיכיאטרי לבין שב"ס בנוגע לשאלת נוכחותם של אנשי שב"ס בבית החולים. למעשה, מותב זה נדרש לסוגיה זו זה מכבר, במסגרת ת"פ 29012-05-15. לאור האמור, החלטת בית המשפט באותו תיק תובא כלשונה גם בעניינו של הנאשם שבפניי.

בשורה ארוכה של החלטות מהערכאות השונות, לרבות בתי המשפט המחוזיים, נקבע באופן חד-משמעי כי בשעה שמתבקשת חוות דעת בעניינם של עצורים אשר נשקפת מהם מסוכנות, חובה על בית החולים הפסיכיאטרי לאפשר הימצאותם של אנשי שב"ס בתחומיו, וזאת כמובן בהתאמות המתבקשות תוך בחירה באפשרות שפגיעתה באופן התנהלותו של בית החולים והטיפול בשוהים בו תהיה מינימאלית.

הדברים מבוססים הן על הוראת סעיף 16(ג) לחוק טיפול בחולה נפש שבו מצוין שעל עצור שנשלח לאשפוז במסגרת סעיף 16 לחוק חלות הוראות סעיפים 18 ו-19 לפקודת בתי הזוהר, וזאת בהצטרף להוראת סעיף 20(ב) לחוק הנ"ל, לפיו קביעתו של הפסיכיאטר המחוזי לפי סעיף 15 ו-16 תחייב את בית החולים שקבע לקבל את החולה לאשפוז לצורך ביצוע צו בית המשפט. להשלמת המסגרת הנורמטיבית יש להפנות לסעיף 19 לפקודת שב"ס שם מצוין כי מסורה לשב"ס הסמכות לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשמירת בטחון העצור בהיותו בבית החולים הפסיכיאטרי, בהתאם לשיקול דעת מנהל בית הסוהר.

בהקשר לכך ר' החלטת בית המשפט המחוזי במ"ת 21572-09-15 שבה בית המשפט, כב' השופט אבו טהה, קובע לאחר ששמע את סגן מנהל בית החולים הפסיכיאטרי ואת טיעוני הצדדים כי הטעמים עליהם עמד מנהל בית החולים הפסיכיאטרי נסוגים נוכח הוראת החוק ופקודת בתי הסוהר, נוכח המסוכנות הנשקפת לכאורה ממעשיה של הנאשמת ומורה לשב"ס להשלים את ההסתכלות בבית החולים הפסיכיאטרי בפיקוחם.

עוד ר' החלטת בית המשפט המחוזי במ"ת 52510-10-15, בה כב' השופט אבו טהה נדרש פעם נוספת לסוגיה שבעניין וקובע כי הנאשם יאושפז בבית החולים הפסיכיאטרי תחת פיקוח של שב"ס.

החלטה זו הינה בהמשך להחלטה נוספת של בית המשפט המחוזי במסגרת עת"א 42080-10-15 בה כב' השופט גד גדעון קובע כי:

"השיקול המרכזי בעיני הינו הסכנה לשלום הציבור, לרבות ציבור המאושפזים וחברי הסגל הרפואי בבית החולים. נראה, כי המסוכנות הלכאורית של העותר הינה גבוהה ביותר... כך שיתר השיקולים עליהם עמד בא-כוח העותר נסוגים מפני שיקול זה, וכי נוכח המסוכנות הלכאורית יש צורך בשמירה קפדנית על העותר. במצב זה, לא רק שלא ראיתי פגם בהחלטת שב"ס לעניין עצם השמירה, אלא שנראה שזו ההחלטה המתחייבת בנסיבות. ועל-כן העתירה נדחית".

3

יש להצר על כך שחרף החלטות מפורשות מאת בית המשפט המחוזי, בית החולים הפסיכיאטרי פועל כפי שפועל ונמנע מקבלתם של נאשמים לבדיקה נוכח דרישת שב"ס להציב פיקוח מטעמם. כך גם יש להצר על כך שחרף העובדה שאין המדובר בסיטואציה נדירה, שלא לומר - מדובר בסיטואציה שכיחה, המנגנון הנוגע לפיקוח נאשמים וחשודים אגב אשפוזם ושנשקפת מהם סכנה, לא הוסדר וקובע.

לא למיותר לציין כי עומדת בפני הפסיכיאטר המחוזי אפשרות אשפוזו של הנאשם במוסד שבו רמת האבטחה מאפשרת הימצאותו של מי שלכאורה נשקפת ממנו מסוכנות, בין אם במתקן כדוגמת "שערי מנשה" וכיוצא באלה.

סוף דבר, לאור האמור לעיל הנני מורה כי הנאשם יובא בהקדם על-ידי שב"ס לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, לצורך הסתכלות ועריכתה של חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית ביחס לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין ואחריותו הפלילית. יש לאפשר נוכחות איש שב"ס בגדרי המתחם לצורך שמירה על הנאשם.

קובע לדיון לצורך קבלת חוות דעת ליום 30.5.16 שעה 9:00.

חוות דעת זו תוגש לבית המשפט עד למועד זה.

תשומת לב שב"ס כי עובר לדיון יש לוודא האם הנאשם מצוי בבית החולים הפסיכיאטרי או שהוחזר לבית המעצר.

עותק החלטה זו יועבר לידי הפסיכיאטר המחוזי, וכן לידי מנהל בית החולים הפסיכיאטרי.

ניתנה והודעה היום, י"א באייר התשע"ו, 19/5/2016, במעמד הנוכחים.