1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד קובי בן דוד

הנאשם ובאת כוחו עו"ד טלי רזניק

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של איומים, אירוע מיום 18.9.14 עת הגיע הנאשם לביתו כשהוא תחת השפעת אלכוהול ואמר לאישתו דאז שירצח אותה ויפגע בה ואף גבר לא ירצה בה.

יצוין כי ההרשעה היתה על פי כתב אישום שתוקן תוך שנמחקו ממנו עובדות נוספות שהיו בו מלכתחילה.

2

2.         לאחר ההודיה הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו, אשר נועד בין היתר לבחון את הארכת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו מתי' קודם בו הורשע הנאשם בעבירת איומים כלפי אותה מתלוננת.

בעניינו של הנאשם התקבלו במהלך התקופה שישה תסקירים הסוקרים את תולדות חייו, מצבו האישי והמשפחתי, וכן את הדרך שעשה הנאשם מאז החל ההליך מזה כשנתיים.

התסקיר הראשון לא היה חיובי, כאשר קצינת המבחן מצאה בעייתיות בתחום האלכוהול שהנאשם אינו מכיר בה, מצאה כי קיים בו סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, אולם לצד זה סברה כי הנאשם יכול לעבור הליך טיפולי, וכי הליך כזה יכול להועיל ולסייע.

הנאשם בחר לקחת חלק בהליך ובתסקיר נוסף שהתקבל ביום 22.12.15 המליצה קצינת המבחן להטיל מאסר מותנה, וזאת נוכח נכונותו של הנאשם להיתרם מהליך טיפולי.

היות ולא היתה התייחסות ספציפית לנושא הארכת התנאי התבקש תסקיר משלים, וביום 17.1.16 הבהירה קצינת המבחן כי כוונתה היתה להאריך את המאסר המותנה, וזאת לנוכח הליך טיפולי בו החל הנאשם ושינוי בגישתו כפי שעלה מההליך שבו השתתף.

מאחר והיה זה רק תחילתו של הליך, סברתי כי ראוי שבימ"ש יעקוב אחר התנהלותו של הנאשם ואחר שיתוף הפעולה שלו, ובתסקיר רביעי שהתקבל ביום 23.3.16, שבה קצינת המבחן ומסרה לבימ"ש על המפגשים בהם השתתף הנאשם, על כך שלא נמצאו אצלו שרידי אלכוהול וכל הבדיקות שערך נקיות, וכשנמצאה אצלו מוטיבציה לטיפול היא שבה על המלצתה.

3

ב"כ המאשימה בחנה את התסקיר וסברה כי רק מדובר בתחילתו של הליך וכי ראוי לקבל משירות המבחן מעקב על המשך ההליכים, ולבחון את הנאשם לאורך זמן, ועל כן התבקש תסקיר נוסף.

בתסקיר החמישי מיום 26.5.16 עלתה ההתרשמות מהנאשם, שיתוף הפעולה הולך וגובר עם שירות המבחן ועם ההליך הטיפולי, הבעייתיות שהוליכה את הנאשם לביצוע העבירה, ההתקדמות המשמעותית וההכרה בהתמכרותו לאלכוהול.

קצינת המבחן העריכה כי הטיפול תורם מאד לנאשם, הן טיפול אישי והן טיפול קבוצתי, ושבה על המלצתה כי שליחתו למאסר תגדע את הרצף הטיפולי.

גם תסקיר זה לא היה סופי, ונראה היה שיש לבחון את התנהלות הנאשם גם למשך פרק זמן נוסף, וביום 13.7.16 התקבל תסקיר שישי בענייננו, כאשר קצינת המבחן שבה על שיתוף הפעולה של הנאשם, על ההתמדה בטיפול ועל ההבנה בצורך שבו.

קצינת המבחן שוחחה עם המתלוננת, ושמעה ממנה כי הנאשם אינו מטריד אותה ואינו יוצר עימה קשר וכי השניים התגרשו, וכיום מערכת היחסים עוסקת רק בנושא ילדיהם המשותפים. בנסיבות אלו שוב הגיעה אותה המלצה, להאריך את המאסר המותנה ולא לקטוע את הרצף הטיפולי.

3.         ב"כ המאשימה טען כי אין מדובר בהליך שיקומי של ממש, ולנוכח עברו הפלילי של הנאשם, העובדה שהוא רק החל בהליך ועוד דרך ארוכה לפניו, אינה מצדיקה הארכת המאסר המותנה, וכי הוא אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך כך.

            ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר ורכיבי ענישה נוספים כפי שפירט.

4

4.         ב"כ הנאשם טענה, כי זהו המקרה בו בימ"ש צריך להתרשם מהליך שיקומי ממשי שעבר הנאשם, מלקיחת האחריות ושיתוף הפעולה, וכי ההבנה של הנאשם עולה מכל התסקירים ומהתנהלותו וכי יש לקבל את המלצת שירות המבחן.

            ב"כ הנאשם הפנתה גם לפרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, וממצב היחסים בין בני הזוג כפי שהוא כיום.

5.         אין ספק כי עבירת איומים היא עבירה שעליה צריך לתת את הדין, ואין להקל בה ראש שכן איומים עלולים בסופו של דבר גם להתקיים ויש לעצור זאת עוד בשלב הדיבור.

מטרת הענישה היא להגן על שלום המתלוננת ועל שלוות נפשה, ועל כך שתהיה זכאית לחיים ללא כל איומים עליה ועל בטחונה.

באי כח הצדדים לא חלקו על כך כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד תקופת מאסר ממשית, כאשר תקופת המאסר תקבע לפי טיב האיום, מספר האיומים, הנסיבות בהן נאמרו האיומים ויתר הפרטים כעולה מכתב האישום.

במקרה זה מדובר על השאלה האם זהו המקרה בו ראוי להאריך את המאסר מותנה, ולכך אתייחס בשיקולי.

6.         הנאשם יליד 1957, כבן 60, ובעברו הרשעות קודמות שהאחרונה בהן מיום 18.11.13, ובה נגזר עליו מאסר מותנה לתקופה של 4 חודשים, צו מבחן והתחייבות, כשמאסר זה הוא המאסר בר ההפעלה. עבירות קודמות ישנות, כאשר אחת משנת 2005 אף היא עוסקת באלימות במשפחה, והאחרת ישנה מאד ואינה רלוונטית הגם שהיא חמורה.

5

            בעקבות האירוע היה הנאשם במעצר ממשי כחודשיים ואח"כ שוחרר בתנאים מגבילים ובהם הרחקה מהעיר נתניה, מהמתלוננת וממשפחתו.

במהלך התקופה של השנתיים שחלפו מאז ביצוע העבירה, הוקלו התנאים מעת לעת, והנאשם לא ביצע כל הפרות של התנאים, לא שב לבית המשפט ולא יצר קשר אסור עם המתלוננת. במהלך התקופה גם לא נפתחו תיקים נוספים כנגדו.

הנאשם הודה במיוחס לו, לקח אחריות על המעשה, ומתסקירי שירות המבחן ומדבריו עולה כי הוא מבין את הפסול שבהם, ואת התנהגותו עוברת החוק, וניכר כי הטיפול שעבר והטיפול שהוא עתיד לעבור, משפיעים על התנהלותו ועל הכרתו ועל לקיחת האחריות.

כפי שציינתי, מדובר גם בכתב אישום שתוקן לקולא, בכך שהנאשם והמתלוננת התגרשו זה מזו ואין ביניהם עוד קשר, באופן שניתן לומר כי הסיכון ממנו פחת.

7.         שקלתי את טיעוני הצדדים, הן אלו הפועלים לחובתו של הנאשם, והן אלו הפועלים לזכותו, ויאמר כי לטעמי דווקא כף הזכות היא זו המכריעה במקרה זה, והתרשמתי מתסקירי שירות המבחן ומתקופת הטיפול שחלפה, כי הנאשם מבין את טיב וחומרת מעשיו, וכי קיים סיכוי ממשי שלא יחזור עליהם, ואני מקווה כי כך אומנם יהיה.

            לאור האמור אני סבורה כי הנאשם הוכיח שיש סיכוי ממשי לשיקומו, וזהו מאותם מקרים בהם אומנם ההליך ארך פרק זמן לא קצר, אולם משך הזמן הועיל והביא לתוצאות אליהן ביקש הנאשם להגיע.

8.         לאור האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אני מאריכה את עונש המאסר שנגזר על הנאשם בת"פ 15207-04-12 לתקופה של שנתיים.

ב.         צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.

6

מובהר לנאשם כי עליו לשתף פעולה עם שירות המבחן ולהתייצב בכל עת שיידרש ולכל הליך עליו יורו.

ככל שהנאשם לא יעמוד בכך ניתן יהיה להפקיע את הצו ולגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, או כל עונש חלופי.

ג.         אני מפעילה את ההתחייבות שהוטלה על הנאשם בת"פ 15207-04-12 ע"ס 2,000 ₪.

הנאשם ישלם את הסכום בחמישה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 28.9.16 ובכל 28 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם אחד התשלומים או שיעור ממנו, יעמוד מלוא הסכום לפרעון והנאשם ירצה 30 ימי מאסר תמורתו.

ד.         הסכום שהופקד בתיק מ"ת 55288-09-14 יוחזר למפקיד, גב' לאה או תמי גרמאי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

הוקלדעלידיאוריתזיתוני