1

לפני בקשה לביטול כתב האישום בשל הגנת זוטי דברים.

רקע

1.         בתאריך 4.11.18 הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982. בכתב האישום נטען כי במהלך הימים מאז 14.7.18 ועד 29.7.18 התקשרה הנאשמת עשרות פעמים אל הטלפון הנייד של ק.א. (להלן: "המתלונן"), שעמו היתה לה מערכת יחסים קצרה קודם לכן, ומשזה ענה לה, ניתקה את השיחות. עוד נטען כי באותם ימים שלחה הנאשמת מהטלפון הנייד שלה לטלפון הנייד של המתלונן כ- 130 מסרונים.

2

2.         בפתח הדיון הראשון מיום 2.1.19, שנועד למתן תשובת הנאשמת לכתב האישום, הודיע בא כוחה כי בכוונתו להעלות טענה מקדמית של הגנה מן הצדק וכי היה וטענה זו תידחה, אזי יטען שעומדת לה טענת ההגנה של "זוטי דברים".

3.         בהמשך, הוגשה בקשת ב"כ הנאשמת לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק ולאחר התייחסות המאשימה אליה ובחינתה על ידי, החלטתי לדחותה (ר' החלטתי מיום 27.7.19).

4.         עתה מונחת לפני הבקשה לביטול כתב האישום בשל הגנת זוטי דברים.

5.         המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי ללא שמיעת הראיות או לכל הפחות עיון של בית המשפט בהן במסגרת דיון מקדמי, לא ניתן יהיה להכריע בה. לגופו של עניין, טוענת המאשימה כי המעשים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום אינם מינוריים באשר מדובר במעשי הטרדה שבאו לידי ביטוי בעשרות שיחות טלפון ובכ- 130 מסרונים שאותם היא שלחה הנאשמת למתלונן במהלך תקופה של 16 ימים, ולא חדלה מכך חרף בקשותיו החוזרות ממנה.

דיון והכרעה

6.         סעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז-1977 הנושא את הכותרת "זוטי דברים" קובע כי:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה,

נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

הסייג של "זוטי דברים" מותנה אם כן בקיומם של ארבעה תנאים מצטברים: טיב המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.

7.         על פניו, היקף מעשיה של הנאשמת כפי שהם מתוארים בעובדות כתב האישום, ממקם אותם ברף הבינוני, אם לא הגבוה, של עבירת ההטרדה. נסיבות המקרה והרקע שקדם לו כטענת ב"כ הנאשמת, צריכים להתברר, במיוחד לאור טענת המאשימה לפיה אופן הצגת הדברים ע"י ב"כ הנאשמת אינו מדויק (ר' סעיף 6 לתגובתה לבקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק).

3

8.         אף אם אקבל את טענת ב"כ הנאשם לפיה הנאשמת עשתה את שעשתה בעקבות מצב של מצוקה בו היא היתה נתונה באותה עת, אזי עדיין - מבחינת האינטרס הציבורי, המהווה - כך על פי הפסיקה - את התנאי המכריע לתחולת הסייג של "זוטי דברים" (ר' ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן;ע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל), עלי לשאול את עצמי האם מדובר במעשה שהצמיח מידה מינימלית של סכנה לציבור.

9.         הערך החברתי המוגן העומד בבסיס עבירת ההטרדה הוא הזכות לשלוות נפש ותחושת הבטחון של הפרט. מאחר שבכתב האישום נטען כי במקרה זה לא מדובר היה באירוע בודד כי אם במסכת מתמשכת של מעשי הטרדה שחזרו על עצמם, למרות שהמתלונן בקש מהנאשמת כי תחדל והבהיר לה שהיא מטרידה אותו, דומני כי לפחות על פני הדברים נראה כי קיים סיכון שהיא תשוב ותבצע מעשים דומים גם בעתיד, אלא אם יוכח אחרת.

10.       מפני כל אלה אני סבורה כי הדרך הראויה והנכונה לברר את נסיבות המקרה נושא כתב האישום היא בניהול משפטה של הנאשמת ובמידת הצורך שמיעת הראיות הנדרשות לשם הוכחת אשמתה מחד גיסא, והבהרת הרקע לו היא טוענת, מאידך גיסא.

11.       סוף דבר, אני מחליטה לדחות את הבקשה ומורה כי הנאשמת תשיב לכתב האישום ביום 27.11.19 בשעה 09:00.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותעדכן את יומני.

ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.