1

נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד איילת קדוש

ב"כ הנאשם, עו"ד ליאור רונן

גזר דין

כללי

1.                 בטרם שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, שאלה הם עיקריהן -

אישום ראשון

בתאריך 12.08.20 בסמוך לשעה 07:00 הנאשם שהה בפארק באשקלון. בשלב מסוים, שתי נשים, ילידות 1946 ו- 1940, חלפו על פניו, והוא קם ממקום מושבו, התקרב אליהן מאחור, נצמד אל אחת מהן, אחז בתיק שהיה תלוי על כתפה וניסה למשוך אותו בכוונה לגנבו. האשה אחזה בתיק בחוזקה בשתי ידיה מתחת לבית השחי שלה כדי למנוע מהנאשם לגנוב אותו, והנאשם משך את התיק בחוזקה ודחף אותה וכתוצאה מכך האשה נפלה ארצה על בטנה. בעודה שרועה על הקרקע ואוחזת בתיק, הנאשם התכופף, ניסה למשוך את התיק ממנה עד אשר קרע את רצועת התיק. המתלוננת החלה לצעוק לעזרה והנאשם ברח מהמקום מבלי שהצליח לגנוב את התיק. בהמשך, האשה פונתה באמבולנס לבית החולים, שם אובחנה כסובלת מחבלות והיא אושפזה.

2

אישום שני

ביום 12.08.20, עובר לאירוע המתואר, לקראת השעה 06:49, הנאשם ניסה לשבור את חלונות רכבו של סאמר גזל (להלן: "המתלונן") אשר חנה ברחוב, באמצעות אבן שאחז בידו. הנאשם השליך את האבן על חלונות הרכב מספר פעמים, וגרם נזק קל לחלון. בשלב מסוים המתלונן הבחין בו וצעק אליו מחלון ביתו, והנאשם נמלט.

2.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות, כאמור, הוא הורשע בעבירה של ניסיון שוד, לפי סעיף 403 רישא בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של חבלה במזיד, לפי סעיף 413ה' בחוק העונשין.

3.         במסגרת הסדר הטיעון המליצו הצדדים לבית-המשפט להטיל על הנאשם, 30 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי, ופיצוי למתלוננת באישום הראשון.

4.         ב"כ המאשימה ציינה, כי הסדר הטיעון גובש לאחר שנשמעו טענות ב"כ הנאשם ובשל קושי ראייתי ממשי; כי הנאשם נעצר לאחר האירוע המתואר באישום השני והראיות המתייחסות לאירוע הראשון הן נסיבתיות; המתלוננת מסרה תיאור שונה של מי שתקף אותה ושל פרטי הלבוש שלו; וידית התיק שעליה נמצאו טביעות אצבע של הנאשם לא הוצגה למתלוננת על מנת שתזהה אותה. עתרה לכבד את ההסדר.

            ב"כ הנאשם ציין, כי הסדר הטיעון לקח בחשבון קושי ראייתי ממשי שעלה בתיק ואת רף הענישה בעבירות של ניסיון שוד. טען כי העבירה השנייה היא מינורית ולא גרמה לנזק של ממש. וביקש לכבד את הסדר הטיעון.

הנאשם שיתף כי הוא בן 35, רתך במקצועו. במשך מספר שנים עבד בצורה סדירה, ולאחר פטירת אמו החל להשתמש במדבקות ותחת מצב זה ביצע את העבירות. כיום הוא משתתף בטיפול בבית המעצר, מקבל תחליף סם ומקווה להשתלב בטיפול ייעודי למכורים לסמים.

3

5.         המעשה שהנאשם ביצע, המתואר באישום הראשון, חמור מאוד. התנפלות פיזית של גבר בן 35 על אשה כבת 75, תוך כדי הליכה תמימה שלה בפארק, והפלתה ארצה באופן שחייב בהמשך את אשפוזה, היא מעשה אלים שפל ומקומם. לצד הפגיעה הפיזית הכרוכה בו, יש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על חיי המתלוננת ועל תחושת הביטחון שלה ושל כלל ציבור האנשים המבוגרים, במרחב הציבורי. ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו בנסיבות דומות, היא של החמרה מובהקת.

6.         לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות רכוש, ובהן עבירות שוד מזוין, שוד, חטיפת ארנקים ופריצות; בעבירות סמים, ועוד. והוא ריצה עונשי מאסר.

7.         המאשימה הסבירה את הסדר הטיעון בקושי ראייתי ממשי, הנוגע לזיהויו של הנאשם כמי שביצע את עבירת ניסיון השוד. נתון זה בהחלט משמעותי ומצדיק הסכמה להסדר טיעון הכולל המלצה לעונש מקל יחסית.

8.         בהתחשב במעשי הנאשם בנסיבותיהם; בעבירות בהן הורשע; בהודאתו; בייתור הצורך בהעדת המתלוננים; בחסכון במשאבים הכרוכים בניהול המשפט עד תום; בעברו הפלילי של הנאשם - שאמנם אינו קל אך העבירות האחרונות בוצעו לפני כשמונה שנים; ברקע לביצוע העבירות ובמוטיבציה שהנאשם מביע לשקם את עצמו; ההקלה היחסית הכלולה בעונש המוצע על ידי הצדדים סבירה ומידתית.

9.         נוכח כל האמור, אני מקבל את המלצת הצדדים ודן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        30 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ב.         9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת רכוש או אלימות מסוג פשע.

ג.         פיצוי למתלוננת בסך 2,000 ₪.

זכות ערעור בתוך 45 יום.