1

 

 

 

כתב האישום

 

1.      הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן המייחס לה עבירה של גניבה בידי עובד ממעביד, עבירה בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתחילת שנת 2015 הועסקה הנאשמת כפקידה באשנב בסניף הדואר בקרית גת. בתאריך 3.2.15 גנבה סך של 539.88 בכך שקיבלה הסך הנ"ל מלקוחה, הפקידה אותו במערכת החיצונית של הדואר אך לא במערכת הפנימית ושלשלה את הכסף לכיסה. בתאריכים 4.2.15, 9.2.15 ו- 12.2.15 גנבה באותה שיטה סכומים של 869.98 ₪, 899.97 ₪ ו- 2048.8 ₪ שהופקדו על ידי לקוחות אחרים. בסך הכל גנבה סך של 4358.63 ₪.

 

הסדר הטיעון

2

 

2.      ביום 1.2.18 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן, תורשע ותופנה לשרות המבחן לקבלת תסקיר וכן לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעת. עוד סוכם שהמאשימה אינה מחויבת להמלצות התסקיר.

 

בסופו של יום הצדדים טענו לעונש ללא הסכמה עונשית.

 

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

 

3.      בתסקיר מיום 9.7.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמת. הנאשמת בת 35, נשואה ואם לילד, עובדת כמטפלת לתינוק ולומדת חינוך לגיל הרך. בוגרת 11 שנות לימוד, לא גויסה לצבא לאחר שהצהירה כי מנהלת אורח חיים דתי. הנאשמת נעדרת עבר פלילי, לקחה אחריות על ביצוע העבירה, טענה כי העבירה בוצעה על רקע מצבה הכלכלי הרעוע ותנאי מחייה קשים, שירות המבחן התרשם מקיומה של נזקקות טיפולית אך מקשיים לשתף פעולה ולפיכך המליץ על דחיית הדיון במספר חודשים.

 

4.      בתסקיר מיום 7.11.18 ציין שירות המבחן כי במהלך תקופת הדחיה הנאשמת השתלבה בקבוצה טיפולית לנשים עוברות חוק, שירות המבחן התרשם כי חל שיפור משמעותי בהתנהלותה של הנאשמת מול שירות המבחן וכי הנאשמת מגלה מחוייבות להליך הטיפולי. לפיכך המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשמת במבחן. שירות המבחן המליץ להימנע מרכיב של מאסר ולו בעבודות שירות כדי למנוע נסיגה במצבה וכחלופה לכך המליץ על ענישה בדמות של"צ בהיקף 260 שעות.

 

5.      בתסקיר מיום 16.12.18 ציין שירות המבחן כי הנאשמת עדיין מצויה בשלב ראשוני של ההליך הטיפולי, מתקשה להתקדם בו ולהתבונן בדפוסיה העומדים ברקע לביצוע העבירה. שירות המבחן ציין כי הנאשמת חתמה על חוזה העסקה בו הצהירה כי נעדרת הרשעות קודמות למרות שהורשעה בתיק זה, דבר המלמד על התנהלות מניפולטיבית לצורך קידום צרכיה האישיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מתקשה לזהות מצבי סיכון ולהימנע במצבי דחק מפתרונות בעלי אופי מרמתי, לפיכך, ולמרות שהרשעה עלולה להביא לפיטוריה, שירות המבחן סבור שיש מקום לענישה מציבת גבול חיצוני ובעלת מסר ברור, לצד פיתוח מודעות בטיפול, ולכן שירות המבחן לא המליץ על ביטול ההרשעה.

 

3

6.      בתסקיר מיום 5.3.19 ציין שירות המבחן כי לא נפתחו כנגד הנאשמת תיקים חדשים, הנאשמת עובדת במשרה מלאה כמטפלת בגן ילדים, לומדת חינוך לגיל הרך בשלוחה של מכללת אחווה ברחובות ומצויה לקראת סיום הלימודים. שירות המבחן ציין כי בחודשים האחרונים המשיכה הנאשמת להשתתף בקבוצה בשירות המבחן, התחילה לעבוד על המטרות הטיפוליות שהוצבו בראשית הטיפול, להיפתח, שיתפה את בני משפחתה ומעסיקה אודות ההליך המשפטי שמתנהל נגדה, שירות המבחן העריך כי חלה התקדמות ביכולתה של הנאשמת להיתרם מטיפול, לרבות ביכולת להעמיק בדפוסי חשיבה והתנהגות העומדים ברקע לבחירותיה והתנהלותה. שירות המבחן סבור כי התמדה בהליך הטיפולי תביא להפחתת הסיכון להישנות עבירות, לפיכך חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשמת צו מבחן לצד ענישה קונקרטית בדמות של"צ.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מחוייבת להליך הטיפולי, מגלה רצינות ואחריות בקשר עם שירות המבחן, ונכונות ליצירת קשרים המבוססים על כנות פתיחות ואמון, שירות המבחן רואה חשיבות בשימור תפקודה התקין של הנאשמת, לרבות בתחום התעסוקתי.

 

לאור השינוי החיובי שחל בעמדתה של הנאשמת, מודעותה המתפתחת למצבה, לקיחת האחריות על העבירה ועל התנהגותה, בעיתוי הנוכחי סבור שירות המבחן כי יש לבטל הרשעתה, שכן הרשעה עלולה להביא לפיטוריה ולפגיעה בתהליך שעוברת.

 

7.      הממונה על עבודות השירות, בחוות דעתו מיום 25.6.18, מצא את הנאשמת מתאימה לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

טיעונים לעונש

 

8.      ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה, לערכים המוגנים שנפגעו, לכך שהעבירה בוצעה תוך ניצול האמון שנתן בה המעביד, ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה רלוונטית, טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-12 חודשי מאסר. לדבריו הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות, ועל אף המלצת שירות המבחן אין הצדקה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם. לפיכך עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת ענישה ברף התחתון של המתחם: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי, קנס והתחייבות.

 

4

9.      ב"כ הנאשמת ציין כי הנאשמת עשתה דרך ארוכה מאז ביצוע העבירה ועד היום, נמצאת מזה מספר חודשים בתהליך שיקומי, עוסקת במסירות בעבודה של גננות עם פעוטות (הוצגו מכתבי המלצה), הנאשמת מצויה במצב כלכלי קשה והוכרה כחייבת מוגבלת באמצעים, הנאשמת למדה במכללת אחווה במסלול הכשרת גננות פרטיות, התקבלה לעבודה בעיריית רחובות, הוצג חוזה העסקה (נ/4) לפיו העדר הרשעות מהווה תנאי להעסקתה. לדבריו החתימה על החוזה היתה כאשר כל הצדדים מיודעים לשלב בו נמצאת הנאשמת, העירייה מיודעת להליכים, וככל שההליך יסתיים בהרשעה יכול ותופסק העסקתה. לדברי ב"כ הנאשמת הגם שהעבירה היא מן החמורות שבעבירות הגניבה, ניתן לחרוג לקולה משיקולי שיקום. לדבריו מדובר במספר אירועים שנמשכו על פני זמן קצר, לדבריו הנאשמת השיבה מיד את הכסף למרות מצבה הקשה והודיעה מיד למנהלת הסניף. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשמת עברה דרך ארוכה, רכשה כלים חדשים בעזרת שירות המבחן, פעלה להסדרת חובותיה, ערכה שינוי באורחות חייה,

 

10.  הנאשמת ביקשה לומר דברים. הביעה צער וחרטה על מעשיה, ציינה שמאז ערכה שינוי 180 מעלות בחייה, מזה 4 שנים עובדת בתינוקיה, מסיימת לימודי גננות, פתחה דף חדש. לדבריה היא במצב כלכלי קשה, היא משולבת בקבוצה, שתומכת בה, היא מחזירה לאט לאט את חובותיה, חיה חיים נורמטיביים. התחייבה שזה לא יקרה שוב. לדבריה התקבלה לעבוד בגן, כשהמנהלת מודעת להליך הפלילי שמתנהל נגדה ואף רשמה לה המלצה.

 

דיון

 

מתחם העונש ההולם

 

11.  הערך המוגן הנפגע בעבירה של גניבה ממעביד הוא הגנה על רכושו של אדם והגנה על אמון מעביד בעובדו.

 

12.  מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני- נמוך. הנאשמת ניצלה את האמון שניתן בה, ואת הגישה שהיתה לה לכספי הדואר, וגנבה מהדוא כספים ב- 4 מועדים שונים שנפרסו על פני כ- 10 ימים . היה תכנון מוקדם לביצוע המעשים והם בוצעו בתחכום - הנאשמת הפקידה את הכסף במערכת החיצונית של הדואר, אך לא במערכת הפנימית. נתתי דעתי לכך שהסך הכולל של הגניבה שיוחסה לה עומד על 4358.63 ₪.

 

13.  באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בחנתי את התקיימותן של הנסיבות המפורטות בסעיף 40ט(א) לחוק העונשין:

5

 

א.      כאמור, אופן ביצוע העבירה כפי שמתואר בכתב האישום מלמד על תכנון מוקדם, אין מדובר באירוע חד פעמי, אלא בעבירה שנמשכה במהלך מספר משמרות.

 

ב.      הנאשמת ביצעה את העבירה בעצמה ואין אינדיקציה להשפעה של אחרים עליה.

 

ג.        הנזק שצפוי היה להיגרם והנזק שנגרם מביצוע העבירה, הוא פגיעה במצבו הכלכלי של העסק ופגיעה ביכולת המעסיק ליתן אמון בעובדיו. נתתי דעתי לכך שעל פי כתב האישום המתוקן הסכום שנגנב הוא כ-4358.63 ₪.

 

ד.      הסיבות שהביאו את הנאשמת לביצוע העבירה: נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן כי העבירה בוצעה על רקע מצב כלכלי קשה.

 

ה.      יכולת הנאשמת להבין את מעשיה ולהימנע מעשייתם: הנאשמת יכולה היתה להבין את מעשיה ולהימנע מעשייתם.

 

ו.        ניצול לרעה של כוחה או מעמדה של הנאשמת: הנאשמת ניצלה לרעה את האמון שניתן בה, ואת תפקידה כעובדת בדואר והגישה שניתנה לה לכספי הלקוחות.

14.          באשר לשיקולי הענישה בעבירה של גניבה בידי עובד ראו ע"פ 3587/12 דדון נגד מדינת ישראל, שם דובר בעובדת שגנבה כספים ממעבידה:

 

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שיש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות אישיות, במסגרת שיקולי הענישה בעבירות "כלכליות" אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי הציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנציאליים כי "הסיכון גובר על הסיכוי".

 

ראו גם דבריו של בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 72220/04‏ ‏מדינת ישראל נ' כהנים מרדכי:

6

"אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט אמצעי הגנה מרביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים "מן החוץ" - אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד "מבפנים", שבתוקף תפקידו ומכוח האימון שהמעביד רוחש לו - יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה".

 

15.  בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ראו למשל:

·        רע"פ 1960/15 ברוקס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.3.15)- 8 חודשי מאסר (עובד בחברת לאחזקת מבנים קיבל 191 פעמים תשלומים בסכומים שונים מדיירים, הנפיק חשבוניות פיקטיביות וגנב ממעבידו סך כולל של 75,334 ₪).

·        רע"פ 8360/11 שפיגלר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.11.11) - 24 חודשי מאסר (כמנהלת כספים בסניף בטל"א גנבה 363,567 ₪ מכספי בטל"א)

·        רע"פ 3153/10 שבתשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.4.10) - 8 חודשי מאסר -(עובד במפעל תכשיטים כמלטש גנב בשלוש הזדמנויות שונות ממעבידו תכשיטי זהב בסכום כולל של 2,000 דולר)

·        עפ"ג (י-ם) 6567-03-15 כיוורק קריקוריאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.8.15) - מאסר על תנאי ו- 220 שעות של"צ (עובד בנק הדואר זייף בשתי הזדמנויות חתימות של 2 לקוחות וגנב מחשבונם סכום כולל של 3800 ₪. כמו כן גנב מקופת הבנק 520 דולר.)

·        ע"פ (חיפה) 59265-01-15 מדינת ישראל נ' אבו רוקן (פורסם בנבו, 16.4.15) - 16 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסר על תנאי של 10 חודשים (עוזרת בית גנבה רכוש בשווי של 137,100 ש"ח שכלל תכשיטים וכסף מזומן.

·        ע"פ (ת"א) 20466-10-14 אילטוב נ' מדינת ישראל - 4 ח' ע"ש (פורסם בנבו, 25.2.15), (קופאי בסופר גנב ממעבידו בסך של 10,000 ₪. על ידי ביצוע החזרים של מוצרים לחנות ונטילת הכסף).

·                                ע"פ (י-ם) 9725-02-14 קורסיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.3.14), 50 ימי מאסר בעבודות שירות (פקידה בלשכת הסחר גנבה ממעבידה סך של 66,499 ₪ שהתקבל מלקוחות).

·        עפ"ג (י-ם) 11681-02-14 חביב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.3.14) - 14 חודשי מאסר(נהגמשאיתבחברת הובלות גנב עשרותפעמיםחומריבנייןשבבעלותמעסיקתו בשווי של 150,000 ₪).

·        עפ"ג (חיפה) 40674-04-13 מדינת ישראל נ' קטש ואח' (פורסם בנבו, 11.7.13) - מאסר על תנאי ו- 400 שעות של"צ (עובד מפעל בטחוני גנב מהמפעל , במהלך עבודתו, גרגרי זהב שנפלטו בעת היצור, בשווי כולל של 190,000 ₪).

·        ע"פ (מח' י-ם) 4384-09-12 שולם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.1.13) - מאסר על תנאי - (הנאשם קיבל עבור החברה בה עבד סכומי כסף בשלוש הזדמנויות, עבור הזמנת סחורה בסכום כולל של כ- 2,500 ש"ח, ולקח אותם אל כיסו).

·        עפ"ג (ב"ש) 6704-09 בלוסטוצקי נ' פרקליטות מחוז דרום-פלילי (פורסם בנבו, 1.3.10) - 4 חודשי מאסר בעבודות שירות (קופאי בבנק גנב מקופת הבנק סכומי כסף שונים המסתכמים לסך של 35,000 ₪).

·        ת"פ (רמלה) 65993-11-15 מדינת ישראל נ' דבח (פורסם בנבו, 3.11.16). 3 חודשי מאסר בעבודות שירות (כספרית בחברת פוקס גנבה במשך 4 חודשים תווי קניה בשווי 60,000 ₪).

·        ת"פ (רמלה) 6716-08-14 מדינת ישראל נ' ברוך (פורסם בנבו, 18.1.16), מאסר על תנאי ושלצ בהיקף 320 שעות (עובד קו חלוקה גנב מוצרים בשווי 3242 ₪).

·                                ת"פ (קג"ת) 57719-11-12 מדינת ישראל נ' דויטאשוילי (פורסם בנבו, 3.9.13) - 4 חודשי מאסר בעבודות שירות (עובד בחברת קייטרינג גנב מספר פעמים ארגזי בשר ממעבידו. באחת מהפעמים מכר אותם בסכום של 12,000 ₪).

7

·                ת"פ(אילת)44417-07-12 מדינת ישראל נ' פדידה (פורסם בנבו, 4.2.15),3 חודשי מאסר בעבודות שירות (פקידה במלון ביטלה הזמנות של לקוחות ונטלה לעצמה את כספי התמורה ששילמו אורחי המלון בסך 15,000 ₪).

·                                ת"פ (נתניה) 4965-02-12 מדינת ישראל נ' שושן (פורסם בנבו, 6.2.13) - 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (מחסנאי במרכול גנב מוצרים בשווי של כ-20,000 ₪).

·        ת"פ (חיפה) 31410-06-11 מדינת ישראל נ' דויד (פורסם בנבו, 14.9.11) - 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (עובד בחברת שליחויות גנב חבילות דואר אשר הכילו מכשור אלקטרוני אשר ערכם הכולל עולה על 1,000 ₪).

·        ת"פ (רמלה) 55418-10-10 מדינת ישראל נ' גל (פורסם בנבו, 7.12.14) - מאסר על תנאי ושל"צ בהיקף 400 שעות (עובד "ילו" גנב מקופת החנות כסף מזומן וכן מוצרים בשווי כולל של 12,000 ₪) .

·        ת"פ (י-ם) 23813-09-10 מדינת ישראל נ' גובראן (פורסם בנבו, 16.1.12) - מאסר על תנאי ו- 300 שעות שלצ (הנאשם, מנהל סניף מקדונלדס ביטל במספר רב של הזדמנויות רישום של עסקאות ששולמו במזומן והקליד תחתן, באופן ידני, פרטים של כרטיסי חיוב של לקוחות אשר קנו במקום בעבר - סכום הגניבה הצטבר לסך של 48,780 ₪).

·        ת"פ (ת"א) 31945-01-10 מדינת ישראל נ' גבר (פורסם בנבו, 8.9.11) - מאסר על תנאי ומבחן (עובדת ניקיון בסופר פארם גנבה 4300 ₪ מפדיון הסניף).

·        ת"פ (עכו) 7635-07-08 מדינת ישראל נ' קריחלי (פורסם בנבו, 5.10.10) - 3 חודשי מאסר בעבודות שירות (גנבה כספים ממעבידה ב- 12 מקרים שונים, ובסכום כולל של כ- 53,000 ₪).

 

ראו מקרים בהם ההליך הסתיים ללא הרשעה:

·        ת"פ (כ"ס) 32248-08-12מדינת ישראל נ' עזרא (פורסם בנבו, 13.11.13), אי הרשעה ושל"צ (מנהל משמרת בבורגר ראנץ' גנב במשך חודשיים 4,000 ₪ מקופות סניפי המעביד).

·        ת"פ (ראשל"צ) 55165-02-16 מדינת ישראל נ' רייס (טרם פורסם, 18.6.17), אי הרשעה, של"צ, צו מבחן. (דיילת כרטוס שפוטרה עקב אי סדרים, הסיגה גבול, נכנסה למשרדי החברה בה עבדה וגנבה מהכספת, באמצעות מפתח שהיה ברשותה 790 ₪, 100 יורו ו-100 דולר).

·        ת"פ (ק"ג) 13457-02-14 מדינת ישראל נ' חלפסקי (טרם פורסם, 30.3.15), הנאשם גנב ממעבידו 6 מכלי סולר המכילים סולר בשווי של 600 ₪, נדון במסגרת הסדר לצו של"צ ללא הרשעה.

·        ת"פ (כ"ס) 37358-09-15 מדינת ישראל נ' אבו ראס ואח' (פורסם בנבו, 30.4.17), בוטלה הרשעתן של שתי הנאשמות, הוטל עליהן צו של"צ ופיצוי (הנאשמות שהינן עובדות בשופר סל גנבו בצוותא מוצרים בשווי 2,796 ₪, בכך שרכשו סלסלה מלאה מוצרים ורק את חלקם העבירו בקופה, אחת הנאשמות עבדה כקופאית.

·        ת"פ (ק"ג) 45818-03-12 מדינת ישראל נ' אברמוביץ ואח' (14.7.15), 5 נאשמים שהועסקו כנהגים בחברת משאיות, קשרו קשר לגנוב דלק ממעבידם וביצעו ריבוי עבירות של גניבת דלק מהמעביד בסכום כולל משוער של למעלה מ- 50,000 ₪. נדונו לצו של"צ והתחייבות, ללא הרשעה.

 

למקרים נוספים שהסתיימו ללא הרשעה, ראו גם: ת"פ (רחובות) 1054/03 מדינת ישראל נ' גמליאל (1.4.04); ת"פ (נצרת) 2805/06 מדינת ישראל נ' סרלקר (8.3.09); ת"פ (י-ם) 1913/07 מדינת ישראל נ' אלמקייס (2.2.10); ת"פ (ק"ג) 666/07 מדינת ישראל נ' טל (22.7.09); ת"פ (ת"א) 7210/08 מדינת ישראל נ' שרעבי (8.11.09); ת"פ (אשדוד) 353/08 מדינת ישראל נ' ביטון (8.1.10); ת"פ (י-ם) 1756/09 מדינת ישראל נ' חלפה (15.7.12); ת"פ (דימונה) 47524-11-10 מדינת ישראל נ' בורינסקו (22.3.12); ת"פ (קג"ת) 46092-10-15 מדינת ישראל נ' בורודצ'וק (31.12.17).

8

 

16.  לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע ממאסר מותנה ועד ל-7 חודשי מאסר בפועל.

 

ביטול ההרשעה

17.  הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשמת האינדיבידואלית לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשמת. בפרשת כתב ציין כב' השופט ש' לוין את שיקולי השיקום, המנחים בדרך כלל את שרות המבחן להמליץ על עונשים ללא הרשעה, ואלה הם:

 

"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הנסיבות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. שיקולים אלה, בלי שיהיו ממצים, מקובלים עליי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה".

 

בע"פ (מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט כי מדובר במעין "מקבילית כוחות":

 

9

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך - ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

 

18.  יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן בנסיבותיה של הנאשמת לוותר על הרשעתה בדין.

 

19.  הגם שאין עסקינן במעידה חד פעמית, הרי שמדובר בגניבה שנמשכה על פני מספר משמרות בודדות במשך תקופה של כ- 10 ימים, סכום הגניבה הכולל הסתכם בסך של 4358 ₪.

 

הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות, הנאשמת לקחה אחריות בהזדמנות ראשונה, והודתה במיוחס לה.

 

חלפו למעלה מ- 4 שנים מביצוע העבירות ולא נפתחו תיקים חדשים.

 

20.  הנאשמת מזה חודשים ארוכים משולבת בהליך טיפולי, הגם שבתחילת ההליך ההתקדמות היתה איטית, הרי שבחודשים האחרונים שירות המבחן ציין כי חלה התקדמות של ממש, הנאשמת משקיעה בהליך הטיפולי, מגלה מוטיבציה, רצינות ופתיחות ופועלת לבחינה אמתית של דפוסיה המכשילים. שירות המבחן התרשם כי ההליך הטיפולי יש בו כדי להפחית הסיכון להישנות עבירות.

 

21.  הנאשמת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של נזק קונקרטי. הנאשמת עובדת בגן ילדים בעירית רחובות, מסיימת לימודי חינוך לגיל הרך. על פי חוזה ההעסקה של הנאשמת עם עיריית רחובות, הימנעות מהרשעה הוא תנאי להעסקתה. אם תורשע עלולה לאבד פרנסתה, פרנסה שהינה נדבך חשוב בהליך השיקומי שעוברת.

 

22.  נוכח האמור, בנסיבותיה של הנאשמת עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשמת האינדיבידואלית לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

23.  לפיכך אני מבטלת את הכרעת הדין המרשיעה מיום 1.2.18, זאת מבלי לבטל את הקביעה כי הנאשמת ביצעה את העבירה בה הודתה: עבירה של גניבה של עובד ממעבידו.

 

24.  בשים לב שעניינה של הנאשמת מסתיים ללא הרשעה אני מחייבת את הנאשמת כדלקמן:

10

 

א.    הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע במשך שנה מהיום מביצוע כל עבירת רכוש או כל עבירת מרמה. ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תיאסר למשך 15 יום.

 

ב.     הנני מטילה על הנאשמת צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשמת תימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן תשולב הנאשמת בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

 

הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעה, ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירה בה הורשעה, במקום צו המבחן.

 

ג.       הנני מטילה על הנאשמת צו לביצוע 260 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה. השל"צ יבוצע בהתאם לתכנית שתגובש על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן. אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט. הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעה, ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירה בה הורשעה, במקום צו השל"צ.

 

שירות המבחן יגיש את תוכנית השל"צ תוך 60 יום והיא תאושר ללא צורך בדיון.

 

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן

ככל שיש מוצגים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

 

ניתן היום, ה' אדר ב' תשע"ט, 12.3.19 במעמד הצדדים.