נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד איציק אמיר ועו"ד מוטי חבה

ב"כ הנאשם: עו"ד מירב חורי

הנאשם

גזר דין

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום מתוקן, בתיק שבכותרת ובתיק אותו ראה לצרף ובמסגרת הסכמה דיונית, כדלקמן:

 

תיק עיקרי - בהתאם לעובדות, בין התאריכים 25-26.8.20 בין השעות 23:00-00:00 נטל הנאשם אופנוע שאינו בבעלותו, ורכב עליו עד שנטש אותו. על יסוד האמור, הורשע הנאשם בעבירה של סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב + 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- החוק) (להלן- אירוע ראשון).

 

ת.פ 52770-03-21- בהתאם לעובדות, ביום 9.6.20 בסמוך לשעה 18:20 פירק הנאשם את המראה הימנית מקטנוע שאינו בבעלותו, ועזב את המקום. על יסוד האמור, הורשע הנאשם בעבירות של פירוק חלקים מרכב לפי סעיף 413ד (ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- החוק), גניבה לפי סעיף 384 לחוק (להלן- אירוע השני).

 

הסכמות הצדדים

בהתאם להסכמות, הופנה עניינו של הנאשם לשירות המבחן, והצדדים ישוחחו לאחר קבלת התסקיר כאשר עמדת המאשימה למאסר.

 

תסקיר שירות המבחן

 

מתסקיר שירות המבחן מיום 20.10.22, עולה כי הנאשם בן 23 נשוי ואב לילד. לנאשם עבר פלילי מבית המשפט לנוער בשנת 2021 בעבירות של הסגת גבול פלילית והחזקת נכס חשוד כגנוב. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם מצמצם מאחריותו על המעשים המתוארים בכתבי האישום, וההליך המשפטי אינו מהווה גורם מרתיע עבורו. עקב קשייו לשתף פעולה עם שירות המבחן בעבר והיעדר מוטיבציה לטיפול כיום, שירות המבחן נמנע מהמצלה שיקומית בעניינו.

 

חוות דעת ממונה

הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

נסיבות ביצוע העבירות

 

ניסוח כתב האישום יוצר קושי מסוים שכן קיים עיוות בדמת פער בלתי ניתן לגישור בין עובדות כתב האישום המתוקן לבין הוראת החיקוק. בעוד שבהוראת החיקוק מיוחסת לנאשם בגין התיק המוביל עבירה של סיוע בגניבת רכב (אופנוע) הרי שלפי העובדות עצמן הנאשם ולא אחר הוא שכביכול נשא ונטל את האופנוע ונטש אותו במקום אחר.

נתונים אלו יוצרים קושי מסוים בשלב הטיעונים לעונש שכן כידוע הקרקע והמסד עליהם מתקיימים הטיעונים לעונש הם עובדות כתב האישום והוראות החיקוק לפיו.

במקרה זה העובדות יכולות להתיישב גם עם עבירת שימוש ברכב ללא רשות או אף גניבה ממש, בעוד שכאמור לנאשם מיוחסת עבירה של סיוע. במצב של ערפל ואי בהירות יש כמובן לפרש אתה הדברים בפרשנות המיטיבה עם עניינו של הנאשם, לכן יש לקרוא אל תוך כתב האישום כך שמתחם העונש ייקבע לפיו סעיף העבירה במובן זה שהנאשם סייע לאחר כדי להעביר אופנוע ממקום אחד למקום אחר. טרם שמעתי על סיוע אדם לעצמו לגנוב רכב ולכן אין מנוס מפרשנות מתוך הטקסט עליה יתבסס גזר הדין.

בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתמקד בראש ובראשונה בעובדות ובנסיבות ביצוע העבירה. אני מסכים עם ההגנה שנסיבות ביצוע העבירה מציבות רף נמוך יחסית של חומרה בהיבטים הבאים: אחד, המדובר באופנוע ולא ברכב רגיל ולנתון זה קיימת חשיבות כך לפי הפסיקה השונה שהוצגה לעיוני. שנית, כאמור מדובר בהעברת הרכב ממקום אחד למקום אחר, כאשר מדובר בשתי כתובות בתוך העיר תל אביב-יפו. כמו כן, בכתב האישום צוין כי הקטנוע הוחזר למתלוננת. לא צוין שנגרם נזק לקטנוע ולכן למעט אותו מעשה (בלתי מוגדר דיו) של סיוע לאחר לגנוב את הקטנוע, אני סבור שההיבטים האחרים מציבים את האירוע ברף חומרה יחסית נמוך, כמובן מבלי להקל ראש בקטגוריה של עבירות כלפי רכב שהפסיקה מדגישה לאחרונה את חומרתן.

האישום הנוסף בגין פירוק חלקים לרכב מתייחס לפירוק מראה ימנית מקטנוע שאינו בבעלותו. על פי טיעוני הצדדים, מדובר בנזק שנגרם לאופנוע שעלות תיקונו, כך לדברי הנפגע, היתה בסך של כ-1,400 ₪.

 

 

 

 

אירוע אחד או מספר אירועים:

לפי תיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע תחילה האם ניתן להתייחס לנסיבות האישום כאירוע אחד או שמא מדובר במסר אירועים נפרדים המחייבים קביעת מתחמי ענישה שונים.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין בני ג'אבר התמודדה עם השאלה העקרונית מתי ייחשבו עובדות המקרה כמקימים אירועים שונים.

בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14) (פורסם באתר נבו), בדעת הרוב, בחוות דעתו של כבוד השופט ע' פוגלמן נפסק:

 

"להשקפתי התיבה "אירוע אחד" רחבה דיה כדי לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן; כללו מעשים שונים; ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים. הכל - כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת. נמצאנו למדים כי הבחינה אם העבירות השונות שביצע הנאשם מהוות "אירוע אחד" היא תכליתית-פונקציונאלית".

 

המקרה שבפניי הינו מקרה המצדיק שני מתחמי עונש בגין שני האירועים שכן מדובר באירועים בעלי מדרג חומרה שונה במועדים שונים, כלפי מתלוננים שונים, כאשר מדובר בעבירות שונות.

 

מתחם העונש ההולם והעונש בתוכו:

 

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם קביעת העונש המתאים, (בגין כל אחד מהאירועים), מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעקרון ההלימה ותוך התחשבות במידת הפגיעה בערך החברתי, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו במקרה דנן הם שמירה על קניינו של אדם, ועל פרטיותו, ואף תחושת הביטחון האישי שלו.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כאשר הפרמטר הדומיננטי בקביעת המתחם הוא מידת הסיוע של הנאשם להשלמת ביצוע העבירה או במילים אחרות מידת התרומה של הנאשם לאותו אחר שביצע את העבירה המושלמת. כאמור, כפי שפירטתי בתחילת הדברים ניסוח כתב האישום אינו מאפשר קביעה מדויקת לגבי מידת חלקו של הנאשם בסיוע שהעניק לאחר. לאור קיומו של עיוות מסוג זה אין מנוס כאמור אלא להניח לטובתו את ההנחה הטובה ביותר לפיה מידת הסיוע שלו לאחר לא היתה ברף גבוה. לפיכך, מנעד העונש בעבירה של סיוע לגניבת רכב בנסיבות שפורטו, קרי, העברה ממקום למקום תוך נטישה ולאחר מכן החזקת הקטנוע לבעליו. מתחיל מעונש מאסר על תנאי לצד רכיבי ענישה נלווים ובכלל זה צו של"צ במקרים המתאימים ועד 10 חודשי מאסר. בקביעה זו אני מתבסס על הניתוח של כב' סגנית הנשיא השופטת נעה תבור בת"פ 13815-03-18, בעניינם של מדינת ישראל נ' אבו מייזר ואח'. בית המשפט לאחר סקירה מקיפה ויסודית של ענישה בתחום זה, קבע שמתחם העונש העולה מתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר, אלא שהקביעה שם מתייחסת לעבירה שנסיבותיה חמורות יותר, שכן מדובר בביצוע עבירה של סיוע לגניבת רכב בצוותא כאשר באותו מקרה נעדרים האלמנטים עליהם עמדתי ובמקומם קיימים אלמנטים מחמירים יותר כמו תכנון, זיוף, סימני זיהוי של רכב, הגעה עם אחרים למקום והעברת הרכב עד למחסום שם נעצרו הנאשמים. כל זאת כאשר אחד מהנאשמים נוהג ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח. כמו כן, הפנתה ההגנה לגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים ת"פ 62636-12-18 מדינת ישראל, נ' קסביאן ואח'. שם נקבע מתחם בעבירות חמורות הכוללות גם קשירת קשר לפשע בעבירות שנסיבותיהן חמורות הרבה יותר כי המתחם מתחיל מצו של"צ בהיקף נרחב או חודש מאסר ועד 9 חודשי מאסר.

איני מתעלם כמובן מהפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, אולם מדובר במקרים חמורים יותר שדובר שם על עבירה מושלמת ולא סיוע לעבירה כשמדובר בגניבת רכב להבדיל מנסיבות ביצוע העבירה במקרה כאן, קרי נטישתו במקום אחר ואף החזרתו לאחר מכן למתלוננת מבלי שנגרם נזק לקטנוע. הנסיבות הכוללות מצדיקות לשיטתי קביעת מתחם כפי שציינתי. הדברים נכונים כמובן לגבי האישום השני לגביו יש לקבוע מתחם המתחיל ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ונדמה לי כי בעניין זה אין להכביר במילים וכי הדברים ברורים ופשוטים יותר.

 

אלא שהקושי בתיק זה נובע משאלת מיקום העונש בתוך המתחם ובעניין זה עומד הר.פ. הכולל הליך ללא הרשעה מבית המשפט לנוער (משנת 2021) וזאת ביחס לשתי עבירות של הסגת גבול ועבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב. כמו כן, התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם, הוא תסקיר שלילי, בכל הנוגע ליחסו של הנאשם לעבירות, שלילת נזקקות טיפולית, שיתוף פעולה לקוי עם שירות המבחן, מערכת משפחתית שתתקשה לספק לו בסיס יציב, קושי בבחינה מעמיקה וביקורתית לגבי התנהלותו המכשילה והעובדה כי הליכים משפטיים בעבר לא הביעו גורם מרתיע.

בפרק הסיכום ציין שירות המבחן שלנוכח נתוניו השונים שירות המבחן נמנע מהמצלה טיפולית והמליץ דווקא על ענישה מוחשית שתחדד לו את השלכות מעשיו.

 

כאן המקום להתייחס לנתון שמטריד בעיני והוא שהעבירות בוצעו בתיק זה (בשנת 2020) בעוד מתנהל נגד הנאשם הליך משפטי שם טופל על ידי שירות המבחן לנוער במסגרת בית המשפט לנוער. בעיני ביצוע עבירות במהלך תקופת אבחון בשירות המבחן היא נסיבה לחומרא משמעותית. לכן, גם אם אתעלם מממצאי התסקיר כפי שביקשה ההגנה, עדיין התרשמות שירות המבחן יש לה משמעות בפרט כאשר הנאשם ביצע עבירות במהלך אבחון בתיק אחר. אל מול כל אלה אין להתעלם מגילו הצעיר של הנאשם, משינוי בחייו, מעבר לעיר אחרת, הנאשם התחתן וקנה דירה, ונולד לו בן, ונראה כי יש בסיס לטענת ההגנה שמעניינו נתונים בשלב זה של חייו למקום אחר לפחות בטווח הקצר ויש לקוות שימשיך ויתמיד בכך. נתון משמעותי בהקשר זה הוא שלא נפתחו לפי הטענה תיקים חדשים נגד הנאשם מאז שנת 2020 קרי השנה בה בוצעו העבירות.

בסופו של דבר, ולנוכח כל הנתונים שהוצגו , לרבות הודאת הנאשם שבאה בשלב מוקדם של ההליך, וצירוף תיק נוסף מתוך שאיפה ליתן את הדין על מעשיו, יש מקום ללכת לקראת הנאשם כברת דרך בכך שהעונש יוצב בשליש התחתון שבמתחם, אלא שלצערי איני יכול לאמץ את הצעתה של ההגנה להסתפק בצו של"צ בתיק זה, וזאת לנוכח דבריי לעיל, ובפרט לנוכח הדברים שציין שירות המבחן.

אני מקבל את טענת ההגנה לפיה השתת עונש מאסר לתקופה ארוכה עלול לפגוע בנאשם יתר על המידה כך ששכרו יצא בהפסדו, שכן מקובל עליי שמצבו התעסוקתי, כלכלי, משפחתי של הנאשם, אינו איתן כפי שעולה מהתסקיר לכן הרחקתו לתקופה ארוכה ממעגל העבודה בזמן ריצוי עונש מסוג עבודות שירות עלולה להביא לנזק בלתי הפיך בהמשך.

כמו כן, התחשבתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות טענתו שהוא מהווה משענת עבור בני משפחתו האחרים.

 

אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר למשך 3 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 30.1.23, עבודות השירות תבוצענה במרכז יום "פורטר" ותחלנה ביום 20.3.23 . הנאשם יתייצב במועד זה עד השעה 8:00 בפני הממונה.

ב.      3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ג.       פיצוי על סך 1,400 ש"ח למתלונן בת"פ 52770-03-21, ע"ת 1, אשר יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.6.23., המאשימה תמציא למזכירות בית המשפט את פרטי חשבון המתלונן בתוך 30 ימים מהיום.

ד.      פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

המזכירות וההגנה ישלחו העתק מפסק הדין לשירות המבחן/לממונה על עבודות השירות.

ניתן צו כללי למוצגים. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

הכספים שהופקדו עבור הנאשם בתיק מ"י/מ"ת יועברו לצורך תשלום הקנס ו/או הפיצוי שנפסקו בגזר דין זה, וככל שתיוותר יתרה היא תושב לידי המפקיד, בכפוף לכל עיקול או למגבלה אחרת על פי דין.

 

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

הערה: גזר הדין הוכתב באולם. בפרוטקול הדיון, טרם חתימתו אלקטרונית, נפלו שגיאות הקלדה והשמטות, ולכן, המזכירות תעביר לצדדים את העותק הסופי לאחר תיקונים (המינוריים).

 

 

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תשפ"ג, 08/02/2023 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"ג, 09 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.