1

נוכחים:

מטעם המאשימה - עו"ד מאיה השילוני

מטעם הנאשם - הובא וע"י עו"ד פאהום - מהסנגוריה הציבורית

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על סמך הודאתו של הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, כניסה לישראל שלא כחוק.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תשע"ז, 28/03/2017 במעמד הנוכחים.

2

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכניסה לישראל ללא היתר וזאת לאחר שנעצר ביום 23.3.17 בשעות הלילה יחד עם אחרים במאהל מאולתר בשטח חקלאי סמוך למצפה נטופה.

הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש, בהקשר זה מפנה לטיעוניהם.

באשר למתחם הענישה הראוי הרי שזה מבוסס על נסיבות ביצוע העבירה, במקרה זה אפנה לע"פ 41708-07-12 מ"י נגד עטאלה שם נאמר כי מתחם העונש הולם לעבירה זו כאשר מדובר בכניסה לישראל בלבד ללא עבירות נלוות למי שזו אינה הרשעתו הראשונה נע בין 30 ימי מאסר בפועל לשישה חודשי מאסר. שם צוין כי בנסיבות דומות לנאשם שבפניי העונש הראוי הינו בחלקו העליון של מתחם הענישה ואותו מערער נידון ל-4 חודשי מאסר בפועל.

מתחם זה מתאים אף לענייננו.

הנאשם, נעצר כאמור ללא היתר, יחד עם נוספים ואין זו הפעם הראשונה.

לחובתו הרשעה קודמת מיום 25.5.16 במסגרתה נדון ל-32 ימי מאסר בפועל, ומאסר מותנה בן 4 חודשים משך שלוש שנים. על אף האמור, וטרם חלפה שנה ממועד גזר דינו הקודם, נכנס הנאשם שוב לישראל ללא היתר. יש טעם רב בדברי התובעת לפיהם ככל הנראה מאסר מותנה אין בו די כדי להרתיע נאשם זה או שוהים בלתי חוקיים.

3

באשר לפסיקה אליה הפנה הסנגור במטרה לבסס עתירתו להארכת המאסר המותנה, סבורני כי אין בה כדי ללמד על המקרה שבפניי. מדובר במקרים בהם בשל נסיבות יחודיות נעתר בימ"ש להארכת מאסר מותנה. כך למשל בע"פ. 3242/15 דובר במקרה יחודי של איחוד משפחות אשר כלל אינו דומה למקרה בפנינו, ב-1441/14 דובר במקרה בו נוצר קושי משמעותי להפעיל מאסר מותנה בן 10 חודשים אשר ללא ספק חורג ממתחם הענישה וספק אם הוא תואם את נסיבות ביצוען של עבירות מסוג זה בהעדר כל מניע ביטחוני. כך אף בתיק 26837-01-17 נעתר בימ"ש להארכת המאסר המותנה אך לנוכח העובדה כי העבירה בוצעה סמוך לפקיעת תוקפו של התנאי. אף מכך לא ניתן ללמוד דבר על המקרה שבפניי מאחר והנאשם כאמור בחלוף פחות משנה נכנס שוב לישראל ללא היתר.

באשר לעונש הראוי לנאשם, לא שמעתי כל עילה להתחשב בו, לא שמעתי נסיבות אישיות יחודיות או חריגות אלא רק טענות באשר לאופן החקירה בתיק זה והתעלמות מבחינה יסודית באשר למעסיק שלטענת הנאשם העסיקו בישראל. עובדתית, הדברים במחלוקת בין הצדדים ובוודאי שלא ניתן לייחס לכך משקל לעניין העונש הראוי לנאשם. הדבר אף חורג מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם.

הסיכון והחומרה של אותם שוהים בלתי חוקים הנכנסים לישראל ללא היתר, הינה ברורה לכל, ולא מצאתי להוסיף לכך דבר. מעורבותם של שוהים בלתי חוקיים בפיגועים ידועה ולכן לא ניתן לבטל את החשש הקיים תמיד במקרים מסוג זה, אף אם אין כל ראיה לפיה המניע של נאשם זה היה ביטחוני ומוכן אני להניח כי כל כוונתו הייתה להתפרנס בלבד.

לנוכח תקופת המאסר אשר על הנאשם לרצות החלטתי להימנע מהטלת קנס כספי.

נדרש איזון בין נסיבות העבירה לעובדה כי אין זו הפעם הראשונה בה נכנס הנאשם לישראל, ולכן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        2 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה.

ב.         הפעלת המאסר המותנה בן 4 חודשים בתיק מספר 52445-05-16.

            המאסרים הללו ירוצו בחופף, סה"כ יירצה הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו 23.3.17.

ג.         מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

4