ת"פ 54589/02/17 – יוסף צייגר,הראל טכנולוגיות מידע בע"מ נגד מדינת ישראל,IBM,ישראל בע"מ,התעשייה האווירית לישראל בע"מ
1
|
מספר בקשה:44 |
||
בפני |
כבוד השופט עודד שחם
|
||
מבקשים |
יוסף צייגר
|
||
נגד
|
|||
משיבות |
1.
מדינת ישראל
על ידי ר' ארבל, עו"ד, ונ' בן עמי, עו"ד
3. התעשייה האווירית לישראל בע"מ
על ידי ר' שפרינצק, עו"ד, וג' לבקוביץ, עו"ד
|
||
2
החלטה
|
בפניי
בקשות לפי סעיף
1. בקשה מס' 44. בקשה זו הוגשה על ידי נאשמים 5 ו - 7 בכתב האישום. אדרש עתה לסוגי המידע והמסמכים השונים, המבוקשים בגדריה של בקשה זו.
2. מגעים בין י.ב.מ. לרשות התחרות: לעניין זה נתבקשו מסמכים וחומרי מחשב, רשימת פגישות, רשימת נוכחים, ותוכן פגישות הנוגעים למגעים בין רשות התחרות (להלן - הרשות) לבין נציגי חברת י.ב.מ. או מי מטעמם, וכן כל המסמכים וחומרי המחשב, רשימת הפגישות, רשימת הנוכחים ותוכן הפגישות, בין המחלקה האזרחית והמחלקה הפלילית ברשות, הקשורים לפטור מהסדר כובל שקיבלה י.ב.מ. מהרשות משנת 2008 ועד היום, ובכלל זה המגעים הקשורים לפטור מאישור הסדר כובל מס' 9338 מיום 12.1.15.
3. טענת המבקשים היא, כי מרבית האישומים נוגעים למוצרים של י.ב.מ. נטען, כי ההתקשרות של י.ב.מ. עם הנאשמים נעשתה על פי פטורי סוג, ועל פי הסכמים נשוא הפטור. בכוונת הנאשמים לטעון כי התנהלותם בעסקאות נשוא כתב האישום נובעת מצורת העבודה של י.ב.מ., אשר קיבלה גושפנקא מן הרשות באמצעות הפטורים הנ"ל. נטען עוד, כי הפטור שניתן בשנת 2015, ניתן לאחר מגעים ממושכים בין י.ב.מ. לבין הרשות, ונגע למנגנון התמחור והתעדוף. לטענתם, נושא זה מצוי בלב החקירה וההליך הפלילי. המבקשים מדגישים גם כי מדובר במשא ומתן ממושך, באופן חריג, אשר ארך כשנה וחצי. נטען בהקשר זה, כי במהלך החקירה, הרשות סייגה את הפטור שניתן לי.ב.מ. במשך כל השנים בנוגע למנגנון התעדוף; הוסיפה דיון בכבילות שהיו בהסכמים קודמים אך לא נתבקש לגביהן פטור; והגבילה את הפטור בתנאים מגבילים הרלוונטיים באופן ישיר לאירועים מושא החקירה הפלילית. צוין עוד, כי בהעדר נימוק של הרשות לשינוי האמור בפטור, ברור כי הסיבה העיקרית לכך היא החקירה הפלילית. המבקשים מוסיפים, כי בפיהם טענות הנוגעות להגינות ההליך הפלילי, על רקע תפקידה הכפול של הרשות כמעניקה פטורים מצד אחד, וכמבצעת חקירות פליליות הנוגעות לשוק המושפע מהם, מאידך. לטענת הנאשמים, קבלת המידע המפורט לעיל הכרחית להבנת המצב העובדתי והמשפטי בתיק, ורלוונטית להגנתם.
3
4. דין בקשה זו להידחות. יש ממש בעמדת הרשות, כי אותם חומרים בחלק זה של הבקשה, המהווים תרשומות פנימיות, אינם נוגעים, על פניהם, לתיאומים מושא כתב האישום. הם אינם מהווים חומרי חקירה. עוצמתה הנמוכה של הרלוונטיות הלכאורית של חומרים אלה, אף אינה מצדיקה מהלך של עיון בהם, לצורך קבלת החלטה בעניין זה.
5. הוא הדין במסמכים הנוגעים למגעים בין הרשות לבין נציגי י.ב.מ., אשר אינם נוגעים לתיק הפטור, אשר אף לגביהם, אין רלוונטיות לכאורית להתדיינות. כך גם לגבי המגעים בין נציגי הרשות לבין נציגי י.ב.מ. בנוגע לפטור. לא הוסבר באופן ברור, כיצד עניין זה רלוונטי לכתב האישום, המתאר שורה של תיאומים הנוגעים להליכים תחרותיים. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח העובדה שהתוצר הסופי, הוא הפטור שניתן, גלוי לכל. לא הוסבר בהקשר זה באופן משכנע, מה עשוי להיות הערך המוסף של גילוי המידע המבוקש, לצורך טענות ההגנה שמבקשים הנאשמים להעלות בהליך זה, ובכלל זה טענת ההגנה בדבר עיוות שגרם הפטור בשוק, באופן שנוצרה העדפה מראש ללקוח מסוים; וטענת ההגנה, כי התוצאה של "special bids"הייתה עיוות השוק בתוכו פועלת החברה המבקשת. נוכח האמור, איני רואה צורך להידרש לטענת הסוד המסחרי אותה העלתה י.ב.מ. ביחס לחלק מן המסמכים, ואשר על פניה יש בה טעם.
6. במצב זה, מעבר לאותם מסמכים אשר י.ב.מ. לא התנגדה למסירתם, בכפוף להשמטות שונות, אין מקום להורות על גילוי נוסף. אותם פריטי מידע, אשר לא צורפו לתגובת י.ב.מ, יימסרו לב"כ הנאשמים עד ליום 17.6.19.
7. רשימת עובדים: בהקשר זה התבקשה רשימת כל העובדים בעבר ובהווה, שעבדו בין השנים 2009 עד אפריל 2012 בי.ב.מ. והיו בקשר עם גורמים בתעשייה האווירית (להלן - תע"א). שמות העובדים נמסרו על ידי י.ב.מ. בתגובה שהגישה. עם זאת, נוכח המפורט בפסקה 24 להלן, על י.ב.מ. למסור את שמותיהם של ששה עובדים נוספים.
4
8. חומרי חקירה, ביקורת והליכי משמעת: לעניין זה התבקשו כל המסמכים, חומרי המחשב, התרשומות, פרוטוקולים של ישיבות, דיונים וועדות, וכן כל חומר הקשור לכך, במישרין או בעקיפין, הנוגעים לחקירות, בדיקות, ביקורות, וכן דו"חות ביקורת, טיוטות של דו"חות ביקורת, פירוט הפעולות המשמעתיות שננקטו כלפי עובדים ברכש מיחשוב בתע"א ממועד תחילת חקירות הרשות והמלמ"ב, וכן שינוי ועדכון נהלים הקשורים לנושא רכש מיחשוב בתע"א, שנערכו לאחר תחילתן של אותן חקירות ובדיקות.
9. בהקשר זה מציינים המבקשים, כי ידוע להם שבעקבות הפרשה מושא כתב האישום והמידע שנחשף בה, נערכו דו"חות ביקורת ובדיקות פנימיות בתע"א, ננקטו הליכים משמעתיים נגד עובדים, ושונו נהלים. על פי הטענה, הליכי הביקורת הפנימיים בתע"א, כולל דו"חות הביקורת וטיוטות שלהם, פרטי ההליכים המשמעתיים שננקטו, ופרטי הנהלים החדשים שהוצאו ועודכנו, דרושים למבקשים לשם ניהול הגנתם. הוסבר כי הבקשה מתייחסת ספציפית לדו"ח הביקורת הפנימית ולטיוטות שלו. לטענת המבקשים, ידוע להם שנמחקו מן הדו"ח הסופי פרטים הדרושים להם. לשיטת המבקשים, מדובר בחומר משלים, הדרוש להגנה לצורך הצגת תמונה שלמה בפני בית המשפט.
10. יש
ממש בעמדת הרשות, כי לא עולה מן הבקשה רלוונטיות לכאורית של הגילוי הנרחב המבוקש.
הדברים אמורים ביתר שאת, בהעדר פירוט של המבקשים אודות הידוע להם, לטענתם, אותם
דו"חות ובדיקות שהתקיימו, הליכים שקוימו ונהלים ששונו. סימן השאלה לעניין זה
מתחדד, נוכח הוראת סעיף
5
11. מן התגובה עלה כי במהלך שנת 2018 גובש דו"ח ביקורת הנוגע לתחום רכש המחשוב בתע"א. הדו"ח לא נערך בעקבות הפרשה מושא כתב האישום, ולא התמקד באופן מיוחד בהזמנות מושא כתב האישום. נטען, כי המידע שבדו"ח הוא מידע עסקי וסודי של תע"א, הנוגע לליבת פעילות רכש המחשוב אצלה, וחשיפתו תביא לפגיעה מסחרית בה. נבחנו בו הזמנות רכש בעיקר משנים שאינן רלוונטיות לכתב האישום, ומספקים שאינם נאשמים. תע"א טוענת גם כי הדו"ח התבקש כחלק מהיערכות של הנאשמים לתביעה אזרחית שבדעת תע"א להגיש נגדם. בעיון בדו"ח, מצאתי כי יש ממש בטענות תע"א לגביו. עוצמת הרלוונטיות של האמור בדו"ח לאישומים מושא כתב האישום נמוכה ביותר. במצב זה, ובשים לב לחשיבות הסודיות ביכולת לקיים הליכי ביקורת אפקטיביים, לא מצאתי הצדקה מספקת להורות על מסירת הדו"ח, כולו או מקצתו.
12. אשר להליכים משמעתיים נגד עובדים, מציינת תע"א בתגובתה כי ננקט הליך משמעתי אחד נגד אחד מעובדיה, בעקבות הודעת המלמ"ב כי הומלץ להגיש כתב אישום נגד אותו עובד. חומרי החקירה של מלמ"ב ביחס לאותו עובד נמסרו למבקשים. מסירת החומרים למבקשים תפגע בזכותו של העובד לפרטיות. העובד לא צורף לבקשה. בנסיבות אלה, עמדת תע"א היא כי יש לדחות את הבקשה לעניין זה.
13. המסמכים הנוגעים להליך המשמעתי של העובד האמור הועמדו לעיוני. מן העיון עולה, כי אין בהם תוספת משמעותית לחקירה הפלילית שהתקיימה בעניינו של אותו עובד. משלא נסתרה הטענה, כי החומרים הנוגעים לחקירה הפלילית לגבי העובד נמסרו לנאשמים, ובשים לב לכך שהעובד עצמו לא צורף כמשיב לבקשה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. מעבר לנדרש אוסיף, כי לא מצאתי כי בחומר יש תועלת עבור הנאשמים, קל וחומר תועלת כזו, העשויה לגבור על האינטרס של העובד לפרטיות. אף מבחינה זו, אין מקום להיענות למבוקש.
14. בקשה מס' 73. אף בקשה זו היא של נאשמים 5 ו - 7. בבקשה זו, נתבקשו כל תכתובות הדוא"ל בין עובדי י.ב.מ. לבין אנשי רכש המחשוב בתע"א (ממן) ואנשי הקשר בחברת אלתא מערכות בע"מ המעורבים באפיון ורכש ציוד מחשוב, בנוגע לרכש ציוד י.ב.מ. בפרויקטים מושא כתב האישום. כן נתבקשו כל תכתובות הדוא"ל וכל מסמך אחר המצוי בתיקי הרכש מושא הפרויקטים בכתב האישום, ובכלל זה מלוא תיקי הרכש הנוגעים לכתב האישום, השמורים במערכת ה SAPשל תע"א. נתבקשו עוד כל תכתובות הדוא"ל בין אנשי הרכש, בינם לבין עצמם; בין האחרים על הפרויקטים מושא כתב האישום לבין אנשי ממן; ובין אנשי ממן לבין עצמם, והכל ביחס לרכש מחשוב לפרויקטים מושא כתב האישום.
6
15. בבקשה הודגש, כי לא מדובר במסע דיג, כי אם בתכתובות ביחס לפרויקטים מוגדרים, המפורטים בכתב האישום, ותחומים בזמן ולאנשים מסוימים. צוין בבקשה כי ידוע לנאשמים כי חלק מתכתובות הדוא"ל נאספו במסגרת הליכי ביקורת ונשמרו בתע"א, וחלק מן התכתובות מצויים בתיקי הרכש. עוד טוענים הנאשמים, כי עובדי תע"א אליהם פנו חוקרים מטעם הרשות העבירו, על פי שיקול דעתם, חלק מן החומר הקשור לפרויקטים לגביהם נשאלו, לרבות תכתובות בינם לבין עצמם או בינם לבין עובדי י.ב.מ. הנאשמים טוענים, כי חומרים אלה נמסרו על פי מתודולוגיה לא ברורה. בנסיבות אלה נטען, כי לא ברור האם קיימות תכתובות דוא"ל נוספות הנוגעות לפרויקטים מושא כתב האישום, ויש להורות על העברת כל תכתובות הדוא"ל המבוקשות.
16. לטענת המבקשים, מדובר על תכתובות מזמן אמת, אשר עובדי תע"א ראו כרלוונטיות במסגרת החקירה אודות הפרויקטים מושא כתב האישום. בכל הנוגע לסודיות אפשרית, נטען כי מדובר בפרויקטים מן השנים 2009 - 2012, נתון המחליש כל טענה לסודיות. נטען, כי החומר הכרחי להגנת המבקשים ולקיומו של משפט הוגן, שכן הוא מקרין על מבנה השוק הרלוונטי; אופן בחירת הספק המועדף על ידי אנשי רכש המחשוב וי.ב.מ. בטרם יציאה למכרז או הליך תמחור; מעורבות הלקוח והפרות אפשריות שננקטו על ידו במסגרת פרויקטים מושא כתב האישום. על פי הטענה, הוא משליך, אפוא, על הפגיעה הנטענת בתחרות, טענת המרמה, חופש הרצון של המרומה, ועוד. בכל הנוגע לטענה אפשרית בדבר סוד מסחרי, נטען כי לא ניתן להעלותה באופן גורף, וכי יש לצמצמה, אם בכלל, למינימום הכרחי, אשר גם ביחס אליו ניתן למצוא פתרונות מתאימים.
17. לגבי רכש מחשוב ניתנה הוראה בהחלטה מיום 6.8.18, על רקע הסכמת המדינה לוודא שכל החומר שבתיקי הרכש, ככל שהם קיימים, יימצא בידה, וככל שיש חומרים שטרם הועברו לב"כ הנאשמים, הם יועברו לידיהם. הדברים חלים גם על תכתובות דוא"ל. תע"א מסרה בתגובה שהגישה, כי מסרה את כלל המסמכים האמורים לחוקרי הרשות. בנסיבות אלה, עולה כי העניין מושא בקשה זו, מוצה.
7
18. אשר לתכתובות הדוא"ל המבוקשות, עמדת המדינה היא כי מדובר בבקשה פולשנית ובלתי ממוקדת, המושתתת על תקווה ספקולטיבית כי פריסת רשת רחבה תניב דבר מה שעשוי לסייע להגנה. עמדת המדינה היא היענות לבקשה משמעותה חדירה נרחבת להתנהלות העסקית של תע"א, ללא הצדקה. הבקשה משתרעת על חומרים נרחבים, העשויים לכלול חומרים רגישים. היא אינה נשענת על סימוכין של ממש, כי אם על טענות בעלמא. העובדה שהומצאו למחלקת חקירות מספר תכתובות דוא"ל פנימיות, לא מבססת כשלעצמה רלוונטיות. הוא הדין בטענה בדבר העדר מתודולוגיית איסוף מסודרת. המדינה מוסיפה, כי טענות בדבר הפרת חוזה אינן עשויות לסייע לנאשמים, וכי הסוגיה אם חיוב חוזי הופר אינה תלויה בתכתובות פנימיות.
19. י.ב.מ. נוקטת עמדה דומה ביחס לבקשה, תוך שהיא מוסיפה כי חשיפת המידע כרוכה בפגיעה אסורה בפרטיותם של עובדי החברה, ופגיעה משמעותית בסודותיה המסחריים והמקצועיים. החברה מוסיפה, כי נוכח הזמן הרב שחלף, איתורן של התכתובות כרוך בעבודת מיון וסינון מרובה, ככל שניתן לאתרן, ובקשיים טכניים מרובים נוספים, והקצאת משאבים ניכרת, ללא הצדקה. בהקשר זה מציינת החברה, כי ספק אם המסמכים נשמרו במערכות המחשוב שלה; האם ניתן לאחזר אותם; וכי אין דרך לדעת אם תכתובת מסוימת משויכת לפרויקט מסוים של תע"א. החברה מוסיפה, כי לא הוצג בסיס לטענה, כי התכתובות עשויות לכלול מידע בנושאים עליהם מצביעה הבקשה.
20. תע"א מתנגדת גם היא לבקשה, וטוענת כי מדובר במסע דיג פסול ונרחב באופן קיצוני במסמכיה, במטרה להסיט את הדיון מן החשדות כלפי הנאשמים ולמקדו בהתנהלותה של תע"א. עמדת תע"א היא כי מדובר במסמכים חסרי רלוונטיות להגנת הנאשמים. גם תע"א מעלה סימן שאלה, האם ניתן לאתר תכתובות כאמור, והאם הן שמורות במערכות. בתגובתה, ציינה תע"א כי עצם הבדיקה האם שמורות תכתובות כאמור, תחייב השקעת משאבים עצומים ובלתי מידתיים.
21. ביום 20.11.18 הוריתי לתע"א ולי.ב.מ. להעביר לעיוני את ההתכתבויות הנזכרות בסעיפים א' ו - ג' לריש הבקשה, ככל שהן מתייחסות להליכי התיחור הספציפיים מושא כתב האישום. קבעתי, נוכח טענות בדבר קושי טכני לאתר התכתבויות כאמור, כי המסמכים האמורים יועברו עד ליום 18.12.18.
8
22. בתגובה, מסרה י.ב.מ. כי איתרה שמות של עובדים רלוונטיים לעניין, ובחנה אפשרות לערוך חיפוש בתיבות הדואר של אותם עובדים. מתברר, כי מרביתם עזבו בינתיים את החברה. הוסבר, כי כאשר עובד מסיים את עבודתו בחברה, תיבת הדואר האלקטרוני שלו נמחקת, וכך נעשה גם במקרה זה. נותרו שני עובדים, לגביהם נעשה חיפוש לגבי התקופה הרלוונטית לכתב האישום, וביחס לכל התכתובות שסיומת כתובת הדוא"ל שלהם היא iai.co.ilאו elta.co.il. נמצא חומר בתיבת דוא"ל של אחד מן העובדים, אשר הוגש לעיוני (נספח א' להודעה האמורה). בעיון בחומר זה לא מצאתי רלוונטיות, העשויה להצדיק את מסירתו.
23. נוכח העובדה שמהודעה זו עלה כי נערכה בדיקה ביחס לעשרה עובדים, בעוד שבשלב קודם נמסרו לנאשמים שמותיהם של ארבעה עובדים, ביקשו הנאשמים לקבל את שמותיהם של ששת העובדים הנותרים. הוסבר, כי הדבר גם עשוי לסייע באיתור תכתובות דוא"ל רלוונטיות בתע"א, כמו גם לצורך זימון עדים רלוונטיים לעדות. כן התבקשתי להורות לי.ב.מ. למסור בתצהיר ערוך כדין פירוט של הפעולות שפירטה בהודעתה.
24. הואיל ומפעולות החברה עולה רלוונטיות אפשרית של עשרת העובדים שעניינם נבדק מלכתחילה, ובאין נימוק נגדי בעל משקל, אני מורה לי.ב.מ. למסור את שמותיהם של ששת העובדים שנותרו. אשר לבקשה להורות לי.ב.מ. למסור מידע בתצהיר, הרי שלבקשה לכך לא הונחה תשתית של ממש, ואין בה כדי לסייע בניהול ההתדיינות. מכל מקום, משהוגש תצהיר, ביחד עם תגובה של תע"א, בא עניין זה על פתרונו המעשי.
25. בתגובה של נאשם 5, פירט רשימה של עשרה עובדי י.ב.מ., אשר לטענתו רלוונטיים לעניין, ואשר לגביהם הוא מבקש לקבל את תכתובות הדוא"ל הנוגעות לעניין. יש ממש בטענת י.ב.מ., כי היה מקום לפירוט כאמור מלכתחילה, ולא במסגרת של תגובה המוגשת זמן רב לאחר הגשת הבקשה. מכל מקום, לגופו של עניין, מתוך עשרת השמות, עולה כי כבר התקיימה בדיקה, ביחס לשלושה מהם. אשר לשבעה הנותרים, ששה מהם עזבו את החברה, ותיבות הדוא"ל שלהם לא נשמרו. בבדיקה שהתקיימה ביחס לעובד נוסף עלה כי לא נמצאה תכתובת דוא"ל שלו עם עובדי תע"א. בכך הגיע עניין זה למיצויו.
9
26. אף תע"א מסרה הודעה בהמשך להחלטה האמורה. הוסבר, כי נערכה בדיקה מקיפה ביחס לפעולות הנדרשות לשם ביצוע ההחלטה. הבדיקה הצריכה משאבים רבים. הוסבר, כי תהליך איתור תכתובות הדואר האלקטרוני סבוך וממושך. הוא מורכב ממספר שלבים. בשלב ראשון, אותרו שמותיהם של 15 עובדים של תע"א ושל אלתא (חברה בת של תע"א). בשלב שני, נתחמה תקופת החיפוש, אשר נגזרה ממועדיהם של הפרויקטים מושא כתב האישום. עוד נמסר, כי בשלב זה מוגבל החיפוש לתיבות דואר אלקטרוני ברשת החיצונית, המשמשת לתקשורת עם ספקים מחוץ לתע"א. איתור התכתבויות ברשת פנימית, המשמשת את עובדי החברה בלבד, צפוי להתארך, שכן בסיס הנתונים גדול בהרבה, ומכיל מידע מסווג ביטחונית, ועל כן ידרוש אישורי ביטחון. צוין, כי אותרו תיבות דוא"ל של חלק מן העובדים, ותוך זמן קצר צפויות להתקבל כל יתר תיבות הדוא"ל. בכל תיבה קיימים אלפי דברי דוא"ל. בשל חלוף הזמן, דברי הדוא"ל עברו תהליך של שמירה במצב מכווץ, אשר אינו מאפשר חיפוש תוכני על פי מילות חיפוש. לכן, בשלב שלישי, על מנת שניתן יהיה לבצע חיפוש בדברי הדוא"ל, יש להחזירם מן המצב המכווץ למצב רגיל. מדובר בעשרות אלפי דברי דוא"ל, אשר ידרשו עבודה רבה, זמן רב והשקעת משאבים. בשלב רביעי, העריכה תע"א כי ניתן יהיה לערוך חיפוש בדברי הדוא"ל לפי מילות חיפוש, כדי לסנן את דברי הדוא"ל שאינם רלוונטיים. הדבר יצריך זמן ומשאבים רבים, וידרוש כחודש ימים לפחות, מעבר לעשרות שעות שכבר הושקעו. תע"א ציינה, כי גם לאחר תהליכי הסינון, צפוי שתיוותר כמות משמעותית של תכתובות, אשר אין זה מעשי שבית המשפט יעיין בכולן. בנסיבות אלה, התבקש עיון נוסף בהחלטה מיום 20.11.18. בכל מקרה, בקשה החברה כי אורה שעלות הפעולות הנוגעות לעניין תוטל על המאשימה או על הנאשמים, אך לא עליה.
10
27.
אין בטיעונים אלה כדי לייתר את הצורך בעצם ביצוען של הפעולות האמורות. ההחלטה מיום
20.11.18 נבעה מן הרלוונטיות הפוטנציאלית של המידע. לעניין זה, לא השתנה דבר מה
מהותי[1]. אם יניבו הפעולות חומר
בהיקף רב, כנטען, ניתן יהיה לתת הוראות בדבר אופן סינונו, לרבות בחינת האפשרות של
בדיקה מדגמית של החומר, או ביצוע חיפושים ממוקדים בו, על פי הצעות שיועלו על ידי
ההגנה (השוו בש"פ 6071/17 מדינת ישראל נ' פישר (27.8.2017)). בכל הנוגע לעלות,
הרי שמדובר בהפקת חומרים על פי בקשת ההגנה. בשלב זה, אין תשתית המלמדת כי רמת
הרלוונטיות הפוטנציאלית של החומר גבוהה, כי החומר מצוי בליבת ההתדיינות, או כי
הייתה מוטלת על הרשות החובה לאסוף את כל החומר כחומר חקירה. טענת נאשם 5, כי
התכתובות נכללו בגדר
28. התוצאה של כל האמור היא, כי הבקשה מתקבלת בחלקה, על פי המפורט לעיל.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ט, 03 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
[1]יוער, לעניין זה, כי בהשלמת טיעון שהגישו, נאשמים 1 ו – 3 מבקשים למצוא תימוכין לרלוונטיות של החומר, בכתב אישום שהוגש בת.פ. 44846-01-19 (בית משפט השלום בראשון לציון) נגד עובד של תע"א, בו נטען כי הוסיף בדיעבד לתיק רכש שתי הצעות מחיר מאוחרות, על מנת ליצור מצג כאילו התקיים הליך תקין. נאשמים אלה טוענים כי התכתובות עשויות לשפוך אור על השאלה האם זהו דפוס פעולה. באין טענה, או תשתית לכאורית, כי דרך פעולה דומה ננקטה גם באיזה מן המקרים מושא כתב האישום, דומה כי עניין זה אינו מקרין באופן מהותי על העניין. זאת, בלא למעט מטענת הנאשמים, לגביה איני מחווה דעה, כי כתב האישום האמור מהווה דוגמא אחת לתחרות למראית עין, אשר מצאה ביטויה בהליכים מושא כתב האישום בהליך שבפניי. אשר לטענה הכללית של נאשמים אלה, לפיה תע"א אינה יכולה לממש את הליכי הבקשות להצעת מחיר באופן המאפשר תחרות שלא למראית עין, הרי שעל פי טיבה, מדובר בטענה סיסטמית, אשר אינה נובעת ממקרה כזה או אחר. בשל כך, כשלעצמה, אין בה כדי להשפיע באופן מהותי על הבקשה שבפניי.
