1

 

2

ב"כ המאשימה: עו"ד עינת יריב

ב"כ הנאשם: עו"ד רמי עותומאן

 

 

כללי

 

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסם.

ביום 23.10.19 החזיק הנאשם בביתו 425 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, 507 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA ו- 10.8 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין.

במשך תקופה לא ידועה קודם לאותו מועד, סחר הנאשם בסמים מסוכנים מסוג חשיש ו - MDMA מתוך חדר בקומה העליונה בביתו. הנאשם נהג לשלשל מחלון חדרו בקומה העליונה חבל הקשור לדלי, ובתוך הדלי נהג להניח את הסם שמכר, וכך העבירו לקונים, אשר מצדם הניחו את הכסף ששילמו תמורת הסם בתוך הדלי וכך העבירוהו לנאשם.

 

2.      תסקיר שירות מבחן מיום 23.3.20 מלמד כי הנאשם בן 34, נשוי בשלישית ואב לילדה בת 11 מנישואיו הראשונים, השוהה בחזקתו. טרם מעצרו הנוכחי התגורר הנאשם יחד עם אשתו ובתו בדירה הסמוכה לדירת אביו ועבד באופן חלקי במגרש מכוניות של חברו.

הנאשם אומץ בינקותו וגילה את דבר היותו מאומץ רק בגיל 8. אין לו קשר עם הוריו הביולוגיים. הוריו המאמצים התגרשו כשהיה בן 18, הוא ואחיו נותרו בחזקת האב. הקשר עם האם נותק למשך מספר שנים, לאחר נישואיה בשנית, אך חודש והתחזק מאד מאז לידת בתו. הנאשם נשר מבית הספר לאחר שמונה שנות לימוד, והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. לאחר גירושי הוריו החל לעסוק בהימורים, בשל השפעה חברתית שלילית ומתוך רצון להשיג רווחים. בהמשך פתח עסק, שקרס לאחר ארבע שנות פעילות, והוא מצוי בהליך פשיטת רגל עד היום.

הנאשם נישא לראשונה בגיל 21, ולבני הזוג נולדה ילדה. הוא התגרש מאשתו בשל מחלה שממנה סבלה, בתם נשארה בחזקתו ויש לו עמה יחסים קרובים. בשנת 2016 נישא הנאשם בשנית והתגרש לאחר שנתיים. כשמונה חודשים טרם מעצרו נישא בשלישית. אשתו בת 19 והוא תיאר מערכת יחסים תקינה ומיטיבה עמה.

שירות המבחן ציין, כי בהקשר של תיאור תולדות חייו, חלק מן הפרטים שמסר הנאשם סותרים את אלה שמסר בחקירת המעצר.

3

הנאשם החל לצרוך סמים בגיל 20 בנסיבות חברתיות, ובחודשים שקדמו למעצרו מצבו הידרדר, צריכת הסמים הייתה מאסיבית וכללה גם סמים "קשים" ואלכוהול. לדבריו, מאז מעצרו לא השתמש בסמים. שירות המבחן התרשם מנטייה של הנאשם לטשטש ולמזער את חומרת מצבו ביחס לשימוש בסמים ואלכוהול, כשטוען שאינו מכור ושולט על מידת השימוש.

לנאשם עבר פלילי קודם בעבירות אלימות, רכוש והימורים. ביחס לעבירות הנוכחיות הסביר כי ברקע לביצוען עמדו הקשיים הכלכליים שחווה לאחר פשיטת הרגל ורצונו להרוויח כסף. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מונע מתוך שיקולי רווח ומתקשה לראות ולהפנים את השלכות וחומרת מעשיו. יחד עם זאת הוא הביע חרטה והבנה לכך שצריך לשנות את חייו. עוד התרשם שירות המבחן, כי ברקע לביצוע העבירות עמדו קשייו של הנאשם מגיל צעיר לתפקד באופן נורמטיבי, ואלה הועצמו עם המשבר הכלכלי שחווה. בנוסף, היעדרן של דמויות תומכות ומכוונות בחייו ונטייתו להשיג רווחים קלים לצד שימוש בחומרים משני תודעה, מקשים עליו לבחון מצבי סיכון בהם מצוי והביאו אותו לפעול באופן אימפולסיבי ועובר חוק.

שירות המבחן תיאר, כי במסגרת חקירת המעצר נבחנה האפשרות לשלב את הנאשם בקהילה טיפולית, אך בהיעדר תובנה לדפוסיו ההתמכרותיים התקשה השירות להמליץ על אפיק כזה. גם בעת עריכת התסקיר לעונש שלל הנאשם נזקקות טיפולית בתחום התמכרותו והביע רצון לסיים עם ההליך המשפטי. עם זאת הביע רצון לטיפול במסגרת המאסר.

לנוכח אורח החיים השולי וההתמכרותי שמנהל הנאשם, קשייו לתפקד באופן יציב במסגרות הלימוד, התעסוקה וגם במסגרת זוגית, קשייו להישמע לדמויות סמכות ולגבולות חיצוניים והיותם של הגבולות הפנימיים רופפים, לא מצא שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והמליץ לגזור עליו ענישה מציבת גבול, לצד ענישה הרתעתית צופת פני עתיד, תוך מתן משקל לעייפות שמגלה הנאשם מהתנהלותו השולית ולרצון שמבטא לערוך שינוי ולבסס חיי משפחה יציבים לצד מסלול תעסוקתי תקין. עוד המליץ שירות המבחן לשקול את נישואיו הטריים של הנאשם ואת שהותו בת מספר החודשים במעצר. לבסוף הומלץ כי גורמי שירות בתי הסוהר יבחנו אפשרות שילובו של הנאשם בטיפול.

 

3.      ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכלל העבירות שבין עשרים ושמונה לארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל המצוי באמצע מתחם העונש ההולם לצד מאסר מותנה וקנס. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות ואת מידת פגיעתם של מעשי הנאשם בערכים אלה, את עברו הפלילי המכביד של הנאשם ואת התייחסות שירות המבחן לקשייו של הנאשם להכיר בחומרת מצבו ולשנות מאורחות חייו. ב"כ הנאשם תמכה טיעוניה בפסיקה והוסיפה וביקשה לחלט את הכסף המזומן והרכב שנתפסו ברשות הנאשם.

 

4

4.      ב"כ הנאשם, שתמך אף הוא את טיעוניו בפסיקה, ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שמתחיל בעשרה חודשי מאסר בפועל, וביקש להקל בעונשו של הנאשם. הסנגור הדגיש את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם והמשברים שליוו את חייו בעקבות גילוי דבר היותו מאומץ, גירושי הוריו המאמצים וניתוק הקשר עם אמו, נישואיו הכושלים והמשבר הכלכלי שחווה, ואשר מלווה את משפחתו עד היום. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את נטילת האחריות ושיתוף הפעולה של הנאשם עם המשטרה כבר מתחילת החקירה, שבלעדיהם לא ניתן היה לבסס עבירת סחר בסמים וכן את החרטה שהביע הנאשם על המעשים ואת רצונו בטיפול. ב"כ הנאשם הדגיש עוד את השנים שחלפו מאז הרשעתו האחרונה של הנאשם, את מצבו הבריאותי המעמיד אותו בסכנה אם יידבק, חלילה, בנגיף הקורונה בהיותו בבית הסוהר, וביקש לתת לנאשם הזדמנות להשתקם. כן ביקש ב"כ הנאשם להימנע מחילוט הרכב, וטען כי הרכב הוא בבעלות דודתו של הנאשם, שאף העידה ונחקרה על עניין זה בבית המשפט.

 

5.      הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו, אמר כי הוא השתנה, הביע חשש לשלומם של אביו ובתו והבטיח כי מעשיו לא יחזרו על עצמם.

 

מתחם העונש ההולם

6.      עבירותהסמיםפוגעות באופן ישיר בבריאותם, בגופם ובנפשם של המשתמשים בהם. עבירותאלה גורמות אף לנזקיםעקיפים,הנובעיםמביצועתדירשלעבירותשנועדולממןאתצריכתהסםוכןמכךשחלקממשתמשיהסמיםעושים, תחתהשפעתהסמים, פעולותיומיומיותשהןמסוכנותמטבען,כגוןנהיגה ברכב אוהפעלתציודמכנימסוכן, ומגביריםבכךאתהסכנההכרוכהממילאבאותןפעולות.

 

7.      הסכנה המסתברת מתוך עבירות הסחר בסמים שביצע הנאשם מומשה כשהוא מכר את הסמים והפיץ אותם לציבור. בהקשר זה יודגש, כי משעה שהנאשם הודה בביצוע עבירות סחר בסמים, לא ניתן לקבל את טענות ההגנה בדבר העדרה של תשתית ראייתית לביצועה של עבירה זו.

 

8.      אמנם היקף הסחר בסמים שבו עסק הנאשם אינו ידוע מתוך עובדות כתב האישום, ואולם ניתן להעריכו בהתבסס על היקף ה"מלאי העסקי" והמגוון של הסמים שנתפסו בביתו. מדובר בסמים משלושה סוגים שונים- כאלה שמקובל לכנותם "סמים קלים" כגון חשיש ו-MDMA וגם סמים קשים מסוג קוקאין. ביחס לכל סוגי הסמים שנתפסו בביתו מדובר בכמויות נכבדות מאד, העולות במידה רבה על הכמות הקבועה בחוק ככזו המקימה חזקה שלפיה הסמים לא נועדו לצריכה עצמית בלבד. עם זאת יש לשקול את העובדה המצוינת בכתב האישום, שלפיה הנאשם סחר בסמים מסוג חשיש ו-MDMAבלבד.

5

 

9.      העבירות שביצע הנאשם, גם אם בוצעו בצורה פשוטה ולא מתוחכמת במיוחד, דרשו מידה רבה של תכנון, הן בשל הצורך להצטייד בכמות בלתי מבוטלת של סמים מסוגים שונים, הן בשל הצורך לתאם מראש את דבר המכירות ושיטתן עם לקוחותיו של הנאשם.

 

10.  עיון בפסיקה, לרבות בפסיקה שעליה נסמכה ההגנה בטיעוניה, מלמד כי בגין עבירות דומות נגזרו, ככלל, עונשי מאסר למשך תקופות לא מבוטלות. ראו למשל רע"פ 4687/15 פלג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 13.8.15); רע"פ 9112/12 ניזרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.12.12); ע"פ 9979/08 בודרם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 21.4.09); ע"פ (חי') 6931-08-09 עייש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.4.10) ופסק דינו של בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור עליו ברע"פ 10141/09 בן חיים ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 6.3.12); עפ"ג (ב"ש) 3501-11-19 בן יוסף נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.1.20); ת"פ (ת"א') 24514-09-15 מדינת ישראל נ' פורת (פורסם בנבו 2.1.17).

עם זאת ניתן למצוא גם פסיקה שבה נגזרו, בנסיבות דומות, עונשי מאסר קצרים. ראו למשל רע"פ 5494/19 רנד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.8.19).

 

11.  לנוכח האמור לעיל מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין עשרים-וארבעה לארבעים חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

משעה שהעבירות בוצעו מתוך מניע כספי, ואין חולק על כך שהנאשם אף הפיק רווחים מביצוען, יש לכלול בעונש רכיב כספי שיבהיר כי ביצוע העבירות אינו כדאי גם מהבחינה הכלכלית. עם זאת, בקביעת גובה הקנס אתחשב, כמצוות המחוקק, גם במצבו הכלכלי של הנאשם, המצוי, על פי המתואר בתסקיר שירות המבחן, בהליך של פשיטת רגל.

 

העונש המתאים לנאשם

12.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו בכתב האישום כפי שהוא וללא הקלות, ואת החיסכון בזמן שיפוטי שנלווה להודאה זו. לא הייתה מחלוקת על כך כי שיתוף הפעולה של הנאשם עם החקירה המשטרתית כבר מתחילתה הוא שאפשר את הכללת האישום בעבירת הסחר בסמים בתוך כתב האישום.

 

6

13.  לנאשם חמש הרשעות קודמות בעבירות הגרלות והימורים, אלימות, רכוש, והחזקת סמים לצריכה עצמית. הרשעתו האחרונה משנת 2014 בגין עבירות שבוצעו בשנת 2012. עברו הפלילי מכביד מבחינת היקפו וחומרתו, שכן כולל גם הרשעה קודמת בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, ואולם לא ניתן להתעלם מכך כי במשך כשבע שנים מאז הרשעתו האחרונה הצליח הנאשם להימנע ממעורבות פלילית.

 

14.  על פי התרשמות שירות המבחן, הידרדרותו של הנאשם לביצוע עבירות פליליות חמורות באה על רקע התמכרותו לחומרים משני תודעה, לצד העדרם של גורמי תמיכה ממשיים בקרב בני משפחתו שיסייעו לו לנטוש את אורח החיים השולי שאימץ לעצמו. בנוסף, הנאשם מתקשה להכיר בעומק התמכרותו לשימוש בסמים ואלכוהול, ועל כן התקשה גם לרתום את עצמו להליך טיפולי משמעותי שהוצע לו על ידי שירות המבחן. הנאשם אמנם הביע רצון להשתתף בטיפול במסגרת המאסר, ואולם לא ברור האם יעשה כן ומה תהיה מידת ההצלחה של טיפול זה, אם בכלל. בהעדרו של טיפול, הסכנה כי הנאשם יחזור על מעשיו או יבצע עבירות אחרות על רקע התמכרותו לסמים ומצבו הכלכלי הקשה שרירה וקיימת. כל אלה, כמו גם התרשמות שירות המבחן כי הליכים משפטיים ועונשים שהוטלו בעבר על הנאשם לא הובילו לשינוי בעמדותיו או באורחות חייו, מחייבים מתן משקל של ממש לשיקולי הגנה על הציבור והרתעה אישית, שיבואו לביטוי בתוך מתחם העונש ההולם.

 

15.  לנוכח העובדה כי הנאשם עושה שימוש תדיר בסמים ואלכוהול, יש לכלול ברכיבי העונש גם פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה. אני ערה לכך כי המאשימה לא ביקשה לכלול רכיב עונשי זה במסגרת העונש שייגזר, ואף על פי כן מצאתי כי טעמים של הגנה על הציבור מחייבים לגזור על הנאשם פסילה מנהיגה ברכב, בפרט על רקע העובדה כי טרם מעצרו עבד במגרש מכוניות, ועל רקע טענות הטוענת לזכות ברכוש, לפיהן הנאשם משתמש באופן תדיר ברכב.

 

16.  יש לתת משקל מסוים ומדוד לנסיבות חייו של הנאשם, ואולם לא נתתי כל משקל לטענות בדבר מצבו הרפואי שנטען כי מציב אותו בקבוצת סיכון של הסתבכות מהידבקות בנגיף הקורונה, שכן לא הוצגו כל ראיות לפני או לפני שירות המבחן לעניין זה.

 

17.  מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה מחייבות לגזור על הנאשם עונש המצוי בראש השליש התחתון של מתחם העונש ההולם. יש לקוות כי הבעת הרצון המילולית של הנאשם להיגמל משימוש בסמים אכן תמומש על ידו והוא ינצל את תקופת מאסרו כדי ליטול חלק בהליך אמיתי של טיפול.

 

18.  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        29 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 23.10.19.

 

7

ב.         שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג- 1973, למעט עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית וכלים.

 

ג.         חודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית או כלים.

 

ד.         קנס בסך 2,000 ₪ או עשרים ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.9.20 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

ה.        פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים מיום שחרורו ממאסר. מיד עם שחרורו ממאסר הנאשם יפקיד במזכירות בית המשפט את רישיון הנהיגה שלו, או תצהיר שאין לו רישיון נהיגה.

 

סוגיית החילוט

19.  הנאשם הוכרז סוחר סמים בהכרעת דין משלימה שניתנה ביום 9.3.20.

 

20.  המאשימה מבקשת לחלט כסף מזומן בסך 1,407.5 ₪ וכן רכב מסוג סקודה בעל לוחית זיהוי 42-043-67 הרשום על שם דודתו של הנאשם, הגב' נדיה סנדוקה, הטוענת לזכות ברכוש.

 

21.  לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שהנאשם הפיק רווחים כספיים כתוצאה מביצוע העבירות וכי הכסף המזומן שנתפס שייך לנאשם. ההגנה אף לא טענה דבר נגד בקשת החילוט של הכסף.

 

8

22.  מנגד, ביחס לרכב, גם שלא הייתה מחלוקת על כך שהוא נתפס בחזקתו של הנאשם, הוגש תצהיר של הדודה שטענה לבעלות שלה על הרכב וביקשה להימנע מחילוט הרכב ולהשיבה לידו. על פי הנטען בתצהיר, לפני מספר שנים השקיעה הגב' סנדוקה חלק ניכר מכספי הפנסיה והחיסכון שלה לשם רכישת הרכב, באמצעות ובסיוע הנאשם, ותמורת רכישת הרכב שולמה כולה על ידה. עוד נטען בתצהיר, כי הרכב נרכש על מנת שיעמוד זמין לרשותה לצרכי ניידות בשל מצבה הבריאותי ומקום מגוריה וכי מדי שנה היא משלמת על אגרת הרישוי של הרכב. בדיון שהתקיים ביום 23.2.20 נחקרה הגב' סנדוקה על תצהירה בבית המשפט. בעדותה אישרה הגב' סנדוקה כי הנאשם הוא שנוהג ברכב והשיבה כי אינה יודעת מה סוג הרכב. עוד טענה הדודה בעדותה כי כ-6-8 שנים לפני רכישת הרכב נושא הבקשה, רכש הנאשם עבורה רכב זול יותר בסכום של כ- 5,000-6,000 ₪ שהיא נתנה לו, לפני כשלוש שנים הם מכרו את הרכב הקודם, היא מסרה לו סכום נוסף של כ- 6,000 דולר והוא קנה עבורה את הרכב נושא הבקשה. הדודה אישרה שלה עצמה אין רישיון נהיגה, וכאשר עומתה עם המרשם לפיו היו ברשותה תשעה כלי רכב ולא שניים כפי שטענה, אמרה שייתכן שהנאשם קנה ומכר כלי רכב בלי ידיעתה, והוסיפה כי בשל גילה המבוגר, 69 שנים, אינה זוכרת דברים.

 

23.  אמנם הטוענת לזכות ברכוש רשומה כבעלת הרכב, ואולם כידוע, הרישום אינו קונסטיטוטיבי (ראו למשל ע"א 448/77 אוטו בלה נ' לקי דרייב (פ"ד ל(2) 207)), ורישום רכב על שמו של אדם אינו מעיד בהכרח על הבעלות בו (ראו ע"פ 7376/02 כהן נ' מדינת ישראל (פ"ד נז(4) 558)). יתרה מכך, סעיף 31(6)(ב) לפקודת הסמים המסוכנים מקים חזקה לפיה הרכוש שנתפס בחזקתו של הנאשם מצוי בבעלותו, והמבקש להוכיח אחרת- עליו הנטל.

 

24.  הטוענת לזכות ברכוש לא הצליחה להרים את נטל הראיה לסתור את החזקה הקבועה בדין. עדותה הייתה כללית, לתצהירה לא צורפו ראיות שניתן היה להשיגן בנקל, כגון מסמכי חשבון בנק שיכולים היו לתמוך בטענות על קבלת כספי הפנסיה, משיכת כספי חיסכון והעברתם לנאשם או למי שמכר לו את הרכב. טענותיה כי הרכב נרכש לפני כשלוש שנים סותרות את העובדה העולה מתוך המסמך שהוצג על ידי המאשימה, לפיה העברת הבעלות נעשתה בחודש יולי 2019, וטענתה כי לאורך חייה היו לה שני כלי רכב בלבד סותרת את העולה מתוך המסמך לפיו היו ברשותה תשעה כלי רכב. התרשמתי כי כאשר השאלות בעניין זה הקשו על הגב' סנדוקה, היא בחרה בתשובה הקלה לפיה אינה זוכרת היטב את הדברים בשל גילה, הגם שאין מדובר בגיל כה מופלג.

 

25.  בנוסף, הנאשם לא התבקש ולא עלה להעיד כדי לתמוך בדברי דודתו, וההגנה אף התנגדה להגשת הודעתו במשטרה. אמנם, המאשימה נמנעה מלהגיש את ההודעה באמצעות גובה ההודעה כפי שהיה בידה לעשות, ואולם משעה שמדובר באמרת הנאשם עצמו, אשר ההגנה שבה והתייחסה אליה בטיעונים לעונש כאל אמרה מכוננת שעליה מבוסס היה כתב האישום, התנגדות ההגנה להגשתה מעלה תמיהות לא מעטות, המחזקות את החזקה הקבועה בסעיף 31 לפקודה.

 

26.  לפיכך אני קובעת כי הטוענת לזכות ברכוש לא הפריכה את החזקה לפיה הרכב שנתפס הוא בבעלות הנאשם.

 

9

27.  אין חולק כי הרכב לא שימש לביצוע העבירות, והדבר עולה אף מתוך עובדות כתב האישום המתאר כי הנאשם מכר את הסמים מחלון ביתו. עם זאת, מכירת הסמים היא עיסוק שבצדו רווחים כספיים נאים, ומשעה שהנאשם פושט רגל וקודם למעצרו עבד במשרה חלקית בלבד, יש לקבוע כי הרכב הוא רכוש שהושג מכספי העבירה.

 

28.  ההגנה התמקדה בטענה כי הרכב אינו בבעלות הנאשם ולא הציגה כל נימוק מיוחד המצדיק הימנעות מחילוט הרכב למקרה שייקבע כי הנאשם אינו בעל הרכב.

 

29.  משלא הוצג כל נימוק מיוחד המצדיק הימנעות מחילוט הרכב שהושג בכספי עבירה, אני מורה על חילוטו.

 

 

30.  הסמים שנתפסו יושמדו.

 

31.  המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בנוכחות הצדדים.