פתח דבר

1.      הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.05.20 בשעה 22.30 לערך, הגיע הנאשם סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, בפתח תקווה, בעודו רכוב על אופניים ולאחר ששתה אלכוהול, וצעק "מנדלבליט הבן זונה". משפנה המאבטח במקום אל הנאשם וביקש לשוחח עמו, אמר זה האחרון למאבטח: "לך תזדיין, אני אזיין אותך". עוד הוסיף "אני אזיין את מנדלבליט", "פעם הבאה אני אחזור עם רימון רסס".

 

3.      במסגרת ההסדר הדיוני בין הצדדים, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש. אין הסכמה עונשית בין הצדדים.

 

תסקירי שירות המבחן

4.      תסקיר שירות המבחן מיום 03.03.22 מגולל קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 47 שנים, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בפתח תקווה. מזה כשנתיים, בבעלותו עסק קייטרינג, אותו מנהל יחד עם רעייתו. סיים 11 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות. בהיותו קטין, חבר לחברה שולית והיה מעורב בפלילים בעבירות רכוש. שירת שירות צבאי חלקי. לאחר כעשרה חודשי שירות, שוחרר מהצבא על רקע רפואי. במסגרת שירותו הצבאי, החל להשתמש בקנאביס באופן מזדמן וחברתי. לאורך השנים, השימוש הפך יומיומי.

 

5.      הנאשם סובל מכאבים תכופים בגבו. מקור הבעיה לא אובחן והוא חווה תסכול וחוסר אונים שהובילו אותו ליטול משככי כאבים מעבר לכמות המומלצת. מזה כארבעה חודשים, משתמש בקנאביס רפואי, ברישיון, אשר מסייע לו להתמודד עם כאביו.

 

6.      לנאשם עבר פלילי המונה 2 הרשעות קודמות מהשנים 2018-2019 בעבירות אלימות כלפי בת זוג ומשנת 2018 בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון ועיסוק בעסק ללא רישיון/בניגוד לתנאים, בגינן הושת עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל בן 10 חודשים.

 

7.      בהתייחסו לעבירה, מסר הנאשם כי על רקע ביצועה עבר תקופת משבר, לאחר ששוחרר ממאסר. הוא ביטא כעס ותסכול כלפי גורמי חוק וממסד אשר, בין היתר, לא אישרו את בקשתו לקבלת הבטחת הכנסה. נוכח תסכולו, צרך אלכוהול על מנת להתמודד עם מצוקותיו הרגשיות. הוא תיאר כי רכב על אופניו, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, בדרכו לביתו הסמוך לבית של היועץ המשפטי לממשלה ונהג באלימות מילולית כלפיו. הוא שלל תכנון מוקדם של מעשיו והביע בושה וחרטה. הנאשם ביטא רצון לערוך שינוי באורח חייו, לרבות הפסקת צריכת אלכוהול והימנעות ממעורבות עם החוק. שתי בדיקות שתן שמסר בשירות המבחן נמצאו עם שרידי סם מסוג קנאביס, אותו הוא צורך ברישיון, כאמור.

 

8.      שירות המבחן התרשם מאדם אשר התקשה לגלות יכולות תפקוד והסתגלות במישורי חייו השונים ולאורך השנים, מצא תחושת שייכות וערך בחברה שולית ופיתח תלות בסמים ואלכוהול במטרה להתמודד עם קשייו. ניכר כי במהלך חייו, חווה מצוקות רגשיות שנבעו ממשברים כלכליים ומשפחתיים, אשר הובילו לתחושת תסכול, דימוי עצמי נמוך, גיבוש עמדה קורבנית ובעייתיות כלפי גורמי חוק וממסד. שירות המבחן ציין כי לנאשם קושי בוויסות תגובותיו, בפרט במצבי דחק ובעת ביצוע העבירה, היותו תחת השפעת אלכוהול, העצימה את תגובותיו התוקפניות. סנקציות עונשיות קודמות אשר הוטלו עליו לא היוו עבורו גורם מרתיע ומציב גבול. עם זאת, בעיתוי הנוכחי, ביטא מודעות ראשונית לדפוסיו הבעייתיים ורצון לערוך שינוי באורח חייו ובין היתר, באמצעות השתלבות בהליך טיפולי. שירות המבחן העריך כי לנאשם רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה ודרגת הפגיעה הצפויה, במידה ותתרחש, צפויה להיות ברמה בינונית.

 

9.      הנאשם הופנה על ידי שירות המבחן ליחידה בטיפול בהתמכרויות בפתח תקווה לשם בחינת התאמתו להשתלבות בהליך טיפולי שם. הדיון נדחה לצורך בחינת התאמתו לטיפול ושיקום.

 

10.  מתסקיר שירות המבחן מיום 13.06.22 עולה כי במהלך תקופת הדחייה, התרשם שירות המבחן ממורכבות מצבו של הנאשם אשר מתמודד עם קשיים רגשיים שנובעים ממצוקות שחווה בתחומי חייו השונים, לרבות מצוקה כלכלית וקשיים שחווה בזוגיות בגינם עבר להתגורר בגפו. בעקבות המשבר שחווה בזוגיות, סיפר הנאשם כי לפני כחודש, באופן חד פעמי, צרך אלכוהול בכמות שאינה מבוקרת, לשם התמודדות עם קשייו. הנאשם טרם שולב בהליך טיפולי ובעת הזו, נבחנת התאמתו לטיפול ביחידה להתמכרויות אל מול רישיון השימוש בקנאביס רפואי שנופק לו.

 

11.  להערכת שירות המבחן על מנת להפחית הסיכון להישנות עבירות מצדו של הנאשם וכן, על מנת לסייע לנאשם להעמיק בדפוסיו הבעייתיים ולתת לו כלים להתמודדות במצבי דחק, הנאשם זקוק לטיפול, בתחילה בתחום ההתמכרויות ולאחר מכן, בתחום האלימות.

 

12.  תסקיר שירות המבחן מיום 29.09.22 תיאר כי במהלך התקופה האחרונה, נפתחו נגד הנאשם שני תיקים חדשים בגינם הוגשו כתבי אישום נגדו, בעבירות של איומים ובעבירות תעבורה. הנאשם מרצה כעת עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים שהושת עליו ביום 19.09.22 בגין עבירות התעבורה. שירות המבחן התרשם כי בשלב זה של חייו, הנאשם חסר מוטיבציה פנימית או רצון לערוך שינוי מעמיק ומשמעותי. הנאשם סירב לשוחח עם שירות המבחן בהיוועדות חזותית בעת ריצוי מאסרו. לאור זאת, ציין שירות המבחן כי בעת הזו, אין באפשרותו לחוות דעתו בעניינו של הנאשם.

 

ראיות לעונש

13.  מטעם המאשימה הוגשו הראיות הבאות: גיליון רישום פלילי (ת/1); גיליון רישום תעבורתי (ת/1א'); מאסר מותנה שהושת על הנאשם בת"פ 50393-08-18 (ת/2); גזר דין מיום 14.09.22 בגין הרשעה בביצוע עבירות תעבורה (ת/3).

 

טענות ב"כ הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

14.  ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם. הנאשם איים על איש ציבור, בכך שהגיע, בשעת ליל, עד לביתו של היועץ המשפטי לממשלה ואיים בפגיעה בו. עוד הדגישה כי איומיו של הנאשם הם ברף הגבוה, שכן מדובר באיום קונקרטי על חייו של היועץ המשפטי לממשלה ועל בני ביתו. הנאשם, במעשיו, פגע בערכים חברתיים מוגנים שהם הזכות לחיים בבטחה, בכבוד ובשלווה וכן, בחירות פעולותיו של הפרט, תפקודו התקין של השירות הציבורי, שלטון החוק ואושיות המשטר הדמוקרטי. ב"כ המאשימה ציינה כי על בית המשפט לצאת במסר ברור לאלו המאיימים על חיי אנשי ציבור ובני משפחותיהם וכי הענישה צריכה ליתן מענה הולם וראוי לפגיעה בבסיס השיטה הדמוקרטית. לדידה של המאשימה, מתחם העונש ההולם בענייננו, נע בין מאסר לתקופה קצרה אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

15.  בהתייחסה לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הדגישה ב"כ המאשימה כי הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו במהלך השנים. לנאשם עבר פלילי ותעבורתי עשיר הכולל 13 הרשעות פליליות ו- 47 הרשעות תעבורתיות. הנאשם מרצה כעת עונש מאסר בן 9 חודשים בגין ביצוע עבירות תעבורה. עוד הוסיפה כי הנאשם ביצע את מעשיו, כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן שישה חודשים בגין עבירת איומים. שירות המבחן התרשם מאדם עם דפוסים בעייתיים ואשר מחזיק בעמדות בעייתיות כלפי גורמי ממסד ועל רקע זה, ביצע את העבירה בה הורשע. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם, אמנם, ביטא באופן מילולי רצון לשקם את חייו, אך אינו מעוניין בכך והעריך כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד. המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל ברף העליון של מתחם העונש ההולם וזאת במצטבר לעונש המאסר המותנה בן שישה החודשים התלוי ועומד נגד הנאשם, מאסר מותנה, קנס והתחייבות כספית.

 

טיעוני ההגנה

16.  ב"כ הנאשם הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם בן 47 שנים, נשוי ואב לשני ילדים בני 18 ו- 16. חייו של הנאשם אינם פשוטים. הוא עובד למחייתו מגיל 12. בשל פציעה, הוא שירת שירות צבאי חלקי. לאחר שחרורו, החל לעבוד, אך צבר חובות כבדים. בשנים האחרונות, ניהל עסק בתחום הקייטרינג עד שבגיל 44 אובחן עם גידול במעי. מאז, הוא מטופל במשככי כאבים ובשנה האחרונה, גם בקנאביס רפואי. ב"כ הנאשם הדגיש כי עברו הפלילי של הנאשם, בניגוד לנטען על ידי ב"כ המאשימה, אינו מעיד כי הנאשם הוא רצידיוויסט. הרשעותיו ישנות, עד שנת 2009, פרט להרשעה בשנת 2018 בגין ניהול עסק ללא רישיון והרשעה בשנת 2019 בגינה נדון לעונש מאסר בפועל בן 10 חודשים.

 

17.  לדידו של ב"כ הנאשם נסיבות ביצוע העבירה מעידות כי מעשיו של הנאשם אינם ברף חומרה גבוה. הנאשם מתגורר במרחק קצר מביתו של היועץ המשפטי לממשלה. הוא הגיע כשהוא רכוב על אופניו, בצורה ספונטנית. במעשיו, לא הייתה כוונה פוליטית. עוד הדגיש כי הנאשם ביצע את מעשיו כאשר היה נתון תחת השפעת אלכוהול. לפיכך, לדידו, מדובר במצב הקרוב לסייג השכרות ולכך, יש ליתן משקל במסגרת הענישה אשר תושת עליו. הנאשם הודה במעשיו בחקירתו במשטרה ומסר כי היה תחת השפעת אלכוהול. עוד ציין כי איומיו של הנאשם נאמרו למאבטח שהיה במקום ולא ליועץ המשפטי לממשלה אשר לא שמע את האיומים. על כן, הפגיעה בערך המוגן קלה.

 

18.  ב"כ הנאשם הפנה לתסקירי שירות המבחן מהם עולה כי הנאשם נטל אחריות על מעשיו, שלל תכנון מוקדם שלהם והביע בושה וחרטה. הוא הכיר בדפוסי עבר בעייתיים, ביטא נכונות להשתלב בהליך טיפולי ורצון לערוך שינוי באורחות חייו. אולם, שתי התרחשויות מרכזיות התרחשו ופגעו בתכניות השיקום. התפרצות נגיף הקורונה שגרמה לדחיות רבות בכל הנוגע לתסקירי שירות המבחן וכן, העובדה כי אושר לנאשם להשתמש בקנאביס רפואי. לדבריו, על אף העובדה כי כיום קנאביס ניתן ברישיון, גופי הטיפול עדיין מתייחסים לקנאביס כסם אסור.

 

19.  לדידו של ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. הוא עתר כי להורות על שליחתו לשירות המבחן פעם נוספת על מנת שינתן תסקיר משלים בעניינו. לחילופין, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל קצר, להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו בחופף למאסר אותו הוא מרצה כעת.

 

20.  הנאשם הביע חרטה על מעשיו וציין כי עשה מעשה טיפשי, ללא כל מחשבה וכוונה. הוא סיפר כי היה נתון במצב קשה, כשהקורונה פרצה. בעת האירוע, היה שתוי, עבר לידי ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, הסמוך לביתו, ואמר דברים ש"אינם במקום" אשר הוא מתבייש בהם.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

21.  בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם.

 

22.  עבירת האיומים היא עבירה הפוגעת בשלוות נפשו של הפרט ובמניעת הפחדתו והקנטתו. כך גם נפגע חופש הבחירה של הפרט (ראה רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 95, 105 (להלן: "פרשת לם"); רע"פ 1178/97 כהנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 266, 270; ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, 378). במעשיו פגע הנאשם גם בערכים חברתיים מוגנים שהם שלטון החוק וסדרי משטר תקינים בחברה דמוקרטית.

 

23.  יש לייחס עבירת האיומים לחומרה יתרה עת בוצעה כלפי לאיש ציבור. המשמיע איומים כלפי חברו, מבקש באמצעות האיום להשפיע ואף לשלול את חופש הרצון של המאוים, להביאו לפעול בהתאם לרצון המאיים, והכול מתוך חשש ממימוש האיום. באיום המופנה כלפי איש ציבור, כאמור, יש משום ניסיון לפגוע בסדרי השלטון ובאושיות המשטר.

 

24.  יפים לענייננו הדברים שנכתבו בפרשת לם, עמ' 114:

 

"השמעת איומים נגד אישי ציבור היא רעה חולה אשר בכוחה לפגוע באושיות הדמוקרטיה, וזאת גם במקרים שבהם איש הציבור עצמו אינו מודע כלל לאיום שהושמע כלפיו. איום המופנה נגד אישי ציבור מערער את הסדר החברתי, ובנסיבות המתאימות יהיה בו כדי לזעזע את שלוות נפשו של כל אדם מן היישוב השומע את האיום. אין ספק כי בכוחו של איום כזה ליצור פחד בלב שומעו, ואם אכן זו הייתה כוונת משמיע האמירה, כי אז מדובר באיום לכל דבר ועניין. ודוק: אין לבלבל בין איום על אישי ציבור לבין דברי ביקורת, שהם לגיטימיים וחוסים תחת הגנת חופש הביטוי."

 

25.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות

26.  הנאשם, הגיע בסמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר אביחי מנדלבליט, בעודו רכוב על אופניים, לאחר ששתה אלכוהול, וצעק תוך שהוא משמיע גידופים כלפי היועץ המשפטי לממשלה. משפנה אליו המאבטח ששהה במקום, איים על המאבטח וכן, איים באוזניו בפגיעה ביועץ המשפטי.

 

27.  אתן דעתי לכך כי מעשיו של הנאשם היו ספונטניים, ללא שקדם להם תכנון מוקדם. איומיו של הנאשם הושמעו, בעת שהוא רכב על אופניים בסמוך לביתו ולאחר ששתה אלכוהול. עוד אתן דעתי לכך שהנאשם לא השמיע איומיו ישירות כלפי מושא האיומים אלא באוזני המאבטח שנכח במקום.

 

28.  ב"כ הנאשם עתר לראות במצבו של הנאשם מצב הקרוב לסייג השכרות. אין דעתי כדעתו.

סייג השכרות מוסדר בסעיף 34ט לחוק העונשין:

 

"(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.

(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.

(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

(ד) בסעיף זה, 'מצב של שכרות' - מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.

(ה) סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית".

 

מדובר בסייג המרחיב את אחריותו של מבצע העבירה. בסעיף 34ט(ב) לחוק העונשין נקבעה חזקה משפטית, לפיה רואים אדם שביצע עבירה במצב של שכרות אליה נכנס מרצונו החופשי, כמי שהיה מודע ואדיש למעשה העבירה.

הנאשם אמנם ביצע המעשים לאחר ששתה אלכוהול, אך לא הוכח (ואף לא נטען) כי היה במצב של שכרות מלאה. למעלה מן הצורך יאמר כי גם אם נניח כי היה במצב של שכרות בעת ביצוע מעשיו, אין הוא נכנס למצב זה שלא מדעתו. כניסתו למצב זה הייתה מרצונו החופשי ועל כן, אין לראותו כחוסה תחת סייג השכרות או קרוב לסייג זה (ראה רע"פ 6382/11 קאדריה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.6.13)).

 

מדיניות הענישה

29.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות כגון דא, הושתו עונשי מאסר בפועל, הן בדרך של עבודות שירות והן מאחורי סורג ובריח. ברי כי הדבר נשען על נסיבות ביצוע העבירה המשתנות ממקרה למקרה. לשם המחשה אפנה למספר דוגמאות:

 

                    א.        רע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.11.18) - בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה. המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת איומים, בכך שבעיצומו של הליך גישור בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, איים על גרושתו ועורך דינה תוך שהוא מנבל את פיו בגסויות ואיומים כלפי השופט שדן בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט השית על הנאשם, בעל עבר פלילי ישן, עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. בקשת רשות הערעור נדחתה.

 

                     ב.         בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 43248-01-22 מדינת ישראל נ' בן דור (פורסם בנבו, 18.05.22) נדון ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על נאשם. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת איומים. הנאשם איים, באמצעות חשבון טוויטר, בפגיעה שלא כדין בראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאחר מכן, באמצעות אותו חשבון, איים גם על בנו. בהמשך לכך, במסגרת חקירתו, השמיע דברי איומים כלפי ראש הממשלה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בן תקופת מאסר קצרה שיכול ותרוצה בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל והשית עליו עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים בחופף, כך שהעונש הכולל שהושת עליו היה 8 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, הפעלת התחייבות בסך 3,000 ₪ וקנס בסך 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי נתן דעתו לחומרת האיומים, לכך שהם נמסרו בשלושה אירועים שונים וכן לעברו הפלילי של הנאשם בעבירת איומים, שכלל גם עונש מאסר מותנה בן שישה חודשים. על יסוד זה, ולאחר שלא ראה לתת משקל מכריע לנסיבותיו האישיות של הנאשם, השית בית המשפט על הנאשם עונש של עשרה חודשי מאסר, תוך שהוא ציין כי אין בעונש זה כדי למצות את הדין עם הנאשם, וכן הפעיל את עונש המאסר המותנה, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך העונש שהושת עליו היה 13 חודשי מאסר בפועל.

 

                      ג.         בע"פ (מחוזי נצ') 1194/05 דן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.6.2006) קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהגיש נאשם על חומרת העונש. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת איומים, בכך שהתקשר אל אמו והודיע לה כי בכוונתו לרצוח את ראש הממשלה ואת שר הביטחון בעצרת קרובה שהייתה אמורה להתקיים. בית משפט השלום השית על הנאשם, נעדר עבר פלילי, עונש בן 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער והמירו לעונש של מאסר בעבודות שירות, לאור נסיבותיו האישיות, מצבו הנפשי והליך טיפולי שעבר באותה עת.

 

                     ד.         ת"פ (שלום ראשל"צ) 61553-09-20 מדינת ישראל נ' אדרי (פורסם בנבו, 29.09.21) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של איומים וניסיון איומים. הנאשם שלח מחשבון ה"פייסבוק" שלו, בשתי הזדמנויות שונות, הודעות לעמוד של ח"כ אלי אבידר ממפלגת "ישראל ביתנו", שבהן כתב "אתה צריך כדור בראש". בית המשפט עמד על החומרה במעשיו של הנאשם. עם זאת, ציין כי משעה שמדובר באיומים שנשלחו בפייסבוק ולא נקראו באותו מועד בו נשלחו, מדובר במעשים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ושל"צ לבין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. בשים לב להודייתו של הנאשם, לחרטה שהביע, למצבו הבריאותי ולהיותו נעדר עבר פלילי, השית בית המשפט על הנאשם עונש מאסר מותנה ושל"צ.

 

30.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג), אני קובע מתחם עונש הולם לנסיבות המקרה שלפנינו הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

 

העונש ההולם

31.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40יא לחוק העונשין.

 

32.  שקלתי לחומרה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת הצורך בהרתעת הנאשם והרתעת הרבים. מדובר בעבירה שבוצעה על ידי נאשם ששתה אלכוהול והתקרב רכוב על אופניו לביתו של היועץ המשפטי לממשלה. דברי האיום שאמר נמסרו למאבטח וכללו איום קונקרטי.

 

33.  עוד נתתי דעתי לעברו הפלילי של הנאשם. לחובתו 13 הרשעות קודמות ו- 47 הרשעות תעבורתיות. הנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל, הן מאחורי סורג ובריח והן בדרך של עבודות שירות. כעת, מרצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 9 חודשים בגין עבירות תעבורה. כמו כן, נגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חודשים אשר הושת עליו בת"פ 50393-08-18 (שלום פ"ת). מדובר במי שהורשע בעבר בעבירת איומים ואשר שב וביצע עבירת איומים כאשר עונש מאסר מותנה מרחף מעל ראשו.

 

34.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי.

 

35.  כמו כן, נתתי דעתי לנסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, ובין היתר, למצבו הרפואי, כמפורט בתסקירי שירות המבחן. שירות המבחן העריך כי לנאשם רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אלימה ודרגת הפגיעה הצפויה, במידה ותתרחש, צפויה להיות ברמה בינונית. עוד התרשם שירות המבחן כי בשלב זה של חייו, הנאשם חסר מוטיבציה פנימית או רצון לערוך שינוי מעמיק ומשמעותי. בהעדר הפנמה לחומרת המעשים, חוסר רצון לשינוי או הירתמות להליך טיפולי - אין לנאשם אלא להלין על עצמו.

 

36.  באיזון בין האינטרס הציבורי להעברת מסר ברור תחת ידי בתי המשפט בעבירות כגון דא לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, אני סבור כי זה הראשון גובר.

 

סוף דבר

37.  לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר בפועל.

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע.

ג.       הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהושת על הנאשם בת"פ 50393-08-18 מבית משפט השלום בפתח תקווה. עונש המאסר המותנה יופעל בחופף ובמצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, וזאת במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת.

ד.     תוך התחשבות במצבו הכלכלי ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אסתפק בהשתת קנס מתון. לפיכך, אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 900 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-9 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.1.23, וכל 10 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי ותשא הפרשי ריבית והצמדה כדין.

הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

 

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 

ניתן היום, ד' כסלו תשפ"ג, 28 נובמבר 2022, בנוכחות הצדדים.