ת"פ 54094/02/14 – מדינת ישראל נגד מרדכי חי
בית משפט השלום בראשון לציון |
||
ת"פ 54094-02-14 מדינת ישראל נ' חי
|
|
24 נובמבר 2015 |
1
|
בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
מרדכי חי
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד יניב פרטוק
הנאשם וב"כ עו"ד אמנון גולן
2
3
4
5
6
גזר דין
הרקע.
במה הודה הנאשם? הנאשם הודה כי בתאריך 26.10.12 סמוך לשעה 14:10 בעיר ראשון לציון, על רקע סכסוך בדרך בין הנאשם לבין המתלונן, שנהג אותה עת באוטובוס, יצא הנאשם מרכבו כשהוא אוחז בפטיש והכה באמצעותו על השמשה הקדמית של האוטובוס, המשיך והיכה באמצעות הפטיש על שמשת חלון הנהג של האוטובוס וניפץ את השמשה לרסיסים אשר פגעו במתלונן בידו השמאלית ובפניו. אחר כך, נמלט הנאשם מהמקום ברכבו. הנאשם הורשע לפיכך, בעבירות של תקיפה סתם וחבלה במזיד ברכב.
סמוך לפני הדיון שהתקיים לפני ביום 13.10.15 התקבלו חוות דעת כאמור ותסקיר משירות המבחן. בדיון זה טענו הצדדים לעונש.
התסקיר.
שירות המבחן כדרכו ערך תסקיר מקיף ומעמיק ביותר אשר התייחס לכל הנתונים והנסיבות הרלבנטיים לעניין ובסופו של תסקיר התרשם מאדם בעל קווי אישיות שיש בהם כדי להקשות עליו לערוך התבוננות ביקורתית באשר להתנהגות אלימה. הנאשם שולל נזקקות טיפולית, לפיכך שירות המבחן נמנע מהמלצה על ענישה שיקומית המפחיתה סיכון. שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר מותנה כענישה ראויה המהווה גורם מרתיע ומציב גבול וכן פיצוי למתלונן.
הטיעונים לעונש.
על פי שיטת התביעה, יש לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. עיקר הטיעון נשען על חומרת מעשי הנאשם, דהיינו אלימות על רקע שימוש בדרך, תופעה חמורה שיש לשרשה. התביעה הציגה מדיניות ענישה המחמירה בדין שיש בה כדי לבסס העתירה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
בא כוח הנאשם ביקש לקבל המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש של מאסר על תנאי. לדבריו, חלקו של המתלונן באירוע הוא מכריע, ולמעשה האלים ביותר היה המתלונן אשר כפי הנטען זרק על הנאשם פחית משקה שגרמה נזק לרכבו. המתלונן עצר את האוטובוס, איים וקילל. טוען בא כוח הנאשם כי תחת אשר יוגש כתב אישום נגד המתלונן מצאה התביעה להגיש כתב אישום דווקא נגד הנאשם. לדבריו, יש בכך כדי לבסס הקלה בדין.
דיון והכרעה.
ראשית לכל מצאתי להפנות תשומת הלב לאמור בתסקיר שירות המבחן. לא מצאתי להרחיב מתוך ניתוח הנסיבות על ידי שירות המבחן, אלא אך להמלצות. איני סבור כדעת בא כוח הנאשם כי התסקיר הוא חיובי. אני סבור כי סופו של דבר אין התסקיר עומד לצידו של הנאשם, אלא ההיפך מכך.
אלא שהחלטתי לדחות עתירת הנאשם להסתפק במאסר על תנאי, אינה מבוססת אך על האמור בתסקיר, אלא על נסיבות אחרות לחומרה.
המקרה שלפנינו מבטא אחד מתוך מקרים רבים של תופעת אלימות ובריונות קשה ביותר ומשום כך גם חומרתה. לצערנו הרב, עדים אנו על פי מקרי העבר, לתוצאות הרות גורל של תופעה זו. נהיגת רכב במיוחד בעיר הומה כלי רכב, ותחבורה צפופה, יש בה באופן אינהרנטי להגביר לחצים התנהגותיים של נהגי כלי הרכב. המצבים בהם נהג אומר לעצמו, כיצד זה הנוהג סמוך אליו, יהין לפנות בלי לאותת או כיצד זה יעז לפנות ולהיכנס לנתיב נסיעתו תוך חסימתו או הפרעת תנועתו החופשית. איני בא לחקור חקר התנהגות נהגים בכביש, אך הדברים באים על רקע ניסיון העבר במקרים רבים.
היו מקרים בעבר שבגין דבר של מה בכך, תנועה מגונה שעשה נהג אחד לאחר, או אך משום שאחד הנהגים פנה לעבר נתיב נהיגת חברו תוך חסימתו, ששניהם נעצרו תוך התעלמות מהתנועה הזורמת והתקוטטו ביניהם. היו מקרים רבים, רבים לצערי שקטטות אלה הסתיימו בקטילתו של אחד מהנהגים.
מדיניות הענישה בתחום אלימות זה ברורה היא, ידועה ונחרצת. בתי המשפט חזרו פעם אחר פעם על הצורך למגר תופעה זו בדרך של החמרה בענישה. אני סבור כי יש ללכת אחר מדיניות זו באופן עקבי.
בא כוח הנאשם, העלה טענות רבות בדבר חלקו
המכריע של המתלונן - נהג האוטובוס באירוע, ובתוך כך, העלה טענות עובדתיות שאין
ביטוין בכתב האישום. אין לקבל דרך טיעון זו. ככל שבטיעונים לעונש עסקינן, במסגרת
הסדר טיעון, אזי המסגרת העובדתית הינה זו המצויה בגדר עובדות כתב האישום. אם יש
בדעת הנאשם, להעלות טענות עובדתיות מעבר למסגרת זו, עליו לבססן על ראיות לעונש
(ראו לעניין זה סעיף 40 י. (ד) ל
ככל שבמתחמי ענישה עסקינן, הרי שעל פי הפסיקה העניפה בנושא זה, מתחם העונש ההולם הוא מאסר בפועל למספר חודשים שיש וירוצה בעבודות שירות במקרים ההולמים. במקרה שלפנינו הגדיל הנאשם באלימות הרבה ובחוסר ריסון אלימותו עת עשה שימוש בפטיש כדי לגרום לנזק לאוטובוס כמו גם למתלונן. אלא שבבואנו לבחון חומרת המעשה, חייבים אנו להעמיד עצמנו במקומו של המתלונן. בעקבות אירוע על רקע שימוש בדרך יצא הנאשם כשהוא אוחז בפטיש ומכה בשמשות האוטובוס. אין ספק כי מחזה זה מעורר חלחלה ופחד בקרב כל אדם הנמצא בקרבת מקום.
אשר על כן, אני דוחה עתירת הנאשם להקל עמו. במאמר מוסגר אציין כי אני סבור שבמקרים המתאימים, ואין זה בלתי נמנע שמקרה זה אינו מתאים, ראוי להשית עונשי מאסר בפועל "ממש" על מנת להבהיר חומרת תופעה אלימה זו. נראה לי כי אלמלא עמדת התביעה, הייתי שוקל השתת מאסר בפועל "ממש" ולא כזה שירוצה בעבודות שירות. בתוך כך, ברור כי אני דוחה המלצת שירות המבחן. אני סבור כי נסיבותיו האישיות כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר אין בהן כדי נסיבות המבססות הקלה בדין וחריגה ממתחם העונש ההולם כפי שקבעתי לעיל. יש להדגיש, במקרה שלפנינו שלל הנאשם נזקקות טיפולית שנראה כי הוא זקוק לה ולפיכך אין מקום לשקול שיקולים של שיקום שיש בהם כדי לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם.
אלה העונשים שאני משית על הנאשם:
6 חודשי מאסר בפועל. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות בשב''ס שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם הוא יודע פרטיה לרבות ובמיוחד מועד תחילת העבודות - 5.8.15. הואיל ומועד זה חלף ולעומת זאת, חוות הדעת בתוקף הריני קובע כי מועד תחילת העבודות יהא 1.1.16.
5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה של אלימות כלפי גוף אדם או עבירה של גרימת נזק לרכוש במזיד.
משום מצבו הכלכלי ונסיבותיו של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר איני מחייב הנאשם בקנס. אני מחייב הנאשם לפצות את בעלי האוטובוס בעת הרלבנטית בסכום של 1,000 ש''ח. הפיצוי ישולם עד ליום 1.2.16. פרטי הבעלים ימסרו על ידי התביעה למזכירות בית המשפט עד ליום 1.1.16.
אני מחייב הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולפיה אם יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע במשפט זה תוך שלוש שנים מהיום ישלם סך של 5,000 ש''ח. לא יחתום על התחייבות כאמור יאסר למשך 7 ימים.
עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.
עותק מגזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות בשב"ס.
מוצגים: ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.
זכות ערעור תוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ו, 24/11/2015 במעמד הנוכחים.
|
הוקלדעלידייפעתמינאי
