1

 

1.      בפניי בקשת ב"כ הנאשם לפסיקת הוצאות, בגין התייצבותו לדיון שהתקיים ביום 28.11.2019.

רקע:

2.      כנגד הנאשם הוגש ביום 23.7.18 כתב אישום המייחס לו עבירת פגיעה בערך טבע מוגן וכן עבירת פעולה אסורה בגן לאומי.

על פי כתב האישום, בתאריך 17.11.17 הונחו ע"י פקחי הרשות פגרים בתחנת ההאכלה לנשרים, הממוקמת כקילומטר מערבית להר צרור בחלק הצפוני של גן לאומי גן הפסלים. בתאריך 18.11.17 וכחלק מפעילות ההסברה שעורכת הרשות, הוצבו מצפון למצד צין סככות ובהן טלסקופים, על מנת לאפשר לצועדים בצעדת בן גוריון, לצפות בנשרים המגיעים לתחנת ההאכלה.

נטען, כי בסמוך לשעה 9:50, הטיס הנאשם מטוס זעיר מ.ר XHYA4 מעל תחנת ההאכלה שבתוך הגן הלאומי את המטוס בגובה הנמוך מ - 2700 רגל מעל גובה פני הים, וזאת בניגוד להוראות הטיסה המחייבות של רשות התעופה האזרחית.

 

2

כתוצאה מהטיסה הנמוכה, נשרים אשר באו לאכול מהפגרים בתחנת ההאכלה נבהלו ועזבו את המקום. נטען, כי כל הפרעה המסתיימת במנוסת הנשרים ממוקד ההאכלה מחייבת את הנשרים להקיא את המזון, כדי להקטין את מעמסת משקלם ולחפש מזון אחר ולעיתים הם נחשפים לסכנה של הרעלות עקב אכילת מזון לא מבוקר, המכיל חומרי הדברה או כימיקלים שניתנו כתרופות וטרינריות וכתוצאה מכך אוכלוסיית הנשרים בישראל קטנה.

 

נשר הינו חיית בר מוגנת, ערך טבע מוגן ולנאשם לא היה היתר לפגוע בחיות בר מוגנות ובערכי טבע מוגנים.

 

מהלך המשפט

3.      הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום והדיון נקבע לשמיעת ראיות.

בתמצית ייאמר, כי בתיק זה התקיימו 5 דיונים, כאשר בארבעה מתוכם הייתה התייצבות מטעם ב"כ הנאשם.

                                            א.        ביום 11.2.2019 התקיים דיון בהעדר הנאשם וללא ייצוג מטעמו ולאור הספק בקבלת זימון כדין ע"י הנאשם, התבקשה דחייה ע"י ב"כ המאשימה.

                                             ב.         ביום 8.4.2019 התקיים דיון בנוכחות הנאשם ובא-כוחו. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ונתן מענה מפורט וכן נקבע מועד לשמיעת ראיות.

                                              ג.         ביום 3.7.2019 התקיים דיון בנוכחות הנאשם ובא-כוחו ונשמעה פרשת התביעה. בתום הדיון ניתנו הוראות בנוגע לסוגיות שהתעוררו במהלך המשפט, שאין צורך לפרטן כעת אך יצוין בתמצית, כי עסקו בעניין צו לקבלת מסמכים שעמדו בפני גורם ציבורי, בעת קבלת החלטה מנהלית בנוגע לנאשם, ושצפוי להעיד כעד הגנה בתיק.

                                             ד.         במהלך התקופה ניתנו החלטות נוספות הנוגעות למשמעות ולהשלכות עדותו של עד ההגנה וכן בנוגע לאי קיום החלטות בית המשפט, בפרט על ידי ב"כ המאשימה. בעניין זה ניתנה החלטה אחרונה ביום 10.11.19, בסמיכות למועד הדיון שנקבע לשמיעת פרשת ההגנה.

                                             ה.        ביום 25.11.2019, תחת תגובתה להחלטות, הוגשה בקשת המאשימה לדחיית מועד ההוכחות הקבוע לפרשת ההגנה. במסגרת הבקשה נמסר, כי נראה שלא התקבלו מלוא המסמכים במסגרת הצו שניתן והדחייה נחוצה לצורך עיון במכלול המסכים ולאחר מכן המאשימה תשקול המשך צעדיה בתיק. בנסיבות אלה ניתנה החלטה כדלקמן:

3

"תגובת המאשימה הוגשה באיחור ניכר. עם זאת, משמבקשת המאשימה לשקול את המשך עמדתה בתיק וזקוקה לשם כך לפרק זמן נוסף ולבירורים נוספים, יש לכאורה לאפשר את הדבר ולא לכפות המשך שמיעת ההוכחות".

 

בהמשך לכך ניתנה הוראה לצרף מועדים חלופיים מוסכמים ומתואמים עם ב"כ הנאשם להמשך שמיעת ההוכחות, לחלופין, במועד הקבוע תתקיים תזכורת.

                                              ו.          עד למועד הדיון לא הוגשה כל הודעה או בקשה נוספת. בפתח הדיון ביום 28.11.20 עתר ב"כ הנאשם להטלת הוצאות, בקשה שהיא נשוא החלטה זו. ב"כ הנאשם התרעם על התנהלות המאשימה מתחילתה ועד סופה. הן על שיקול הדעת המקצועי בהגשת כתב האישום ובהמשך ניהול ההליך לאחר עדויות התביעה, הן בהתנהלות הדיונית בתקופת הדחיה. כן נטען, כי הבקשה שהוגשה ביום 25.11.20 לא הועברה למשרדו, גם לא ההחלטה שניתנה בעקבות זאת, אף לא נעשה ניסיון לתיאום מועדים. בנוסף נטען, כי אחת ממטרות הדיון היום היתה להיפגש עם גורם מוסמך מטעם המאשימה, אך התברר שאותו גורם עזב את בית המשפט ואפילו לא התקשר אליו.

ב"כ המאשימה התנצל על כך שלא העביר העתק הבקשה לב"כ הנאשם. נמסר, כי נעשו ניסיונות לסיים את התיק וכרגע ההחלטה היא להמשיך ולנהל אותו והגורם המוסמך הנחה אותו להמשיך בניהול ההוכחות. ב"כ המאשימה לא ידע להסביר בנסיבות אלה מדוע בוטלה ישיבת ההוכחות וכן מדוע לא התקיימה פגישה עם עו"ד פרץ בבית המשפט.

בהמשך לכך, נקבע מועד להמשך שמיעת ההוכחות (שבהמשך נדחה לבקשת ב"כ הנאשם, ולאחר מכן בשל מצב החירום). כן התבקשה תגובת התובע הראשי אצל המאשימה לבקשה, תוך פירוט השתלשלות העניינים בתיק בית המשפט.

                                             ז.          תגובת התובע הראשי הוגשה לתיק ובה נתבקש בית המשפט לדחות את הבקשה בהיעדר זדון. נטען, כי הבקשה מיום 25.11.19 הוגשה לאחר שכל המאמצים לסיום ההליך בהידברות באו אל קיצם ועל מנת "לבקש הבהרה אודות החומר המצוי...ולוודא כי אין חומר נוסף" וזאת בטרם חקירת העד.

נטען, כי המתין לב"כ הנאשם בבית המשפט עד סמוך למועד הדיון הקבוע ואז נאלץ לעזוב את המקום בשל התחייבויות קודמות. הודגש, כי לא נקבעה פגישה ישירה עם ב"כ הנאשם, אלא ב"כ המאשימה ביקש לקיים את הפגישה ועשה ככל יכולתו על מנת לקיימה.

4

ביחס לעניינים דיוניים שנתבקשה התייחסות אליהם, התובע הראשי הסתפק בתגובה מפתיעה של אי-מתן גיבוי ניהולי לב"כ המאשימה בבית המשפט, בנימוק שלא ידע על כך, וללא התייחסות מעבר לכך.

                                             ח.        ב"כ הנאשם הרגיש חובה להשיב לתגובת התובע הראשי, ובמסגרת התשובה חזר על עיקר טענותיו וכן התקומם על האמור בתגובה, בין מחמת אי דיוק ובין מחמת חוסר רלוונטיות.

                                            ט.        בסופו של דבר נשמעה פרשת ההגנה ביום 25.6.20 ונקבעו מועדים לסיכומי הצדדים.

                                              י.          ביום 30.7.2020 ובטרם חלף המועד להגשת סיכומי המאשימה, הגישו הצדדים הודעה משותפת, לפיה הגיעו להסכמות אשר מייתרות את המשך הדיון בתיק. בהתאם להסכמת הצדדים בית המשפט הורה על ביטול כתב האישום לפי סעיף 94(ב) לחסד"פ. כן הוסכם, כי בית המשפט יכריע בבקשה לפסיקת ההוצאות הנ"ל, וטיעוני הצדדים מסתכמים בהודעות שהוגשו לתיק.

דיון והכרעה:

4.      לאחר עיון חוזר במסמכים שנאספו אל התיק ובטענות הצדדים סבורני, כי יש מקום לקבל את הבקשה לפסיקת הוצאות, אם כי לא במלואה.

5.      מאחר שהחלטה זו ניתנת לבקשת הצדדים ובהסכמתם, אין צורך לדון בשאלת מקור הסמכות להטלת הוצאות בפלילים, אך יצוין אך זאת, כי מדובר במקרה הנכנס באופן מובהק בגדריה של תקנה 21(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, שזו לשונה:

 

"21. (א) נעתר בית המשפט לבקשת בעל דין לדחות את מועד המשפט או נדחה מועד המשפט בשל מעשה או מחדל של בעל דין, רשאי בית המשפט אם ראה הצדקה לכך, להטיל על בעל הדין שבעטיו נגרמה הדחיה, הוצאות בפועל לטובת הצד שכנגד.

(ב) לא יטיל בית המשפט הוצאות כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעל הדין להשמיע דברו".

 

6.      בהתאם להסכמות הצדדים, במסגרת החלטה זו בית המשפט לא יידרש להתנהלות הכוללת בהליך, לרבות תוצאותיו, אלא לשאלת ההתייצבות לדיון ביום 28.11.19 בלבד.

5

7.      בעניין זה עולה, כי בעצם העובדה שהבקשה לביטול ישיבת ההוכחות מיום 25.11.19 ובעיקר, החלטת בית המשפט מאותו היום לא הומצאו לב"כ הנאשם ע"י ב"כ המאשימה (שהגיש את הבקשה, כמסתבר, מלכתחילה ללא תיאום עם ב"כ הנאשם) מהווה מחדל של בעל דין המצדיק הטלת הוצאות. זאת, בפרט ובעיקר, במצב שבו החלטת בית המשפט פתחה את הפתח לביטול הישיבה והתייצבות צדדים אך ורק לצורך תיאום מועדים.

משמע, בשקידה סבירה ובקיום ההחלטה, שלא לומר בקיום הוראות הדין והנוהג בניהול הליכים, ניתן היה למנוע את ההתייצבות לדיון.

8.      לכך נוסיף, כי די במידע שנמסר על ידי הצדדים במסגרת התגובות וההודעות כדי לבסס את הטענה, כי ניתן היה בשקידה ראויה ובהתנהלות סבירה של כל הגורמים ולרבות התובע הראשי, להביא לפחות לקיומה של אותה פגישה מיוחלת בין ב"כ הנאשם ובין התובע הראשי ביום הדיון ובכך להביא תועלת לכל הצדדים.

9.      עוד נוסיף, כי בסופו של דבר אין בפניי הסבר סביר או מניח את הדעת לעצם הגשת הבקשה ביום 25.11.19, ודאי לא באופן שבו הוגשה. בדיעבד ברור, כי לא היה מקום לבטל את ישיבת ההוכחות. בשונה מהאמור בהודעת התובע הראשי, בבקשה שהוגשה לא נתבקש סעד של הבהרה או כל סעד אחר מלבד דחיית מועד הדיון לצורך בדיקות נוספות מטעם המאשימה. גם בתקופת הדחייה שלאחר מכן לא הוגשה כל בקשה למתן סעד מבית המשפט בהקשר זה, או בהקשר אחר, ובמועד שמיעת ההוכחות בחודש יוני עמדה המאשימה, מבחינתה היא, באותו מצב שבו עמדה ערב הדיון בחודש נובמבר (קרי, תחת הנחייה שניתנה לב"כ המאשימה על ידי התובע הראשי להמשיך בהליכים כרגיל).

10.  משכך, גם לולי האמור בסעיף 7 לעיל, דומה שעצם ביטול ישיבת ההוכחות זמן קצר כל כך לפני המועד הקבוע נוכח הנכתב בבקשה, היה מצדיק במקרה זה פסיקת הוצאות - לא רק לזכות הנאשם אלא גם לקופת הנהלת בתי המשפט.

11.  אשר לגובה הפיצוי, ב"כ הנאשם עתר לפסיקת 4,000 ₪, לפי תעריף משרדו של 1,000 ₪ לשעה ובהתחשב בביטול הזמן וכן עתר ל"קנס" נוסף.

לעניין זה איני רואה עין בעין עם ב"כ הנאשם.

12.  בהשאלה מסכום הפיצוי המירבי הקבוע בתקנה 9(א) לתקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), תשמ"ב - 1982 קובעת לישיבה אחת (688 ₪ בצירוף מע"מ) ובהתחשב בהוצאות המוערכות הנוספות שבהגשת התשובה הנוספת לתגובה, וכן בכתובת מגורי הנאשם ובמיקום משרד בא כוחו, אני מטילה על המאשימה במקרה זה תשלום הוצאות לנאשם בסך 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

13.            המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

14.            תיק מוצגים יוחזר לב"כ הצדדים באמצעות המזכירות.

 

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

6