1.      לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 2.5.23.

2.      המשיבה הגישה נגד המבקש כתב תביעה לפינוי מושכר ולסילוק יד. נטען כי הנתבע הפר הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים בקשר לדירה בכפר סבא - וכי שילם את שכר הדירה באופן חלקי ובאיחור, וביחס לחלק מהתקופה לא שילם כלל. כן צבר חובות לועד הבית ולתאגיד המים. לכתב התביעה צורפה, בין היתר, התכתבות בין הצדדים.

3.      המבקש לא התגונן ופסק דין המורה על פינוי הנכס עד ליום 1.6.23 נחתם, כאמור, ביום 2.5.23.

4.      רק ביום 28.5.23, ארבעה ימים לפני מועד הפינוי המיועד, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.

5.      המבקש טוען כי לא ידע שהוא יכול להגיש כתב הגנה וכי המתין לדיון, והוסיף כי נעשה גם נסיון להגיע להסדר יחד עם הוריה של אשתו, שנחלצו לעזרת משפחת המבקש. לטענתו, נקלע למצוקה כלכלית שהובילה "למצב הלא נעים הזה".

6.      המשיבה טענה בתגובה כי לא נפל פגם בפסק הדין שניתן, וכי כל מטרתו של המבקש היא להרוויח זמן - כאשר הוא לא כופר בכך שפיגר בתשלומים ולא שילם אותם במלואם. לעמדתה, נצבר חוב של קרוב ל-50 אלף ₪.

7.      נקבע כי המבקש יוכל להשיב לתגובה עד היום בשעה 12:00. השעה בעת כתיבת ההחלטה היא 15:45 ולא הוגש דבר מטעם המבקש.

8.      לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

9.      בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

10.  פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

11.  המבקש לא טוען שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידיו ומסביר שלא התגונן משום שלא ידע שיוכל לעשות כן. מכאן, שגם לעמדתו אין המבקש זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

12.  בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי לנתבעת טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

13.  הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

14.  אין בבקשה טענות הגנה כלשהן - אלא רק פניה לקבלת ארכה ולנסיון להסדיר את המחלוקת בין הצדדים. מכאן, כי גם אם יבוטל פסק הדין הרי ששכרו של המבקש יהיה בהפסדו, שכן בסופו של יום ממילא צפוי בית המשפט לשוב ולתת פסק דין ובינתיים רק יצטברו הוצאות נוספות לצדדים.

15.  מכל האמור, אני קובע כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין - והוא יוותר על כנו.

16.  לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

17.  למען הסר ספק - רשמתי לפני האמור בבקשה בדבר הכוונה לבוא בדברים עם המשיבה ולנסות להגיע להסכמות. למותר לציין שאין בהחלטה או בפסק הדין, כפי שניתנו, כדי לגרוע מהאפשרות שהצדדים ימצו את ההדברות הישירה ביניהם בנסיון כן להגיע להסכמות כאמור.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"א סיוון תשפ"ג, 31 מאי 2023, בהעדר הצדדים.