1

 

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון חלקי מיום 12.11.19 בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

 

2.         במסגרת כתב האישום, בתאריך 14.5.18 החליט הנאשם לשדוד סניף בנק באמצעות פתק עליו רשם "זה שוד בלי רהש לשימי קסף אני חמוש". הנאשם נכנס לסניף בנק דיסקונט ברח' הרצל בחיפה וניגש למתלוננת שהסבירה לו כי עליו לקחת מספר תור מהמכשיר. הנאשם לקח מספר תור, חזר אליה ואמר "אני יודע שיש לך כסף תראי מה כתוב בפתק" והציג לה את הפתק על מנת להפחידה. המתלוננת שפחדה מפני הנאשם מסרה לו סך של 1,850 ₪ שהיו במגירה. הנאשם נטל את הכסף ונמלט מסניף הבנק.

 

טיעוני המאשימה לעונש:

 

3.         הנאשם עצור עד תום הליכים מיום 14.5.19.

 

4.         צוין עברו הפלילי, שלחובתו חמש הרשעות, בין היתר בתחומים הבאים: החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ,החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, שוד, סיוע לייבוא סם מסוכן שלא כדין וניסיון להחזיק או להשתמש בסמים שלא לצריכה עצמית.

2

 

5.         הוזכר שלחובת הנאשם עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים בר הפעלה (ת"פ 23408-05-15 מיום 21.6.16). הוזכר שבגין עבירות שביצע בעבר הוטלו עליו מאסרים בפועל. הוא שוחרר ממאסרו האחרון בספטמבר 2017 ובחלוף כשנה ושמונה חודשים ביצע את העבירה הנוכחית.

 

6.         נטען שעבירת השוד הפכה לעבירה נפוצה ושהיא מדאיגה ומסוכנת לשלום הציבור ושמירה על הקניין. נטען שעבירות שוד בפתקית בסניפי בנק הינן קלות יחסית לביצוע והפיתוי לביצוען רב, לאור האפשרות לקבל מהם כסף קל.

 

7.         נטען לפגיעה בערכים המוגנים של הגנה על הרכוש וקניין הפרט וכן שמירה על תחושת הביטחון של הפרט והסדר הציבורי. נטען שהפסיקה עמדה זה מכבר על הצורך להחמיר בענישה בעבירות מסוג זה (ע"פ 6752/10 טטרואשוילי נ' מדינת ישראל ((5.4.11)). נטען עוד שבשוד בנק נגרמת פגיעה לביטחונם האישי של לקוחות ועובדי הבנק כאשר שירות בנקאי הינו מוצר צריכה בסיסי (ע"פ 7516/12 פלוני נ' מדינת ישראל (1.8.13)).

 

8.         נטען לקיום תכנון מוקדם לביצוע העבירה- ההצטיידות מראש בפתק. חלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה מוחלט ואחריותו מלאה. היה צפוי להיגרם נזק לאור אופי העבירה והנאשם הוא בגיר כבן 38 ומודע היטב למעשיו והשלכותיהם.

           

9.         מכל האמור נטען שיש לקבוע מתחם ענישה הולם שנע בין 2-4 שנות מאסר בפועל.

 

אוזכרה הפסיקה הבאה:

 

10.       ע"פ 5385/16 רפאל בן שמעון נ' מדינת ישראל (7.3.17) ערעור על עונש שהושת בגין ניסיון שוד של שני סניפי בנק הדואר עם אחר, תוך שימוש בחפץ חד ואקדח דמה כאשר הנאשמים היו רעולי פנים. הוטל מאסר לתקופה של 24 חודשי מאסר. ביהמ"ש העליון קבע שאין מדובר בענישה חריגה.

 

11.       ע"פ 7537/16 ארז מזרחי נ' מדינת ישראל (30.1.17) המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד לפי סעיף 402(א) לחוק. הוא הגיע רכוב על אופנוע לבנק ונכנס שהוא לבוש מעיל חבוש בקסדה ומרכיב משקפיים אטומים. הוא הודיע לפקידה שזה שוד ושיש לו אקדח ודרש כסף. הושתו עליו בערכאה הדיונית 24 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

 

3

12.       ע"פ 3929/15 צחי יצחק נ' מדינת ישראל (2.11.15) הורשע המערער בביצוע שוד בפתק שנכלל בו איום ושימוש באקדח. הערכאה הדיונית קבעה מתחם הולם שבין 12-36 חודשי מאסר והוטלו 22 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה הנאשם היה ללא עבר פלילי והודה. הערעור נדחה למרות שהמערער החל להשתלב בתכנית גמילה.

 

13.       ע"פ 606/13 חכמון נ' מדינת ישראל (11.12.13) הורשע המערער בביצוע עבירת שוד סניף בנק דואר לפי סעיף 402(א) לחוק. באותו מקרה הוא הניח בפני הפקידה פתק בו רשם שזהו שוד ואיים עליה שיוציא אקדח. למרות המלצה טיפולית, הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל והערעור נדחה.

 

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:

 

14.       הנאשם נתון במעצר מיום 14.5.19. נטען שנסיבותיו חייו קשות ביותר כאשר הורי והתגרשו בהיותו פעוט ובגיל 19 עלה לישראל יחד עם אמו. עובר לאירוע היה הנאשם דר רחוב וסבל מחרפת רעב בנוסף לנגע הסמים שאחז בו. הוא נושא נגיף HIV וגם חולה בצהבת. נטען שהנאשם נדרש ליטול תרופות רבות מדי יום כדי לייצב את מצבו ולהיות תחת מעקב אימונולוגי קפדני. נטען עוד שבשלב מחלותיו הנאשם אינו יכול להתקבל למוסדות טיפולים לצורך גמילה מסמים. נטען עוד שהוא סובל בנוסף מאפילפסיה.

 

15.       נטען שבמקרה זה יש להפעיל את סעיף 40י"א(8) לחוק העונשין ולהתחשב במצבו ובנוסף לסעיפים קטנים 1 ו-3 ולתת משקל לפגיעה בנאשם מהעונש שיוטל.

 

16.       נטען שהנאשם הודה באופן מידי בעובדות כתב האישום ועוד הודה אף במהלך החקירה המשטרתית. נטען שהודאתו מבטאת חרטה כנה על מעשיו וחסך גם בזמן שיפוטי.

 

17.       באשר לנסיבות ביצוע העבירה נטען שהיא לא כללה תכנון והיה מדובר בפעולה ספונטנית תוך ניצול הזדמנות על רקע מצוקתו הכלכלית. נטען שלא התלוותה כל אלימות פיזית לביצוע העבירה ונגרם נזק כספי בסכום נמוך יחסית.

 

18.       הוסף שלא נגרם כל נזק גוף מביצוע העבירה ונטען שלא מתקיימת פגיעה בערך החברתי המרכזי המוגן על ידי הוראת החיקוק שהינה הגנה על שלמות גופו של אדם והפגיעה בערך החברתי של הגנה על הרכוש. נטען שמדובר בעבירת שוד ברף חומרה נמוך.

 

4

19.       באשר למדיניות הענישה נטען שכאמור בע"פ 7655/12 אדריס פייסל נ' מדינת ישראל (13.3.13) נקבע שאין להשוות בין מתחם שיש לקבוע לשוד אלים לעומת שוד שלא הופעלה בו כל אלימות ונטען שנקבע שמתחם הולם בגין עבירות שוד שבוצעו בנסיבות קלות יותר עומד על תקופה של 6 חודשי מאסר לבין 24 חודשי מאסר (ע"פ 6862/13 חיג'אזי נ' מדינת ישראל ((7.7.13)).

 

20.       בנוסף הפנו לפסקי דין כדלקמן:

 

ת"פ 59275-11-16 מדינת ישראל נ' מיכאל לוין שם נכנס הנאשם לסניף בנק שהוא עוטה על ידיו שקית כדי ליצור מצג שהוא אוחז באקדח, ניגש לפקידה והושיט לה פתק שהודיע על שוד ואיים עליה שיהרוג אותה. השלל עמד על סך 20,000 ₪. נגזרו עליו 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

21.       נטען שגם במקרים חמורים יותר, של מקרי שוד שבוצעו לפי סעיף 402(ב) הוטלו עונשים שבין 12-20 חודשי מאסר (ת"פ 17009-04-15 מדינת ישראל נ' יעקב אסמאי;ת"פ 8070/08 מדינת ישראל נ' זוהר אלי; ת"פ 2131-06-10 מדינת ישראל נ' אבו עראר).

 

22.       כמו כן הפנה הסנגור למקרים בהם הוטלו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות: ע"פ 9094/12 איתן טספאי נ' מדינת ישראל (24.8.13) שם בגין שוד לפי סעיף 402(א) הוטלו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ע"י הערכאה הדיונית. באותו מקרה המערער שדד סניף בנק באמצעות מצג שכביכול הוא מחזיק אקדח. ביהמ"ש העליון הפחית את העונש ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות כאשר נקבע שנסיבות ביצוע העבירה העידו שהיא בוצעה מתוך ייאוש וללא הפעלת שיקול דעת של ממש כאשר הוא שדד בנק בו היה מוכר.

 

23.       ת"פ 44790-02-15 מדינת ישראל נ' פלוני (20.3.16) שם הורשע הנאשם בשני אישומים של שוד ועבירות דומות. באישום הראשון בוצע שוד מתוחכם של שליח פיצה כאשר העבירה בוצע בצוותא עם אחרים תוך איום בכלי נשק קר לתקיפת המתלונן על ידי אחד השותפים האחרים. באישום השני שדד הנאשם עם אחרים בשיטה דומה שליח של מסעדה ונגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן. זאת בין היתר לאור הליך שיקומי וגיל צעיר.

 

24.       ת"פ 45847-02-16 מדינת ישראל נ' מיכאל איזוטוב הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירה של סעיף 402(א) לחוק בגין שוד בנק באמצעות פתק שכלל איום. הנאשם המתין מספר דקות בתור ואז ניגש ומסר לגזברית את הפתק וקיבל סכום של כ-10,000 ₪. העבירה בוצעה על רקע מצוקה כלכלית ונגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן בין היתר לאור גילו הצעיר של הנאשם והעדר עבר פלילי.

 

5

25.       נטען כי בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת, יש לקבוע מתחם ענישה בעניינו של הנאשם שנע בין 6-14 חודשי מאסר. בנוסף התבקש לחרוג מהמתחם לאור מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם ולעניין זה אוזכר ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (29.12.15) שערעור לופוליאנסקי נכלל בתוכו.

            נטען שיש הצדקה לחרוג ממתחם הענישה ולקבוע עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ביחס למאסר המותנה נטען שיש לעשות סמכות בהתאם לסעיף 56(א) לחוק העונשין ולהורות על הארכתו וזאת שום מפאת מצבו הרפואי של הנאשם או לחילופין להפעילו בחופף.

 

 

 

 

עמדת הנאשם

 

26.       הנאשם התנצל על מה שעשה והסביר שעשה זאת כיוון שבזבז כסף שקיבל לטיפול בהתמכרותו.

 

דיון והכרעה

 

27.       במקרה זה נפגעו הערכים החברתיים של שמירה על הקניין ופגיעה בסדר החברתי. לאור אופי השוד שבוצע מדובר בפגיעה שאינה ברף הגבוה של עבירות מסוג זה. לא ברור עד כמה התקיים תכנון מוקדם מעבר לרישום פתק והצגתו בסניף. לעומת זאת הנאשם הוא אחראי בלעדי לביצוע העבירה.

 

28.       מתחם העונש ההולם נמצא בין 12-36 חודשי מאסר בפועל.

 

29.       מבחינת נסיבות אישיות, אמנם לנאשם נסיבות אישיות ובריאותיות קשות, ואולם לא שוכנעתי שאין אפשרות להחזיקו או לשמור עליו במסגרת הכלא - אך יש מקום להתחשב במצבו הבריאותי בתוך מתחם הענישה. לקולא יצוין הודאתו המהירה וקבלת האחריות שזה מבטא.

 

אשר על כן אני מטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

א.        15 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו מיום 14.5.19.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים למשך שלוש שנים שיופעלו במידה ויבצע עבירת שוד או אלימות מסוג פשע.

ג.         באשר למאסר על תנאי של 18 חודשי מאסר שנקבע בת"פ 23408-05-15, הוא יופעל מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש שלעיל.

ד.         בנסיבותיו האישיות של הנאשם לא מצאתי לנכון להטיל קנס או פיצוי נוסף.

6

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, ט' טבת תש"פ, 06 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.