1

כללי:

1.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 25.11.16 שיחס לו באישום הראשון עבירות של תקיפה חבלנית ועבירה של פציעה כשהעבריין מזויין, בנסיבות סעיף 335א (2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2.         לאחר הגשת כתב האישום, נעצר הנאשם עד תום ההליכים.

הוא היה עצור למשך 45 יום ובהמשך שוחרר בתנאים מגבילים שהוסרו לאחר הודעת המדינה שהיא חוזרת בה מן האישומים נגדו.

3.         אין ספק כי במקרה זה היה יסוד להגיש כתב אישום נגד נאשם 1 (המבקש בתיק זה). לפחות שלושה עדי תביעה קשרו אותו לביצוע המעשים שיוחסו לו.

בא כוחו דאז אישר כי קיימות ראיות לכאורה לצורך הדיון לעניין מעצרו.

4.         ביום 14.06.17 העידו 3 עדי תביעה בישיבת ההוכחות.

            התרשמות בית המשפט וכן התרשמות התובע מדברי עדים אלה הייתה שלילית.

5.         בא כוח המאשימה שקל את הדברים וביום 15.06.17 שלח הודעה על חזרה מכתב האישום נגד המבקש.

2

סמוך לאחר החזרה מכתב האישום בית המשפט זיכה אותו וביטל את התנאים המגבילים בעניינו.

6.         יש לציין לחיוב את תגובתה המיידית של המאשימה נוכח העדויות הבלתי מהימנות שהושמעו על ידי עדי התביעה העיקריים.

הפן המשפטי:

7.         סעיף 80 לחוק העונשין מאפשר לפסוק פיצוי לנאשם שזוכה בגין שתי עילות: לא היה יסוד להגשת כתב האישום; נסיבות אחרות שמצדיקות זאת.

התקנות שפורסמו מכוחו של סעיף זה מגבילות את גובה הפיצוי שניתן לפסוק.

8.         כפי שצוין לעיל, היה במקרה זה יסוד ממשי להגשת כתב האישום.

גם בא כוחו של הנאשם לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בעניינו.

9.         הסוגיה שיש להכריע בה הינה האם יש מקום לפסוק פיצוי בגין נסיבות אחרות שמצדיקות זאת.

10.       בית המשפט העליון דן בסוגיה בהרכב 7 שופטים ב-ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל פד"י נ"ו (3), 23.

באותה פרשה נקבעו 3 מצבים שיכולים להצדיק קביעת פיצוי בגין העילה של "נסיבות אחרות"-

א. נסיבות הקשורות לעניין הליכי המשפט.

ב. אופי זיכויו של הנאשם.

ג. נסיבות הקשורות בנאשם.

11.       במקרה זה ההליך נוהל בצורה יעילה למדי.

            התביעה החליטה לחזור בה מכתב האישום כשהתברר לה שעדיה אינם אמינים.

            אופי הזיכוי התבקש מן האמור לעיל.

12.       השאלה היחידה שיש לבחון לצורך מתן החלטה הינה האם נסיבות הקשורות לנאשם מצדיקות מתן פיצוי ואם כן - באיזה שיעור.

            ב-רע"פ 7235/16 כהן נ' מדינת ישראל, נאמר כי עילה זו מנוסחת באופן רחב ומאפשרת גמישות באשר למגוון הנסיבות אשר יכול ותבאנה בגדרה.

3

            דברים דומים נאמרו גם ב-ע"פ 7826/96 כייש נ' מדינת ישראל נ(1), 481.

13.       המשיבה טוענת כי המבקש לא הצביע על כל פגיעה קונקרטית שמצדיקה לפסוק לטובתו פיצוי בגין העילה של "נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

14.       המבקש, תאמר אלמצרי, הינו יליד 1997.

            בעת מעצרו בשנת 2016 הוא היה כבן 19.5.

            אין ספק כי מעצר לאדם צעיר שחש כי נעשה לו עוול הינה חוויה קשה ביותר.

            אין ספק כי יש בחוויה זו לאדם צעיר כדי להצדיק פיצוי בגין המעצר הממשי.

15.       בבואי לקבוע את הפיצוי, לקחתי בחשבון את דרך פעולתה של המאשימה שראויה להערכה כפי שציינתי לעיל.

16.       נוכח כל האמור לעיל אני פוסק למבקש פיצוי חלקי בגין 45 ימי מעצרו בסך 2000 ₪.

17.       סכום זה יועבר למבקש תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, בהעדר הצדדים.