1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד קומרניצקי וכן עו"ד גילאור

הנאשמים 2-3 - נוכחים

ב"כ הנאשמים - עו"ד עזורה

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

 

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בת"פ 53740-01-14 בו יוחסו להם 13 עבירות של אי הגשה במועד של דו"ח תקופתי שיש להגישו - בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. הנאשמים כפרו תחילה בעובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות ליום 31/3/2015. במועד זה העיד עד תביעה אחד ונחקר ארוכות על ידי הסניגור. הדיון נדחה להמשך פרשת תביעה ולפרשת הגנה למועד אחר.

2

            ביום 11/2/2016 ביקשו הנאשמים לחזור בהם מכפירתם והודו בעובדות כתב האישום. הנאשמים הורשעו אפוא ב 13 עבירות של אי הגשה במועד של דו"ח תקופתי וביקשו לדחות את ישיבת הטיעונים לעונש על מנת לשקול צירוף תיק נוסף והסרת מחדלים.

 

2.         בתאריך 9/5/2016 חזרו בהם הנאשמים מכפירתם בעובדות ת"פ 51925-05-14 והודו בעובדות אותו כתב אישום, תוך שביקשו לצרפו לתיק מע"מ.

            הנאשמים הורשעו על פי הודאתם גם ב-6 עבירות של העברה במועד של מס שנוכה וזאת ביחס לחודשים פברואר 2013 עד יולי 2013, כשהסכום שלא הועבר לפקיד השומה במועד, כך על פי כתב אישום זה, עמד על סך של 260,176 ₪.

3.         ראוי לציין כי גם ביחס לתיק מס הכנסה כפרו הנאשמים תחילה בעובדות כתב האישום ביום 16/11/2014 והתיק נדחה להוכחות, אולם הנאשמים לא התייצבו לישיבת ההוכחות שנקבעה ביום 7/10/2015 ולעניין זה ניתנו מספר החלטות.

 

4.         כאמור, בסופו של יום הורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בשני כתבי האישום, וזאת על פי הודאתם.

            הסניגור ביקש לדחות את הטיעונים לעונש על מנת לאפשר הסרת מחדלים ועל מנת שתתקבל חוות דעת הממונה על עבירות שירות בשב"ס, נוכח עמדת באות כוח המאשימה להטיל על הנאשמים מאסר בפועל.

 

5.         ביום 23/11/2016 טענו הצדדים לעונש לאחר שהתקבלו חוות דעת ממונה לפיהן אין מניעה כי הנאשמים ירצו מאסר בעבודות שירות.

 

6.         באת כוח המאשימה, עו"ד קומרניצקי, טענה כי הקרן הכוללת של המס עומדת על סך של 4 מיליון ₪, ומה שלא הוסר הוא 1.2 מיליון ₪ - קרן המס לצורך פלילי בלבד.

            כנגד הנאשמת 1 ניתן צו פירוק ביום 13/11/2014, הדוחות החסרים לא שולמו וקיים חשש ממשי כי המחדל בתיק לא יוסר לעולם.

            אכן, התביעה הגישה תביעת חוב בתיק הפירוק כשסכום תביעת החוב מגיע לסך 5 מיליון ₪ ומתוך סכום זה חוב בדין קדימה - 4.6 מיליון ₪.

            העובדה כי הוגשה תביעת חוב אינה מצביעה על כך שהמאשימה תקבל את הכספים שכן לא ידוע אם בקופת הפירוק ישנם כספים וקיימים נושים מועדפים נוספים.

 

3

7.         באת כוח המאשימה טענה ביחס לחומרת העבירות והפנתה לפסיקה.

            קופת הציבור נפגעה קשות. מדובר בסכום עתק של מס שטרם שולם. משך תקופת הביצוע - כשנה וחצי - היא ארוכה. מדובר ב 13 עבירות ומידת הפגיעה בערך החברתי מתבטאת בגובה הנזק שנגרם לקופת הציבור.

 

8.         עו"ד קומרניצקי ציינה כי לעמדת המאשימה מתחם העונש ההולם לנאשמים 2 ו- 3 הוא מאסר לתקופה של בין 12 ל- 14 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של בין 5 ל- 10 אחוז מגובה המחדל הפלילי, לכל אחד מן הנאשמים.

            באת כוח המאשימה ביקשה לאמץ את הטווח העליון של הענישה.

            ביחס לנאשמת שאינה פעילה ביקשה באת כוח המאשימה להטיל עונש סמלי על מנת שלא לפגוע בקופת הפירוק ובנושים.

 

9.         באת כוח המאשימה, עו"ד אייל, ציינה כי מדובר ב 6 עבירות של אי העברה במועד של מס שנוכה, כאשר סך קרן החוב עומדת על 260,000 ₪. חוב הניכויים לא שולם, למעט סך של 25,000 ₪, על פי שובר שהוצג לה.

יתרת החוב המשוערכת עומדת על סך של כ 280,000 ₪, הוא גובה הנזק לקופה הציבורית. לעמדתה, מדובר בעבירות מס חמורות, אשר לא אחת נפסק כי יש לראותן כגניבה, וכשליחת יד בכספי הציבור, עבירות שפגיעתן קשה, לא רק בתחום המס ובקופה הציבורית, אלא בסדר החברתי בכללותו.

 

10.       עו"ד אייל הפנתה את בית המשפט לפסיקה רלוונטית בדבר מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות בנסיבות דומות וביקשה לאמץ מתחם שנע בין מאסר על תנאי ל 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. לעמדתה, יש מקום להטיל עונש מאסר של ממש, שלא בעבירות שירות, אשר ימוקם ברף העליון של המתחם, ובמצטבר לענישה שתוטל בתיק מע"מ.

            על הנאשמת 1 ביקשה להטיל קנס לשיקול דעת בית המשפט.

 

11.       הסניגור טען כי החברה - הנאשמת 1 - נפלה למצב בלתי אפשרי. החברה נמצאת בהליכי פירוק והדרך היחידה להביא כסף לקופה היא להגיש תביעה כנגד מי שגרם לחברה להיקלע למצב זה.

4

לדבריו, המפרק אישר לחברה להגיש תביעה על סך 3 מיליון ₪ נגד חיפה כימיקלים. הנאשמים חתמו בזמנו הסכם עם חיפה כימיקלים, אך בשל התנהלות החברה האמורה, שעצרה פעילות בגלל חגים ("הדממה"), נקלעו למצב בו נאלצו לעצור את פעילות החברה. הנאשמים צמחו, למעשה מתוך חיפה כימיקלים, שם היו עובדי בסיס והקימו את החברה, הנאשמת 1, תוך שימוש בכל חסכונותיהם.

בשנת 2013 הבינו שנקלעו לבעיה כלכלית והגיעו להסדר עם מס הכנסה ומע"מ, עד שבספטמבר 2013 הבנק עצר את פעילות החברה והפחית את תקרת האשראי שלה באופן משמעותי.

עובר לסגירת החברה היא עוד הספיקה להעביר למע"מ 250,000 ₪ במזומן, מה שמצביע על כך שניסו להיות בסדר.

 

12.       הנאשמים נאלצו להגיע להליכי פשיטת רגל, חתמו אבטלה, ונרשמו לקורס מפעילי מלגזה, אך גם רישיון להפעלת מלגזה לא יכלו לקבל בגלל החובות. כיום הם אינם עובדים. לדברי הסניגור, מדובר במצב של אנשים תמימים שנפלו למצב בלי אפשרי מבחינתם ולא עשו את הדברים "כעוקץ".

            בפתח הדיון הציג הסניגור אישור על שוברי תשלום בסך 25,000 ₪ למע"מ ו 25,000 ₪ למס הכנסה.

 

13.       הנאשם 2 ציין כי יש לו 3 ילדים בוגרים, אשתו פוטרה לפני חודש, חתם אבטלה, אינו יכול לקבל רישיון להפעלת מלגזה בגלל חובות, אינו מוצא עבודה ועושה הכל כדי לשקם את עצמו ואת משפחתו.

14.       הנאשם 3 ציין כי הוא נשוי, אב ל 3 ילדים בוגרים וסב לנכדה, חותם אבטלה ובשל גילו אינו מקבל עבודה. הכנסתו היחידה מעבודת אשתו.

 

15.       הסניגור הציג לבית המשפט את כתב התביעה שהגישו הנאשמים במסגרת ת"א 16536-09-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד חיפה כימיקליים.

 

16.       כפי שציינתי לעיל, הנאשמים הופנו לממונה על עבודות שירות ונמצאו מתאימים לרצות עבודות שירות במקום מאסר.

 

5

17.       תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין, תשל"ז - 1977), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם (סעיף 40ג לחוק הנ"ל).

 

18.       הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הם הפגיעה בקופה הציבורית, הפגיעה במערכת גביית המס והאמון שבין האזרח למדינה, כאשר האזרח מחוייב לדווח דיווחי אמת על הכנסותיו.

 

19.       אשר למידת הפגיעה, היא ניתנת למדידה בגובה המחדל - הוא הסכום שנשלל מקופת אוצר המדינה ובענייננו, ביחס לעבירות מע"מ, קרן המס הפלילית עומדת על 1.2 מיליון ₪ וביחס לעבירות מס הכנסה, סכום של 260,000 ₪.

 

20.       אשר לנסיבות הקשורות בעבירה -

הנאשמים היו המבצעים היחידים של העבירות בהיותם מנהלים פעילים בחברה, הנאשמת 1.

עבירות המע"מ מתייחסות לתקופה שבין חודש מרץ 2012 לחודש יולי 2013 ואילו עבירות מס הכנסה מתייחסות לתקופה שבין חודש פברואר 2013 לחודש יולי 2013.

מדובר ב 13 עבירות על חוק מע"מ.

מדובר ב 6 עבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה.

אשר לעבירות המע"מ, למעט העבירה האחרונה, הדוחות כולם הוגשו גם אם באיחור, אם כי הנאשמים לא צירפו את מלוא התשלום הנובע מהדוחות (ביחס לדו"ח 4/2013, 5/2013 ו- 6/2013).

 

21.       אשר למדיניות הענישה - בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה.

6

            בע"פ 519/89 אשר נ' מדינת ישראל נאמר על ידי כב' השופט המשנה לנשיא אור "שבמס ערך מוסף עסקינן המדובר הוא בכספים שלמעשה קיבל הנישום והוא מחזיקם בידו על מנת להעבירם לשלטונות המס. מי אשר נוטל למעשה מכספים אלה, המגיעים לאוצר המדינה, ובעזרת דיווחים שאינם אמת מחזיקם בידו ומשתמש בהם לתועלתו- מן הראוי שהעונש לגביו יביע את הפסול שבמעשהו ויהיה בו כדי להרתיע אחרים בפני מעשים דומים".

            בפסיקה נקבע כי אין להבדיל בין מי שגוזל את כספי הפרט למי שגוזל כספי ציבור ועל כן יש להחמיר בעונשם של מורשעים בעבירות מס אשר לא הסירו את כל המחדלים שכן בהסרת כל המחדלים יש משום ביטוי לחרטה כנה ואמיתית של הנאשם.

נקבע עוד כי אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי גם כאשר מדובר בהרשעה ראשונה, שכן כפי שקבע בית המשפט העליון כי: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה , ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא יתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". (ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל).

            הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל, שכן "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. ידעונה עברייני הצווארון הלבן כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן" והרי הוא כצווארנו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט", (ע"פ 344/80 לא פורסם- כפי שמאוזכר בע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל).

            וכן נקבע כי "כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם להפיק רווח כספי חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (רע"פ 3137/04 חג'אג' נ' מדינת ישראל).

לסוגיית הסרת המחדל חשיבות רבה בעת גזירת הדין באשר יש בה להשיב את כספי הגזילה לקופת אוצר המדינה. בעפ"ג 47301-01-14 רשות המיסים היחידה המרכזית איזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' פ.מ.מ בע"מ נאמר כי:

7

"... הסרת המחדל הינה הביטוי האולטימטיבי ללקיחת אחריות ולהכרה בחטא, לצד הפן האופרטיבי והמעשי שיש בה, דהיינו השבת הנזק באופן שהקופה הציבורית קיבלה בחזרה מה שנגרע ממנה. בתי המשפט מאז ומעולם התחשבו בנימוק זה לעניין ההקלה בעונש. אין בכך כמובן כדי למעט מחומרתה של העבירה, אולם יש בכך כדי להשליך על הענישה. תיקון 113 העומד במוקד הדיון הכיר גם הוא בחשיבות הסרת המחדל. אנו מפנים לסעיף 40י"א(5) המונה בין הנסיבות שבהם רשאי בית המשפט להתחשב בעניין העונש ואשר אינם קשורות לביצוע העבירות, גם את "מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה".".

 

22.       בהתאם להוראת סעיף 40י"ג(א) לחוק העונשין, אני קובעת כי הגם שהוגשו כנגד הנאשמים שני כתבי אישום, האחד בעבירות על חוק מע"מ והשני בעבירות על פקודת מס הכנסה - מדובר באירוע אחד, הגם שמדובר בכמה עבירות הנכללות בו.

על כן בכוונתי לקבוע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, אך בשים לב לריבוי העבירות המהוות את אותו אירוע.

בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת בני ג'אבר (ע"פ 4910/13) ניתן לומר כי מדובר באירוע אחד שכן מדובר באותם נאשמים שביצעו עבירות פיסקליות במהלך התנהלותה הרגילה של החברה הנאשמת 1, כאשר הנאשמים 2 ו- 3 היו מנהליה הפעילים, כאשר העבירות בוצעו החל מחודש מרץ 2012 עד יולי 2013, כחלק מאותה "תוכנית עבריינית" ובזיקה בין העבירות לבין עצמן.

 

23.       בהתחשב אפוא בעיקרון ההלימה, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה באותם ערכים, בנסיבות הקשורות בעבירה ובמדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר בן 6 חודשים שניתן להמיר בעבודות שירות, לבין מאסר בן 12 חודשים לריצוי בפועל.

 

24.       אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה -

            הנאשמים לא הודו בהזדמנות הראשונה. בתיק מע"מ העיד אחד מעדי התביעה ונחקר ארוכות על ידי הסניגור, אולם בסופו של יום חזרו בהם הנאשמים מכפירתם, הודו בעובדות שני כתבי האישום ו"ניקו שולחן" על דרך של צירוף תיקים.

            אין לחובת הנאשמים הרשעות קודמות מכל סוג שהוא - הטלת מאסר תפגע פגיעה אנושה בנאשמים ובבני משפחתם.

            הנאשם 2 יליד 1959 בעוד הנאשם 3 יליד 1962 והם הפנו לנסיבות משפחתיות וכלכליות המצדיקות התחשבות.

            כפי שציינתי לעיל, סוגיית הסרת המחדל היא סוגיה מהותית, במיוחד בדיני מס, והנאשמים לא השכילו להסיר את המחדלים ובכך להביא להשבת הגזילה לקופה הציבורית.

8

            סכום המחדלים הנו גבוה והנאשמים הצליחו להשיב אך סכום כולל של 50,000 ₪ - 25,000 ₪ למע"מ ו 25,000 ₪ למס הכנסה.

            הסניגור הסביר את הנסיבות שהביאו לקריסתה של הנאשמת 1 ומכאן לקריסתם של הנאשמים 2 ו- 3 והעובדה כי לא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם למדינה. לתמיכה בטענתו הציג כתב תביעה שהוגש על ידי הנאשמים כלפי מי שלטעמם תרם לקריסה - חברת כימיקלים לישראל בע"מ.

 

25.       על כן, הגם שסכומי המחדל הם גבוהים והנאשמים לא השכילו להסירם במלואם, נוכח הנסיבות שאינן קשורות בעבירה, נוכח העובדה שחלק מהמחדל הוסר, החלטתי לאמץ את הרף התחתון של המתחם שקבעתי ולהטיל על הנאשמים עונש מאסר בעבודות שירות, לאחר שנמצאו מתאימים לרצות עונש זה על ידי הממונה על עבודות שירות.

 

26.       אני דנה אפוא את הנאשמים לעונשים דלקמן:

            א.        על הנאשמת 1 שאינה פעילה, אני מטילה קנס בסך שקל אחד.

ב.         אני דנה כל אחד מהנאשמים 2 ו- 3 למאסר בן 6 חודשים אותו ירצו בעבודות שירות: הנאשם 2 ירצה עונש מאסר בעבודות שירות במשטרת זבולון, שדרות ההסתדרות 291 חיפה.

הנאשם 3 ירצה עונש מאסר בעבודות שירות במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל, רח' האלה 17, ת.ד. 9, טירת הכרמל.

ג.         אני דנה כל אחד מהנאשמים למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה על אחד החיקוקים בגינם הורשע.

ד.         אני דנה כל אחד מהנאשמים לתשלום קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר.

ה.        הקנס ישולם ב 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל בתום 30 יום מיום סיום עבודות השירות.

 

הנאשם 2 יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 13/02/17 בשעה 08:00, במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות, תחנת משטרת טבריה.

 

הנאשם 3 יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 16/02/17 בשעה 08:00, במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות השירות.

 

9

הנאשמים מוזהרים כי אין לשתות אלכוהול במהלך העבודה ואין להגיע בגילופין. התנהגות מסוג זה תהווה עילה להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר בפועל.

 

הנאשמים מוזהרים כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.

 

זכור ערעור תוך 45 יום.

 

 

 

 

הוקלד על ידי לימור פסחוב