1

1.         ביום 9.3.15 הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר אושר על ידי בית המשפט במסגרתו נגזר על הנאשמים בין היתר לסגור את עסקם נשוא כתב האישום עד לא יאוחר מיום 4.9.15 שעה 09:00.

2.         הנאשמים אשר לא היו מיוצגים בשעת הצגת הסדר הטיעון מיוצגים כעת ומבקשים ארכה של 6 חודשים לסגירת העסק. המשיבה/מאשימה מתנגדת. אתייחס בקצרה וכמכלול לטענותיהם של הצדדים.

3.         ראשית מוצאת אני כי לבית משפט זה סמכות להאריך את המועד לביצוע של צווים שניתנו על ידו ואין הדין שונה שעה בה מדובר בהסדר טיעון. לבית המשפט סמכות לפעול כן, אולם רק מטעמים מיוחדים. כאשר מדובר במועד אשר נקבע בהסדר טיעון, ובהעדר הסכמה, הטעמים צרכים להיות מיוחדים מאוד, שכן, הצדדים עצמם הגיעו לידי הסכמה זו.

2

4.         טיעוני הנאשמים כי הסכם השכירות הינוע ד לחודש פברואר והם ינזקו כלכלית אם יעזבו לפני הזמן, היה ידוע לכאורה, בהעדר טעיון מפורט הסותר זאת לנאשמים עוד במועד בו הוצג הסדר הטיעון לבית המשפט.

5.         טעון הסנגור לאפליה אל מול עסקים אחרים שפועלים באזור אשר החלו הליכים נגדם אך לא הוצא כנגדם צו סגירה. יש לציין כי גם נגד הנאשמים שבפני הסדר הטיעון לא הוציא צו סגירה מידי, אלא ניתנה להם שהות של 6 חודשים להתארגן, דבר אשר כנראה לא נוצל עד תום. עוד יוער כי אין די נתונים על מנת לבחון טענת אפליה ובכל מקרה ספק אם זה השלב של הדיון להעלותה.

6.         עוד יוער כי הסדר הטיעון אליו הגיעה המאשימה עם הנאשמים אינו תואם את טענתה כי רק במקרים נדירים לא יוצא צו סגירה מיידי לעסק שפועל ללא רישיון. נמצא כי המאשימה הסכימה להארכת המועד לסגירת העסק בשש חודשים.

7.         נוכח האמור לעיל מוצאת אני כי נכון הוא להאריך את המועד בשלושה חודשים הממצים את טיעונים הנאשמים לצורך להסתדר.

            לפיכך, המועד המצוין בסעיף ה לגזר הדין מוארך עד ליום 4.12.15.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.