ת"פ 5368/11/20 – מדינת ישראל נגד פלוני
1
בפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
פלוני |
|
|
|
גזר דין |
כתב אישום מתוקן
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפה סתם של בן זוג (2 עבירות) עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגוררה המתלוננת בנהריה יחד עם שני ילדיה הקטינים.
בתאריך 11.9.20 בשעה 07:45 או בסמוך לכך, ניגש הנאשם למתלוננת ברחוב וביקש ממנה לשוחח עמה תוך שמוביל אותה לגן שעשועים בסמוך לדירה. או אז, תקף הנאשם את המתלוננת באופן שלקח תוך שימוש בכוח את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת מידה. בהמשך, תקף הנאשם את המתלוננת באופן שהכה אותה במכת אגרוף בצווארה ומכת אגרוף נוספת באגן ירכיה.
בתאריך 1.7.20 תקף הנאשם את המתלוננת בדירה באופן שירק על המתלוננת שלוש פעמים ופגע בה בפניה ובעינה.
3. כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טיעון לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות במסגרתו תעתור המאשימה לעונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וההגנה תעתור לעונש של מאסר על תנאי. הנאשם הודה בעובדות כתב אישום והצהיר כי הבין את ההסדר בין הצדדים.
2
ראיות לעונש
עדות המתלוננת
4. במסגרת הראיות לעונש העידה המתלוננת הגברת אורלי מינה. בעדותה סיפרה שלא באה לנקום אלא שאת שנעשה איננה רוצה שאישה אחרת תחווה והוסיפה "עד היום שאני רואה את הבן אדם יש לי דפיקות לב וחרדות ממנו. היו לי פחדים לרדת במדרגות למכולת. יש לי ילד עם צרכים מיוחדים, היום בן שבע וחצי. כל פעם אני יורדת הוא נמצא במדרגות שבגג. בכל חור מנסה לשכנע אותי לחזור אליו ואני אומרת לו לא. הוא אובססיבי אלי. מי שמעניין אותי זה בורא עולם. אני מבקשת שהוא יתרחק ממני כמו מאש וייתן לי לחיות בשקט בלי לראותו. גם שלא ירדוף אחרי בתי. אין לנו ילדים משותפים".
5. בחקירתה הנגדית של המתלוננת הטיח בפניה הסנגורשבניגוד לדבריה שעשתה כל שניתן על מנת לא להיות בקשר עם הנאשם, נפגשה עמו וביקשה שיעלה לביתה. המתלוננת הכחישה שביקשה זאת מהנאשם. כשהושמעה למתלוננת הודעה מוקלטת ששלחה לנאשם לאחר הגשת כתב האישום, והמתלוננת סיפרה שלאחר הגשת תלונות, פנתה למשטרה ואמרה שוויתרה על התלונה והשניים חזרו להיות בקשר אך הנאשם בא באיומים וכוח שתמחק לדבריה את התלונות. בהקשר זה סיפרה המתלוננת על אירוע עם שכן שהטריד אותה ולשאלה מדוע הזמינה את הנאשם לביתה ולא נאותה להמשיך ולדבר על כך וביקשה שהנאשם יתרחק ממנה.
טיעוני הצדדים לעונש
6. במסגרת הראיות לעונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1) וכן טיעונים לעונש בכתב (ת/2), חזרה על הטיעונים לעונש בכתב והוסיפה והדגישה את הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו וציינה שהמאשימה הגיעה להסדר לעניין העונש במתווה שהוסכם וזאת משום שבהסדר יש בו כדי לייתר את עדות המתלוננת ובתה הקטינה וכי קיים קושי מסוים בראיות. ביחס לנאשם, הרי שבעברו חמש עשרה הרשעות קודמות בקשט של עבירות, עבירות אלימות, חבלה חמורה, מספר הרשעות בעבירות של תקיפה חבלנית של בת זוג אחרת ואף ריצה עונש מאסר בגין עבירות של פגיעה בפרטיות, הצבת מכשיר להאזנת סתר, הפרת צו שנועד להגן על אדם ואיומים. במסגרת טיעוניה לעונש עתרה המאשימה למתחם עונש שנע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. ב"כ המאשימה טענה שבתקיפה באופן של יריקה יש פן משפיל ומבזה. הנאשם כך נטען, לא פנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן ובמקרה זה סבורה המאשימה שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ולפיכך עמדה המאשימה על עתירתה במסגרת ההסדר ופיצוי למתלוננת.
3
7. ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו שהנאשם יליד שנת 1961 ואמנם לנאשם עבר פלילי אך חלקו התיישן וחלקו ישן. במשך תקופה ארוכה כך נטען הנאשם ניסה ללכת בדרך הישר ואף הצליח לפרקי זמן ארוכים עד לסיטואציה אליה נקלע בתיק זה. ב"כ הנאשם טען שהנאשם ביקש לחסוך למתלוננת את מעמד העדות אולם הבין בדיעבד שהמתלוננת מבקשת לומר את דברה. הנאשם כך נטען דאג לבנה של המתלוננת שהוא בעל צרכים מיוחדים לכל דבר אף ברמה הסיעודית ועשה זאת מאהבה. הסנגור הדגיש כי חלף זמן ניכר מביצוע העבירות והנאשם עובד כנהג משאית בכספים המועטים שהיו לנאשם רכש עבור המתלוננת ריהוט ורכוש ונותר בחוסר כל. באשר לנסיבות ביצוע העבירות טען הסנגור כי מדובר בעבירות שברף התחתון בחומרתן ועל כן אין מקום להשית עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות. כיום, כך נטען אין כל קשר בין הנאשם למתלוננת.
8. הנאשם בדברו הדגיש את הטיפול שטיפל בבנה של המתלוננת, את העובדה שהשקיע כספים בעבורה ובעבור ילדיה וציין ש"בחיים לא הרמתי יד". הנאשם סיפר בדבריו שהוא מתפרנס כנהג משאית כשכיר וכי אין לו כל מסגרת משפחתית תומכת. הנאשם המשיך ואמר : "אם שמתם לב ראיתים את המתלוננת. אני רוצה לסיים את הסיפור בצורה הכי יפה שאפשר. הגעתי למקומות אלה עקב היושרה שלי. היא אמרה לי שאסיים איתה את החיים. הייתי גר בארמון. שמתי את כל הכספים שהיו לי אצלה. היא גירשה אותי מהבית, היה לי קשה לצאת לרחוב. רק העבודה נותרה לי, שומרים עלי חבל על הזמן. לגבי עבודות שירות, אני עובד בעבודה חדשה אני מוכן לתנאי. אני לא יכול להפסיד דקה מהעבודה".
9. לאחר ששמעתי טיעונים לעונש וטרם מתן גזר הדין הופנה הנאשם על ידי בית המשפט לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות.
דיון והכרעה
10. תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.
4
11. מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הנאשם פגע הנאשם בזכותה היסודית והטבעית של המתלוננת לכבוד, לשלמות גופה ובעיקר לשלוות נפשה ולביטחונה ללא מורא או פחד. זכות זו רמס הנאשם ברגל גסה. נתתי משקל לדבריה של המתלוננת בדיון במסגרת הראיות לעונש וניכר היה שגם בחלוף זמן המתלוננת חוששת ממפגש עם הנאשם, גם אם במרוצת השנים ביקשה לבטל תלונות קודמות.
12. כתב האישום המתוקן, בו הודה והורשע הנאשם מתאר יותר ממקרה אחד הכולל מעשה אלימות כנגד המתלוננת . הצדדים תמימי דעים כי כל המקרים המפורטים בכתב האישום מהווים אירוע אחד ואף אני סבורה כי מדובר באירוע אחד הגם שמתקיים הפרש זמנים בין מקרה ומקרה. לפיכך, לפי מבחן "הקשר הדוק" (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, כאשר בגזירת העונש בתוך המתחם יש לתת משקל גם לעובדה כי במהלך אירוע אחד בוצעו מספר מעשי עבירה שונים. לצד האמור, יש ליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש. אפנה לעניין זה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' פאיז אבו רקייק, (26.12.2013)).
לעניין הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים יפים דברי של כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 6577/09 צמח נ' מדינת ישראל (20.8.2009):
"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח" (ראו גם: ע"פ 6366/11יופירב נ' מדינת ישראל (10.9.2012)).
13. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים. אין מדובר באירוע יחיד ונקודתי. מדובר בשרשרת של מעשים בהם נקט הנאשם באלימות כלפי המתלוננת .
5
14. מדיניות הענישה שעבירות אלימות ואיומים מעלה כי בעבירות דומות קיים מנעד רחב של ענישה מעונש של מאסר שניתן במקרים מתאימים לשאת בדרך של עבודות שירות ועד למקרים מסוימים לבין עונש של מאסר בפועל לתקופה לא מבוטלת. אפנה למספר דוגמאות:
רע"פ 3469/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15) דחה בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור של המבקש, שהורשע בגין עבירות אלימות כלפי אשתו והיזק בזדון. במקרה זה דובר בשני מקרי אלימות, כאשר במקרה הראשון המבקש סטר בפניה של המתלוננת וגרם לה לשטף דם ליד עינה ולחתך בשפה, ובמקרה הנוסף הצליף עם חגורה בישבנה של המתלוננת. בית המשפט קמא קבע שני מתחמים זהים בגין כל אירוע אלימות וחפף אותם. המתחם שנקבע הוא בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של המשיב נגזר ל- 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור.
רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16). במקרה זה המבקש דחף את המתלוננת לעבר המיטה, "משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה". בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה ל- 14 חודשי מאסר וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל.
ת"פ 31062-04-15 מדינת ישראל נ' מרדאוי (7.7.15). המשיב הורשע בעבירה של תקיפה סתם ואיומים. המשיב תקף את בת זוגו בכך שדחף אותה, הפיל אותה ארצה ולאחר מכן איים עליה וכל זאת כשהיא בהריון. בית המפשט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 10 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בע"ש. בנוסך הפעיל בית המשפט קמא עונש של מאסר על תנאי בן 6 חודשים באופן חופף לעונש בגין תיק זה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של הנאשם, באופן שקבע כי יש להפעיל את מאסר על תנאי חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שבסופו של יום נגזר על המשיב לרצות עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג (חי) 33615-05-13 ג' נ' מדינת ישראל (23.7.13). המערער תקף את המתלוננת, בת זוגו, בכך שחנק אותה, הפעילה ארצה וחבט בישבנה ואף איים עליה שיהרגה, במידה ותפנה למשטרה. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר על תנאי בר הפעלה של 12 חודשים באופן מצטבר, כך שבפועל על המערער נגזר לרצות עונש של 25 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער.
6
ת.פ.16195-02-15 מדינת ישראל נ' עמאש (28.4.15). במקרה זה הורשע הנאשם בתקיפת אשתו באמצעות מקל וגרימת חבלות של ממש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר.
ת"פ 18972-07-13 מדינת ישראל נ' ליברכט (4.2.14), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירה של איומים כלפי בת זוגו לשעבר. לנאשם היה עבר פלילי שאינו מכביד, והוא נידון ל- 7 חודשי מאסר ומחצה, בפועל.
15. בנסיבות העניין אני סבורה כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין עונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ברף התחתון לבין עונש של 14 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.
16. בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה.
17. כאמור הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרה המאשימה לעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות והסנגור עתר לעונש של מאסר על תנאי בלבד. הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות ואולם בסופו של יום לאחר דחיות פעם אחר פעם לאור סיבות כאלה ואחרות מדוע לא התייצב הנאשם עם המסמכים הרלוונטיים לממונה, הנאשם התייצב אולם סירב ולא הסכים לעבודות שירות. היום הוגשה לבית המשפט חוות דעת של הממונה על עבודות השירות ממנה ניתן ללמוד שבסופו של יום נמצא הנאשם כשיר לעבודות שירות.
18. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, נתתי משקל לעובדה שהנאשם הודה וחסך את עדותה של המתלוננת, הגם שבמסגרת הראיות לעונש עמדה המתלוננת בחקירה נגדית ארוכה אשר התייחסה לראיות, כאילו העידה במסגרת של שמיעת ראיות. הנאשם כך התרשמתי, כלל אינו מבין את חומרת מעשיו לוקח אחריות פורמאלית בלבד ומתקשה להבין את הפסול במעשיו ואת מטרת הענישה, אם בכלל יש להשית עליו עונש בגין מעשיו.
לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות בעבירות איומים, פגיעה בפרטיות, האזנת סתר, הפרת צו שנועד להגן על אדם, אלימות ועוד. הרשעתו האחרונה של הנאשם מיום 7.2.16 בגין עבירות איומים ואלימות. דא עקא שלא ניתן לומר על הנאשם שעברו נקי ובוודאי שאין לחרוג ממתחם העונש ההולם בתיק זה.
19. לאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות במחלקת אבלים בעיריית נהריה.
7
הנאשם יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 2.1.23 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות.
הנאשם מוזהר כי עליו לבצע את עבודות השירות על פי הנחיות ונהלי הממונה על עבודות השירות שכן אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפסיק את עבודות השירות ויתרת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח.
3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם, שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בן זוג לרבות עבירת איומים .
בנסיבות תיק זה אינני מחייבת את הנאשם בקנס כספי או פיצוי כספי.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ג, 24 אוקטובר 2022, בנוכחות הצדדים.
