1

כללי

1.      הנאשם, יליד 1990, הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים כמיוחס לו באישום השני לכתב האישום, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. הנסיבות פורטו בהכרעת הדין שניתנה ביום 02.06.19 ועל כן אתייחס אך לממצאים העובדתיים שנקבעו בסיומה בפסקה 29, ואלו הם: בתאריך 11.1.16 איים הנאשם על המתלונן, שהיה באותה עת שותפו לדירה, בכך שהחזיק סכין באורך 30 ס"מ בידו, קירב את הסכין אל פני המתלונן ושאל אותו "אתה רוצה למות היום?". נקבע כי השילוב שבין המילים לבין החזקת הסכין מהווים איום.

2.      לשם השלמות אוסיף כי הנאשם זוכה מהאישום הראשון שייחס לו עבירות איומים ותקיפה סתם כלפי אותו מתלונן. עדות המתלונן לא היתה ברורה דיה אך זאת בשל אופי מסירתה ואופי המתלונן שלא אפשרו קביעת ממצאים עובדתיים לגבי מה שהתרחש במסגרת אירוע זה. מובהר כי להבדיל מעדות הנאשם, לא מצאתי להטיל דופי במהימנות המתלונן.

2

3.      לאחר שימוע הכרעת הדין, בטרם טיעונים לעונש ולצורך פרישת תמונה מלאה, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות לבדיקת התאמה לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. לדיון שנקבע ליום 02.07.19 לא הגיע הנאשם והסנגורית מסרה שגם לא התייצב לראיון התאמה בפני הממונה. לדברי הסנגורית הנאשם הסביר את אי התייצבותו לממונה ולבית המשפט בכך שאין לו יכולת כלכלית לשלם עבור הוצאות הנסיעה. לבקשת הסנגורית ולפנים משורת הדין נמנעתי מהוצאת צו הבאה נגד הנאשם והדיון נדחה ליום 14.07.19 לקבלת חוות דעת ממונה. לישיבה הנדחית התייצב הנאשם אולם גם הפעם לא התקבלה חוות דעת בעניינו. באותה ישיבה הבהרתי לנאשם כי ניתנת לו הזדמנות נוספת ואחרונה להתייצב בפני הממונה לראיון התאמה וכי עליו לדאוג לקיום הראיון שכן לא תהיינה דחיות נוספות. הנאשם התחייב לעשות כן. מדיווח ששלח הממונה לתיק בית המשפט ביום 28.07.19 עולה כי לאחר הדיון ביום 14.07.19 עשה הממונה ניסיון לזמן את הנאשם באמצעות פקס שנשלח לבאת כוחו וזאת לאחר שניסיון להשיגה טלפונית לא צלח. בעקבות הודעת הממונה התבקשה הסנגורית לעשות מאמץ ולתאם מועד נוסף עבור הנאשם. לדיון שהתקיים לאחר מכן בתאריך 12.8.19 הנאשם לא התייצב והוצא נגדו צו הבאה. הנאשם נעצר שוחרר בסופו של דבר בערבות עצמית והתייצב לדיון שנקבע ליום 12.09.19. בפתח ישיבה זו ביקשה הסנגורית לשוב ולהפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות וטענה שהנאשם לא הגיע לזימון הקודם בשל תאונה שפגעה ביכולתו להתנייד. לא נעתרתי לבקשה והצדדים טענו לעונש כמפורט להלן.

הטיעונים לעונש והזדמנות נוספת לקבלת חוו"ד ממונה

4.      ב"כ המאשימה התייחסה לערכים המוגנים שבסיס העבירה בה הורשע הנאשם, לנסיבות החמורות של ביצועה במקרה זה על ידי הנאשם במיוחד בשים לב לפער הגילאים בין הנאשם (כבן 30) לבין המתלונן (60). כן הדגישה התובעת את פוטנציאל הנזק הצפוי מביצוע עבירת איומים תוך שימוש בסכין על רקע ויכוח. לטענתה שעה שמדובר בעבירת איומים באמצעות אמצעים ממחישים המגמה בפסיקה היא להשית מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. המאשימה עתרה למתחם שנע בין שמונה חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר. המאשימה התייחסה בטיעוניה להתנהגות חסרת הרסן של הנאשם לאורך ההליך. כן ביקשה שלא ליתן משקל לחלוף הזמן מביצוע העבירות שכן זה רובץ לפתחו של הנאשם. בשים לב למכלול הנסיבות לחומרה, מבלי להתעלם מעברו הנקי, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם לו עתרה. הואיל והנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו לקבלת חוות דעת ממונה, עתרה לגזור עליו מאסר בפועל של ממש, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

5.      הסנגורית התייחסה לנסיבות ביצוע העבירות כפי שעלו מהעדויות שנשמעו, מהבדלי מנטליות וגם מגישת המתלונן עצמו שלא חשש מפני הנאשם. האיום עצמו לא נעשה במטרה להשיג דבר ומדובר באיום בלתי מתוכנן. הסנגורית הדגישה את עברו הנקי של הנאשם ואת העובדה שבזמן הרב שחלף לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. הסנגורית טענה כי לאורך ההליך הנאשם לא הבין את חומרת מצבו המשפטי ואין בכך כדי להשליך על הענישה שיש להשית עליו. לשיטת ההגנה מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר מותנה ומגיע עד מספר חודשי מאסר בעבודות שירות. לתמיכה בטיעון הפנתה לפסיקה. בשים לב לעבר הנקי ולחלוף הזמן ביקשה להסתפק במאסר מותנה. בנוסף בשל קשייו הכלכליים ביקשה שלא להחמיר ברכיבים עונשיים אלה.

6.      בדבריו האחרונים חזר וביקש הנאשם הזדמנות נוספת לפנות לממונה על עבודות שירות.

7.      לאחר שמיעת הטיעונים לעונש נעתרתי לבקשת הנאשם ואפשרתי הזדמנות נוספת ואחרונה להתייצבות בפני הממונה לשם ראיון התאמה תוך דגש על כך שבמועד הנדחה יושמע גזר הדין בין שתתקבל חוות דעת ובין שלא. ביום 26.09.19 שלח הממונה על עבודות השירות עדכון לפיו ניסה לזמן את הנאשם לראיון התאמה אולם הנאשם לא ענה לשיחת הטלפון. הממונה ניסה לזמן את הנאשם באמצעות הסנגורית אשר דיווחה כי אין לה קשר עם הנאשם.

3

מתחם העונש ההולם

8.      הערכים המוגנים, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערכים המוגנים - עבירת איומים פוגעת בביטחונו של קורבן העבירה ובשלוות נפשו. בענייננו הגם שלא מדובר במעשה מתוכנן מצאתי כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית וזאת בשים לב לתוכן האמרה המאיימת ולנסיבות בהן נאמרה. הנאשם איים באופן קונקרטי ומפורש בפגיעה בחייו של שותפו לדירה תוך שהוא אוחז בסכין גדול וחד ומקרב אותו לפניו. בהקשר זה יש ליתן משקל לנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה בשל השימוש שנעשה בסכין. לא אחת נאמר בפסיקה בהקשר לתופעת הסכינאות "כי סכין במערכה הראשונה, יש בה יותר מפוטנציאל של פגיעה ממשית במערכה השניה, כאשר להחזקת הדין מצטרפים גם איומים מילוליים חד משמעיים, והדברים אינם טעונים הבהרה נוספת", ראו עפ"ג (מח-ת"א) 18172-12-10, מלכה נ' מדינת ישראל (09.03.11). לכך יש להוסיף כי הנאשם איים על שותף לדירה בביתו באופן שאין מעכיר שלווה ממנו. ברי כי המתלונן לא יכול לחוש בטחון בתוך ביתו שלו כאשר הוא נתון לאיום מסוג זה. כן יש להוסיף שהמתלונן אדם מבוגר וחולה ואילו הנאשם צעיר ממנו בשנים רבות וכי נסיבות האיום אינן ברורות. העובדה שהמעשה בלתי צפוי גם היא מצטרפת למרכיבים הפוגעים קשות בתחושת הביטחון לה זכאי אדם בתוך ביתו.

9.      מדיניות הענישה - מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות על רקע סכסוכים שונים רחבה ומשתנה בין היתר ביחס לזהות התוקפים, הקרבה, שימוש בנשק קר, תוצאת התקיפה ונסיבותיה. במקרה דנן השימוש בסכין לצד השמעת איומים הוא נקודה רבת משמעות.

א.      ברע"פ 5998/09 יוסף שמאיב נ' מדינת ישראל (2009)) - הורשע הנאשם בעבירת איומים וכן בעבירת החזקת סכין שלא כדין לאחר שאיים על אחר באמצעות סכין לחיתוך אבטיחים כי ירצח אותו. על הנאשם נעדר עבר פלילי הושתו 8 חודשי מאסר בפועל.

ב.      בת"פ 9090-02-17 (שלום ראשל"צ) מדינת ישראל נ' פודגלזוב (26.06.17) - הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בשתי עבירות איומים ובהחזקת סכין שלא כדין. העבירות בוצעו על רקע סכסוך שכנים במהלכו הגיע המתלונן לדירתו של הנאשם ובין השניים פרץ ויכוח שהתקיים על סף דירתו של הנאשם. המתלונן פנה לדרכו אולם הנאשם חזר לדירתו, יצא ממנה אל חדר המדרגות כשהוא אוחז בסכין מטבח רגיל והחל לנופף בו. בשלב זה המתלונן התנפל על הנאשם והוציא מידו של הנאשם את הסכין. לאחר מכן בתחנת המשטרה איים הנאשם על השוטרת שחקרה אותו בכך שאמר לה "אם אני חוזר הביתה אני תולה את השכן". בית המשפט קבע כי מתחם הענישה לעבירת איומים באמצעות סכין נע מ-6 חודשי מאסר ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם בעבירות אלימות הושתו עליו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

4

ג.        בעפ"ג (מחוזי י-ם) 1307-05-16 אבו טיר נ' מדינת ישראל (17.08.16) - הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת איומים והחזקת סכין שלא כדין לאחר שבשעת לילה הגיע לבית המתלונן וביקש ממנו להתלוות לסמטה הסמוכה לביתו. בדרכם לשם שלף הנאשם סכין שהחזיק במותנו והניפה לכיוונו של המתלונן. המתלונן, שהבחין בנעשה, הכה בידו של הנאשם והפיל את הסכין. בית משפט קמא קבע מתחם שנע ממספר חודשי מאסר בפועל ועד ל-18 חודשי מאסר. בשים לב לעברו הפלילי הקודם וחוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן גזר על הנאשם בין היתר 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום, תוך שהדגיש כי "עיקר החומרה בענייננו הוא לא רק נשיאת הסכין, אלא בשימוש שנעשה באמצעותו, עת הניף את הסכין לעבר המתלונן".

ד.      בת"פ (שלום ת"א) 20736-03-16 מדינת ישראל נ' גרזגר (08.01.2018)- הורשע הנאשם בעבירת איומים בלבד לאחר שבמסגרת הסדר טיעון נמחקה עבירת החזקת סכין שלא כדין. הנאשם הודה בכך שעל רקע סכסוך כספי בינו לבין שותפו, לגבי סך של 2,000 ₪ הגיע בית העסק כאשר סכין אחוזה בחגורת מכנסיו. הנאשם הניף את הסכין, איים לרצוח את המתלונן וסירב לאפשר לנוכחים לעזוב את המקום, עד שיוחזר לו הכסף. רק לאחר שקיבל מהמתלונן 2,000 ₪, איפשר לנוכחים לעזוב את המקום. בית המשפט קבע מתחם ענישה שבין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל. חרף הרשעתו בעבירת איומים בלבד וחרף עברו הנקי של הנאשם, הושתו עליו 7 חודשי מאסר בפועל. ערעור על גזר הדין נדחה.

ה.      בעפ"ג (מחוזי מרכז) 59063-05-17 מדינת ישראל נ' וחידי (15.10.2017)- הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים ובהחזקת סכין שלא כדין. הנאשם פתח את דלת רכבו של אחיו, כשהוא אוחז בידו מצ'טה וצעק לעברו "רד מהאוטו, אני הולך להרוג אותך", תוך שהוא מושך אותו בידו. הנאשם קירב את המצ'טה לבטנו של אחיו, תוך שהאח אוחז בסכין וכתוצאה מכך נחתך באצבע כף ידו. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה שנע מחודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל. בשים לב למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ונסיבותיו האישיות מצא בית המשפט לחרוג ממתחם הענישה והסתפק בענישה צופה פני עתיד. בית המשפט המחוזי מצא לקבל את ערעור המדינה וקבע כי לא היה מקום לסטייה לקולה מהמתחם והשית על הנאשם חודשיים מאסר בדרך של עבודות שירות.

10.  בקביעת מתחם העונש ההולם נתתי דעתי לנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה ומנגד לעובדה שבפועל לא נגרם נזק גופני. שקלתי העובדה שלא מדובר במעשה מתוכנן אלא בעבירות בשעת כעס. שקלתי חומרת האיום המילולי והעובדה שלאיום נלווה שימוש בסכין. אני קובעת שמתחם העונש ההולם בגין האירוע מושא הרשעת הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים לנאשם

5

11.  לא מצאתי כי בעניינו של הנאשם קיימים שיקולים לסטייה לקולה מהמתחם. באיזון שבין עברו הנקי של הנאשם, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ומכלול נסיבותיו האישיות אל מול חומרת נסיבות ביצוע העבירה והעדר קבלת אחריות מצאתי כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה. הנאשם לא קיבל על עצמו כל אחריות למעשים, לא הביע חרטה ולא תובנה לפסול. אני סבורה שראוי היה להשית על הנאשם עונש מאסר בדרך של עבודות שירות אולם לא ניתן לעשות כן בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד הנאשם. אף שניתנו לנאשם הזדמנויות חוזרות ונשנות להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות הוא בחר שלא לעשות כן.

12.  אין ספק כי גזירת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על אדם לראשונה בחייו תהווה פגיעה משמעותית עבורו. כן ברור כי גזירת עונש מאסר לתקופה קצרה אינה מהלך רצוי וככל שניתן עדיף להימנע ממנו. מנגד, העובדה שאדם מכשיל ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות במעשיו שלו ולא מתייצב פעם אחר פעם בפני הממונה לראיון התאמה, בוודאי שאינה מצדיקה סטייה ממתחם הענישה והפחתה בעונש כך שייגזר על הנאשם עונש קל יותר בדרך של מאסר צופה פני עתיד. העובדה שאגזור עונש מאסר בפועל תביא להקלה מסוימת במשך התקופה שכן ברור שריצוי מאסר בפועל הוא עונש קשה יותר מאשר ריצוי אותה תקופה בדרך של עבודות שירות. אשר לקביעת יחס ההמרה הרי שאין לענין זה נוסחה אחידה (ראו רע"פ 642/14 יצקוב נ' מדינת ישראל (10.3.14), בעפ"ת (ת"א) 25366-03-16 ברבי נ' מדינת ישראל (12.06.17), וכן עפ"ג (ת"א) 13303-02-16 קייט נ' מדינת ישראל (21.9.16)).

סוף דבר - אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    ארבעה(4) חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב למאסרו בבימ"ר ניצן ביום 22.10.19 עד השעה 10:00, או לפי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנדון לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. במסגרת התיאום ייבדק גם מצבו הנפשי של הנאשם.

ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ. על הנאשם להפקיד דרכונו באופן מידי במזכירות בית המשפט.

בנוסף על הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להבטחת התייצבותו לריצוי עונש המאסר וזאת כתנאי לדחיית ריצוי המאסר כאמור לעיל.

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות במשך שלוש שנים מעת שחרורו מן המאסר.

ג.       פיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪. סכום הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1.12.19 והבאים בכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר למתלונן על פי פרטים שיעביר ב"כ המאשימה בתוך 7 ימים מהיום.

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעתו של הקצין הממונה על החקירה.

6

ככל שהופקד פיקדון בתיק על ידי הנאשם, ובהיעדר מניעה על פי דין, יש להחזירו לידיו או לידי גורם אחר לפי בקשת הנאשם.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ז' תשרי תש"פ, 06 אוקטובר 2019, במעמד הצדדים.