ת"פ 53570/07/11 – מדינת ישראל נגד חוות הכלבים בכפר הירוק (2006) בע"מ,מטראני נורית
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו |
|
|
ת"פ 53570-07-11 |
1
13 נובמבר 2014
לפני:
כב' השופט אורן שגב
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ: עו"ד טוניק |
הנאשמות: |
1. חוות הכלבים בכפר הירוק (2006) בע"מ 2. מטראני נורית
|
החלטה
1. בפניי בקשתה של הנאשמת 2 שלא להרשיעה בעבירות כתב האישום בהן הורשעה על פי הודאתה ביום 08.05.13.
2. בהתאם להחלטתי מיום 30.06.13, נשלחה הנאשמת 2 לקבלת תסקיר קצין מבחן בעניינה, ותסקיר כאמור התקבל ביום 10.02.14 (להלן - "התסקיר").
3. בעקבות קבלת התסקיר, וההמלצה הכלולה בו להימנע מהרשעתה של הנאשמת 2, טענו ב"כ הצדדים בפניי ביום 18.02.14.
טענות המאשימה בתמצית
4. ב"כ המאשימה הקדים וטען, כי המלצות שירות המבחן בתיק זה, בדומה לתיקים שעניינם עבירות דומות, צפויות, שכן מדובר בעבירות מהסוג הקל יותר. עוד הוסיף, כי הנאשמת 2 אינה עומדת בתנאים הקבועים בפסיקה לעניין אי הרשעתה, כפי שנקבע בע"פ 2083/96 (תמר כטב נ' מדינת ישראל).
5. באשר לשיקום הנאשמת, ולהמלצות תסקיר שירות המבחן, טען, כי הנאשמת עובדת בחברה הנמצאת בבעלות משפחתה, ועל כן אין חשש להמשך העסקתה. עוד הוסיף, כי שיקום הנאשמת לא ייפגע בצורה חמורה בהשוואה לנאשמים אחרים שמורשעים בדין, שכן לא הוצג נזק קונקרטי המצדיק היענות לבקשה.
2
6. באשר לחומרת העבירה, טען, כי עסקינן בעבירות שבתי הדין לעבודה הגדירו כ"מכת מדינה" המחייבות ענישה בעלת אופי כלכלי. לפיכך, ענישה ללא הרשעה, וכפועל יוצא מכך, הימנעות מהטלת עיצום כספי, תשים לאל את הרציונל שבבסיס ההרתעה במקרים כגון דא.
7. כמו כן ציין, כי בהתאם להלכה שיצאה
מלפני בית הדין הארצי לעבודה בשורה של פסקי דין, אותם סקר בטיעוניו, יש לדחות בקשה
של ענישה ללא הרשעה, גם לנאשמים בעלי מעמד חברתי גבוה כגון: רופאים, עורכי דין
וקבלנים, אשר לגביהם קיימות בחוק הוראות כי הרשעתם עשויה במקרים מסוימים לפגוע
בהמשך העסקתם באותו מקצוע. כמו כן, הפנה ב"כ המאשימה לסעיף
8. לסיכום, טען, כי במקרה דנן, בהיעדר נסיבות מיוחדות, אין הצדקה לחרוג מההלכה הנוהגת שהותוותה ע"י בית הדין הארצי.
9. ב"כ הנאשמת טען, כי הנסיבות שפורטו ע"י בית דין זה בהחלטתו לשלוח את הנאשמת 2 לקבלת תסקיר בעניינה וכן הנסיבות שפורטו בגוף התסקיר שהוגש, מדברות בעד עצמן. מדובר בנאשמת משכילה בעלת שאיפות להשתלב במגזר הציבורי, אשר בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום ששימשה כעובדת שכירה בחברה - הנאשמת 1.
10. עוד ציין, כי הנאשמת נעדרת כל עבר פלילי, מרבה להתנדב ולתרום מזמנה ומרצה לציבור, הודתה מייד במיוחס לה, הביעה חרטה והפנימה את הפגם שבעשים שבגינם הורשעה.
11. לסיכום, טען, כי מדובר במקרה המצדיק הימנעות מהרשעה.
דיון והכרעה
12. לאחר ששקלתי את בקשת הנאשמת 2, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.
3
13. האפשרות לבטל הרשעה נדונה בפסק דין מקיף על ידי בית הדין הארצי לפני ימים אחדים בלבד (ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ ואח' ניתן ביום 08.11.14) (להלן - "הלכת חדוות הורים").
14. בהלכה זו חזר בית הדין הארצי על קביעותיו בע"פ 6291-05-10 א. כפיר אחזקות בע"מ - מדינת ישראל, מיום 31.1.12; כן ראו את ע"פ 50155-08-10 חברת השמירה בע"מ - מדינת ישראל, מיום 6.11.12 ; ע"פ 31808-03-13 מדינת ישראל - י.ג. פרץ בע"מ, מיום 5.2.14).
15. נביא להלן את עיקרי הדברים כלשונם:
"הסמכות לבטל הרשעה מופעלת על ידי בתי המשפט במשורה, תוך שמירת נקודת המוצא כי אדם אשר הוכחה אשמתו בהליך פלילי - יש להרשיעו בדין. ההרשעה מהווה פועל יוצא מהפרת הנורמה הפלילית ומסייעת למיצוי ההליך הפלילי ותכליותיו. יישום נקודת המוצא מאפשר הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני. בנוסף, הקפדה על עצם ההרשעה נדרשת לצורך העברת המסר ההרתעתי הרצוי...
משכך, הסמכות להורות על ביטול הרשעה אמורה להיות מופעלת במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת (ר"ע 432/85 רומנו נ. מדינת ישראל, מיום 21.8.85; להלן - עניין רומנו; ע"פ 2083/96 כתב נ. מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997); להלן - עניין כתב; ע"פ 9893/06 לאופר נ. מדינת ישראל, מיום 31.12.07; עניין קליין).
נסיבות יוצאות דופן כאמור עשויות להיות נסיבות בהן "אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה" (עניין רומנו; ע"פ 3301/06 ביטי נ. מדינת ישראל, מיום 31.10.06), היינו נסיבות בהן "עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה" (עניין קליין).
על פי ההלכה הפסוקה, קיימים שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה - האחד, כי ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; השני, כי סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על הרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים (עניין כתב). נדרש לפיכך איזון עדין, בין האינטרסים הציבוריים הרלוונטיים וביניהם הצורך בהרתעת הרבים, הוקעה חברתית ואכיפה שוויונית, לבין הנזק הצפוי לנאשם הספציפי כתוצאה מעצם ההרשעה"
(הלכת חדוות הורים, סעיף 27 לפסק הדין)
16. בית הדין הארצי אף עמד על השלכתו של תיקון 113 על האפשרות להימנע מהרשעה וציין, כי
"השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט בהחלטה שלא להרשיע את הנאשם הוא יחס בלתי מידתי בין התועלת שבהרשעת הנאשם לבין הנזק שעתיד להיגרם לו כתוצאה מכך..." (הלכת חדוות הורים, סעיף 28 לפסק הדין)
4
ומן הכלל אל הפרט
17. בהתחשב בכל האמור לעיל, ולאחר ששבתי ושקלתי את טיעוני הסניגור, לרבות תסקיר המבחן שהוגש בעניינה של הנאשמת, לא מצאתי כי הונחה בפניי תשתית ראייתית שיהיה בה כדי לבטל את הרשעתה, שכן לא השתכנעתי כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים זאת, בהתאם לפסיקה.
18. הטענה כי הרשעתה של הנאשמת 2 תחסום את דרכה מלשמש בעתיד כדירקטורית, ולפיכך, תהיה בלתי מידתית, לא הוכחה. כמו כן, לא הוכח בפניי, כי מתקיימות נסיבות אישיות מיוחדות כלשהן ביחס אליה או כי הפגיעה בה כתוצאה מהרשעתה, תעלה על הפגיעה הנגרמת ברגיל לכל אדם (נורמטיבי וישר דרך) אשר מורשע בעבירות דומות.
19. מקובלת עלי עמדת המדינה, אשר עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין
הארצי לעבודה, לפיה מדובר בעבירה כלכלית, שהעונש עליה צריך להיות כלכלי בהתאם, וכי
לאור חומרתה היחסית של העסקה שלא כדין של עובדים זרים והמסר המרתיע שביקש המחוקק
להעביר לציבור באמצעותו של
20. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
21. למותר לציין, כי כל אותם נימוקים שהועלו לגבי הנאשמת ביחס לאי הרשעתה, עשויים להילקח בחשבון על ידי בית הין בבואו לגזור את עונשה, וזאת ככל שהצדדים לא יגיעו לכדי הסדר ביניהם לגבי העונש.
22. למזכירות ביה"ד -
23. החלטתי זו תישלח בהקדם לצדדים גם באמצעות הפקס.
24. המזכירות תקבע מועד לטיעונים לעונש עד לסוף חודש דצמבר שנה זו, וזאת בשים לב לעובדה שכתב האישום הוגש בשנת 2011.
25. המזכירות תעביר עותק מהחלטתי זו לידי הגב' חן ורסנו, קצינת מבחן למבוגרים משירות המבחן למבוגרים מחוז תל אביב והמרכז (תיק שירות 20120330) טלפון: 09-9507884 פקס: 09-9563050. רח' הדר 2, הרצליה.
ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ה, (13 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
