1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איריס פיקר

ב"כ הנאשם עו"ד ד"ר עשת

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בגזר הדין קבעתי כי סך של 150,000 ₪ אשר הופקד במסגרת הליכי המעצר של הנאשם יחולט לטובת הפיצויים, כעת באה בפני בקשתם של מר מנדלבאום ומר כהן אשר טוענים כי מדובר בכספיהם שלהם ואין מדובר בכספים של הנאשם, ועל כל השבתם נדרשת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום לקבל את בקשתו של מר מנדלבאום.

ככלל, על הטוען שכספי ערובה שהפקיד נאשם הינם שלו - עליו הראיה.

2

לגבי מר מנדלבאום, אין המדובר בקרוב משפחה ממדרגה ראשונה ובנוסף המדובר בערבות בנקאית שלו.

בסיטואציה כזאת ברור לחלוטין כי מר מנדלבאום הרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי מדובר בכספיו שלו, ועל כן אין זה ראוי ואין זה הולם לחלט כספים אלה לטובת הפיצוי.

בכל הנוגע למר כהן, אחיו של הנאשם, ראיות כאלה לא הוצגו.

הערת בית משפט:

הנאשם התפרץ במהלך הדיון, ואף במהלך החלטה זו מספר פעמים, הן לדברי הדוברים והן לדברי בית המשפט.

בית המשפט הזהיר את הנאשם פעם אחר פעם כי עליו לחדול מכך, אולם הנאשם ממשיך ומפריע למהלך הדיון וכן למתן החלטה זו.

ציינתי בפני הנאשם כי אף נוכחותו אינה נדרשת, אולם גם הערה זו לא הועילה.

נוכח הדברים אני מורה לשב"ס להוציא את הנאשם מהדיון.

המשך החלטה:

במהלך הדיון ביקש האב, מר כהן, להציג בפני אישור על העברת כספים מתוך תדפיס הבנק שלו. גם אם הדברים נכונים הרי אין בכך ראיה שאין מדובר בכספים של הנאשם שהרי כידוע לכסף מזומן אין צבע, וההנחה היא שכל כסף מזומן שמופקד על ידי נאשם הינם כספיו שלו וחזקה זו אינה נסתרת אף במקרה זה.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומאחר והערבות הבנקאית כבר חולטה אני מורה למדינה להשיב למר מנדלבאום את כספי החילוט.

שאר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם והפיצוי יחולק בהתאם, יתרת הפיצוי תשולם תוך 60 יום.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תשע"ז, 01/03/2017 במעמד הנוכחים.

3